מבחר הפנינים

מיוחס לרבי שלמה אבן גבירול

מתוך "מבחר הפנינים" המיוחס לרבי שלמה אבן גבירול 
בחר ועיבד יהודה איזנברג, על פי מהדורת ברלין 1928 
 

ראה גם: על מחברו של הספר "מבחר הפנינים" מאת שרה כ"ץ 

שער השתיקה

כשאני מדבר - אני מתחרט. 

וכשאיני מדבר - לא אתחרט. 

כשאני מדבר דבר - הוא מושל בי. 

וכשאיני מדבר בו - אני מושל בו. 

מה לי לדבר דבר, 

שאם יסופר עלי - יזיקני, 

ואם לא יסופר - לא יועילני. 

עצלת השתיקה טובה מעצלת הדיבור. 

אם תתחרט פעם אחת על השתיקה, 

תתחרט על הדבור פעמים רבות. 

כל דבר שתסתיר אותו מאויבך, 

אל תגלהו לאוהבך. 

איש אחד גילה סוד לחברו. 

אמר לו: הבינות? 

אמר לו: הן, הבינותי, אבל שכחתי. 

שאל החכם: היאך הסתרת הסוד? 

אמר: אכחיד המגיד, ואסתיר ההגדה. 

שאלו את החכם: היאך הסתרת הסוד? 

אמר: שמתי לבי קברו. 

סודך - אסירך: 

אם תגלהו, תהיה אסירו.

שער הכעס

אחרית כל קטטה - חרטה, 

ואחרית כל ענווה - שלום. 

מי שאינו מושל בכעסו 

אין שכלו שלם. 

מי שאינו מושל בכעסו - 

כל שכן שלא ימשול בזולתו.

שער החכמה

אל תהי חכם בדברים 

כי אם במעשה. 

כי החכמה שבמעשה תועילך לעולם הבא, 

והחכמה שבדברים, כאן תישאר. 

שאלו את החכם: מפני מה חכמת מחבריך? 

אמר: מפני שהוצאתי בשמן, יותר ממה שהוציאו הם ביין.

[שמן – מאור ללימודים; יין – מסיבות חברים] 

האדם חכם בעודנו מבקש החכמה. 

וכאשר יחשוב שהגיע אל תכליתה - הוא סכל. 

המלכים - שופטי ארץ, 

החכמה - שופטת מלכים. 

אין ראוי שתתבייש לשאול כאשר אינך יודע - 

כדי שתדע; 

ואל תתבייש כששואלים אותך במה שאינך יודע, 

שתאמר איני יודע. 

מעלת השכל מן האמונה, 

כמעלת הראש מן הגוף:

כשיאבד הראש - יאבד הגוף; 

וכאשר יאבד השכל - תאבד האמונה. 

ערך כל אדם –

כפי מה שהוא יודע. 

אם יכבדוך בני אדם בגלל עושר או שררה - 

אל יערב לך, 

כי הכבוד ההוא יפנה בהפנותם. 

אבל יערב לך אם יכבדוך 

בעבור חכמה, 

או בעבור יראה, 

או בעבור מוסר. 

שאל החכם: מי הם יותר גדולים - העשירים או החכמים? 

אמרו לו: החכמים. 

שאלו לו: אם כן, מדוע החכמים ניצבים בפתחי העשירים 

יותר מן העשירים בפתחי החכמים? 

אמר: מפני שהחכמים מכירים את מעלת העושר, 

והעשירים אינם מכירים את מעלת החכמה. 

אין האדם חכם, עד שיהיו בו שלוש מידות: 

שלא יבזה מי שהוא קטן ממנו בעודו דורש החכמה. 

ולא יקנא לבו במי שלמעלה ממנו בממון. 

ולא יקבל שכר על חכמתו. 

הטובה שבמידות האדם - 

שיהיה שואל. 

עם הפחד - תאבד התקווה, 

ועם הבושת - חסרון החכמה. 

החכמה - אבדת המאמין, 

צריך שיבקשנה אפילו בדברי הכופרים. 

כמה מגונה הסכלות בזקן! 

