מקורות לפרק

דף מט
חוורין רישי כרעייהו – הבונה (פי' על עין יעקב)

דף נב

משנגנז הארון - רבנו בחיי (דברים י, א)

משנגנז הארון - מהרש"א על הוריות יב ע"א

שלא הצריכן הכתוב לשליח – [אין לאדם לשים אמצעי בינו לבין הקב"ה] - רמ"א, רמ"א, תורת העולה, ח"א תחילת פי"ט (וכן פירש"י לבראשית כא, יז בשם חז"ל "יפה תפילת החולה על עצמו והיא קודמת להתקבל")

חמשה מקראות אין להם הכרע - שו"ת ריב"ש (סי' רפ"ד)

חמשה מקראות אין להם הכרע - ריטב"א

חמשה מקראות אין להם הכרע - של"ה דף קפז: (שבועות, תורה אור)

חמשה מקראות אין להם הכרע – [על תיבה בתנ"ך המשמשת גם אל מה שכתוב לפניה וגם למה שאחריה, כאילו כתובה ב' פעמים] - ניצוצי אור (יומא נב:) וכן ספרו "המקרא והמסורה" (חקירה כ')
חמשה מקראות אין להם הכרע - מאור ישראל

צריך שיפסע ג' פסיעות - מאור ישראל

ר' חנינא מהלך בדרך – [ודאי מדובר שהיה שליח מצוה דאל"כ לא היה מונע גשמים מאחרים)] - מראית העין

אלא על שהורו הלכה - מהרש"א על עירובין סג ע"א

ולא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים - אגדת אליהו, ירוש' יומא פ"ה פסקא ב'

ולא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים – [אפילו כל הציבור זקוק לגשמים ומזונות, תפילת עוברי דרכים הנאמרת בכוונה, מחמת דוחקו, תבטל ותתגבר על תפילת כל הציבור. ואע"פ שהיה כ"ג צריך לקצר תפילתו כדי לא להבהיל הממתינים בחוץ, מכל מה שאפשר לבקש, דוקא זאת היתה בקשתו] - ר"ח שמואלביץ

צוה יאשיהו וגנז הארון - רבנו בחיי, דברים י, א

דף נג

לא מתו בני אהרן אלא על שהורו הלכה בפני משה רבן – עיין עירובין דף סג ע"א

דף נג ע"ב

יהא רעוא דתרום רישך אכולה כרכא – [כי היו שם ב' ישיבות, של אביי ושל רבא. וכאשר מת אביי באו כל תלמידיו לישיבתו של רבא, ונתקיימה ברכתו] – מהרש"א

המתפלל צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחריו ואח"כ יתן שלום – [טעם לג' פסיעות אלו, כנגד ג' מיל שרחקו ישראל מהר סיני בשעת מתן תורה. ועוד כי משה נכנס בחושל ענןוערפל בעת מתן תורה, ואח"כ יצא משלשה אלו] – בית יוסף על טור או"ח סי' קכג, ד"ה כתב עוד רבינו הגדול מהרי"א בשם א"ח (והביא שם עוד טעמים)

המתפלל צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחריו ואח"כ יתן שלום – [כנגד ג' פסיעות שפסע נבוכדנצר ובא גבריאל ועצר אותו (סנהדרין צו ע"ב. ואמנם שם הגירסא ד' פסיעות, אבל בילקוט שמעוני ובמדרש כתוב ג' פסיעות)] – מהרש"א (ומסביר "מגן אברהם" שנבוכדנצר החריב בזכות ג' פסיעות אלו, ואנו מתפללים לה' שבזכות ג' פסיעות שלנו יבנה שוב לבית המקדש)

המתפלל צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחריו ואח"כ יתן שלום – [כי תפילת עמידה מכוונת נגד עולם האצילות, ויוצא משם ומעולם הבריאה ומעולם היצירה (הרי ג' עולמות וג' פסיעות), ונעמד בעולם העשייה] – שער הכוונות, אריז"ל

