אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף נ

בתו של נחוניא – [התשועה באה ע"י מדת הדין. אבל מדת הרחמים מנהיגה אותה] - גבורות השם 180 (מז); [זכותו של אברהם אבינו בעת עקידת יצחק] - אגדות ג' 8

בתו של נחוניא – [הבת ניצולה ולא הבן, כי הבת היא יותר זרע האב מהבן. כי איש מזריע תחילה יולדת נקבה (נדה לא.)] – מהר"ל, אגדות ח"ג 9

בתו של נחוניא - תורת חיים

בתו של נחוניא, נפלה "לבור גדול" – [יש הבדל בין בין בור קטן לבור גדול, שהשני מועיל יותר לעוברי דרכים כי יש בו כמות גדולה של מים. אבל טרחת כרייתו היא יותר. וממה שהבת נפלה דוקא לגדול, ידע שזכות זו תציל אותה] - בן יהוידע ד"ה דבר שאותו הצדיק

זכר של רחלים, וזקן אחד מנהיגו – [זו זכות עקידת יצחק, וזקן זה הוא אברהם. ובזכותם הצלה לכל הדורות] – מהרש"א על יבמות דף קכא ע"ב ד"ה בתי מי העלך

דבר שנצטער אותו צדיק - מראית העין

יכשל בו זרעו? – [כי גם זרעו הם מעשה ידיו של אב המשפחה] – אגדות ג' 9

מת בנו בצמא – [איזה חטא היה בו בנחוניא חופר שיחין] - אגדות ג' 9 ד"ה שהקב"ה מדקדק

מת בנו בצמא - פתח עינים

מת בנו בצמא - [הקב"ה מקפיד יותר על מי שהיה רגיל לקיים מצוה מסוימת ומפסיק מלקיימה פעם, מאשר אדם אחר שאינו מקיים כלל, כי לא היה לראשון נסיון קשה כמו שהיה לשני, ולמה עבר? כן כתב רמ"מ משקלאב, תקלין חדתין, על שקלים פרק חמישי ה"א ד"ה ומת בנו בצמא על עניננו. וראיה מדברי רש"י על מכות כד ע"א ד"ה כגון ר' אלעזר בר ר' שמעון. וכן נרמז בגר"א על משלי טו, י'. וכן בברכות ו ע"ב "כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד, הקב"ה משאיל בו". יש יותר קפידא על מי שרגיל] – נ"ל המלקט

מדקדק עם חסידיו כחוט השערה – [מה ההבדל בין הבן ובין הבת] - אגדות ג' 9; גבורות השם, תחילת פמ"ז

מדקדק עם חסידיו כחוט השערה – [כי כאשר אותו חסיד מבטל דקדוקו, אין בעולם אחר המקיימו] - דברי שאול, על חולין קלט: "המן מן התורה"

האומר שהקב"ה וותרן – באר הגולה 31 (ב); כי הקב"ה מחויב המציאות, ודבריו הם עיקר ואינם ויתור] - אגדות ג' 9

האומר שהקב"ה וותרן – נפש החיים שער א פרק יב, שער ב פרק ח

האומר שהקב"ה וותרן – [עונש "בני מעוהי" כי יתמלא סאתו, ויתבקעו. כן מדת הדין שלמעלה] - דברי שאול, על סנהדרין קיא.

האומר שהקב"ה וותרן – עיני כל חי

האומר שהקב"ה וותרן – תורה תמימה, דברים לב, ד (ס"ק לז)

מאריך אפיה וגבי דיליה - י' מאמרות, חקור דין, ח"א פרק ט

ארך אפים, לצדיקים ולרשעים - אגדות ג' 9

ארך אפים, לצדיקים ולרשעים – [עדיף לגבות החוב קמעא קמעא] - דברי שאול, כאן ועל סנהדרין קיא.

דף נב
כד רגיז רעיא על עניא - דברי שאול (2 פסקאות)

דף נד

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - [לוחות הראשונות לא היו ראוים לעוה"ז. לכן לא נאמר בהם "טוב" כי המציאות כאן היא טובה] - תפארת ישראל 103, 137 (פרקים לה, מד); אגדות ג' 10

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - של"ה עמ' קצא (שבועות, סוף י' דברות) שסח: (ואתחנן)

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות – [עיקר שאלתו על שלא נאמר בדברות ראשונות, ולא שאל מפני מה נאמר בדברות אחרונות] – מהרש"א

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - גר"א על בבא קמא נד:, בנדפס דף 100

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - דרכי נועם, מז

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - ר"א דסלר ח"ד 292

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - תורת חיים

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - ערוך לנר (לקוטים שבסוף מסכת נדה)

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - גליון מהר"ץ חיות

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - פרי צדיק (ח"א שבת 40-41 ז'; חלק חמישי 52 עקב, ב')

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - משך חכמה (דברים ו, ג)

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - תורה תמימה, דברים ה, טז (ס"ק יב)

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות – [ודאי כי ידע כי בדברות אחרונות כתוב "ייטב לך" אלא הוא פירש בלשון תמימות האברים, כמו "לא ימיר אותו טוב ברע" (ויקרא כז, י) ולא בהבנה של "הטבת המעשים". וכוונת "איני יודע" מוסבת על פערוש המלה] - בן יהוידע

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - אמת ליעקב

לא נאמר "כי טוב" בעשרת הדברות - המקרא והמסורה, להרב ראובן מרגליות, מוסד הרב קוק ,מאמר א'

ריב"ל בקי באגדה - גליון מהר"ץ חיות

הרואה 'הספד' בחלום – [טעם שדרשו אות ה' כמו אות ח', מצד שאין חלום בלא דברים בטלים] – מהרש"א

הרואה 'הספד' בחלום – [ולמה לא הראו לו המלה "חספד" באות ח'?] - בן יהוידע

הרואה ט' בחלום – [לכן חדשי ההריון הם ט', נוטריקון "טוב"] - נתיב ב' 145 (צדק, ג)

חד טי"ת קאמרינן – [דרשה ארוכה בענין אות ט' בב' פרקים הראשונים של איכה, ושל פרק ג של איכה] – מהרש"א

הרואה ט' בחלום - תורת חיים

הרואה הספד בחלום - תורת חיים