בקשת החכמה בימי הנערות - כפיתוח על אבן. 

ובקשת החכמה בימי הזקנה - ככתב על חול. 

אל תאמר על דבר שלא תדע - אדע, 

פן תחשד במה שתדע. 

אל תבוש לקבל את האמת מאי זה מקום שתבוא, 

ואפילו מאדם פחות. 

אל תשליכו הפנינים לפני החזירים, 

כי אינם יודעים מאומה. 

ואל תמסרו החכמה לפני מי שאינו יודע מעלתה, 

כי יקרה היא מפנינים, 

ומי שאינו דורש אותה - רע מהחזיר. 

החכם כשאינו עושה כחכמתו - 

תוכחתו נופלת על הלבבות 

כאשר ייפול הגשם על האבנים. 

שאלו את החכם: האם נאה לזקן שילמד? 

אמר: אם הסכלות גנאי לו - הלמוד נאה לו. 

שוטה אין לו רפואה, 

והוא מדווה שאין לו תקנה. 

כפירת הטובה נבלה, 

וחברת הכסיל רעה חולה.

שער המתינות

המתן - ותנצל,

מהר - ותתחרט. 

מי שרוכב במהירות, 

אינו בטוח מן המכשול. 

יש ממתין שמגיע לחפצו, 

וממהר - שייכשל.

שער האמונה

שאלו לחכם: מפני מה אין אנו רואים עליך סימן דאגה? 

אמר: מפני שלא קניתי דבר והפקדתיו, ודאגתי עליו. 

מי שאינו רוצה בגזירת הבורא –

אין לשטותו רפואה. 

אמרו לחכם: ספר לנו מהו הבורא? 

אמר: הדיבור במה שלא יושג - איוולת. 

והמחלוקת במה שלא תשיגנו המחשבה - חטא.

שער הסבל

אמר החכם: סבול האמת, ואם ימר. 

הדאגה על מה שלא היה –

רעה חולה. 

שתיית סם המוות –

טוב מן הדאגה. 

הסבל - טוב שביועצים, 

הענווה - טוב שבחברים. 

יש רעה, שכשתדמנה לרעה אחרת - 

תהיה טובה. 

איזה מבני אדם מכובד אצל הבורא? 

- מי שיודה על הטובה, ויסבול את הרעה.

שער ההסתפקות במועט

מי שמבקש יותר מצורכו –

טורד נפשו מתועלתו. 

מלך אחד אמר לחכם: 

אילו היית שואל ממני הייתי מספיק לך כל ימי חייך. 

אמר לו: ולמה אשאל ממך ואני עשיר ממך? 

אמר לו המלך: ואתה היאך עשיר ממני? 

אמר לו: מפני שאני מסתפק במעט אשר לי,

יותר ממה שאתה מסתפק ברב אשר לך. 

מי שרצה מן העולם כדי ספקו - 

יהיה המעט מספיק לו, 

ומי שירצה במעט מן הטרף - 

יקבל ממנו הבורא המעט ממעשיו. 

העושר הגדול - עזיבת החמדה. 

עושר הנפש - טוב מעושר הממון. 

ראש ההסתפקות והזריזות - 

שלא יגדל בעיניך הרב של זולתך, 

ולא ימעט בעיניך המעט שלך, 

ואל תשקול מי שלמעלה ממך - בך. 

פרי ההסתפקות - המנוחה, 

פרי השפלות - האהבה. 

הנהיג הנפש כדי סיפוקה,

ואם לא - היא תבקש ממך יותר מסיפוקה. 

שניים לא יתחברו לעולם: ההסתפקות והחמדה.

שער עזיבת התאווה

לא ישלמו ענייני האדם, עד תיפרד נפשו מחשקה ותאוותה. 

טעם השכל - הכרת הדברים ותאוותם והבדלתם, 

ואל תבטח בעצמך שאתה חכם,

עד שתמשול בתאוותך. 

מי שאינו מושל בנפשו להשיבה מן התאווה 

שאינו בטוח מה רעה אחריתה, 

איננו יכול למשול באחרים. 

אובדן השכל - בין היצר והתאווה. 

