אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

ר' יום טוב בן אברהם אשבילי




 
א
ר' יום טוב בן אברהם אשבילי[1]
חידושי הריטב"א[2]
 
... והא דקאמר מה שאמרה הגמרא "אמר הקב"ה: אִמְרו לפני מלכיות, זכרונות ושופרות" הגמרא השתמשה בביטוי "אמר הקב"ה" אשר ניתן להבינו כאילו היתה חובת אמירת פסוקי מלכויות וכו' מן התורה משום דאף על גב דפסוקי מלכיות זכרונות ושופרות אינם מן התורה, אלא מדרבנן כדפרישנא כפי שפירשתי, מכל מקום, ממה שאמרה תורה "זכרון תרועה" (ויקרא כג, כד), יש ללמוד שראוי להזכיר פסוקי תרועה ופסוקי זכרון. ומלכיות נפקא לן נלמדו, כמו שדרשו רז"ל בסיפרא (אמור פרשה יא הלכה ב) מפסוק (במדבר י, י) "'והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם' שאין תלמוד לומר 'אני ה' אלהיכם' לכאורה אין מה ללמוד מכפילות מילים אלו, אלא זה בנה אב קבע כלל שבכל מקום שאתה אומר זכרונות אתה סומך לו מלכיות". ומהכא סמכו רבנן לתקוני הני פסוקי דתקיעתא ומכאן סמכו חכמים לתקן לומר אלו פסוקי התקיעות, ומשום הכי קתני משום כך נקט רבי עקיבא ש"אמר הקב"ה: אמרו לפני מלכיות זכרונות" וכו' שכל מה שיש לו אסמכתא מן הפסוק, (העיד) העיר הקב"ה שראוי לעשות כן, אלא שלא קְבָעוֹ חובה, ומסרו לחכמים, וזה דבר ברור ואמת. ולא כדברי (פירוש המשנה לרמב"ם הקדמה למשנה) המפרשים האסמכתות שהוא כדרך סימן שנתנו חכמים, ולא שכוונת אבל אין כוונת התורה לכך, חס ושלום, ישתקע הדבר ולא יֵאמר, שזו דעת מינות היא, אבל התורה (העידה) העירה בכך, ומסרה חיוב הדבר לקבעו לחכמים אם ירצו, כמו שנאמר (דברים יז, י) "ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך". ולפיכך תמצא החכמים נותנין בכל מקום ראיה או זכר או אסמכתא לדבריהם מן התורה, כלומר שאינם מחדשים דבר מלבם, וכל תורה שבעל פה רמוזה בתורה שבכתב שהיא תמימה, וחס ושלום שהיא חסירה כלום.
 
ב
ר' יום טוב בן אברהם אשבילי
חידושי הריטב"א[3]
 
"אמר רבה: אשתעו לי נחותי ימא" וכו' ספרו לי יורדי הים: בין גל לגל שלוש מאות פרסות (מעל אלף קילומטר), וגובה הגל שלוש מאות פרסות. פעם אחת הלכנו בדרך והֵרים אותנו הגל עד שראינו את בית מושבו של כוכב קטן והיה גודלו כמקום שזורעים בו ארבעים סאים של חרדל. ואם היה הגל מעלה אותנו יותר, היינו נשרפים מחומו של הכוכב. והרים הגל קול אל חבירו הגל ואמר: חברי, האם הנחתָ משהוא בעולם שלא שטפת אותו, שאבוא אני ואאבד אותו? וכו' - יש במעשיות שבפרק זה עניינים זרים לבני אדם, לפי שלא הורגלו בהם, והם דברים קרובים מאד להיודעים בטבעם, כעניין גודל הדגים שבים וגודל סערת גלי הים. ויש גם במעשיות אלו עניינים נרמזים שלא היו נראים להם במראית העין, אלא במראה החלום. וזה כי כשהחכמים הולכים בים אוקיינוס ורואין שם נפלאות השם יתברך, וגם שהם שם מתבודדים ומחשבים וחושבים בעניינים נוראים ונפלאים, ובעת השינה יראה להם כעניין הרהורים עניינים נפלאים מורים על העניין. והגאונים כתבו כי כל היכא דאמרינן הכא "לדידי חזי לי" כל מקום שאומרים כך: 'אני ראיתי הדברים', במראה החלום היה, כשהיה מהלך בים אוקינוס.
 

[1] ריטב"א - ר' יום טוב בן אברהם אשבילי, היינו מהעיר סיביליה, נולד בערך בשנת י - 1250 בסרגוסה שבספרד ונפטר שם בשנת פ - 1320 בקירוב.
 
[2] חידושי הריטב"א, ר' יום טוב בן אברהם אשבילי, מהדורת ר"א ליכטנשטיין, ירושלים תשמ"ח, מסכת ראש השנה טז. עמודה קכו.
 
[3] מהדורת רי"ד אילן, ירושלים תשס"ה, בבא בתרא עג. עמודה תקצא.
 
abortion clinics in chicago site pills to terminate early pregnancy
husband cheated on me site cheats

כדי להוסיף הערה על מאמר זה לחץ כאן.