מקורות לפרק

דף יח

אשריכם ת"ח שדברי תורה חביבין עליכם "ביותר" – [כי דוד המלך אמר "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" (תהלים קיט, קסב) כלומר השווה שמחת לימוד תורה רק לשלל "רב". אבל אם מצא שלל מועט, לא שמענו. וכאן רואים אנו כי צהבו פניו אפילו על דבר אחד בלבד מן התורה. ולכן אמר "חביבין עליכם ביותר"] - בן יהוידע

דף כז

העושים פירות (צדיקים) יהיו זקוקין לשאין עושין פירות (רשעים, כן פירש רש"י), ושאין עושין פירות יהיו זקוקין לעושין פירות, ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהיו כולן באגודה אחת – [כיון שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, לכן כשנכללים עמהם החוטאים נראים הטוביםכאילו היו צדיקים גמורים, כלשון המקרא "כענבים במדבר מצאתי ישראל" (הושע ט, י). ואחרי שנחשבים לצדיקים גמורים, כדאי הוא זכותם להגן אף על החוטאים] - בן יהוידע
ע"ע ויק"ר ל, יב

עד שיהיו באגודה "אחת" – ["אחת" בגימטריא "הזכאים ורעים"] – בן יהוידע

דף כט

גובהה של מנורה - רמ"א, תורת העולה (ח"א, פרקים טו, טז)

מאי מיכלות זהב? שכילתו לכל זהב סגור של שלמה וכו' והכניסוה פ' פעמים לכור והעמידוה על ככר – [צרפו את הזהב של המנורה עד שיצאה מזוקקה שבעתיים, כי היא מרמזת לתורה וכל ז' חכמות שבעולם נכללות בתורה] – מהרש"א, ד"ה מיכלות זהב

עשר מנורות עשה שלמה – [טעם ששינה שלמה ממה שהיה במשכן במדבר. החכמות נרמזות במנורות, השולחן רומז לעושר וכבוד, המדות המעשיות נרמזו בכיורים, המזגים הטובים והישרים נרמזים במכונות. ולפי עשרת הדברות שהם סוגים כוללים לכל מצוות התורה ואזהרותיה] – ר"י אברבנאל,על מלכים א פרק ח (תשובה לשאלה הששית, עמ' תקיח-תקכד)
עשר מנורות עשה שלמה – [כנגד עשרת הדברות] – מדרש תדשא; עיון יעקב

"ויעש את מנרות הזהב עשר כמשפטם" (דברי הימים ב, ד, ז) – [כי המנורה מול תורה שבכתב, והשולחן מול תורה שבע"פ. משה רבנו מסר שתי התורות מסיני, אבל שלמה היה כתלמיד לפני הרב, וזכה לעשרה קבים חכמה. ולכן הכין פי עשרה] – רמ"א, תורת העולה, ח"א תחילת פרק כב)

"ויעש את מנרות הזהב עשר כמשפטם" (דברי הימים ב, ד, ז) – ["למה נאמר במנורות 'כמשפטם'? לפי שמודיענו למה עשה עשרה מנורות והכל דרש מן התורה וכו' [הרי קנים של כל המנורות] שבעים, הרי לכל עשרה מנורות שבעה נרות"] - פירוש שם המיוחס לרש"י. והוסיף "עיון יעקב" הנ"ל, מול שבעים אומות שכל אחת צריכה לקיים ז' מצוות בני נח

מגביהין אותו לעולי רגלים, ראו חיבתכם לפני המקום – עיין יומא נד ע"ב

נס גדול בלחם הפנים - אגדות ד' 74

נס גדול בלחם הפנים, סילוקו כסידורו – [לעורר האדם למוסר, כי גם אחרי שלומד תורה ד' או ה' שעות, תהיה לו התלהבות וחשק בגמר לימודו כמו שהיו לו בתחילת לימודו. ולחם הפנים הוא רמז לתורה, כדכתיב "לכו לחמו בלחמי" (משלי ט, ה, עיין חגיגה יד.). ויש בו ב' פנים, נגלה ונסתר] - בן יהוידע

ארון של אש, שולחן של אש – [מפני קדושתם המיוחדת לא היה ראוי שייעשו ע"י בן אדם. ולכן הציור השכלי בא לו מלמעלה] - אגדות ד' 74; גור אריה, שמות כה, מ (מהד' מכון ירושלים, פסקא לח)

