רבינו ניסים גאון

רבינו ניסים גאון[1]

זה לשון הרב ניסים גאון ז"ל שם "אמר להם: אם הלכה כמותי, חרוב יוכיח" וכו' ... ואירע שנעזר רבי אליעזר מנסים ומופתים. ולא נתאמתו אצל חכמים, שכבר קרה בכדומה לזה, ועל זה אמרו "אין מביאין ראיה מן החרוב" וכו', רצה לומר שאין בזה דבר יוצא ממנהג הטבע לא היה שם מעשה בפועל החורג ממנהגו של עולם, אלא היה זה במראה רוחני[2].

ואמנם מה שאמרו "יצתה בת קול" וכו', ראיתי בו שתי תשובות: האחת, שבת קול לא אמרה הלכה כמותו בדבר זה, אמנם בא הקול סתום, ואפשר שכוון – "בכל מקום" זולת זה וכדומה לו, שאין הלכה כמותו, ויהיו דברי בת קול אמיתיים בזה. והשנית, שהכוונה בזה לנסות את החכמים אם זה הקול יעתיקם ממה שמקובל בידם או לאו, וכמו שאמר (דברים יג, ד) "כי מנסה ה' אלהיכם אתכם" וגו', והורה בזה אמיתות קבלתם.

ואמר רבי יהושע "לא בשמים היא", לפי שתורת ה' תמימה, וכבר נתנה לנו בסיני והודיענו שלא ישונה ממנה דבר, ולא נשאר בתורתינו לא דבר סותר זה את זה ולא שום ספק שיש דרך להכריע בספקות כדי שנצטרך בו למופת מן השמים...

[1] רבינו ניסים גאון, נולד בקירואן שבצפון אפריקה, בערך בשנת 990 למנינם ונפטר שם ב 1050 בקירוב. הנוסח שלפנינו מתוך שיטה מקובצת בבא מציעא נט:

[2] וכעין זה כתב בברכות יט. (בשולי ש"ס וילנא) "ולפי שהוא קשה ומשתבשין בפירושה, ישר בעיני לפרש תורף דבריה בקיצור כפי שלמדתי מדברי אדונינו האי גאון ז"ל ... ורצה רבי אליעזר להביא ראיה לדבריו ולסייעם מדרך שהיא נוהגת כמנהג סימנים [ולא מעשים] וראיות והיא מִדמֵית למעשה מופת [אבל אינה מופת], ולא קבלום החכמים ולא נתקיימו אצלם, לפי שכן דרכו של עולם להתנהג בכיוצא בהם [שהרי ישנם דרכים ידועים לצדיקים שזוכים להתגלויות רוחניות], ולפיכך אמרו לו: 'אין מביאין ראיה מן החרוב, אין מביאין ראיה מאמת המים'. כלומר, כי אין בזה דבר שהוא סותר למנהגו של עולם ומשנה סדרי בראשית כדי שיהא לך לראיה [שהרי היו מדרכי רוח הקדש הידועים, ולא היו "מופתים" בפועל], אלא לעולם אין ההלכה מתקיימת אלא לפי מה שנתברר מן הקבלה של מרובין, והיינו דברי חכמים... אמר ר' חנינא משנתנה [תורה] לא ניתנה אלא אחרי רבים להטות". דבריו כעין דברי רב האי גאון (לעיל מובאה מא) "כשמבקש לצפות במרכבה ולהציץ בהיכלות של מלאכי מרום, יש לו דרכים לעשות: שישב בתענית ימים ידועים, ומניח ראשו בין ברכיו, ולוחש לארץ שירות ותשבחות הרבה שהן מפורשות. ובכן מציץ בפנימיו ובחדריו, כמי שהוא רואה בעיניו היכלות שבעה, וצופה כאילו הוא נכנס מהיכל להיכל ורואה מה שיש בו" וכרבינו חננאל (לעיל מובאה מד) שפירש שהיה ה"מאורע" בחלום.