אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף כב
בקשו בייתוסים - מאור ישראל

עולה הייתי במעלה אדומים וכו' וזנבו בין ירכותיו וכו' - עקדה, שער ס"ז דף ק"ב

עולה הייתי במעלה אדומים וכו' וזנבו בין ירכותיו וכו' – [הנמשל של כל הפרטים] - מהרש"א

דף כג

שית אלפי גברי בתריסר ירחי - [חז"ל דברו בבחינת המהות הפנימית, ולא מצד המוחש] – אגדות א' 123

רומי ופרס - אגדות א' 124

ד' מיני ארזים – [חשיבות ענין ארזים, ויחודיות מספר ארבע] - אגדות א' 123

ד' מיני ארזים - מהרש"א על בבא בתרא פ ע"ב

כל שיטה ושיטה – [אי אפשר לאומות להחריב לירושלים לחלוטין] – אגדות א' קכד

הלומד תורה ואינו מלמדה - ["למד ולא לימד, אין לך הבל גדול מזה"] – ויקרא רבה, תחילת כ"ב

הלומד תורה ואינו מלמדה – [כי דרך השכל, טבעו הוא ללמד לאחרים. ואם לא כן הוא לבטלה] – אגדות א' 125

תחת הנחשת אביא זהב וכו' – [טעם למה צריכים להוסיף יותר ממה שהיה] – אגדות א' 125

תחת הנחשת אביא זהב וכו' ונקיתי דמם לא נקיתי – [מה שנטלו גוים מירושלים, יפרעו בחזרה מדברים היותר יקרים. אבל מה שהרגו לרבי עקיבא וחבריו, אין שום תשלום שיכול להתקבל, ולכן לא נקיתי] – מהרש"א

נתיבותי עיוה – [צ"ע הרי אין זה פשוטו של מקרא?] - אגדות א' 126

המשל ופחד עמו – [ע"י שלא ראתה פגימתה של חמה, זה מונע מהגוים פולחן החמה, ותשאר להם פחד רק ממושל יחיד, ית"ש] – מהרש"א

לא ראתה חמה - תקוני זהר, עם פי' הגר"א, סוף דף 114

לא ראתה חמה – דרך חיים 57 (פ"א, אמת דין ושלום); אגדות א' 126-127 [קשת הוא ממדת הדין]

דף כד
צורות לבנות היו לרבן גמליאל – [כדי לחנך נגד תלמידי צדוק ובייתוס] - רבנו בחיי, שמות יב, ב

בי כנישתא דשף ויתיב - מאור ישראל
ע"ע מגילה כט.

דף כה
גוזרני עליך שתבוא במקלך ובמעותיך - רמב"ן לספר המצוות, שרש א

גוזרני עליך שתבוא במקלך ובמעותיך – [ולמה לא בקש שיאכל וישתה ביום הכפורים שלפי חשבונו? אלא רצה לעשות פרסום לעיני הכל] - בן יהוידע

גוזרני עליך שתבוא במקלך ובמעותיך - מאור ישראל

במקלך ובמעותיך – [למה גם שניהם] - ערוך לנר

אם באים אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל צריכים אנו לדון אחר כל בית דין וכו' –
ולמה לא נתפרשו שמותיהן –

למה לא נתפרשו שמותיהם – [מי שהעם בוחר בו, ה' משרה עליו רוח להיות שופט הגון] - אמת ליעקב

למה לא נתפרשו שמותיהם – ערוך לנר

רבי בחכמה ותלמידי שקבלת את דברי –

חשבון של ר"ג - רבנו בחיי (שמות י, ב)

פעמים באה בארוכה ופעמים בקצרה – [זו מליצה על שלטון אוה"ע] - דברי שאול, מהדו"ב דף כ"ה

רבי חייא חזיא לסיהרא וכו' ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקיים – [מיעוט הירח הוא סמל לנשיאות בית דוד, והיא צריכה להתמעט אחרי ט"ו דורות, וזה היה למורת רוח לרבי. אבל בסוף החודש תתחדש כמתחילה, וזהו הסימן "דוד חי וקיים". ולכן דוקא ר' חייא הוא שאמר לה להתכסות] - מהרש"א על סנהדרין לח ע"א ד"ה אין בן דוד בא עד שייכלו שני בתי אבות
שקל קלא פתק ביה –

"דוד מלך ישראל חי וקיים" – [טעם שהמשילו מלכות דוד אל הירח] – אגדות א' 127

"דוד מלך ישראל חי וקים" – [כי מלכות ב"ד נמשלה לירח, מתחסרת ומתמלאת] - ריטב"א

"דוד מלך ישראל חי וקים" – [כי מלכות ב"ד נמשלה לירח] - אגדות א' 127

"דוד מלך ישראל חי וקים" – [זה בגימטריא "ראש חדש"] - מהר"י עמדין, ב"ציצים ופרחים"

"דוד מלך ישראל חי וקים" – תוספת ברכה, בראשית א, א

הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר - פתח עינים

הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר - מאור ישראל

[אמר ר' יהושע] ראוי לו שיפול למטה י"ב חדש ואל יגזור עליו גזירה זו – [אמר "לו" והתכוון "לי" כתולה קללתו בחברו. וכוונתו שאם יחלה יהיה פטור מלקיים גזירת הנשיר ולחל יום כפור] – מהרש"א

אתם אפילו מזידין – [כיצד אפשר מזידין? אלא כשבאו עדים מן המנחה ולמעלה, משום קלקול השיר קובעים למחרת] – עשרה מאמרות, אם כל חי, ח"ב פרק יז

נחמתני נחמתני – [ב' פעמים] - חיד"א, חומת אנך, שמו"א י"ב

נחמתני נחמתני – ערוך לנר

בין שוגגין בין מזידין - עקידה, סוף שער סז

אתם אפילו מזידים - פרי צדיק (ח"ב 238 החודש, ו'; פרי צדיק ח"ג 166 אמור, ג')

ולמה נקרא שמו ירובעל? [צ"ע הרי המקרא כבר נתן טעם לזה? (שופטים ו, לב) אלא בני דורו אמרו זה לגנאי, וחז"ל דרשו שם זה לשבח] – מהרש"א

שמשון, יפתח – [מדוע חז"ל הפכו סדר שמותיהם? והרי בסדר ספר שופטים יפתח בא לפני שמשון? והישוב לזה] – מהרש"א