אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף מב

כל המברך על החודש בזמנו – רמ"ע מפאנו, עשרה מאמרות, אם כל חי, ח"א פרק יט

כל המברך על החודש בזמנו – [מעלת הירח, וענין קבלת פני שכינה, וביאר תיבות הברכה] - נתיב א' 119 (עבודה, יג)

כל המברך על החודש בזמנו - הגהת ר"י עמדין

כאילו מקבל פני שכינה – [מפני שה' נראה לנו ע"י גבורותיו ונפלאותיו, וכן כאן ע"י שמחדש] - תלמידי רבנו יונה לברכות, סוף פ"ד

כאילו מקבל פני שכינה – [הירח הוא סימן למלכות ישראל, מתמעטת ומתמלאת. וכיון שהיא עתידה להיות שלימה ואז שכינה תשרה בישראל, לכן המברך עליה הוא כמו מתכונן לזה, וכבר עכשיו כאילו מקבל פני שכינה] – מהרש"א

כאילו מקבל פני שכינה – [ענין הדימוי אל השכינה] - אגדות ג' 158-159

צריך למימרינהו מעומד - רבנו בחיי (שמות י, ב; וכן יב, ב)

צריך למימרינהו מעומד – [אם היתה זו ברכת הנהנין היו צריכים לברך אותה בכל לילה. אבל כיון שמברכים רק פעם בחודש, הרי היא ברכת השבח, ולכן אומרים אותה בעמידה (מחזיק ברכה לחיד"א, או"ח סי' ח] - מרגליות הים, על דף מב ע"א ס"ק ח

מכתפי אהדדי – [היו קופצים ומברכין, ג' קפיצות דרך שמחה (עיין במסכת סופרים פרק כ ה"א)] - מאירי

מכתפי אהדדי – [מרימר ומר זוטרא היו זקנים וכבדים וקשה להם לעמוד אילולא עבדיהם מוליכים אותם על כתפיהם] - יד רמה

מכתפי אהדדי – [לא היו עומדין מרוחקים זה מזה, אלא כתפיהם סמוכים זה לזה, דרך חשיבות לקבל פני שכינה] - ב"ח על טור או"ח סי' תכ"ו

מכתפי אהדדי – [היה כל אחד מהם סומך ידו על כתפו של חברו, דרך כבוד מול השכינה] – מנורת המאור

הני נשי דידן נמי מברכי – [זו ברכה במטבע קצר, ולכן גם הנשים יודעות לברך בעל פה] – מהרש"א

הני נשי דידן נמי מברכי – [שו"ת מהר"ם בן ברוך (סי' יג) הביא ע"פ פרקי דר' אליעזר (פרק מה) שהקב"ה נתן ראש חודש חג לנשים כי לא השתתפו בעשיית העגל. לכן הן ברכו על החודש] - מרגליות הים, על דף מב ע"א ס"ק יב

אשר במאמרו ברא שחקים וכו' – [ביאור חלק מהמלים בברכה זו] – מהרש"א ד"ה ופירוש נוסח ברכה זו

פועלי אמת שפעולתן אמת - רבנו בחיי (דברים לב, ד)

פועלי אמת שפעולתן אמת – [הקב"ה ברא את העולם במדת האמת, כדכתיב בתהלים קיא, ח] - מהר"ל, דרך חיים 59 (פ"א, דין אמת ושלום, ד"ה ואמנם הפירוש הברור)
פועלי אמת שפעולתן אמת - דברי שאול

ששים ושמחים לעשות רצון קונם – [הם שמחים לשנות הטבע, כדי לעשות רצון בוראם] - שו"ת מהר"י ברונא, י"ד

במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה – ["הוריותיה ולעמוד על בוריה ועל עיקרה [של תורה]. לא כאדם המפולפל ומחודד ובעל סברא ולא למד משניות וברייתות הרבה, כי מהיכן יתגלה הסוד? אלא בבעל משניות הרבה, שאם יצטרך לו טעם בכאן ילמדנו מתוך משנה אחרת" וכו'] – רש"י

חבילות של משנה – מהר"ל, דרשה על התורה 43

"כי בתחבולות תעשה לך מלחמה" (משלי כד, ו) וכו' חבילות של משנה – [דרשו כך כי כבר הוזכר מקודם "ובתחבולות עשה מלחמה" (משלי כ, יז) ודרשו הכפילות] – מהרש"א

חבילות של משנה – פתח עינים

[ולא היו הדיינים בדיני נפשות שותים יין כל אותו היום] מאי טעמא? "ולרוזנים אי שכר" (משלא לא, ד) העוסקין ברזו של עולם, אל ישתכרו – [כיצד למדו ממלת "רוזנים" ענין "רז" שהאדם הוא עולם קטן וכולל בקרבו כל הכוחות הנפשיות] – מהרש"א (אמר המלקט: האדם יש בו כל הכוחות שבבעלי חיים כולם. יש בו אפשרות לכל תכונה והיפוכה. כך כתב המלבי"ם, בראשית (ב, ז) (ב, יט תורה אור) (בראשית ו, ז) (ארץ חמדה, ליקוטים בסוף ויקרא 52)