גבריאל חגור כמין פסיקיא -

ג' דברים היו קשים לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבע, מנורה וראש חודש ושרצים – [ביאור כיצד ג' דברים אלו הם רחוקים מן האדם] - אגדות ד' 74 ג' פסקאות; ע"ע גור אריה, שמות (כה, מ); (ל, יג פסקא ח); ועל ויקרא (יא, ב פסקא ג)

ג' דברים היו קשים לו למשה – [בכל אלו דרשו מלת "וזה". אבל צ"ע הרי יש עוד מצוות שהתורה כותבת המלה "וזה" או "וזאת"? והישוב לשאלה זו] – מהרש"א
ושרצים – [לפי שיש רבוי מינים המתחלפים בשרצים, להכיר בשמונה שרצים המטמאים במגעם] – מהרש"א

ג' דברים היו קשים לו למשה - ר' צדוק, לקוטי מאמרים, 169

ג' דברים היו קשים לו למשה - תורה תמימה, שמות לא, ח (ס"ק י)

וי"א אף הלכות שחיטה -

בשעה שעלה משה למרום –

קושר כתרים לאותיות – עקידת יצחק, שער ע"ד

קושר כתרים לאותיות – [ביאור ענין התגים, והם ההשגות העליונות] - מהר"ל, תפארת ישראל 189, 195 (סג, סד); אגדות ד' 74-77

קושר כתרים לאותיות – [אדם הרוצה לזכור דבר, עושה לו קשר כדי שלא ישכח, כמו שאנו עושים במצוות ציצית. וקשרים אלו שבאותיות הם לרמוז לדברים פנימיים עליונים כדי לזוכרם. ומשה חשב שאין דעת אנושי מסוגל להבין כוונתם. לכן אמר "מי מעכב?" כלומר לבני אדם אין תועלת, ולהקב"ה בעצמו אין לו צורך לעשות סימינים. ענה ה' כי ודאי הכין לצרכי האדם, והוא ר' עקיבא בן יוסף] – מהרש"א

מי מעכב על ידך? – [כשם שכתב רבנו בחיי (על במדבר יא, טו; וכן על דברים ז, ב) שהתורה ניתנה בלי ניקוד כדי שתתפרש התורה בכמה אופנים, כן הרבה מסודות התורה נרמזו בתגים. ושאל משה רבנו מדוע ה' לא פירש אותם מפורש במלים של התורה? ענה לו ה' כדי שיבוא ר' עקיבא הגדול וידרוש אותם] - בן יהוידע

מי מעכב על ידך? –

(היה לך לעזרני - עיין שבת פט.)

עקיבא בן יוסף שמו – [טעם שהודגש "בן יוסף"] - פרי צדיק (ח"ג 83 פסח, מ"ט, וע"ע בזה "עיון יעקב" על עין יעקב)

עתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות – [לא די שידרוש בסודות, אלא גם הלכות למעשה ידרוש מכתרי האותיות] – מהרש"א

אמר לו: רבונו של עולם הראהו לי – [בקש משה שה' יגלה לואת הסודות ההם שבכתרי האותיות] – מהרש"א

חזור לאחוריך – [אמר לו ה' שלפני שיבין כתרי האותיות, עליו ללמוד סודות האותיותעצמן, מא' עד ת', וכן לאחור מן ת' עד א'] – מהרש"א

ישב בסוף ח' שורות [עין יעקב, וכן שיטה מקובצת גורסים: שמונה עשרה שורות] -

ישב בסוף ח' שורות – [כי יש שמונה אופני ניקוד לאותיות, ויש רמיזות שונות לפי חילופי הניקודים] – מהרש"א

לא היה משה יודע – [במדרש: דברים שלא נגלו למשה בהר סיני נגלו לר' עקיבא וחבריו. כל זה מפני שהם היו הרוגי מלכות, מסולקים מן העולם הגשמי הזה] – אגדות ד' 76-77 ד"ה ואז אמר משה, וד"ה ועוד יש לפרש

לא היה משה יודע – [צ"ע כיון שכל התורה ניתנה בסיני כללותיה ופרטיה ודקדוקיה (כדברי ר' עקיבא בסוטה לז ע"ב) כיצד לא ידע משה? אלא הכוונה שאפשר להגיע לידיעת כל הפרטים ע"י היקש או בנין אב או איזו דרשה (כלומר הכל נכלל בתורה ואפשר להגיע אליה ע"י עמל הלימוד)] – גור אריה, ויקרא כד, יד (מהד' מכון ירושלים, סוף פסקא יג). [אמר המעתיק: וכן מפורש במדרש שמות רבה (מא, ו) "וכי כל התורה למד משה? כתיב בתורה 'ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים'. אלא כללים למדהו הקב"ה למשה". וכן מפורש בשל"ה (דף קצב ע"ב, מסכת שבועות, ד"ה מעלת לומדיה) ומהר"ץ חיות על ברכות, דף ה ע"א

