אתר דעת | אגדות חז"ל | שערי האגדה | מפרשים | מאמרים | אגדה בראייה עכשווית | מסכת אבות | מאמרים נוספים | אודות | צור קשר

מקורות לפרק



דף כא ע"ב

שיחה של ת"ח צריכה לימוד - נתיב ב' 195 (תוכחה, ג); תפארת ישראל, 180 (נט)

שיחה של ת"ח צריכה לימוד - עקידה, שער סז על "ישן תחת המטה בסוכה"

שיחה של ת"ח צריכה לימוד - צדקת הצדיק, קפג

דף כה
העוסק במצוה פטור מן המצוה – [אפילו אם עוסק במצוה מדרבנן, הוא פטור ממצוה דאורייתא, אפילו אם זמנה עובר] - שדי חמד, מערכת ע' סוף כלל מ"ה. וכן כתב משנה ברורה סי' ע"ב, ביאור הלכה ד"ה אם יש שהות

מי היו נושאי ארונו של יוסף? מישאל ואלצפן שהיו עסוקים בנדב ואביהוא – [צ"ע למאן דאמר שנשרפו (סנהדרין נב.) כיצד נטמאו בנשיאתם? וצ"ל שעדיין שלדותיהם היה קיימים ומטמאים (נדה כז:)] – תוספות

דף כו
אסור לישון יותר משינת הסוס - פרי צדיק (חלק חמישי 49 ט"ו באב ס"ק ה' - הוא שש שעות)

דף כז

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל - רבנו חננאל על ראש השנה טז:

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל – [אם הרב מחוץ לעיר די ברגל, ואם בתוך העיר חייבים בכל יום ויום. ועוד מבאר למה אמרו "חדש" לפני "שבת"] - ריטב"א על סוכה כז

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל - אגדות א' 108; נתיב ב' 36 (יראת ה', ה)

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל - מהרש"א על סוכה כז:

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל - יערות דבש (ח"א עמ' רכה, דרש י"ב)

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל – [משמע גם נשים] - צל"ח על ראש השנה טז ע"ב

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל - נודע ביהודה, תנינא או"ח צ"ד

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל – [צ"ע הרי בפסוק כתוב רק "לא חודש ולא שבת" (מל"ב ד, כג)? אלא כאן "שבת" היא רגל, כמו שכתוב לענין העומר "ממחרת השבת". ויש הכרח לכך כי אם "שבת" כפשוטה היה לו להקדים הזכרתה לפני "חודש" שהיא תדירה יותר. וענין "חודש" עצמו הוא ראש השנה, שנאמר "תקעו בחודש שופר" (תהלים פא, ד)] - טורי אבן על ר"ה טז:

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל – [צ"ע והא אשה פטורה ממ"ע שהזמן גרמא, וכן על חוסר מלת "רגל" בדברי בעל השונמית במקרא] - דברי שאול

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל – [צ"ע הרי לא מוזכר "רגל" בפסוק כי אם "לא חודש ולא שבת"? אלא במדרש סדר עולם רבה (פרק ג) כאשר הביאו ראיה למשפט רשעים בגיהנם מפסח ועד עצרת מהפסוק "והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו" (ישעיה סו, כג), כתב הגר"א בהערותיו כי אי אפשר שהמלה "שבת" היא כפשוטה כיון שהיא תדירה יותר מראש חודש, והיה ראוי להקדימה לפני "חודש". אלא ודאי היא לשון "רגל" [תוספת המעתיק: כמו "ממחרת השבת" הנאמר לענין פסח]. ואין לך שני רגלים הסמוכים זה לזה כמו פסח ושבועות. ומזה למד התנא. וכן לעניננו, "לא חודש ולא שבת" זהו רגל. והטעם שהזכיר הבעל "חודש" כי ציבור מצומצם יותר היו באים לפני הרב גם בירחי כלה, חודש לפני פסח וסוכות ללמוד ממנו] – הרב ראובן מרגליות, "מחקרים בדרכי התלמוד" (עוללות, הוצ' מוסד הרב קוק, עמ' 33-35)

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל - מאור ישראל

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל - [חז"ל למדו מתוך היפוך הסדר, "חודש" לפני "שבת", מלמד שמדובר בשבת שהיא רגל] – הרב ראובן מרגליות, "ניצוצי אור", על סוכה כז ע"ב וכן בספרו 'עוללות' (מוסד הרב קוק), דף 33