העצה - ישנה, והתאווה - ערה, 

על כן מנצחת התאווה את העצה. 

אין הדעתן מי שמתחכם לעניין אחר שנכשל בו, 

אך מי שיכירהו ויתחכם - לא ייכשל.

שער המוסר

אין אוהב להפכפך, 

ולא אמונה לעבד, 

ולא מנוחה לחמדן, 

ולא סלסול לכילי, 

ולא חברה לכעסן. 

הדעתן לא יבקר מי שהוא כבד עליו, 

ולא יספר באוזני מי שאינו מאזין אליו. 

מי שאינו שומע לדבריך –

סלק מעליו טורח אמריך. 

לא ישבתי מעולם במקום שיראתי שאקום ממנו לזולתו. 

ראוי לאדם שיהיה בוחר בארבעה: 

שידבר בטוב שבדברים,

ושיאזין בטוב כאשר ידברו עמו, 

ושיסביר פנים למי שיפגע,

ושילמד לשונו לדבר בטובה. 

ושיברח מארבעה: 

מדבר עם הכסיל,

ומחלוק עם העיקש, 

ומהחליק לשון לנבל,

ומחברת המשחית. 

אל תאכיל מאכל למי שאינו מתאווה לו - 

ואל תספר דבריך למי שאינו פונה אליהם. 

טוב לי לסבול שוטה מחצי שוטה: 

והוא: השוטה הרוצה להראות שהוא דעתן.

שער ההנהגה

אריסטו כתב אל אלכסנדרוס:

משול בעם בהטיבך להם, 

וכך תגיע האהבה מהם. 

כי המושל המיטיב - ממשלו מתמיד מהמושל בכפיה. 

כי אין השלטון שלטון בגופות - אלא שלטון בלבבות, 

וכאשר תקנה את הלבבות בהטיבך, יטו הגופים עמהם. 

ודע: כי העם, כשיכלו לומר - יעשו. 

השתדל שלא יאמרו - ותנצל מאשר יעשו. 

אל תעמוד לפני המלך כשהוא כועס, 

ולא בפני הנהר כשהוא שוטף. 

נמשל המלך כאש: 

אם תרחק ממנו - תצטרך אליו, 

ואם תקרב אליו - ישרפך. 

אל תשיאך אהבת המלך - כשהשר אויב לך, 

וכשהשר אוהב לך - אל תירא מהמלך.

שער החברים

החבר הרע מבקש התואנה,

ואיננו מבקש האמת. 

אוהבך –

מי שהולך עמך באמונה, 

ויועץ אותך לטוב, 

ובא עמך מצד שכלך, לא מצד תאוותך. 

לחברי עלי שלושה דברים: 

שאשים עיני עליו כשהוא בא, 

ושארחיב לו במושב כשהוא יושב, 

ושאאזין אליו כשהוא מספר. 

אל תחליף חבר קדמון בחבר חדש, 

בעוד שלבו ישר עמך. 

אל ירבו בעיניך אלף אוהבים, 

ואל ימעט בעיניך שונא אחד. 

אל תבחר לחבר,

אלא מי שיכיר ערך עצמו, 

ומי שאינו מכיר ערך עצמו –

אין טוב בחברתו. 

חבר שיגיד לך מומך בינך לבינו בכל עת שיפגעך - 

טוב לך מחבר שיתן לך בכל עת שיפגעך דינר זהב. 

אדם מבלי חברים - כשמאל בלי ימין. 

אמרו לחכם, מי תאהב יותר: 

אחיך או חברך? 

ואמר: אינני אוהב אחי עד שיהיה חברי. 

החברים שלוש כתות: 

מהם - כמזון אשר לא תוכל לעמוד בלעדיו. 

ומהם - כרפואה אשר תצטרך אליו לעתים. 

ומהם - כמדווה אשר אינך צריך לו לעולם. 

חברת הנדיב - מציאה גדולה, 

וחברת הנבל - חרטה. 

חברת השוטה סכנה, 

ושנאתו שמחה. 

כשתשאל על אדם, שאל מי רעהו. 

כי כל אדם יעשה מעשה רעהו. 

