אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף סז

יומא קמא ליחרק ביה פורתא ולימא 'וירא מלאך ה' אליו' למחר לימא 'ויאמר משה אסורה נא ואראה' - [צ"ע הרי אסור להתרפאות בדברי תורה? (שבועות טו ע"ב)אלא שהיסוד הוא שמפני מחלת הנפש, באות מחלות הגוף. וברפואת הנפש, יתרפא הגוף. וכאן שהוא לומד תורה, ולומד לתקן מדותיו ומעשיו, יש לתלות שיתרפא ממחלות הגוף. וביאור מה הם הלימודים משלשה פסוקים הללו] – מהרש"א

בני מלכים הם - גבורות 274 (סא)

בני מלכים הם - פרי צדיק ח"ב 239, החודש, ז'

דברי רפואה אין בהם משום דרכי אמורי, מסמר צלוב – מורה נבוכים, ג, לז

דברי רפואה אין בהם משום דרכי אמורי – ["מצד שהיו ההמון באותו זמן בטוח באותם הענינים היה טבעם מתחזק ונמצא מצד ההרגל עזר טבעי להם"] – מאירי. ונ"ל המעתיק זהו הנקרא בלשון זמננו "אוטו-סוגסטיה"

דברי רפואה אין בהם משום דרכי אמורי - שו"ת רשב"א ח"א תיג

דברי רפואה אין בהם משום דרכי אמורי - גליון מהר"ץ חיות

גד גדי וסנוק - מהרי"ק, שרש פח

גד גדי וסנוק - ס' חסידים, סי' תנח

שחטו תרנגול - צוואות בתחילת ספר חסידים ס"ק נ', והערות מקור חסד שם
שחטו תרנגול - מאור ישראל

דרך האמורי - ע"ע רמב"ם פירוש המשניות, שבת סוף פרק ששי

חמרא וחיי לפומא דרבנן – [כיון שהכוס הוא גם סימן לפורענות, צריכים לעורר ברכה ע"י ברכת "לחיים"] - אגדות א' 41

חמרא וחיי לפומא דרבנן, חיי וחמרא וכו' – [אמר רבי עקיבא לרבנן, חמרא וחיי אם תשתו כשיעור ולא יותר, יביא לכם חיים. אבל גם אם תשתו יותר מהראוי, ברך אותם לחיים שזה לא יזיק להם. וכאן בסוף דבריו הוסיף מלת "ותלמידיהון", כי הם הנוהגים להוסיף בשתייה יותר מדאי] – מהרש"א (נ"ל המלקט שיש לפרש (שלא כדברי מהרש"א) איזה מוסר השכל גם בסוף דבריו. "חיי וחמרא": אם תשתו יותר מדאי החיים מוגבלים ומקוצרים, כי החמרא קיטע אותם, ולכן "חיי וחמרא" בלבד)

חמרא וחיי לפומא דרבנן, חיי וחמרא וכו' – [צ"ע למה כפל הדברים? ולמה הפך סדר המלים?] - בן יהוידע, ד"ה ובאופן אחר נראה לי בס"ד

חמרא וחיי לפומא דרבנן - אמת ליעקב

חמרא וחיי לפומא דרבנן - מחקרים בדרכי התלמוד, הרב ראובן מרגליות (מוסד הרב קוק, עמ' ח)

דף סט
מונה שש ושומר שבת (או להיפך) - רבנו בחיי (במדבר טו, לב)
מונה שש ושומר שבת (או להיפך) - שו"ת רדב"ז ח"א עו
מונה שש ושומר שבת (או להיפך) - פרי צדיק (ח"ב 204, תשא, ה')

דף עג
אבות מלאכות ארבעים חסר אחת – [כל דבר שבמדת הדין, מקצתו ככולו] – רמ"ע מפאנו, מאה קשיטה, סי' יד

דף עד
שדא קמייהו כלכלה - בן יהוידע

חלזון – [צ"ע הרי בהיותם אז במדבר לא צדו כלל אלא היו להם חוטי תכלת מן המוכן "כל אשר נמצא אתו הביאו"] שפת אמת [ונ"ל המעתיק: כי בל"ט אבות מלאכות לצורך המשכן נכללים גם ההכשר הראשוני, בהיותם עוד על אדמת מצרים]

דף עה

לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות – [אין הכוונה ללמוד מהקוסמים עצמם, כי אם מגדולי התורה, כמו שרביעקיבא למד מפי ר' אליעזר (סנהדרין סח ע"א)] – עשרה מאמרות, מאמר העתים, פרק י'

אסור לספר הימנו - פתח עינים

אסור לספר הימנו - בן יהוידע

יודע לחשב תקופות - נתיב א' 60 (תורה, יד)

יודע לחשב תקופות - בינה לעתים, עת דודים, דרוש ה' ליום ב' של שבועות (דף רצב)

פועל ה' לא יביטו - בן יהוידע (ע"ע מעין זה ברמב"ם, יסודי התורה פ"ב ה"ב ובמו"נ ח"א פרק נד וח"ג פרק כח)]