סוטה פרק ד

אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים סָח לִי זְעִירָא מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם: בַּעַל שֶׁמָּחַל עַל קִנּוּיוֹ, קִנּוּיוֹ מָחוּל. וְזָקֵן מַמְרֵא שֶׁרָצוּ בֵּית־דִּין לִמְחֹל לוֹ, מוֹחֲלִין לוֹ. וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁרָצוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לִמְחֹל לוֹ, מוֹחֲלִין לוֹ. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵרַי שֶׁבַּדָּרוֹם, עַל שְׁנַיִם הוֹדוּ לִי, וְעַל זָקֵן מַמְרֵא לֹא הוֹדוּ לִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל.

תַּנְיָא: (במדבר ה) "וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע", שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן, יִסְתַּתְּרוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וְיִפָּקְדוּ, וְזוֹ, הוֹאִיל וְלֹא נִסְתְּרָה הִפְסִידָה?! אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְנִזְרְעָה זָרַע"? שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח, (ואם היתה יולדת) נְקֵבוֹת, יוֹלֶדֶת זְכָרִים, [קְצָרִים, יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים, שְׁחוֹרִים, יוֹלֶדֶת לְבָנִים].