לא היה משה יודע – [כי משה השגתו בכלל התורה, תורה אחת כללית. אבל הקוצין הם יוצאים מן האות, הם השגה על השגה] – מהר"ל, אגדות ח"ד 75 על סוגייתנו

לא היה משה יודע – [מי שהוא בעולם המורגש אין לו שייכות לאותן השגות הנבדלים ממנו, והם נרמזו בתגין של האותיות. לא כן רבי עקיבא שמדריגתו מעל לעולם המורגש, כאשר סרקו את בשרו במסרקות ברזל. לא כן ההלכות שהם הלכה למשה מסיני, לא היה רבי עקיבא משיג כי הם לא יושגו ע"י אדם, חוץ ממשה] – מהר"ל, תפארת ישראל, פרק סג, 191

לא היה משה יודע – בן יהוידע (ד"ה ועדיין צריך אני לבאר בס"ד)

לא היה משה יודע - פרי צדיק (ח"ד 88 בהעלותך, ט'; חלק חמישי 196 וילך, י')
תשש כוחו של משה – [על הביטוי "תשש"] - פרי צדיק (חלק חמישי 124-125, תצא ט"ו)

כיון שהגיע לדבר אחד – [כיון שהתחיל לדרוש בסוד אות א' המורה על אחדות ה'] – מהרש"א
הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו –

יש לך אדם כזה, ואתה נותן תורה על ידי? – [ההבדל מה בין משה לרבי עקיבא] - מהר"ל, תפארת ישראל 191 (פס"ג)

יש לך אדם כזה, ואתה נותן תורה על ידי? – [ביאור מה הן מעלותיו של משה על פני ר' עקיבא] – בן יהוידע, ד"ה הלך וישב לסוף י"ח שורות (שש פסקאות)

יש לך אדם כזה, ואתה נותן תורה על ידי? – [ההבדל מה בין משה לרבי עקיבא] - פרי צדיק (ח"א 227 ויחי, י')

הראיתני תורתו, הראיני שכרו וכו' ראה ששוקלין בשרו במקולין – [צ"ע כיצד מיתתו ביסורין נחשב להיות שכרו? אלא זה שכר למעלה מהכל. שהתאוה ר' עקיבא דוקא למיתה כזו, וזהו שכר ציפייתו] - י' מאמרות, חקור דין, ח"ב פרק ט

כך עלה במחשבה - רבנו בחיי, כד הקמח, ערך: סוכה

כך עלה במחשבה – [כי ר' עקיבא אין לו חלק בעולם המורגש, ולכן גוברים עליו האומות בני עוה"ז] - אגדות ד' 77 ד"ה וכאשר אמר לו הש"י

כך עלה במחשבה – [מיתתו של רבי עקיבא כפי שעלה במחשבה שלו, שאמר "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה 'בכל נפשך' וכו' מתי יבוא לידי ואקיימנו", וכך נתקיים בו] – עיון יעקב, על ברכות סא ע"ב ד"ה כל ימי

כך עלה במחשבה - גר"א, יהל אור, על זהר שמות רנ"ד: בנדפס דף 59

כך עלה במחשבה - דברי שאול

כך עלה במחשבה - [כך עלה במחשבתו של רבי עקיבא] - פרי צדיק, תולדות, א' 78;– ח"א 227 ויחי, י'; רסיסי לילה, מה

כך עלה במחשבה - ר"א דסלר ח"ג 244

חטריה לגגיה דחי"ת – [צ"ע מפני מה לא הזכירו כאן רגל תלויה של אות קו"ף] – מהרש"א

חטריה לגגיה דחי"ת – [צ"ע מפני מה הזכירו אות ח' לפני אות ה'?] - בן יהוידע

טעם שיש (קשר) [כתר כלומר תג] לאות ה"א (גירסת "עין יעקב" ושיטה מקובצת: "כתר" ולא "קשר")– [כי בעל תשובה הוא נבדל מהגופניות] – מהר"ל, אגדות ד' 77 ד"ה מאי טעמא אית ליה תגא

חי ברומו של עולם – [כלומר למעלה מכל תפישה שכלית] - פרי צדיק (ח"ד 115, 118 ר"ח תמוז, א, ב)

