אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף עד:
רבן גמליאל סימא עינו של טבי עבדו – [בסוד הגלגול כי הוא חם שהביט בערוות אביו] - בן יהוידע

דף עט

החמירה תורה בגנב יותר מגזלן – [כי חוטא נגד השי"ת] - אגדות ג' 12 ג' פסקאות

החמירה תורה בגנב יותר מגזלן – [הגנב שאינו ירא מדין של מעלה הרי הוא כופר. אבל הגזלן איננו כופר, שהרי גם מדין של מטה ובני אדם, הנראה בחוש, אינו מתירא. לכן דינו יותר קל] – מהרש"א

החמירה תורה בגנב יותר מגזלן – [טעמים נוספים מדוע החמירה תורה בגנב] - בן יהוידע

גדול כח מלאכה – [כי יש הבדל בין בריה חשובה לבין בריה פחותה] - אגדות ג' 12

גדול כח מלאכה - שפת אמת (פ' בראשית, תרמ"ד)

בא וראה כמה גדול כבוד הבריות – [אע"פ שהגנב לא נתבזה לעיני הרואים, אבל נתבזה בינו לבין עצמו] – אגדות ג' 12

דף פ

מבעלי בתים שבגליל עליון היו מבית אבא – הבונה (על עין יעקב)

דידן קא מנטרא להו חובה וכו' לא אקיים זרעא לרב הונא מחובה – [צ"ע הרי בנזיר נז ע"ב ייחסו שיכול ללדיו לחטא אחר? אלא הא והא גרמו לו] – מהרש"א

שחין אבעבועות פורח באדם ובבהמה - תורה תמימה, שמות ט, י (ס"ק א)

דלת הננעלת וכו' כל המריעין לו לא במהרה מטיבין לו – [עיין רש"י שאמר כך כי לא מינו אותו לשבת בראש הישיבה. וצ"ע הרי מצאנו שהחכמים היו בורחים מהשררה? אלא אמר זאת על מי שמצטער על שלא מינו אותו, צער זה יגרום שהגדולה בורחת ממנו. רעיון זה ודיוק זה מהלשון "מריעין לו", מי שמייחס חוסר המינוי להפסד ורע. (ולא כן מי שהוא אדיש לכך)] – מהרש"א

לא במהרה מטיבין לו - דברי שאול

דף פא

יהושע תקן עשר תקנות - הנצי"ב, דברים ו, יח

ומחכין בימא של טבריא – [בפסוק של ברכת דן "ים ודרום ירשה" (דברים לג, כג) אות ה' אינה מנוקדת במפיק, כמו שהדקדוק מחייב. כי איננו ציווי אלא הגדת עתידות בלבד. כי מותר לכל אדם מישראל לדוג שם דגים ואינה מוחלטת לשבט דן. וזהו הרמז בתורה לתקנה זו של "מחכין בימא של טבריא"] – משך חכמה, דברים לג, כג "ים ודרום ירשה"

התועה בין הכרמים - אור הישר

מפסיע ואזל ר"י בן קנוסא – [מפני מה גם רבי ור' חייא לא נהגו חסידות זו?] - בן יהוידע

מי זה שמראה גדולה בפנינו – [יש לנדות מי שמחמיר בדינים שפשט ההיתר בהם בכל ישראל, אפילו לא עשה בפני רבו, אלא אם כן ידוע שבודאי לשם שמים עשה] - מהרש"ל, ים של שלמה

מי הוא זה שמראה גדולה בפנינו – [אע"פ שלעצמו מותר להחמיר, אבל אם עושה זאת לפנינו מראה פגם בנו שאין אנו מחמירים כמוהו וזה אסור (עייןירושלמי ברכות סוף פרק ב)] - אור הישר

אי לאו יהודה בן קנוסא את, גזרתינהו לשקך בגיזרא דפרזלא – רש"י, ערוך (ערך: גזר), מהרש"א

דף פב

י' תקנות תקן עזרא, דנים בב' וה' - גר"א, אדרת אליהו, דברים טז, כ
קוראין בב' וה' – [חולק על ביאור התוספות, אלא הטעם מפני שבסדרי ימי השבוע ב' וה' הם גבורה והוד] - אגדות ג' 12

תקנת אכילת שום, מכניס אהבה מוציא קנאה -

אשה חוגרת סינר - ר"ח שמואלביץ (ח"א ד)

אין מים אלא תורה – [מפני מה דרשו כך? אלא לבאר הקשר עם הפסוק הבא אח"כ "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו" (שמות טו, כה). ועוד דרשה בענין לימוד התורה] – מהרש"א

ג' ימים בלי תורה - תפארת ישראל 172 סוף נ"ו

ג' ימים בלי תורה -

דורשי רשומות אמרו – [כי הם היו דורשים בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, וכן ריבוים ומיעוטים בתיבות ואותיות. ודברים אלו אינם מפורשים בתורה אלא בדרך "רושם" בעלמא] - בן יהוידע