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל – חיד"א, פתח עינים, על סוכה כז ע"ב; מראית העין (על סוכה כז ע"ב), שמחת הרגל (על סוכה כז ע"ב)

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל - ערוך לנר על סוכה כז ע"ב

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל – פי' עץ יוסף וגם פי' הרי"ף על עין יעקב, סוכה כז ע"ב

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל - מאור ישראל (על סוכה כז ע"ב)

חייב אדם להקביל פני רבו ברגל - ספר תחומים (צמ"ת), כרך ג' עמ' 107

נטל סדין ופירס עליה – [חשב שזה מותר כי מוסיף על אהל ארעי. אלא היה בספק אם זה רק בצורך גדול, או יכול להקדים עוד לפני שיגיע השמש לשם. ועכשיו שכבר הגיע השמש לשם, מותר בפשטות] - בן יהוידע

אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד ממנו שופט – מהרש"א

כל שבט הוציא נביאים - מדרש תדשא

כל שבט הוציא נביאים - ר"י אברבנאל, הקדמה לספר שופטים

דף כח

לא אמר דבר שלא שמע מרבו – [לא אמר לתלמידיו מה שלא שמע, אבל בפני רבו דרש (אבות דר' נתן ו) וכן ממה שהבין במקרא, ואין רבו מובהק יותר מהמקרא] – רמ"ע מפאנו, מאמר העתים, פרק י

דבר שלא שמע מרבו – דרך חיים 93 (פ"ב, חכמי ישראל בכף מאזנים)

דבר שלא שמע מרבו - ר"ח שמואלביץ (ח"א כג, ח"ג ב)

שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם – [כי אצל ר' אליעזר תקף קדושת התורה היא המסורה המוחלטת הנמסרת דור אחרי דור, ושורשו בדברי משה רבנו בעצמו ששמע מסיני. ולכן כל דבר אחר, שאיננו מסיני אלא חידוש הבנה של איזה חכם בדור אחרון, איננו אצל ר"א בדרגת "תורה" ולא רצה לערבב אותו בתוך מה שימסור לשומעי דברו. ומפני שהחשיב הדברים כל כך זכה לכשרון "בור סוד שאינו מאבד טיפה" (אבות, ב)] - שמעתי

אמרו עליו על ר' יוחנן בן זכאי – מהר"ל, נתיב א' 60 (תורה, יד)

אמרו עליו על ר' יוחנן בן זכאי – [כל המדות הללו נוגעות ללימוד התורה] - מהרש"א

לא מצאו יושב דומם – [אף שאפשר בלימוד עיוני, אבל עיקרה בגירסא, שתהא שגורה בפיו] – מהרש"א

לא מצאו יושב דומם – [צ"ע ע"פ "שער הגלגולים" לאריז"ל דפו"ח דף קלא, מתי עסק ב"יחודים"? וענה ר"ש דביר כי "דומם" ענינו "שממה" כמו "הדימנו" (ירמיה ח, יד, מצודות), כלומר היה תמיד פעיל בתורה, ואף בעת ששותק, מחשבותיו בתורה]

לא הרהר במבואות המטונפים – [צ"ע הרי זה אסור לכל אדם? אלא אדם גדול כמו ר' יוחנן שכל הזמן מהרהר בתורה, ואינו הולך ד' אמות בלעדיו, קשה לצמצם את המחשבה לבלי להרהר. ובכל זאת קיים ההלכה] - בן יהוידע

שמונים תלמידים - רשב"א הובא ב"עין יעקב"

שמונים תלמידים, ל' מהם ראוים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו – [מפני שזכו למדת הענוה. ועשרים הבינוניים יצאו מדרגת "תלמיד" ונעשו "תלמיד חבר"] - מהרש"א על בבא בתרא קלד

שמונים תלמידים - פתח עינים, שמחת הרגל

שתעמוד להם חמה כמו יהושע בן נון – [צ"ע הרי גם משה העמיד את החמה (ע"ז כה.) ולמה הזכירו רק את יהושע? אבל אצל יהושע זה נעמד יותר שעות] – בן יהוידע

תקופות – [רשב"ם על בבא בתרא דף קלד פירש מולד הלבנה; מהרש"א פירש שם על תקופת החמה]

