מקורות לפרק

דף כב

כמה טפשאי שאר אינשי, דקיימי קמי ספר תורה ולא קיימי קמי גברא רבא - שו"ת רא"ש יג, יד

כמה טפשאי שאר אינשי, דקיימי קמי ספר תורה ולא קיימי קמי גברא רבה - עקדת יצחק, שער עט

כמה טפשאי שאר אינשי, דקיימי קמי ספר תורה ולא קיימי קמי גברא רבה – [צ"ע הרי בקידושין (לג ע"ב) אמרו להיפך, "מפני לומדיה עומדים, מפניה לא כל שכן?" ועונה שם הר"ן (דף יד ע"ב ברי"ף) בשם התוספות: כי כל מה שקמים בפני ספר תורה הוא מפני לימודם של גברא רבה]

כמה טפשאי שאר אינשי, דקיימי קמי ספר תורה ולא קיימי קמי גברא רבה – [צ"ע הרי בקידושין (לג ע"ב) אמרו להיפך, "מפני לומדיה עומדים, מפניה לא כל שכן?" ועונה שם הר"ן (דף יד ע"ב ברי"ף) שהפירוש כאן הוא שאלמלא תלמידי חכמים לא היינו יודעים לפרש כראוי מה שנכתב בתורה

כמה טפשאי שאר אינשי, דקיימי קמי ספר תורה ולא קיימי קמי גברא רבה - נתיב א' 46 (תורה, יא); תפארת ישראל, 216 (סט)

כמה טפשאי שאר אינשי, דקיימי קמי ספר תורה ולא קיימי קמי גברא רבה – [צ"ע הרי בקידושין (לג ע"ב) אמרו להיפך, "מפני לומדיה עומדים, מפניה לא כל שכן?" אלא שם מדובר לפי האמת, וכאן מדובר לפי טעותם של עמי הארץ הסבורים "מאי מהני לן רבנן?"] - מהרש"א
כמה טפשאי שאר אינשי, דקיימי קמי ספר תורה ולא קיימי קמי גברא רבה - יערות דבש (ח"ב עמ' קפז דרש י"א)

כמה טפשאי שאר אינשי, דקיימי קמי ספר תורה ולא קיימי קמי גברא רבה - שבות יעקב, או"ח י"א

כמה טפשאי שאר אינשי, דקיימי קמי ספר תורה ולא קיימי קמי גברא רבה - [צ"ע הרי הם רשעים (כיון שמבטלים מצוה מהתורה), ולא רק טפשים? אלא צ"ל שהם כן עושיםהידור, אלא אינם קמים מלוא קומתם. ולכן האשים כאן רק "שאר אינשי", כי ת"ח עצמם אינם חייבים לת"ח אחרים אלא הידור בלבד, בלי קימה גמורה] - בן יהוידע

כמה טפשאי שאר אינשי, דקיימי קמי ספר תורה ולא קיימי קמי גברא רבה - הקדמת "שב שמעתתא" [הפסקאות מסודרות לפי ר"ת אלף בית, וכאן ר"ת אות ע']

כמה טפשאי שאר אינשי, דקיימי קמי ספר תורה ולא קיימי קמי גברא רבה - ר' צדוק, שיחת מלאכי השרת 20

ארבעים יכנו – באר הגולה 21 (באר א)

כמה מלקין אותו? ארבעים חסר אחד – [כל דבר שבמדת הדין, מקצתו ככולו] – רמ"ע מפאנו, מאה קשיטה, סי' יד

"מה המכות האלה בין ידיך? ואמר אשר הוכיתי בית מאהבי" (זכריה יג, ו) – מהרש"א

והקורא קורא - גור אריה, ויקרא יט, כ; מהרש"א

קורא והוא רחום - גור אריה, דברים כה, ב

דף כג

מבזה המועדות הוא כאילו עובד ע"ז – מאירי

מבזה המועדות הוא כאילו עובד ע"ז – [ביאור מלת "מועד"] - אגדות ד' 4

המבזה את המועדות, כאילו עבד ע"ז – [כי ע"י קיום המועדות האדם מכיר בעיקרי האמונה, על יציאת מצרים, על מציאות ה' ויכולתו. ולכן כאשר ירבעם הכין חג חדש, התחיל לעבוד ע"ז] – מהרש"א