האוהב הנאמן: 

מי שהתנדב לך בממונו בעת צורכך, 

בנפשו - בעת צרתך. 

כשתרצה להתחבר עם אדם - הכעיסוהו. 

אם יודה לך על האמת בעת כעסו התחבר לו. 

ואם לא - עזוב אותו.

שער האהבה

שאל החכם: מה היא האהבה? 

ואמר: נטות הלבבות והתחברם. 

אין נקב המחט צר לשני אוהבים, 

ואין רוחב העולם מכיל שני שונאים. 

כשתאהב את חברך - אל תחניף לו, ואל תשאל עליו, 

שמא תמצא אויב שיספר לך מה שאין בו, ויפריד בינך לבינו. 

הזהר ממי שאהבתו כפי צורכו, 

כי בשלמת הצורך תשלם אהבתו. 

מי שיאמין אל הרכילים - 

לא יישאר לו אוהב, אפילו אם יהיה חביב וקרוב. 

אל תעזוב האוהב בעבור רכילות הרכיל. 

כשתראה שני בני אדם מתחברים שלא לשם שמיים - 

סופם להיפרד שלא לשם שמיים.

שער אהבת האמת

מנוחת החכמים - במצוא האמת, 

מנוחת האווילים - במצוא השקר. 

שר אחד רצה להרוג בתואנת שקר חכם אחד שהיה חולק עליו בשקר. 

כאשר הוצא להורג, ראה אשתו שהייתה בוכה. 

אמר לה: ולמה תבכי? 

אמרה לו: ולמה לא אבכה, והורגים אותך על לא חמס בכפך?! 

אמר לה: ואיך היית רוצה שיהרגוני, על חמס שיהיה בכפי?!

שער המידות הטובות

אין הנדיב מי שהתנדב על מי שהתנדב עליו, וקירב מי שקרבו - 

כי זה גמול. 

אבל הנדיב הוא מי שהתנדב על מי שלא התנדב עליו 

וקירב מי שהרחיקו. 

אם תרצה שישנאוך –

בקר את חבריך תמיד, 

ואם תרצה שיוסיפו בך אהבה –

בקרם לעתים רחוקים. 

טרח ולך מיל - לבקר חולה, 

וטרח שניים - להכנסת שלום בין בני אדם, 

וטרח שלושה - לכבוד הבורא. 

המוכיח את שאינו נוכח,

והמלמד את שאינו למד - 

כמנגן בין המתים,

או כצועק בין הגילולים. 

אל תמכור אשתך ביופי אשת זולתך, 

כי החשק מתעה השכל,

וכבר התעה מי שהיה חכם ממך. 

אם תהיה עשיר - חשוב עצמך רש, 

מפני שאתה נפרד מן העושר. 

מי שהיו בו שלושה דברים, כבר נשלמה אמונתו: 

כשהוא רוצה - אין רצונו מוציא אותו אל השקר, 

וכשהוא כועס - אין כעסו מוציא אותו מן האמת, 

וכשהוא יכול - אינו שולח יד במה שאינו שלו. 

שלושה ראוי לחמול עליהם יותר מכל אדם: 

דעתן שמנהיג אותו משוגע, 

וצדיק שמושל בו רשע, 

ונדיב שהוא צריך לנבל. 

אחרית כל קטטה - חרפה. 

ואחרית כל ענוה - שלום. 

מי שאינו מושל בכעסו, 

כל שכן שלא ימשול בזולתו.

שער הפרישות

בקש מה שאתה צריך לו,

ועזוב מה שאינך צריך לו, 

כי בעזיבת מה שאינך צריך לו –

השגת מה שאתה צריך לו. 

מי שאינו רוצה בגזירות הבורא –

נפשו דואבת על העולם, 

ומי שאינו רואה שיש לבורא עליו טובה אלא במזון ובכסות - 

הוא בער, 

ומי שמביט אל מה שיש ביד זולתו - 

תארך דאגתו ואינו מעלה לכעסו ארוכה. 

אל תהי שמח במה שהגיעך מן העולם, 

ואל תהי דואג על מה שלא הגיע אליך ממנו, 

והיה שמח במה שהקדמת, ודואג על מה שהנחת, 

ופחד ממה שאחר המוות.