גימטריאות – [הוא חכמת המספר והתשבורת, וחכמת המדידה. וכמ"ש רבנו יונה על אבות (סוף פרק ג) והן מחדדות שכלו של אדם] - בן יהוידע

שיחת דקלים - ["פורס סדין בין ב' דקלים ורואה היאך ינועון חריותיהם"] - תשובות הגאונים, שערי תשובה, סי' עד, בשם הרב האי גאון

שיחת דקלים – ["פורס סדין בין ב' דקלים ורואה היאך ינועון חריותיהם"] - ספר האשכול, הל' סוכה, בשם ראב"ד

שיחת דקלים - שיטה מקובצת (בבא בתרא קלד:)

שיחת דקלים - מעם לועז, על מלכים א' ה, יג

שיחת דקלים - אור החיים, לבראשית ג, א ויאמר אל האשה

שיחת דקלים – [מביא תשובת הגאונים הנ"ל] - בן יהוידע

שיחת דקלים - עץ יוסף (פירוש על "עין יעקב")

מעשה מרכבה - רמב"ם, יסודי התורה, פרקים א-ב

מעשה מרכבה - רשב"א על הסוגיא (מובא בעין יעקב)

מעשה מרכבה - שו"ת רשב"א ח"א תיג-תיח

מעשה מרכבה - דרשות רבנו נסים, דרוש א', עמ' י-יא

מעשה מרכבה - פתח עינים

מעשה מרכבה – [הוא ענין היחודים, הנמצאים ב"שער רוח הקודש" לאריז"ל, כי מרכיב הספירות אלו באלו, בשמותיהם. ולכן אריז"ל הזהיר למהרח"ו שלא ימנע מעשיית יחודים ("שער הגלגולים", עמ' קלא, הקדמה לח), כי הם גדולים מעסק לימוד התורה. כן כאן "דבר גדול, מעשה מרכבה. דבר קטן הוויות דאביי ורבא"] - בן יהוידע
מעשה מרכבה - דברי שאול

דבר קטן: הויות דאביי ורבא - רשב"א (נדפס בעין יעקב, סוכה כח.)

דבר קטן: הויות דאביי ורבא – [קושיות וספקות נקראו 'דבר קטן'. אבל עצם התלמוד הוא 'דבר גדול'] - ריטב"א

דבר קטן: הויות דאביי ורבא – של"ה דף טז (בית חכמה)

להנחיל אוהבי יש - מהרש"א סוף עוקצין

להנחיל אוהבי יש - תורת חיים על בבא בתרא דף קלד

כל עוף שפורח עליו מיד נשרף – [אצל יונתן נשרף עוף תוך ד' אמות אבל אצל רבו נשרף גם מחוץ לד' אמותיו] - ריטב"א

כל עוף שפורח עליו מיד נשרף – [היה שורף את המונעים המזגיים שבגופו] - ר' ידעיה הפניני בפירושו להוריות, מובא ב"אוצר הפירושים" דף ט"ו

כל עוף שפורח עליו מיד נשרף – [שהדברים היו שמחים כנתינתם בסיני, שניתנה התורה באש] – תוספות, סוכה דף כח ע"א

כל עוף שפורח עליו מיד נשרף – [זה כפשוטו] - תורת חיים על בבא בתרא דף קלד

כל עוף שפורח עליו מיד נשרף – [אלו המזיקין] - עיון יעקב

כל עוף שפורח עליו מיד נשרף – [גופניותו נהיית קלה כעוף מתעופף, ואף היא נשרפת] - דברי שאול

כל עוף שפורח עליו מיד נשרף – [אצל יונתן נשרף עוף תוך ד' אמות, אבל אצל רבו נשרף גם מחוץ לד' אמותיו] - ריטב"א

כל עוף שפורח עליו מיד נשרף – [היה שורף את המונעים המזגיים שבגופו] - ר' ידעיה הפניני בפירושו להוריות, מובא ב"אוצר הפירושים" דף ט"ו

כל עוף שפורח עליו מיד נשרף – [זה כפשוטו] - תורת חיים על ב"ב דף קלד

כל עוף שפורח עליו מיד נשרף – [אלו המזיקין] - עיון יעקב; עיני יצחק; נועם מגדים (הובאו ב"לקוטי בתר לקוטי")

כל עוף שפורח עליו מיד נשרף – [גופניותו נהיית קלה כעוף מתעופף, ואף היא נשרפת] - דברי שאול

