אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



מתים בניו ובנותיו של אדם כשהן קטמים, מפני שלא בכה והתאבל על אדם כשר – [כי רוחו גסה עליו] - דרשות נצי"ב, כ"ז

העומד על יציאת נשמה – דרך חיים 90 (פ"ב, מדה טובה שידבק בה האדם)

אדם כשר שמת כספר תורה שנשרף - נפש החיים ד, יא

אדם כשר שמת כספר תורה שנשרף - שו"ת שבות יעקב ח"א סי' פד

אדם כשר שמת כספר תורה שנשרף - ר' צדוק, לקוטי מאמרים 203

המקרע הגדיו החמתו והמשבר כלים בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו – [מדוע הזכירו כאן ג' אופני השחתה] - נתיב ב' 131 (כח היצר, ד); [במה גרוע פעולה זו של כעס מפעולות אחרות] - אגדות א' 48; עיין מו"נ ח"א פ' נד

המקרע בגדיו, השובר כלים, המפזר מעותיו – [טעם סדר זה, כי לא רק אם קורע דבר שעל גופו וזה מורה על כעס גדול, אלא אפילו שובר כלי שלא על גופו. ולא רק זה אלא אפילו מפזר מעות, ואח"כ יכול ללקטם יחד, גם על כעס כזה הוא כעובד ע"ז] – פתח עינים

המקרע בגדיו, השובר כלים, המפזר מעותיו – [טעם שאמרו דוקא בסדר זה] – בניהו, ב' פסקאות

שכך אומנותו של יצר הרע -

אל זר, זה יצה"ר - נתיב א' 102 (עבודה, ח)

יהיה בעיניך כעובד ע"ז - (מאמר זה הוא גם בנדה יג: רק שם נמשך מזה לגלוי עריות)

דקא עביד למרמא אימתא אאינשי ביתיה - מאירי, חיבור התשובה ח"א פרק ד דף 100

כל המוריד דמעות על אדם כשר – ["מוחלין לו על כל עונותיו כי יכנע לבו בתשובה"] - מאירי למו"ק כ"ה

כל המוריד דמעות על אדם כשר, המתעצל בהספדו של ת"ח – [לפי מעלות זה שמת, כך מעלת הדמעות שמורידים עליו] - נתיב א' 160 (גמ"ח, ד); אגדות א' 49

כל המוריד דמעות על אדם כשר – [מניין לחז"ל ללמד שבכיה המוזכרת בפסוק (תהלים נו, ט "שימה דמעתי בנאדך") היא על מת? "דבלאו הכי אסור לאדם להצטער ולבכות, דלא הותר בכיה אלא למת. וענין שסופרן הקב"ה ומניחן בבית גנזיו, ר"ל דמחשיב ליה בכלל יראת שמים כדאמרינן דאין לו להקב"ה באוצרו אלא יראת שמים"] – מהרש"א (אמר המלקט: צ"ע כלום בזמן שברח דוד לארץ פלשתים (בפרק נו) בכה על מת? אלא הזכיר לפני ה' זכויות קודמות שהיו לו, עוד לפני שהגיע לעת מצוקה)

כל המוריד דמעות על אדם כשר, המתעצל בהספדו של ת"ח – הרב אברהם קוק, מאמרי הראי"ה, "הספד על אדם כשר", עמ' 396

כל המוריד דמעות על אדם כשר - כלי יקר (דברים יד, א)

כל המוריד דמעות על אדם כשר - הנצי"ב בראשית לה, ח הרח"ד, ויקרא י, ו; דרשות הנצי"ב כא-כב

כל המוריד דמעות על אדם כשר – [ולמה לא אמרו "כל הבוכה על אדם כשר"? אלא יש חלק מהדמעות שהוא מוריד כי מצטער על עצמו, על צרות אחרות שיש לאיש זה הבוכה, או שנזכר במיתת עצמו. ולכן סופרים רק אותן הדמעות שהן על המת האחר בלבד. (ועוד פירש מלת "המוריד": אצל אחרים השומעים את ההספד שמספיד, גם דמעות אלו נזקפות לחשבונו)] – עיני יצחק

כל המוריד דמעות על אדם כשר – [מדוע לא אמרו לשון "כל הבוכה"? אלא צריך שיהיו הדמעות ניכרות לבריות] - בניהו ד"ה כל המוריד

כל המוריד דמעות על אדם כשר, הקב"ה סופרן – [לשון "סופרן" כי כל דמעה היא בחשיבות מיוחדת. כי יש הבוכה על מיתת פרנס הדור הדואג לצרכי הציבור (כמו שאמרו על משה, אהרן ומרים, ג' פרנסי הדור). ויש מתאבל על העדר החכמה. ויש המתאבל על העדר מגן נגד צרות הדור (כמו בימי רבי לא הפילה אשה). ויש הבוכה כי שקולה מיתת הצדיקים כשריפת בית אלוהינו. לכן ה' סופר כדי לבחון מאלו בחינות בכה מי שבכה] – איי הים (מובא בענף יוסף)

הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו – [יש כוונות שונות מדוע אדם בוכה.

הקב"ה מניח דמעות בבית גנזיו - משך חכמה (בראשית נ, י)

ראוי לקוברו בחייו – [מדה כנגד מדה] – מהרש"א

מצפון להר געש, מלמד שרגש עליהן הר להורגן – [דרשו כך כי לא מצאנו מקום שהוזכר כבר הר געש] – מהרש"א

געש עליהם ההר – [הדימוי להר, כי הצדיקים נדמה להם יצר הרע כהר (סוכה נב ע"א) וזהו סמל של צדיק זה שנפטר לעולמו כדי לקבל שכרו] - בן יהוידע

געש עליהם ההר – [דרשו כך כי לא כתוב שבכו עליו שלושים יום כמו במיתת משה רבינו. וצע"ג הרי הוא מסר להם את כל התורה (כמפורש באבות, תחילת פרק א) וגם מלך עליהם ונלחם נגד ל"א מלכים, וגם העמיד השמש בצהרים, ומדוע לא הספידוהו כראוי? והלא היו דור יראי ה'! ובילקוט שמעוני (סוף יהושע) נתנו טעם שחלוקת הארץ היתה חביבה עליהם יותר מדאי והיו עוסקים במלאכתם בשדה ובכרם. אבל אין זה טעם מספיק. ושמא יש להציע כי רגזו עליו על שנשא אחב הזונה לאשה, ומה גם שהיתה מן ז' אומות שציוה ה' "לא תחיה כל נשמה". ולא יכלו לדבר זאת מפני גודל מעלתו בעיניהם. אבל ההר רגש עליהם כי כל מעשיו של יהושע היו ע"פ הדיבור של ה' (תוספות, כאן). וגם יהושע ידע מראש כי שמונה נביאים עתידים לצאת ממנה (מגילה יד ע"ב). ולשון הספרי (בהעלותך, פסוק "ויאמר משה לחובב") שהקב"ה קירבה (לרחב)] - אור הישר, על זבחים קטז ע"ב ד"ה וע"פ זה תתישב לנו קושיא חמורה מאד

געש עליהם ההר - משך חכמה (בראשית נ, י)

כל המתעצל - רבנו בחיי, כד הקמח, אבל (ב')

כל המתעצל – [אם אין האדם משגיח במדת הדין, פוגעת בו מדת הדין] - אגדות א' 49

כל המתעצל - נודע ביהודה, אהבת ציון, דרוש ו'

דף קו

א' מבני חבורה שמת – [טעם מדוע יש לדאוג אם מת הגדול, ומדוע יש לדאוג אם מת הקטן] - אגדות א' 49

א' מהחבורה שמת, ידאגו כל החבורה - דרכי נועם (דף נה.)
א' מבני חבורה שמת - חכמה ומוסר (רש"ז) ח"א לח

א' מבני חבורה שמת - דרשות נצי"ב, כ"ה

ציפור דרור – ["כי התורה נבדלת מן האדם"] - מהר"ל, אגדות ד' 86 מנחות צט:


דף קז

כינה אינה פרה ורבה – [כלומר אינו נולד מזיווג זכר ונקבה. וחשבו הקדמונים שהכינה נולדת מהזיעה. אבל היום שיש זכוכית מגדלת נודע למדענים שנולד מן תאים זעירים הבלתי נראים לעיניים, ולא מהזיעה. וכיון שנולד מן תא אחד, ולא מזיווג זכר ונקבה, נקרא "אינה פרה ורבה"] – מפי הרב מאיר לובין

ג' שעות שלישיות, יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כינים - רבנו בחיי (שמות טז, ח, כלומר בשר)

ג' שעות שלישיות, יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כינים - באר הגולה 69 (ד); אגדות ד' 22