שער הקמצנות

אמר החכם: מה הפצע שאין רפואה לו? 

אמר: כשיצטרך הנדיב אל הנבל וימנע ממנו. 

בא אדם אחד אל החכם. 

אמר לו: אני רוצה שתתפלל אל אלוהיך שלא יצריכני לבני אדם. 

אמר לו: אי אפשר שלא להצטרך לבני אדם. 

אבל האלוהים אל יצריכך אל הנבלים מבני אדם. 

הכילות - גריעות, 

והחריצות - הפסד, 

והמהירות - טעות. 

המבקש מן הכילי בקשה –

כמבקש לצוד דגים במדבר. 

שני דברים לא יתחברו:

הנפש הטובה והכילות.

שער המידות

הישמר מן הקנאה, 

כי היא ניכרת בך, ולא תהיה ניכרת בשונאך. 

המקנא - ימיו מועטים, 

מפני שדואג למה שלא יזיקהו ולא יועילהו, וימות ביגון. 

אמר אדם לחברו: אני אוהב אותך. 

אמר לו: ולמה לא תאהבני,

ואתה אינך מאנשי אומנותי, ולא מקרוביי, 

ולא משכניי, ופרנסתי ע"י זולתך?! 

מי שמתקשט במה שאינו בטבעו - 

רוצה להכריח את הטבע, אבל הטבע יכריחהו. 

כמי שצובע שער השיבה - ומגלה אותו הגידול. 

מי שזורע שנאה - יקצור חרטה. 

שאלו החכם: במה יתנקם אדם משונאו: 

אמר: שיוסיף מעלה יתירה בעצמו. 

הזהר משנאת האדם הנקלה, 

כי פעמים שייחנק האדם הגדול בזבוב. 

ושאלו החכם: מה היא הגאווה? 

ואמר: שטות שאין בעליה יכול להניחה. 

מי שמאריך בשיחתו –

יקוצו בני אדם בדברו. 

שמונה הם, אם יבזו אותם אל יאשימו כי אם את עצמם: 

הבא לסעודה שאינו קרוא לה, 

והמצווה בבית אדם בפניו, 

והמבקש כבוד משונאו, 

והשואל שאלה מכילי, 

והנכנס בדברי בני אדם מבלי שיכניסו אותו בם, 

והמזלזל במלך, 

והיושב במקום שאינו ראוי לו, 

והמספר דברים למי שאינו מאזין לו. 

מי שמביא עצמו לידי חשד - 

אל יאשים מי שחושב עליו רע. 

קבל התנצלות ממי שבא להתנצל לפניך, 

אם אמת ואם שקר, 

כי מי שמרצה אותך בגלוי - מוקירך, 

ומי שממרה אותך בסתר - מכבדך. 

ארבעה שמאבדים את האדם: 

הגאווה והעיקשות, העצלה והמהירות. 

שאל החכם: מה היא הצניעות? 

אמר: שיתבייש האדם מעצמו. 

אמרו לו: מהו הצניעות? 

אמר: שלא תעשה בסתר, מה שתתבייש ממנו בגלוי. 

חכם אחד עבר על אדם אחד. 

אמר לו: היאך חריצותך בעולם? 

אמר: אני רודף אחריו. 

אמר לו: והשגת ממנו דבר? 

אמר לו: לא, כי אם מעט מזעיר. 

אמר לו: אם לא השגת מהעולם הזה, שאתה רודף אחריו, כי אם מעט מזער, 

מה תשיג מהעולם האחר, שאינך רודף אחריו?! 

אל תגזור דבר, עד שתיוועץ את מי שיישר אותך. 

אין עושר כבריאות, ולא נעימות כמו לב הטוב. 

עניינים שלושה: 

עניין שטובתו נראית - דבק בו. 

עניין שרעתו נראית - סור ממנו. 

עניין שיש בו ספק - השלך יהבך בו על האלוהים. 

וכמו שהנר עין האור, 

כן השכל עין הנפש. 

וכאשר השמש אור העולם, 

כן הנפש אור הגוף.