כל המספר לשון הרע וכל המקבל לשון הרע וכו' ראוי להשליכו לכלבים – [כי הכלב במצרים לא חרץ לשונו, שלא כאיש זה. ולכן יפול לפניו] – מהרש"א

ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו – [חטא האדם מצד הנפש והגוף, שור וחמור] - אגדות ד' 4

יבוא מי שמכיר אבוס בעליו ויפרע ממי שאינו מכיר – מהרש"א

רק חזק לבלתי אכול הדם – [חקירה אם יודעים אנו מה השכר עבור המצוות] - אגדות ד' 5

גזל ועריות, נפשו של אדם מחמדתן - גר"א על דברים (יב, כ) ועל משלי (ב, טז)

רצה הקב"ה לזכות את ישראל – [אם יותר טוב לתת לישראל מצוות רבות, או לתת מצוות מועטות] - תפארת ישראל, 18 (ה); דרך חיים 323-328 (סוף הספר); אגדות ד' 5

רצה הקב"ה לזכות את ישראל - בינה לעתים, עת לעשות, דרוש ד' לפרקים; עת קץ, דרוש לשבת ר"ח אלול (שסג)

רצה הקב"ה לזכות את ישראל - הנצי"ב, העמק דבר, דברים ו, כ

ג' דברים גזרו בית דין של מטה - אוצר הגאונים, תשובות, מגילה ה.

ג' דברים גזרו בית דין של מטה - עקידה, שער צד

מאי ואומר, וכי תימא בועז הוא דעבד – [הוכחות שהסכימו על זה בית דין של מעלה] - בן יהוידע

עד בלי די - אהל יעקב (מגיד מדובנא) פרשת נשא, פסוק וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל

עד שיבלו שפתותיכם מלומר די – [זה אמור בברכות הנגלות לעין, אז מבטא האדם כי די לו. אבל בברכה הסמויה מן העין, בה לא יאמר האדם "די"] – מהרש"א

עד שיבלו שפתותיכם מלומר די – [צ"ע הרי אותיות המתבטאות בשפתיים הן בומ"ף (ספר יצירה) ואין בהן אותיות "די" שהן בלשון ובחיך?] – ענף יוסף (על עין יעקב) ותירץ "נתן פריו" (של הרב נתן גשטטנר, בני ברק) על מכות כג; ע"ע פרפרת משה, של הרב משה רובינשטיין (בשם הבעש"ט, בספר הבעש"ט, פרשת ראה) שתמיד יגידו מלת "די" ויבלו השפתיים מפני חוסר השימוש בהן; ע"ע שיח שלום (של הרב אליעזר שלום רוטלוי, עמ' קכח, בהערה). ע"ע "בגדי ישע" על הירושלמי (ברכות פרק הרואה) כי יבלו מלומר "דיינו ברכות"
בשלשה מקומות הופיע רוח הקודש – [אמנם בת קול הופיעה במקומות רבים, כמסופר בתלמוד, אבל שם מדובר בבית המדרש (וכאן בבית דין)] - בניהו

בג' מקומות הופיע רוח הקודש. בבית דינו של שם, ובבית דינו של שמואל, ובבית דינו של שלמה –

(יהודה אמר) "צדקה ממני". מנא ידע? – מהרש"א

דף כד

תרי"ג מצוות, י"א מצוות, ו' מצוות, ג' מצוות, ב' מצוות, מצוה אחת – [אין כוונתם שאין האדם נענש אם לא קיים שאר המצוות, אלא בקשו אלו הם מצוות כוללניות הכוללים מצוות רבות אחרות] – ספר העיקרים, חלק ג' פרק ל'

תרי"ג מצוות, י"א מצוות, ו' מצוות, ג' מצוות, ב' מצוות, מצוה אחת – [ביאור מה הייחודיות דוקא במצוות אלו והנהגות אלו שנתפרטו כאן] - אגדות ד' 6; נתיב א' 208 (אמונה, ב); תפארת ישראל 14, 100, 163 (פרקים ד, לד, נד); באר הגולה 15 (באר א); תחילת דרשה על המצוות 52

תרי"ג מצוות, י"א מצוות, ו' מצוות, ג' מצוות, ב' מצוות, מצוה אחת – [מביא דברי רמ"ה שסגולת מצוות אלו להגן מיצר הרע. ודוחה דבריו. ואח"כ מתרץ כיון שאי אפשר לכלאחד ואחד לקיים כל התרי"ג, כי יש שמצווה בהם כהן או לוי, ויש לנשים, ויש הנוהגים רק בזמן הבית או רק בארץ ישראל. ובכן כיצד יזכה אדם לחיי עולם הבא? ולכן נתנו כללים אלו הכוללים הרבה מאד גופי תורה] – מהרש"א ד"ה תרי"ג מצוות נאמרו; וד"ה בא דוד והעמידן

תרי"ג מצוות - פתיחה לשו"ת חוט המשולש

תרי"ג מצוות - שו"ת שיבת ציון, ל"ד

שס"ה לאוין כמנין ימות החמה - עיקרים ח"ג, כז

שס"ה לאוין כמנין ימות החמה – מהר"ל, תפארת ישראל, 27

אנכי ולא יהיה לך – מהר"ל, תפארת ישראל, 100 (לד)

אנכי ולא יהיה לך – מורה נבוכים, ח"ב לג

אנכי ולא יהיה לך – עינים למשפט

מפי הגבורה שמענום - עיקרים ח"ג, פרק יח

אחת עשרה מצוות - עיקרים ח"ג, ל

אחת עשרה מצוות - עקידה, שער צ

אחת עשרה מצוות - בית אלהים (יסודות, ל"ה)

אחת עשרה מצוות - אגדות ד' 7; תפארת ישראל, 164

אחת עשרה מצוות - גר"א על שה"ש א, ב

דוד העמידן על י"א - מהר"ל, נתיב אמונה ב' 209

דוד העמידן על י"א - דברי שאול

דוד העמידן על י"א - ערוך לנר

הולך תמים, זה אברהם - ערוך לנר

הולך תמים, זה אברהם - בן יהוידע

והיה תמים - תורה תמימה, בראשית יז, א (ס"ק ב)

ופועל צדק –

ודובר אמת בלבבו –

לא רגל על לשונו, אולי ימושני אבי (והייתי בעיניו כמתעתע) – [כי אם אביו ירגיש בו שאיננו עשו, יצטרך לספר לו למה הוא בא תמורת עשו, ויצטרך לספר עליו לשון הרע. ועוד יש לפרש "לא רגל" לא התרגל לדבר לשון הרע] – מהרש"א

לא רגל על לשונו, אולי ימושני אבי – [צ"ע מה קשר בין חשש "לא רגל" לענין "ימושני"? והישוב לזה] - בן יהוידע

לא רגל על לשונו - ערוך לנר (ד"ה אולי ימושני)

לא רגל על לשונו - תורה תמימה, בראשית כז, יב (ס"ק ה)

לא ירד לאומנות חברו -

וחרפה לא נשא על קרובו – [כלומר שהוא מוכיח אותם, וכאשר מקבלים דבריו הם מתקרבים זה לזה] – מהרש"א

נבזה בעיניו נמאס -

חזקיה גירר עצמות אביו – [או כדי לייסר (להפחיד) שאר עושה עבירה; או לשם כפרה על אביו] – מהרש"א