אם חוזר לאלתר, דומה לכלב ששב אל קיאו – [כי מוכיח בזה שפסיעותיו לאחוריו לא היו כתלמיד הנפטר מרבו, והיא תנועה משובשת, כמעשה הכלב] – בית יוסף, או"ח סי' קכג

חזינא להו לאביי ורבא דפסעי להו ג' פסיעות בכריעה אחת – [כדי להכניע מדת הדין (דומה למעשה אותו חסיד, בקידושין כט ע"ב שבכל כריעה חיסל ראש אחד מהסט"א). ועל כן מתחיל בשמאל, שהוא ימינו של הקב"ה, מדת החסד] – מהרש"א

תפילת כהן גדול בבית קדש הקדשים -

כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער? פסק מיטרא – [צ"ע כיצד יזיק לכל העולם למען נחת של עצמו? והיישוב לזה] –אשתשר מהרש"א

ארון גלה לבבל - עיון יעקב (פירוש על עין יעקב)

לא יוותר "דבר" (מל"ב כ, יז), אלו עשרת הדברות – [דרשו ממלת "דבר", על החטא שעשה חזקיה שהראה לשרי בבל "לא היה דבר אשר לא הראיתים" (מל"ב כ, טו)] – מהרש"א, ד"ה ארון גלה לבבל

ארון במקומו נגנז -

ויצא מבת ציון כל הדרה - פרי צדיק (ויצא 97 פסקא ד')

דף נד

מאי כל הדרה? חדרה – [חילופי אותיות אחה"ע] – מהרש"א

וכל היכא דכתיב עד היום הזה, לעולם הוא? –

חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה –

נ"ב שנה - פי' הרי"ף לעין יעקב

שבע שנים נתקיימה גפרית ומלח שרפה כל ארצה -

מעשה בכהן שהיה מתעסק בעצים – [היה מתעסק בדרך שחוק וטיול, והיה בזה חוסר כבוד לבית אלהינו] - בניהו

ב' דדי אשה - רש"י על מל"ב יא, ב

ב' דדי אשה – [האם מגדלת את בנה גם מבחינת פנימיותה (חלב המזין) וגם מבחינת מעשה ידיה בחיצוניות הטיפול. ועיקר שבח האם הוא מהפנימיות. כך עיקר ברכת ישראל היא מן פנימיות התורה ("דבש וחלב תחת לשונך", חגיגה יג.) יותר מאשר מנגלות התורה] - בניהו

בשעה שהיו ישראל עולים לרגל, מגללין להם את הפרוכת -

ראו חיבתכם - רבנו בחיי, שמות כה, יח

ראו חיבתכם - [כי הזכר פונה אל הנקבה להשפיע לה, והנקבה פונה אל הזכר לקבל ממנו. וזהו החיבוב הגמור] – נתיבות עולם, עבודה 92 (עבודה, פרק ו); באר הגולה 71 (ד)

ראו חיבתכם - מראית העין

ראו חיבתכם - ר"ח שמואלביץ ח"א כו

כרובים מעורים זה בזה - ריטב"א

כרובים מעורים זה בזה - אגדת אליהו, ירוש' שקלים פ"ח פסקא ב'

כרובים מעורים זה בזה - יערות דבש (ח"א עמ' רנג דרש י"ג)

כרובים מעורים זה בזה - צדקת הצדיק, קעא (עיין רש"י על מלכים ב' יא, פסוק ב' וכן המיוחס לרש"י על דהי"ב כב, יא וסוף הקדמת "צרור המור" לשיר השירים, ממחבר "נתיבות למשפט") כרובים מעורים זה בזה - פרי צדיק (ח"ב 133 ר"ח אדר, ה'; חלק ה עמ' 15 דברים י"ג; ועמ' 146 תבוא ט"ז)

ראו ערותה הזילוה - פרי צדיק (א' שבת תחילת ו')

עולם מאמצעיתו נברא - באר 130 (ו)
תולדות שמים משמים נבראו, שבארץ מן הארץ - מו"נ ח"ב פ"כו

השוכן אתם בתוך טומאתם - רסיסי לילה, פסקאות לג, נד (כמו נדה, לחבבה על בעלה)