התולה בטחונו בהקב"ה - נתיב ב' 232 (בטחון, א)

ביה ה' צור עולמים - רמ"א, תורת העולה, ח"א פרקים ט-י; ח"ג פרק סא עמ' ריח

ביה ה' צור עולמים - אגדות ד' 77; באר הגולה 80 (באר ד)

ביה ה' צור עולמים – מהרש"א ד"ה כדבעא וכו' מאי דכתיב בטחו בה'

ביה ה' צור עולמים -

אל תקרי "בהבראם" אלא "בהי בראם" - קורא באמת, מנחות

עוה"ב באות י' - אגדות ד' 77; [עוה"ז שהוא עולם גשמי ועולם החילוק, לכן נברא באות ה' בעלת ב' פרקים. ועולם הבא שהוא עולם האחדות, נברא באות י' שאי אפשר לחלק אותה, כי תמיד תשאר י'] – ע"פ מהר"ל, עיין דברים לד, מקורות שבהערה 2 במהד' מכון ירושלים

עוה"ז באות ה' - רבנו בחיי (בראשית ב, ד)

עוה"ז נברא בה"א מפני שדומה לאכסדרה, שכל הרוצה לצאת יוצא – מהרש"א

אות ה', וליעול בהיך - אגדות ד' 77

אות ה', וליעול בהיך - פתח עינים

בא לטהר, מסייעין לו – [רק אחרי שהאדם עושה פעולה, מסייע לו הקב"ה] - אגדות א' 47-48
לטמא, פותחין לו - רבנו בחיי (דברים ד, טו וכן כט, יח)

לטמא, פותחין לו – [שהוא כמו נוקש בדלת שיפתחו לו] - אגדות א' 47; - [אין הקב"ה מטעה לשום בריה. "פותחים לו" ולא "מסייעים לו"] - גור אריה, במדבר כב, ט (מהד' מכון ירושלים, פסקא יח)

בא לטמא פותחין לו, בא לטהר מסייעין לו – [ההבדל בין הלשונות, כי מי שכבר חטא אי אפשר לו לשוב ולטהר נפשו אא"כ ירחיק עצמו הרחקה גדולה מן החטא, ולזה צריך סיוע. אבל לטמא עצמו יעשה בקל, ודי בפתיחת שער בלבד] – מהרש"א, ד"ה העוה"ז דומה לאכסדרה

לטמא, פותחין לו – [כאשר מתחיל אדם לחטוא ולטמא נשמתו, פותחים לו שתצא בחינת נשמה שבו שלא יטמאינה, ושתשאר לו רק נפש ורוח] - סידור ר"י עמדין דף 437 (מעמדות, ליום ראשון), מהד' אשכול, ח"ב עמ' תרנג

לטמא, פותחין לו – ר' צדוק, צדקת הצדיק, רסד

ספר עם ג' טעויות – מהר"ל, תפארת ישראל 206 (פרק סז)

דף לג

ומדת הקב"ה אינו כן, עבדיו יושבין מבפנים והוא משמרן מבחוץ – [מכח המזיק של המזלות] – מהרש"א

דף לד
קוצו של יוד - תפארת ישראל 206 (פרק סז)

דף לה

כי שם ה' נקרא עליך - רבנו בחיי (דברים כח, י)

וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, אלו תפילין שבראש -

מלמד שהראה לו הקב"ה למשה קשר של תפילין – ["יקר" (מגילה טז ע"ב) נקרא אמיתת כבודו של ה', אבל משה ראה רק קשר של ראש כי יותר מזה אין האדם מסוגל לקבל] - גור אריה, שמות לג, כג (מהד' מכון ירושלים, פסקא יט)

קשר של תפילין צריך שיהיה למעלה כדי שיהיו ישראל למעלה ולא למטה – [קשר זה הוא סמל ללימוד התורה, ואז אנו למעלה] – מהרש"א

וצריך שיהיה כלפי פנים, כדי שיהיו ישראל לפנים ולא לאחור – [או פירושו שיהיה ממול העורף ולא בצדדי הראש; או פירושו שהקשר יהיה בפנים, והנוי (השחור) של התפילין יהיה כלפי חוץ] – רש"י

דף לו
מימים ימימה, זה פסח - תוספת ברכה, שמות יג, י)

וימינה להלמות עמלים – [מדוע הצטרכו להביא שני פסוקים] – בניהו, ג' פסקאות

דף לז
מי שיש לו ב' ראשים – [יש הנולדים כך, אבל אינו שכיח וגם אינם מאריכים ימים] - בן יהוידע