חולין פרק י

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין נוֹתְנִים מַתָּנָה לְכֹהֵן עַם־הָאָרֶץ? שֶׁנֶּאֱמַר: (דה"ב לא) "וַיֹּאמֶר לָעָם, לְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לָתֵת מְנָת (לכהנים וללוים) [הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּים], לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה'", כָּל הַמַּחֲזִיק בְּתוֹרַת ה' יֵשׁ לוֹ מְנָת, וְשֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיק בְּתוֹרַת ה' אֵין לוֹ מְנָת.

אָמַר רָבָא: בָּדַק לָן רַב יוֹסֵף: הַאי כַּהֲנָא דְּחָטִיף מַתְּנָתָא, חִבּוּבֵי קָא מְחַבֵּב מִצְוָה, אוֹ זִלְזוּלֵי קָא מְזַלְזֵל בְּמִצְוָה? וּפָשַׁטְנָא לֵיהּ: (דברים יח) 'וְנָתַן'! וְלֹא שֶׁיִּטֹּל מֵעַצְמוֹ. אָמַר אַבַּיֵי: מֵרֵישׁ הֲוָה חֲטִיפְנָא מַתְּנָתָא, אֲמִינָא: חִבּוּבֵי קָא מְחַבִּיבְנָא מִצְוָה. כֵּיוָן דְּשַׁמְעָנָא לְהָא: 'וְנָתַן' וְלֹא שֶׁיִּטֹּל מֵעַצְמוֹ! מִחְטִיף לָא חֲטִיפְנָא, מֵימַר (אמינא) [אַמְרֵי]: 'הָבוּ לִי'! וְכֵיוָן דְּשַׁמְעָנָא לְהָא דְּתַנְיָא: [(ש"א ח) "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע"]. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּנֵי שְׁמוּאֵל, חֶלְקָם שָׁאֲלוּ בְּפִיהֶם, מֵימַר נַמִּי לָא אֲמִינָא, וְאִי יְהָבוּ לִי, שָׁקִילְנָא. כֵּיוָן דְּשַׁמְעָנָא לְהָא דְּתַנְיָא: הַצְּנוּעִים מוֹשְׁכִין [אֶת] יְדֵיהֶם, וְהַגַּרְגְּרָנִים חוֹלְקִים, מִשְׁקַל נַמִּי לָא שָׁקִילְנָא, לְבַר מִמַּעֲלֵי יוֹמֵי דְּכִפּוּרִי, לְאַחְזוּקִי נַפְשָׁאִי בְּכַהֲנֵי. וְלִפְרוֹס יְדֵיהּ? אַנְסֵיהּ לֵיהּ עִידְנֵיהּ.

כְּתִיב: (משלי כה) "מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה, חֹמֶץ עַל נָתֶר, וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע". פַּשְׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב? בְּשׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כָּל הַשּׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, נוֹפֵל בַּגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב כ) "כָּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפוּנָיו, תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח, יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ", וְאֵין 'שָׂרִיד' אֶלָּא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (יואל ג) "וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא". אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַב: כָּל הַשּׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, כְּזוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כו) "כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה, כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד", (וְאֵין "כָּבוֹד" אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ג) "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב". אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: כָּל הָעוֹשֶׂה טוֹבָה לְמִי שֶׁאֵינָהּ יוֹדְעָהּ, כְּאִלּוּ זוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כו) "כִּצְרוֹר אֶבֶן" וְגוֹ'.) וּכְתִיב: (שם יט) "לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג".

תָּנִי, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: סָפֵק לֶקֶט, לֶקֶט. סָפֵק שִׁכְחָה, שִׁכְחָה. סָפֵק פֵּאָה, פֵּאָה. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (תהלים פב) "עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ", מַאי 'הַצְדִּיקוּ'? אִילֵימָא בְּדִינִין, וְהָכְּתִיב: (שמות כג) "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ"? אֶלָּא צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ.
דּוֹרְשֵׁי חֲמוּרוֹת הָיוּ אוֹמְרִים: הַזְּרוֹעַ כְּנֶגֶד הַיָּד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (במדבר כה) "וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ". וּלְחָיַיִם כְּנֶגֶד תְּפִלָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (תהלים קו) "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל". קֵבָה כְּמַשְׁמָעָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (במדבר כה) "וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ".