סוטה פרק ב

מִשְׁנָה. הָיָה מֵבִיא אֶת מִנְחָתָהּ בְּתוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ, כְּדֵי לְיַגְּעָהּ וְכוּ'. גְּמָרָא. תַּנְיָא, אַבָּא חַנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ. אִם כָּכָה חָסָה הַתּוֹרָה עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, קַל־וָחֹמֶר, עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּדִין הוּא, שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה? שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר. וּבְדִין הוּא. שֶׁתְּהֵא חַטָּאת חֵלֶב טְעוּנָה נְסָכִים, שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, וּמִפְּנֵי מָה אֵינָה טְעוּנָה? שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר. אֲבָל חַטָּאתוֹ שֶׁל מְצֹרָע וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִין נְסָכִין, לְפִי שֶׁאֵין בָּאִין עַל חֵטְא.

פִּסְקָא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. תַּנְיָא, אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים: סוֹפְרִים, הַנִּיחוּ לִי וְאֶדְרְשֶׁנָּהּ כְּמִין חֹמֶר. דְּשַׁמְעֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּקָאָמַר: "הִיא הֶאֱכִילַתּוּ מִכָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה". אָמַר לֵיהּ: הָתֵּינַח עֲשִׁירָה, עֲנִיָּה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה.

תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה, צְרִיכִין שֶׁיֵּרָאוּ; עֲפַר סוֹטָה וְאֵפֶר פָּרָה וְרֹק יְבָמָה. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: אַף דַּם צִפּוֹר.

דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁזָּכוּ, שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, לֹא זָכוּ, אֵשׁ אוֹכַלְתָּן. אָמַר רָבָא: וּדְאִשָּׁה, עֲדִיפָא מִדְּאִישׁ. מַאי טַעְמָא? הַאי מַצְרִיף וְהַאי לָא מַצְרִיף. אָמַר רָבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה: הָבֵא עָפָר לַסּוֹטָה? שֶׁאִם זָכְתָה, הַוְיָין לָהּ בָּנִים כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב בֵּיה: (בראשית יח) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר". לֹא זָכְתָה, תַּחֲזֹר לַעֲפָרָהּ.

דָּרַשׁ רָבָא: בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ: (בראשית יח) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְווֹת; לְאֵפֶר פָּרָה וְלַעֲפַר סוֹטָה. וְהָא אִיכָּא נַמִּי עֲפַר כִּסּוּי הַדָּם? הָתָם, הֶכְשֵׁר מִצְוָה אִיכָּא, הֲנָאָה לֵיכָּא. דָּרַשׁ רָבָא: בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ: (שם יד) "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל", זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְווֹת; לִרְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין וְלִתְכֵלֶת שֶׁל צִיצִית. בִּשְׁלָמָא רְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין, דִּכְתִיב: (דברים כח) "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ, וְיָרְאוּ מִמֶּךָ", וְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, אֶלָּא חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת מַאי הִיא? דְּתַנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מַה נִּשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכָּל מִינֵי צִבְעוֹנִים? מִפְּנֵי שֶׁתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם וְיָם דּוֹמֶה לְרָקִיע וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כד) "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר". וּכְתִיב: (יחזקאל א) "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא".