אגדות חז"ל | שבועות פרק א

תַּנְיָא, (שמות כא דברים ט) 'מַרְצֵעַ', אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵע, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַסּוֹל, וְהַסִּירָה, הַמַּחַט, וְהַמַּקְדֵּחַ, וְהַמִּכְתָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "וְלָקַחְתָּ", כָּל דָּבָר הַנִּלְקָח בַּיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר: 'מַרְצֵעַ', מַה מַּרְצֵעַ מְיֻחָד שֶׁל מַתֶּכֶת, אַף כָּל שֶׁל מַתֶּכֶת.

אָמַר מַר: "וְנֶעְלַם", מִכְּלַל שֶׁיָּדַע, [מַאי מַשְׁמַע?] אָמַר רָבָא: מִדְּלָא כְּתִיב: "וְהִיא עֲלוּמָה מִמֶּנּוּ". אָמַר לֵיהּ: אַבַּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי סוֹטָה דִּכְתִיב: (במדבר ה) "וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ", מִכְּלַל דַּהֲוָה יָדַע מֵעִיקָרָא? אִי הֲוָה יָדַע, מִי בָּדְקֵי לָהּ מַיָּא! וְהָתַּנְיָא: (שם) "וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ", בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן, הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵין הָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן, אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ. וְתוּ, גַּבֵּי תּוֹרָה דִּכְתִיב: (איוב כח) "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי, וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה", מִכְּלַל דְּאִיכָּא דַּהֲוָה יָדַע בָּהּ, וְהָכְּתִיב: (שם) "לֹא יָדַע אֶנוֹשׁ עֶרְכָּהּ"? אֶלָּא אָמַר אַבַּיֵי: קָסָבַר רַבִּי: יְדִיעַת בֵּית רַבּוֹ שְׁמָהּ יְדִיעָה.

"וְתֵאכֻל כָּל אַרְעָא, וּתְדוּשִׁנַּהּ, וְתַדְּקִנַּהּ" (דניאל ז). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ רוֹמִי [חַיֶּבֶת] שֶׁטִּבְעָהּיָצָא בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְכִי תֵּימָא: אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא: [נֵיפּוּךְ מֵיפַּךְ, אָמַר קְרָא: (ויקרא יז): "לְכָל חַטֹּאתָם", מִכְּלַל דִּבְנֵי חֲטָאוֹת נִינְהוּ, וְנִתְכַּפְּרָה כַּפָּרָה גְּמוּרָה. אִי כְּתִיב: "מֵחַטֹּאתָם", כִּדְקָא אָמַרְתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב: "לְכָל חַטֹּאתָם", לְהַנָךְ דְּאַתּוּ לִכְלָל חַטָּאת]. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְכַפֵּר, לָמָּה תּוֹלֶה? אָמַר רַבִּי זֵירָא: לוֹמַר: שֶׁאִם מֵת, מֵת בְּלֹא עָוֹן. אָמַר לֵיהּ רָבָא: אִם מֵת, מִיתָה מְמָרֶקֶת!אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְהָגִין עָלָיו מִן הַיִּסּוּרִין.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַה נִּשְׁתַּנָּה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "לַה'"? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה (עלי) [עַל] שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ.

אָמַר רַבִּי יוֹנָה: אָמַר קְרָא: (במדבר כט) "אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם", הוּקְשׁוּ כָּל הַמּוֹעֲדִים כֻּלָם זֶה לָזֶה, וְהָא רֹאשׁ חֹדֶשׁ לָאו מוֹעֵד הוּא? אִיבְרָא, רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַמִּי אִיקְרִי מוֹעֵד, כִּדְאָמַר אַבַּיֵי, דְּאָמַר אַבַּיֵי: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא, מַלְיוּהָ מַלְיָיה, דִּכְתִיב: (איכה א) "קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי".

[פִּסְקָא. וְעַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים מְכַפֵּר וְכוּ']. מְנָא הַנֵּי מִילֵי? דְּתָנוּ רַבָּנָן: (ויקרא טז) "וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ'. 'פְּשָׁעִים', אֵלּוּ הַמְּרָדִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (מ"ב ג) "מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי", וְאוֹמֵר: (שם ח) "אָז תִּפְשָׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא". 'חַטָּאוֹת', אֵלּוּ הַשְּׁגָגוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (ויקרא ד) "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה".

מִשְׁנָה. עַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת וְכוּ'. עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כְּרִיתוּת וּמִיתוֹת בֵּית־דִּין. עַל כֻּלָּן שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר. גְּמָרָא. הַאי עֲשֵׂה, הֵיכִי דָּמִי? אִי דְּלָא עָבַד תְּשׁוּבָה, (משלי כא) "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה"! אִי דְּעָבַד תְּשׁוּבָה, כָּל יוֹמָא נַמִּי, דְּתַנְיָא: עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ. אָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּעוֹמֵד בְּמִרְדּוֹ. וְרַבִּי הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עָשָׂה תְּשׁוּבָה, בֵּין לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, חוּץ מִפּוֹרֵק עֹל וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה וּמֵפֵר בְּרִית בַּבָּשָׂר, שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, וְאִם לָאו אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דְּתַנְיָא: (במדבר טו) 'כִּי דְבַר ה' בָּזָה', זֶה הַפּוֹרֵק עֹל, וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. 'וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר', זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בַּבָּשָׂר. 'הִכָּרֵת תִּכָּרֵת', 'הִכָּרֵת', לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, 'תִּכָּרֵת', לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים. יָכוֹל אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'עֲוֹנָה בָהּ', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנָהּ בָהּ. וְרַבָּנָן: 'הִכָּרֵת', בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'תִּכָּרֵת', לָעוֹלָם הַבָּא. 'עֲוֹנָה בָהּ', שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה וּמֵת, מִיתָה מְמָרֶקֶת.

תַּנְיָא: יָכוֹל לֹא יְהֵא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר אֶלָּא אִם כֵּן הִתְעַנָּה בּוֹ, וּקְרָאוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ, וְלֹא עָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה. לֹא הִתְעַנָּה בּוֹ, וְלֹא קְרָאוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: (ויקרא כג) "יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא", מִכָּל מָקוֹם! אָמַר אַבַּיֵי: לָא קַשְׁיָא, הָא, רַבִּי, וְהָא, רַבִּי יְהוּדָה וְכוּ'.