ר' שמואל אליעזר הלוי איידלש

ר' שמואל אליעזר הלוי איידלש^{^[1]}

ברכות, חדושי הלכות[2]

... גם האגדות הזרות לפי פשוטם, ורחוקות, לפום ריהטא בהבנתם הראשונה, מן השכל, לא נתתי לבי לבאר בהם רזים ורמזים בחכמות וסודות נסתרים, כי לא נסיתי בהם איני מורגל בכך, כאשר גיליתי והודעתי כבר. וקיימתי בעצמי "כבוד אלהים הסתר דבר" (משלי כה, ב) שלא לעסוק בנסתר. אך ראיתי שהדברים לא יצאו מפשוטם לא התרחקו מפשוטם, רק שאמרו זה בדרך משל ומליצה הקרובים לפי פשוטו לפשוטו של דבר, כמו ספר משלי שדרשו בו חז"ל דברים הקרובים למשל אל הנמשל דרשו בנמשל דברים הקרובים למשל ... ובאמת הנני רואה עתה מחכמי התלמוד שעשו חיבור אחד מהלכות שחכמי התלמוד שִלְבוּ בתלמוד הלכות ואגדות, כי תורה אחת היא לנו, בפירושה של התורה תורת משה. וכמה וכמה דרכי מוסר וחכמה והוראות על פי תורת משה אשר יוצאים לנו מתוך דבריהם מאגדות. ועל כן תהיתי על הראשונות שחלקתי החיבור הזה לשני חלקים דהיינו: חלק אחד מחדושי אגדות, שמן הראוי היה שלא להפרידן, אך לחברן אשה אל אחותה, אבל לי לא היה אפשר בחזרה, לחברו שוב חיבור אחד, מפני הטורח. ועל כן הנני מבקש מאת כל מעיין שישים לבו לזאת, גם מהיום למרות שעשיתיו שני חלקים, לא יהא מפריד אותם מלעיין בשניהם, כי יראה בהם: במקום שזה סותם, זה מגלה, זה סוגר וזה פותח ויהיו שניהם תמים יחדיו ...

ברכות, חדושי אגדות[3]

... וכל מאמר אשר אין מוצאו מן המקרא: אם הוא מעשה סיפור, תיאור מאורעות זר ונפלא, או או אם הוא מאמר אחד יוצא משכל לפי דעת האנושי או 'דבר חכמה' שאינו תואם את כללי ההגיון המקובל, אמרתי לבאר בו הדברים - קרובים לעניינו בדרך משל ומליצה, סובלים הנמשל והמכוון בו בדרך התואמת את לשון הנמשל וכוונתו, שזה ודאי הוא צורך הגדול באגדות. שמתוך שקצרו חז"ל דבריהם, הם נראים כסתומים, ויש לנו לדקדק בדברי חכמים וחידותם בכל הדברים שאמרנו, וכל חכם יוסיף לקח בכל זה.

אבל רבים מהלומדים בהגדות אינם מדקדקים בכל זה בדברי חז"ל, ואינם מבקשים לידע כל העניין על אמיתתו, רק להשמיע ברבים קול(ו)ם כקול הסירים תחת הסיר. ויש מהם שבאו לדרוש הגדות של דופי ו(כ)עושים תורתם פלסתר שקר, שאין המקרא והמאמר סובל דרושם, אבל הם מדמים צורה ליוצרה משווים את הנוצר ליוצר (בראשית רבה כד, א), וחכמים הם בעיניהם להשיג במופלא ממנו, בדברים שהם כבשנו של עולם. ועליהם שנינו ריש פרק אין דורשין (חגיגה יא.) "כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא (נברא) בא לעולם" ...

[1] מהרש"א – (מורנו הרב ר' שמואל אליעזר) הלוי איידלש, נולד בקרקא פולין בשנת שט"ו - 1555 נפטר באוסטרה פולין בשנת שצ"ב - 1631.

[2] חדושי הלכות, ר' שמואל אליעזר הלוי איידלש, לובלין שע"ב ותלמוד בבלי, וילנה תרמ"ב, הקדמה.

[3] חדושי אגדות, ר' שמואל אליעזר הלוי איידלש, לובלין שפ"ז ותלמוד בבלי, וילנה תרמ"ב. חדושי הלכות ואגדות הובאו בנפרד כפי שהן בש"ס שלפנינו, אף שרצון המחבר היה לחזור ולחברם ליחידה אחת, כמבואר בתחילת המובאה.