פרק 3: ההכרזה



ההכרזה הנה הדרך בה מודיע המוצא על אבדה שמצא, השיחה על נושא זה תהיה מבוססת על ציור של ילד התולה מודעה.

אפשר לנצל את הנוסח כדי להביא ילדים לניסוח ברור של מחשבותיהם. הילד יכתיב למבוגר או לגננת את נוסח המודעה על האבדה שמצא, המכריז צריך לציין את הסימנים הכלליים של האבדה, ולא את הסימנים המדויקים שלה, שהרי את אלה צריך המאבד למסור. משחקים של "מוצא" ו"מאבד" המתארים כל אחד את חלקו יסייעו לילדים לנסח דבריהם.


מטרות
1. הקניית המושג "הכרזה".
2. הקניית ההלכה: כיצד מכריזים.
3. מטרת המשחק: הילד יוכל לסדר ולשחזר את הסיפור.

ציור: ילד תולה מודעה ומחזיק אבדה בידו.

1. ספר מה אתה רואה בתמונה הגדולה?
2. מה עושה הילד?
3. מדוע אינו הולך להשיב בעצמו? נכון, הילד אינו מכיר את בעל האבדה, אינו יודע מיהו.
4. עזור לילד! מה עוד יכול הוא לעשות כדי להכריז על האבדה?

נכון, אפשר לתלות פתק בחנות-המכולת, בטיפת חלב, במרפאה, בבית הכנסת, לשאול אח הילדים בגן...

הכרזה - הרב ש' מן ההר
איך יפרסם מוצא האבדה על מציאתו ברבים? אם אין המציאה יקרה כל-כך, ואם יש להניח שבעל-האבדה גר קרוב למקומו של המוצא, ידביק פתקים במקומות ציבוריים: בחנויות המכולת, בטיפת-חלב במרפאה שבשכונה, בבתי-כנסת, במקומות שרוב בני אדם הגרים בסביבה עוברים שם, ובודאי יקראו את המודעות.

אם המציאה יקרה, ויש להניח שבעל האבדה רחוק ממקומו של המוצא, יפרסם מודעה בעיתון, ובעל האבדה יחזיר לו אח"כ את ההוצאות שהוציא, וכך יכתוב:
"מצאתי ארנק/טבעת/סל עם פירות.
בעל האבדה יוכל לקבל את אבידתו על פי סימנים מובהקים אצל..."
ויוסיף את שמו ואת כתובתו.