חזקיה גירר עצמות אביו - עינים למשפט

ואת יראי ה' יכבד – [זה נרמז בפסוק, כי בתחילה כתוב "מלך יהודה" ואח"כ כתוב "ויאמר יהושפט האין פה נביא לה'?" (מל"ב ג, יא)] - מהרש"א מכות כד ע"א

יהושפט רואה ת"ח, עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו - ספר חסידים, תקפ"ז

יהושפט רואה ת"ח, עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו - דברי שאול

אבי אבי רבי ומורי - ערוך לנר

נשבע להרע ולא ימיר – [אפשר כי כאשר ר' יוחנן ראה אנשי ריש גלותא הבאים להזמין אותו לסעודתם, הקדים וקבל על עצמו תענית לשעות, כדי להתנצל לפניהם כי הוא בתענית. ואח"כ כשהלכו לדרכם ועזבו אותו, אע"פ שהזדמן לו מאכל, המשיך בתעניתו ולא התיר נדרו] – בן יהוידע

ושוחד על נקי לא לקח -

העמידן על שש - אגדות ד' 6, נתיב אמונה ב' 209-211

הולך צדקות, זה אברהם –

ודובר מישרים, שאינו מקניט פני חברו ברבים –

מואס בבצע מעשקות –

נוער כפיו מתמוך בשוחד – [ביאור הביטוי "נוער כפיו"] – מהרש"א

אוטם אזנו משמוע דמים, דלא שמיע ליה בזילותא דצורבא מרבנן – [כי כאשר מבזים לבן אדם, אזיל סומקא. וזהו הנחשב "דמים"] – מהרש"א

ועוצם עיניו מראות ברע, שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה – [כי זהירות לא להסתכל בנשים בחלקי גוף המגולים, קל לשמור אם רק יפנה מבטו למטה ("ושח עינים יושיע", איוב כב, כט) ואין הכרח לעצום את עיניו. אבל כאשר הנשים מכבסות בגדים והן יחפות סמוך לנהר והאיש עובר שם, גם אם ישפיל עיניו בדרך מהלכו יראה את רגליהן ואין עצה אחרת אלא לעצום את עיניו] – מהרש"א

הוא מרומים ישכון - ערוך לנר

בא מיכה והעמידן על ג' , הגיד לך אדם מה טוב –

והצנע לכת, זו הכנסת כלה והוצאת המת – [כי המפרסם לאחרים המצוות שעשה, אין זה לגמרי לשם ה', אלא גם לטובת עצמו. ואם זה כך בשתי מצוות הללו שהן נעשות לעיני רבים, קל וחומר למצות צדקה והדומה לה הנעשות בצינעה] – מהרש"א

בא ישעיה והעמידן על שתים, שמרו משפט ועשו צדקה –

בא עמוס והעמידן על אחת, דרשוני וחיו –

בא חבקוק והעמידן אל אחת, אמונה - עקדת יצחק, שער צ'

בא חבקוק והעמידן אל אחת, אמונה - אגדות ד' 9

בא חבקוק והעמידן אל אחת, אמונה – [ככתוב במפורש "כל מצוותיך אמונה" (תהלים קיט, פו) והיא כוללת הכל] – מהרש"א

בא חבקוק והעמידן אל אחת, אמונה - פתח עינים

ד' גזרות גזר משה – [כיצד אפשר לומר כי הנביאים יבטלו גזירותיו של משה?] - אגדות ד' 9

ד' גזרות גזר משה – [מדוע הגמרא מביאה פרטי ד' גזירות אלו לא לפי סדר הכתובים במקרא] – מהרש"א, ד"ה משה אמר ואבדתם

ד' גזרות גזר משה - ערוך לנר (ד"ה בא עמוס)

"וישכון ישראל בטח, בדד עין יעקב" (דברים לג, כח) – [לפי רש"י "יעקב" הוא לשבח; לפי מהרש"א "יעקב" הוא לגנאי]

