אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

ר' שרירא גאון ור' האי גאון




 
א 
רב שרירא גאון[1]
אוצר הגאונים[2]
 
כתב רב שרירא גאון ז"ל במגילת סתרים על עניין האגדות: הני מילי דנפקי מפסוקי, ומקרי מדרש ואגדה, אומדנא נינהו הדברים הללו היוצאים - הנדרשים מן הפסוקים, ואשר נקראים 'מדרש' ו'אגדה', הם אומדן – השערה, אינם מוחלטים, ואינם כהלכה פסוקה[3]. ויש מהן שהוא כך שהוא מאומת בפשט, כגון דברי ר' יהודה בעניין "וזאת ליהודה" (דברים לג, ז) שאמר (עיין מדרש תנאים דברים לג, ז ומדרש תהלים צ, ג) ששמעון מוכלל עם יהודה, שהרי מצינו חלקו ביהושע בתוך נחלת יהודה "מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם" (יהושע יט, ט), והרבה יש שאינו כן שאינו מאומת בפשט, כגון מה שאמר ר' עקיבא (שבת צו:) דמקושש היינו מה שנאמר בבמדבר (טו, לב) "ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת", מי היה האיש? צלפחד. וכגון שאמר ר' שמעון (ראש השנה יח: על זכריה ח, יט "צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה") ש"צום העשירי" זה עשרה בטבת. והם הזכירו דעתו של כל אחד ואחד שאמר ר' שמעון בשם ר' עקיבא שהצום הוא בעשרה בטבת, ואילו הוא, ר' שמעון, חולק ואומר שהוא בחמשה בטבת, ואנו רואים שלפי שִׂכלו יהֻלַּל איש (משלי יב, ח) כל אחד יפרש לפי דעתו. וכן אגדות שאמרו תלמידי התלמידים, כגון רבי תנחומא ורבי אושעיא[4] וזולתם, רובם אינו כן אינם מאומתים בפשט, ולכן אין אנו סומכין על דברי אגדה. והנכון מהם מדבריהם, מה שמתחזק מן השכל ומן המקרא נסמוך עליו. ואין סוף ותִכְלה וקץ לאגדות.
 
ב
 
רב שרירא גאון ורב האי אב בית דין
אוצר הגאונים[5]
 
וששאלתם מהו "המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי" (קדושין מט.) ... אלה המקראות והרבה כמותן אינן יוצאין בהעתקה תרגומם המילולי אינו מספיק, והמעתיקים ואומרים: כזה אמר משה רבינו, בדוּי הוא. אבל הקורא הפסוק כמו שאמר משה רבינו בלשון הקודש ודורשו כתרגום דילן ובתורת הגדה ומפרשו כפירוש התרגום, ואינו אומר ש"כזה אמר משה", אלא שהתרגום הוא כדברי אגדה לפסוק, כמו שאמרו (בראשית רבה א, א) "אָמֹון" (משלי ח, ל) – פדגוג, אמון – מכוסה, אמון – מוצנע, אמון – אומן, הרי זה נכון לומר - כי יש לומר כך ויש לומר כך שהרי כל פירוש אפשרי, הלכך לכן דברי הגדות, וקטנות וברייתות וכל מדרשות, נכונים הן, ויש להביט בהן, וכל דבר נאה אנו דורשין אותו...
 
 לח
 
רב שרירא גאון ור' האי אב בית דין
אוצר הגאונים[6]
 
שאלה: ודשאלתון למכתב לכון הנהו אסואתא דמי שאחזו קורדיקוס ואשר שאלתם לכתוב לכם אודות התרופות ודרכי הרפואה הכתובים במסכת גיטין בפרק 'מי שאחזו קורדיקוס' (גיטין סז: ואילך) ...
 
תשובה: צריכין אנן למימר לכון, דרבנן לאו אסותא אינון, ומילין בעלמא דחזונין בזמניהן וכחד חד קצירא אמרונין, ולאו דברי מצווה אינון, הלכך לא תסמכון על אלין אסותא, וליכא דעבד מינהון מדעם, אלא בתר דמבדיק וידע בודאי מחמת רופאים בקיאים דההיא מילתא לא מעיקא לה, וליכא דליתי נפשיה לידי סכנה. והכין אגמרו יתנא ואמרו לנו אבות וסבי דילנא, דלא למעבד מן אילין אסותא אלא מאי דאיתיה, כגון קיבלא דקים ליה לההוא דעבד דלית ביה עקתא.
 
צריכים אנו לומר לכם, כי רבותינו אינם רופאים, וענייני הרפואה שאמרו, הם בהתאם למה שראו בכל חולה וחולה[7], ואין בדברי הרפואה שאמרו משום מצווה, ולכן אל תסמכו על תרופות ודרכי רפואה אלו. ואין מי שעשה מתרופות אלו דבר, אלא אחר שבדק וידע בוודאות, על פי רופאים בקיאים, שאותה תרופה אין בה נזק, שהרי אין מי שיביא עצמו לידי סכנה להשתמש בתרופה שיש בה סיכון. וכך למדונו אבותינו ואבות אבותינו שלא להשתמש בתרופות אלו רק במה שמצוי ובדוק כקמיע, אשר על כל פנים אין בו נזק.

[1] רב שרירא גאון, נולד בפומפודיתא בשנת 920 בקירוב, נפטר שם בשנת 1007 למנינם.
 
[2] ספר האשכול, מהדורת אלבק, ירושלים תרצ"ה, עמ' 157. השלמות מתוך ספר האשכול, מהדורת רצ"ב אויערבך, הלברשטט תרכ"ח, חלק ב, הלכות ספר תורה, עמ' 47 ומתוך אוצר הגאונים, חגיגה יד. עמ' 60.
 
[3] ראה פירוש המהר"ל לדברי רב שרירא לקמן מובאה צז.
 
[4] מדרש רבה מיוחס לר' אושעיא.
 
[5] אוצר הגאונים, קידושין מט. עמ' 129.
 
[6] אוצר הגאונים, גיטין סח: עמ' 152. במובאה לט נכתב על חיי רב האי גאון.
 
[7] ולא על יסוד חקירה רפואית שיטתית.
 
husband cheated on me why women cheat on their husband my boyfriend cheated on me with my mom
what makes people cheat link when married men cheat

כדי להוסיף הערה על מאמר זה לחץ כאן.