עשרה דברים בירושלים – אבות דר' נתן, פרק ל"ה

עשרה דברים נאמרו בירושלים – [אבל יש יותר מעשרה] – אבות דר' נתן, פרק לה פסקא; עיין שו"ת רדב"ז סי' תרל"ג; עיין "הר הקודש" של הרב משה נחום שפירא (ירושלים, תשל"א) עמ' קפה, בירר אלו מהם אינם נוהגים בזמן הזה, וכולם אינם נוהגים בעיר החדשה ירושלים

ירושלים לא נתחלקה לשבטים - תורה תמימה, דברים יג, יג (ס"ק לב)

כשצרו בית חשמונאי זה על זה -

העלו להם חזיר – [הקרבנותבאו ללמד שהעולם הוא מחודש, כמו שיש לעולם הפסד (ומוכיחים זאת ע"י שחיטת הקרבן). אבל המין ההוא בעל חכמה יוונית סבור היה שהעולם קדמון, לכן "חזיר" מלשון שחוזר שוב ושוב ואינו מחודש. ורצה להפיל חומת האמונה ונזדעזעה א"י וכו'] - רמ"א, תורת העולה, ח"ג תחילת פ"א

נזדעזעה א"י ת' פרסה - ר"י אברבנאל (במדבר יג, כה)

נזדעזעה א"י ת' פרסה – [כלומר שתושבי א"י נזדעזעו, גם היהודים אנשי הורקנוס שמחוץ לחומות, בגלל הנבלה שנעשתה] - אור הישר על מנחות סד: ד"ה ונזדעזעה

אסור ללמד בנו יוונית – מהר"ל, נתיב א' 60 (תורה, יד); אגדות ד' 84

אסור ללמד בנו יוונית - מהרש"א על בבא קמא פב ע"ב ד"ה וחכמה יוונית

ארור שיגדל חזירים, ארור האדם שילמד בנו חכמת יוונית – [צ"ע כיון שעליית החזיר באה אחרי שלמדו יוונית, היו צריכים להזכיר זאת קודם? אלא בשעת עליית החזיר לא ידעו עדיין מה הסיבה לכך, ורק אחרי שנודע שלמדו יוונית, אז קללו גם אותם] - בן יהוידע

דף פג

לשון יונית וחכמת יונית לחוד- שו"ת ריב"ש סי' מ"ה; מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב התורה פרק יד (עמ' ס, טור ימין)

בבבל לשון ארמי למה? - בן יהוידע

לא יגדל כלב אא"כ קשור בשלשלת – ["כי כל הנבראים יש בהם הטוב והחסד חוץ מן הכלב, שכך הוא עצם הכלב, ובפרט כלב רע"] – מהר"ל, נתיב א 167 (גמ"ח, פרק ה) [ע"ע "אוצרות מהר"ל", ערך: כלב, עמ' שטז-שיז]

לא יגדל כלב אא"כ קשור בשלשלת – [חז"ל לא חילקו בין כלב טוב לכלב רע, ואת כולם יש לקשור בשלשלת. וראיה לכך מהנאמר להלן בדף פג ע"א: "ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא. נבח בה כלבא. אמר לה מריה לא תסתפי מיניה, שקולי ניביה. אמרה ליה שקילי טיבותך ושדי אחיזרי, כבר נד וולד" הרי גם כלב טוב מזיק ע"י נביחתו. ואם היה קשור בשלשלת אין מפחדים ממנו. אבל צ"ע מהנאמר בבא קמא טו ע"ב "לא יגדל אדם כלב רע" משמע דוקא "רע"? וראיה שמותר באופן כללי לגדל כלב (אם הוא קשור בשלשלת) מהנאמר בבבא מציעא עא ע"א "ארמלתא לא תרבי כלבא" וכתבו שם התוספות "משום לזות שפתיים". והוכיח מזה הגהות מיימוניות הל' רוצח פי"א ה"ד כי לאדם אחר מותר (אור הישר, על שבת סג.)] - אור הישר, על בבא קמא עט ע"ב

לא יגדל כלב אא"כ קשור בשלשלת – [לפי זה אם קשור בשלשלת אפילו הוא כלב רע (הנושך) מותר. אבל במסכת שבת סג ע"א אמרו "כל המגדל כלב רע בתוך ביתו מונע חסד מתוך ביתו". כי לא תועיל השלשלת. כאשר בא עני לדפוק בדלת של בעל הבית והוא שומע כלב נובח בפנים כאשר העני רק מתקרב לדלת, העני איננו יודע שהוא קשור בלשלשלת ונמנע מלדפוק בדלת ובכך אותו בעל הבית מונע חסד מתוך ביתו] – אור הישר, על שבת סג ע"א

כ"ב אלף, שכינה שורה – [מול כ"ב אותיות התורה, והיא התחלת העולם. ואין השכינה שורה על דבר פרטי] - אגדות ג' 13