פוקד עון אבות על בנים - יערות דבש (ח"א עמ' קצה, דרש י')

בא יחזקאל וביטל - תורה תמימה, שמות כ, ה (ס"ק לו)

מסתפינא מהאי קרא "ואבדתם בגוים" - ערוך לנר

ודילמא כאכילת קישואים ודלועין – [כי רק הבשר החיצוני נאכל, והשאר נשאר] - מהרש"א

וכבר היה רבן גמליאל וכו' – [הביאו סיפור זה כאן, כי כמו שנביאים אחרונים בטלוגזירות משה, כך גם כאן ביטל זכריה הנביא גזירות אוריה] – מהרש"א
קול המונה של רומי – [על ההצלחות הזמניות] - עקידה, שער פח

קול המונה של רומי – נצח 130 (כו)

שועל יוצא מבית קדש הקדשים - בית הלוי, דרוש ח'

שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להם (רבי עקיבא) לכך אני משחק – [כי אמנם השועל היא חיה שפלה ויש בזה בזיון של מקום הקודש. אבל יש הגרוע יותר מזה, שהגוים ישכנו באותו מקום מקודש. וידוע כי מקום המיושב ע"י בני אדם, אין השועל נכנס שם. וממה שראו השועל הבין ר' עקיבא סימן נחמה שאין הגוים מוצאים נחת רוח לגור במקום מקודש זה. וזה דומה לנאמר ברש"י ורמב"ן (על ויקרא כו, לב) "ושממו עליה אויביכם היושבים בה" "שלא ימצאו האויבים נחת רוח" שם. ומכאן ראיה שהמקום שמור לבעליו האמתיים, ישראל] – מהרש"א

התחילו הן בוכים - יערות דבש (ח"ב עמ' קכט, סוף ז')

התחילו הן בוכים - ערוך לנר (ד"ה לכך אני מצחק, וכן ד"ה לכך אני משחק)

נבואתו של אוריה - [על שאלת התוספות, הרי זה פסוק במיכה? התשובה היא שבחטא גלוי עריות וע"ז אינו נוגע לחורבן הארץ כמו בחטא שפיכת דמים "ולא תחניפו את הארץ וכו' כי הדם יחניף וכו' והארץ לא יכופר וכו' כי אם בדם שופכו" (במדבר לה, לג). ומדובר כאן על הריגתהנביא אוריהו בן שמעיהו (ירמיה כו, כ-כג) ועל חטא מחפיר זה דיבר מיכה "לכןבגללכם ציון שדה תחרש, וירושלים עיים תהיה". ומה שהוזכרכאן זכריה הנביא, מפני מה שאמר כי עתידים צדיקים להחיות את המתים (פסחים סח ע"א) ובזה יתקון עון הריגת אוריה. ובזה גם מובן מדוע אמרו לו חבריו לר' עקיבא "נחמתנו, ניחמתנו" לשון כפולה, על ב' ענינים] - בן יהוידע

נבואתו של אוריה – [על שאלת התוספות, הרי זה פסוק במיכה? התשובה כי הוא במקדש ראשון; ואוריה מוסב על חורבן שני והגאולה שעדיין לפנינו. כי אין נבואה אחת נמסרת לב' נביאים] - ניצוצי אור

עקיבא נחמתנו - עקדת יצחק, שער פח

עקיבא נחמתנו - תשב"ץ ח"ב, פח

עקיבא נחמתנו נחמתנו – [אמרו לשון כפולה מפני ב' המעשים שהיו] – מהרש"א

עקיבא נחמתנו - שבות יעקב ח"א סוף חלק חו"מ

עקיבא נחמתנו - ערוך לנר

עקיבא נחמתנו - זרע אברהם, בפירושו למדרש ספרי, עקב, פסקא מ"ג

עקיבא נחמתנו - פרי צדיק (חלק חמישי 20 סוף פ' דברים)