מקורות לפרק

דף נא

עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה – [פרטי עשרה דברים הללו נגד ברכת יצחק ליעקב אבינו] - נתיב א' 133-135 (עבודה, יח)

כל המברך על כוס מלא נותנים לו נחלה בלא מיצרים, כדכתיב ים ודרום ירשה – [מדוע הוזכרו דוקא שני כיוונים הללו? אלא א"י מגעת עד הים, ומשם והלאה אינו מקום ישוב. וכן עד הדרום, ומשם ואילך מחמת החום הגדול אינו כל כך מקום ישוב. כלומר ירושה ללא שיור] – מהרש"א (אמר המלקט: נ"ל הוזכר "דרום" כי הנחלה תגיע עד ים אילת, ומשם אינו מקום ישוב אלא מקום ים)

לישדר כסא דברכתא לילתא - קדושה וברכה (הוא ספר "סמיכת חכמים")

פרי בטנה של אשה – [טעם שדרשו כך, כי בפסוק כתוב "וברך פרי בטנך" (דברים ז, יג) ואין טעם למליצה זו אצל גופו של האיש] - תורה תמימה, דברים ז, יג ס"ק כ'

שלחה לו ממהדורי מילי - פתח עינים

שברא מאור האש, בורא - קדושת לוי (אדמו"ר ברדיצ'וב) פ' ויגש

שברא מאור האש, בורא – [אע"פ שה' מחדש בטובו בכל יום תמיד ולכן לכאורה ראוי לברך בלשון "הוה" אבל כיון שיסוד מוסד הוא שאין חידוש ידיעה אצל ה' וצפה הכל מראש, העיקר הוא לברך "ברא" לשון עבר] – עין איה

מאור האש, מאורי האש - ענף יוסף

דף נג

בית שמאי משום ביטול בית המדרש - ענף יוסף

בית שמאי משום ביטול בית המדרש – [הערת המלקט: כתב הגר"א שנות אליהו לפאה א, א, כי יוצאים ידי חובת לימוד "תורה" אחרי ברכת התורה, ע"י אמירת תיבה א'. מכאן כמה גדולה זכות כל תיבה ותיבה]

גדול העונה אמן יותר מן המברך - ע"ע נזיר דף סו:

גדול העונה אמן יותר מן המברך – [אמרו כי "קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" (פסחים קיח.) כי יש עליו מקטרגים מפני עונותיו. והקב"ה הוא המשפיע ברכה לאדם. וצריכים גבורה נגד המקטרגים ("אף וחימה"). גוליירים הם חיילים פשוטים, היורדים להלחם בזכות הברכה. אבל העונה אמן הוא הגיבור לנצח בנלחמה זו] – מהרש"א על נזיר סו ע"ב

אשכח ארנקא דדהבא – [כיצד קבל שכר, והרי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא? (קידושין לט:) אלא זה מדובר בדבר שהאדם חייב בה. וכשמוסיף מה שאינו חייב, יש שכר בעוה"ז. וכאן לא היה חייב לחזור למקומו, כי היה יכול לברך במקום שנזכר. לכן קבל שכרו] - בן יהוידע ד"ה ובזה נתרץ

מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה – [ב"עין יעקב" כאן הביא ג"כ גירסא: "כנפיה מגינות עליה" וכך הגירסא בשבת דף מט ע"א דף קל ע"א. ההבדל בין הלשונות ע"פ שתי הדיעות בסוטה (כא.) ר' יוסף ורבא אם המצוות רק "אגוני מגני" או גם "מצלא"] – תאוה לעינים

מה יונה אינה ניצולת אלא בכנפיה – [הדימוי ליונה, כי אמרו במדרש (בראשית רבה, לט) בשעה שהיא פורחת ויגיעה אינה נחה על גבי הסלע, אלא פורחת באחת ונחה בכנף השניה (לפי הבנת התוספות, שבת מט ע"א ד"ה כנפיה מגינות). כך ישראל היגעים בגלותם, אע"פ שחלק מהם אינם זהירים במצוה מסוימת אבל ממשיכים לשמור מצוה אחרת. לדוגמא, גם מי שאינו שוקד בלימוד תורה הוא נזהר לתת כספים לעניים או מצוה אחרת. שלא כשאר אומות בעת צרתם נוטשים כל תרבותם] – אורח ישרים, מובא ב"ליקוטי בתר לקוטי"

והתקדשתם זו מים ראשונים – הכתב והקבלה, ויקרא יא, מד

והתקדשתם זו מים ראשונים - פרי צדיק (ח"ד 146, חוקת ב')

והתקדשתם זו מים ראשונים - תוספת ברכה, ויקרא יא, מד

והייתם קדושים – [עיקר מים אחרונים נתקנו לשם ההכנה למצוות בהמ"ז. ונימוק סכנה שחז"ל הוסיפו אינו הטעם העיקרי] - ר"א בן רמב"ם, המספיק לעובדי ה', (הלכות), מהד' נסים דנה, ח"ב דף 222