דף כט
משל לעבד שמזג כוס לרבו - מאור ישראל

חמה לוקה סימן רע לעכו"ם - של"ה דף שלה. (ויקהל)

חמה לוקה סימן רע לעכו"ם – עקידת יצחק, הקדמה לפרשת ויחי

חמה לוקה סימן רע לעכו"ם – מהר"ל, דרשה על התורה 37; באר הגולה 106 (ו)

חמה לוקה סימן רע לעכו"ם – [מדוע בחר ה' דוקא בחמה לסימן זה] – מהרש"א ד"ה בזמן שהחמה לוקה

חמה לוקה סימן רע לעכו"ם – [ביאור כיצד לפי אסטרונומיה בא ליקוי החמה, וארבעה לימודים שחז"ל נקטו כאן (על אב בית דין שמת וכו')] – רמ"א, תורת העולה ח"א פ"ח

חמה לוקה סימן רע לעכו"ם – [צ"ע כי הוא נגרם ע"פ מסלול הארץ סביב לשמש, ואפשר לדעתו מועדו מראש (כידוע לאנשי המקצוע), וכיצד יהווה סימן? אלא הכוונה שבאותו זמן יש אפשרות למקטרג לקטרג על איזה עון שעושים בזמן ההוא. וראיה לזה מלשון חז"ל "בזמן שהחמה לוקה" ולא אמרו "כשהחמה לוקה"] - בניהו

חמה לוקה סימן רע לעכו"ם - ר' צדוק, לקוטי מאמרים 89

ישראל מונין ללבנה - גר"א (שה"ש א, ג)

עכו"ם ייחתו, ישראל אל יחתו – [צ"ע מה חידשו חז"ל על הנאמר מפורש במקרא? אלא באו ללמד שגם אותם יהודים הנמצאים בין הגוים לא ינזקו מהפורענות שתבוא על הגוים, כמו עץ לח הניצת ונדלק יחד עם עץ יבש] - בן יהוידע

משל לסופר שבא לבית הספר וכו' מי דואג? מי שרגיל ללקות – [כלומר זה שיש לו לב ללמוד ולא למד. אבל מי שאין בידו ללמוד, אין משגיחים עליו להלקותו אם אינו לומד. כך רק ישראל (בין כל האומות) יש להם לדאוג] – מהרש"א

מפני שישראל מונין ללבנה – [הרבה טעמים לזה] - מהרש"א

פניו של חמה דומים לדם –

פניו של חמה דומים לשק – רש"י ומהרש"א

אין לך כל אומה ואומה שהיא לוקה שאין אלוהיה לוקה עמה – [כוונתם לשמש ולירח, שהאומות עובדים אותם] – מהרש"א

חמה לוקה משום ד' דברים – [אין כוונת חז"ל לגוף אחר חוצץ בפני החמה, כי זה ידוע מראש לאסטרונומים, אלא לכתמים הנראים לפרקים ע"פ החמה] - יערות דבש (חלק ב עמ' קצה דרש י"ב)

חמה לוקה משום ד' דברים - חדושי הגאונים (נדפס ב"עין יעקב")

נכסי בעלי בתים - נתיב ב' 19,11 (ענוה, ה, ח)

משהי שטרות פרועים – [רש"י פירש כדי שיגבה בו שוב, והקשה מהרש"א א"כ מה הוא לשון"משהה" וצ"ל "גובים שטרות פרועים"? עיי"ש יישובו. אלא יש לתרץ כי מפני שמתבייש המלוה לתבוע פעמיים מהלווה, הוא משהה השטר עד אחרי מיתתו ורוצה כי בנו יתבע חוב זה] - בן יהוידע

פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין – [והם טוענים שאמרו כך כדי לעורר אחרים שיתנו, אבל לא התכוונו שהם עצמם יתנו] – מהרש"א

פוסקי צדקה ברבים - עיני כל חי

עושקי שכר שכיר – [לא שאינם פורעים, אלא שאינם משלמים בזמן] – מהרש"א

עושקי שכר שכיר – [אלו הם ששוכרים פועל לעשות מלאכתם ואינם קובעים אתו מחיר מראש. ובעת התשלום נאלץ הפועל לקבל מה שנותנים לו, אפילו שכר מועט, כי לא סכמו מראש. וכובשי שכר שכיר הם המעבידים שמעכבים התשלום עד שישאלו אצל אחרים כמה ראוי לתת לפועל] - בניהו