בבא בתרא פרק י

הַהוּא שְׁטָרָא דַּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ: בִּשְׁנַת פְּלוֹנִי אַרְכָן. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: יִבָּדֵק אֵימָתַי עָמַד אַרְכָן בְּאַרְכָנוּתֵיהּ. וְדִילְמָא דְּאָרִיךְ מַלְכוּתֵיהּ? אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כָּךְ מִנְהָגָהּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה קוֹרִין לוֹ אַרְכָן, שְׁנִיָּה, קוֹרִין לוֹ דִּיגוֹן.

הַהוּא מְקֻשָּׁר דְּאָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, וְאָמַר רַבִּי: אֵין זְמַן בָּזֶה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי לְרַבִּי: שֶׁמָּא בֵּין קְשָׁרָיו הוּא מֻבְלָע? פַּלְיֵיהּ וְחַזְיֵיהּ. הָדַר חָזָא [בֵּיהּ] רַבִּי בְּבִישׁוּת. אָמַר לֵיהּ: לָאו אֲנָא כְּתַבְתֵּיהּ, אֶלָּא יְהוּדָה חַיְּטָא כַּתְבֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: כַּלֵּךְ מִלָּשׁוֹן הָרַע כָּזֶה. זִימְנָא חֲדָא הֲוָה יָתִיב רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי, וְקָפָּסִיק סִדְרָא (וספר) [בְּסֵפֶר] תְּהִלִּים קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, וְאָמַר רַבִּי: כַּמָּה מְיֻשָּׁר כְּתָב זֶה. אָמַר לֵיהּ: לָאו אֲנָא כְּתַבְתֵּיהּ, אֶלָּא יְהוּדָה חַיְּטָא כַּתְבֵיהּ, אָמַר לֵיהּ: כַּלֵּךְ מִלָּשׁוֹן הָרַע כָּזֶה. בִּשְׁלָמָא הָתָם, אִיכָּא לָשׁוֹן הָרַע, אֶלָּא הָכָא, מַאי לָשׁוֹן הָרַע אִיכָּא? מִשּׁוּם דְּרַב דִּימִי, דְּתָנִי רַב דִּימִי אֲחוּהָ דְּרַב סַפְרָא: לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָּא לִידֵי רָעָתוֹ. אָמַר רַב עַמְרָם, [אָמַר רַב]: שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת אֵין אָדָם נִצּוֹל מֵהֶם בְּכָל יוֹם; הִרְהוּר עֲבֵרָה, וְעִיּוּן תְּפִלָּה, וְלָשׁוֹן הָרַע. לָשׁוֹן הָרַע, סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא, (אימא:) אֲבַק לָשׁוֹן הָרַע. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: רֻבָּן בְּגֶזֶל, וּמִעוּטָן בָּעֲרָיוֹת, וְהַכֹּל, בְּלָשׁוֹן הָרַע. בְּלָשׁוֹן הָרַע סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא: בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרַע.

אָמַר אַבַּיֵי: הַאי מַאן דְּבָעִי לְמֶחֱוֵי חֲתִימוֹת יָדֵיהּ בְּבֵי דִּינָא, לָא לֶחֱוֵי בְּסוֹף מְגִילְתָּא, דִּלְמָא מַשְׁכַּח לָהּ אַחֵר וְכָתַב דְּמַסִיק בֵּיהּ זוּזֵי, וּתְנַן: הוֹצִיא עָלָיו כְּתַב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. הַהוּא בַּזְבִּינָא דְּאָתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבַּיֵי, אָמַר לֵיהּ: נֶחֱזִי לִי מַר חֲתִימַת יָדֵיהּ, דְּכִי אַתּוּ רַבָּנָן מַחְווּ לִי, מַעְבַּרְנָא לְהוּ בְּלָא מִכְסָא, אַחְוֵי לֵיהּ בְּרֵישׁ מְגִילְתָּא, הֲוָה קָא נָגִיד בֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ: כְּבָר קָדְמוּךָ רַבָּנָן.
הַהוּא שְׁטָרָא דַּהֲוָה חָתִים עֲלֵיהּ רָבָא וְרַב אַחָא בַּר אַדָא. אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אָמַר לֵיהּ: אִין, חֲתִימַת יְדָא דִּידִי הִיא, מִיהוּ קַמֵּיהּ דְּרַב אַחָא בַּר אַדָא לָא חֲתִימִי לִי מֵעוֹלָם. כַּפְתֵּיהּ וְאוֹדִי. אָמַר לֵיהּ: בִּשְׁלָמָא דִּידִי זִיַּפְתְּ, אֶלָּא דְּרַב אַחָא בַּר אַדָא דְּרָתִית יָדֵיהּ, הֵיכִי עָבַדְתְּ? אָמַר לֵיהּ: אַנְחִי יָדָאִי אַמַּצְרָא, וְאַמְרֵי לָהּ: קָם אַזְּרוּנְקָא וְכָתַב.

אָמַר רַב הוּנָא: מִנַּיִן לֶעָרֵב דְּמִשְׁתַּעְבֵּד? דִּכְתִיב: (בראשית מג) "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְּשֶׁנּוּ". מַתְקִיף לָהּ רַב חִסְדָּא: הָא, קַבְּלָנוּת הוּא! דִּכְתִיב: (שם מב) "תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ". אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מֵהָכָא: (משלי כז) (לקח) "[קַח] בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר, וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ". וְאוֹמֵר: (שם ו) "בְּנִי, אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ, תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ, נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ, נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ, עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל, כִּי בָאתָ בְּכַף רֵעֶךָ, לֵךָ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ", אִם מָמוֹן יֵשׁ לוֹ בְּיָדֶךָ, הַתֵּר לוֹ פִּסַּת יָד. וְאִם לָאו, הַרְבֵּה עָלָיו רֵעִים.

מִשְׁנָה. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים, יַעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁאֵין לְךָ מִקְצוֹעַ בַּתּוֹרָה הַיּוֹתֵר מֵהֶן, וְהֵם כַּמַּעְיָן הַנּוֹבֵעַ, וְהָרוֹצֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת יְשַׁמֵּשׁ אֶת שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס.


סְלִיק מַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא