אגדות חז"ל | מנחות פרק ד

מַלְאָכָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב קְטִינָא דְּמִיכְסִי סָדִינָא. אָמַר לֵיהּ: קְטִינָא קְטִינָא, סָדִינָא בְּקַיְטָא, וְסַרְבְּלָא בְּסִיתְוָא, צִיצִית [שֶׁל תְּכֵלֶת] מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אָמַר לֵיהּ: עַנְשִׁיתּוּ אַ'עֲשֵׂה'? אָמַר לֵיהּ: (אין) בִּזְמַן דְּאִיכָּא רִיתְחָא עַנְשִׁינָן.

תַּנְיָא: (במדבר טו) "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם". רְאֵה מִצְוָה זוֹ וּזְכֹר מִצְוָה אַחֶרֶת הַתְּלוּיָה בָּהּ, וְאֵיזוֹ זוֹ? קְרִיאַת שְׁמַע, דִּתְנָן: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן. תַּנְיָא אִידָךְ: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'", רְאֵה מִצְוָה זוֹ וּזְכֹר מִצְוָה אַחֶרֶת הַסְּמוּכָה לָךְ, וְאֵיזוֹ זוֹ? [מִצְוַת] כִּלְאַיִם, דִּכְתִיב: (דברים כב) "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז, [צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו], גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ". תַּנְיָא אִידָךְ, "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'", שְׁקוּלָה מִצְוָה זוֹ כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן. וְתַנְיָא אִידָךְ: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה', וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה, זְכִירָה מְבִיאָה לִידֵי מַעֲשֶׂה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: כָּל (הזהיר) [הַזָּרִיז] בְּמִצְוָה זוֹ, זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. כְּתִיב הָכָא: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ", וּכְתִיב הָתָם: (שם ו) "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד". תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מַה נִּשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכָּל מִינֵי צִבְעוֹנִין? מִפְּנֵי שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה (לְסַפִּיר, וְסַפִּיר דּוֹמֶה) לְכִסֵּא הַכָּבוֹד. שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כד) "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר". וּכְתִיב (התם) (יחזקאל א) "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא". תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: (קשה) [גָּדוֹל] עָנְשׁוֹ שֶׁל לָבָן [יוֹתֵר] מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לִשְׁנֵי עֲבָדָיו, לְאֶחָד (אומר לו) [אָמַר]: הָבֵא לִי חוֹתָם שֶׁל טִיט! וּלְאֶחָד אָמַר: הָבֵא לִי חוֹתָם שֶׁל זָהָב! וּפָשְׁעוּ שְׁנֵיהֶם וְלֹא הֵבִיאוּ. אֵיזֶה עָנְשׁוֹ מְרֻבֶּה? [הֱוֵי אוֹמֵר]: זֶה שֶׁאָמַר לוֹ הָבֵא לִי [חוֹתָם] שֶׁל טִיט וְלֹא הֵבִיא.

תָּנוּ רַבָּנָן: חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁסִּבְּבָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְווֹת; תְּפִלִּין בְּרָאשֵׁיהֶן, תְּפִלִּין בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶן, צִיצִית בְּבִגְדֵיהֶן, מְזוּזוֹת בְּפִתְחֵיהֶן. וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד: (תהלים קיט) "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ". וּבְשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס דָּוִד לַמֶּרְחָץ וְרָאָה (שעמד) [עַצְמוֹ עוֹמֵד] עֵירֹם, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁאֶעֱמֹד עֵירֹם בְּלֹא מִצְווֹת. כֵּיוָן שֶׁנִּזְכַּר בַּמִּילָה שֶׁבִּבְשָׂרוֹ, נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמַר עָלֶיהָ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם יב) "לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד", עַל הַמִּילָה שֶׁנִּתְּנָה בַּשְּׁמִינִי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּתְפִלִּין בִּזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ, הַכֹּל בְּחִזּוּק שֶׁלֹּא יֶחֱטָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ד) "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק". וְאוֹמֵר: (תהלים לד) "חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם".

הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ מֵאָה בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים י) "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ". (רבי) [רַב] חִיָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא, בְּשַׁבְּתָא וּבְיוֹמֵי טָבִי טָרַח וּמְמַלֵּא לְהוּ בְּאִסְפַּרְמְקֵי וּמְגָדֵּי.

תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם, וְאֵלּוּ הֵן: "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי", "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה", "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי בּוּר". רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב שַׁמְעֵיהּ לִבְרֵיהּ דַּהֲוָה מְבָרֵךְ: "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי בּוּר", אָמַר לֵיהּ: כּוּלֵי הַאי נַמִּי? אָמַר לֵיהּ: וְאֶלָּא מַאי מְבָרֵךְ? "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עֶבֶד". הַיְנוּ אִשָּׁה? עֶבֶד זִיל טְפֵי.
תָּנוּ רַבָּנָן: חִלָּזוֹן זֶה, גּוּפוֹ דּוֹמֶה לַיָּם, וּבְרִיָּתוֹ דּוֹמָה לְדָג, וְעוֹלֶה אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּבְדָמוֹ צוֹבְעִין תְּכֵלֶת, לְפִיכָךְ דָּמָיו יְקָרִים.

תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי נָתָן: אֵין לְךָ כָּל מִצְוָה קַלָּה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא (אבל) אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה. צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית. שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה (אחת) בִּכְרַכֵּי הַיָּם שֶׁנּוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ. שִׁגֵּרלָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים, וְקָבְעָה לוֹ זְמַן. כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ, הָלַךְ וְיָשַׁב עַל (פתח ביתה) [הַפֶּתַח], נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָהּ: אוֹתוֹ אָדָם שֶׁשִּׁגֵּר לִיךְ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בָּא וְיוֹשֵׁב עַל הַפֶּתַח. אָמְרָה לָהּ: יִכָּנֵס. נִכְנַס. הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת, שֵׁשׁ שֶׁל כֶּסֶף (ועליונה) [וְאַחַת] שֶׁל זָהָב. וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת (ספסל) [סֻלָּם] שֶׁל כֶּסֶף, וְעֶלְיוֹנָה שֶׁל זָהָב. וְעָלְתָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה [כְּשֶׁהִיא] עֵרֻמָּה. וְאַף הוּא עָלָה לֵישֵׁב עֵירֹם כְּנֶגְדָּהּ. בָּאוּ [אַרְבַּע] צִיצִיּוֹתָיו וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו, נִשְׁמַט וְיָשַׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע. וְאַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. אָמְרָה לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי, שֶׁאֵין אֲנִי מַנִּיחָתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מַה מּוּם רָאִיתָ בִּי. אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אִשָּׁה יָפָה כְּמוֹתֵךְ, אֶלָּא מִצְוָה אַחַת צִוָּה אֱלֹהֵינוּ וְצִיצִית שְׁמָהּ. וּכְתִיב בָּהּ: (במדבר טו) "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", שְׁתֵּי פְּעָמִים; אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִפָּרַע, וַאֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִתֵּן שָׂכָר. וְעַכְשָׁיו נִדְמוּ עָלַי כְּאַרְבָּעָה עֵדִים. אָמְרָה לוֹ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁאֵינִי מַנִּיחָתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מַה שִּׁמְךָ, (ושם) [וּמַה שֵּׁם] עִירְךָ, וּמַה שֵּׁם רַבְּךָ, וּמַה שֵּׁם בֵּית מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לוֹמֵד בּוֹ תּוֹרָה. כָּתַב וְנָתַן בְּיָדָהּ. עָמְדָה וְחִלְּקָה כָּל נְכָסֶיהָ; שְׁלִישׁ לַמַּלְכוּת וּשְׁלִישׁ לַעֲנִיִּים וּשְׁלִישׁ נָטְלָה בְּיָדָהּ, חוּץ מֵאוֹתָן מַצָּעוֹת, וּבָאתָ לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, צַוֵּה עָלַי וְיַעֲשׂוּנִי גִּיּוֹרֶת. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים? הוֹצִיאָה הַכְּתָב מִיָּדָהּ וְנָתְנָה לוֹ. אָמַר לָהּ: לְכִי זְכִי בְּמִקָּחֵךְ. אוֹתָן מַצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לוֹ בְּאִסּוּר, הִצִּיעָה לוֹ בְּהֶתֵּר. זֶה מַתַּן שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָם הַבָּא אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה.

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ תְּפִלִּין עוֹבֵר בִּשְׁמוֹנָה 'עֲשֵׂה'. כָּל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה לוֹ צִיצִית בְּבִגְדוֹ עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה 'עֲשֵׂה'. כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה 'עֲשֵׂה'. כָּל שֶׁאֵין לוֹ מְזוּזָה בְּפִתְחוֹ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי 'עֲשֵׂה'; 'וּכְתַבְתָּם', 'וּכְתַבְתָּם'. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין מַאֲרִיךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה לח) "אֲדֹנָי עֲלֵיהֶם יִחְיוּ, וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵינִי".

"כֹּה אָמַר ה' [אֱלֹהִים]: בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים וְחִטֵּאתָ אֶת הַמִּקְדָּשׁ". (יחזקאל מה) 'חַטָּאת'? עוֹלָה הִיא! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פָּרָשָׁה זוֹ, אֵלִיָּהוּ עָתִיד לְדוֹרְשָׁהּ. רַב אַשִׁי אָמַר: (אני אפרשנה) מִלּוּאִים הִקְרִיבוּ בִּימֵי עֶזְרָא כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְרִיבוּ בִּימֵי מֹשֶׁה. תַּנְיָא נַמִּי הָכִי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פָּרָשָׁה זוֹ, אֵלִיָּהוּ עָתִיד לְדוֹרְשָׁהּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: מִלּוּאִים הִקְרִיבוּ בִּימֵי עֶזְרָא כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְרִיבוּ בִּימֵי מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהִנַּחְתָּ אֶת דַּעְתִּי. (שם מד) "כָּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה מִן הָעוֹף וּמִן הַבְּהֵמָה, לֹא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים". כֹּהֲנִים הוּא דְּלָא יֹאכְלוּ, הָא יִשְׂרָאֵל יֹאכְלוּ? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פָּרָשָׁה זוֹ, אֵלִיָּהוּ עָתִיד לְדוֹרְשָׁהּ. (רבה) [רַבִינָא] אָמַר: כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא: הוֹאִיל וְאִשְׁתַּרְיָא מְלִיקָה לְגַבַּיְהוּ, תִּשְׁתְּרִי נַמִּי נְבֵלָה וּטְרֵפָה, קָא מַשְׁמַע לָן. (שם מה) "וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ, מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת". 'שִׁבְעָה', אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵלּוּ שִׁבְעָה שְׁבָטִים שֶׁחָטְאוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רֻבּוֹ שֶׁל קָהָל. 'חֹדֶשׁ', (שחדשו) [אִם חִדְּשׁוּ] וְאָמְרוּ חֵלֶב מֻתָּר. "מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי", מְלַמֵּד שֶׁאֵין חַיָּבִים אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לְטוֹב, וַחֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה בֶּן גּוּרְיוֹן שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא, נִגְנַז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו סוֹתְרִין דִּבְרֵי תּוֹרָה, מֶה עָשָׂה? (העלו לו) [הֶעֱלָה] שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן, וְיָשַׁב בָּעֲלִיָּה וּדְרָשׁוֹ.