אגדות חז"ל | כריתות פרק א

אָמַר לְהוּ רַב מְשַׁרְשִׁיָּא לְבְנֵיהּ: כִּי בָּעִיתוּ[לְמֵיזַל] לְמִגְמַר קַמֵּי רַבְּכוֹן, [גְּרוּסוּ מֵעִיקָרָא מַתְנִיתָא, וַהֲדַר עוּלוּ (גבי) [קַמֵּי] רַבְּכוֹן. וְכִי יַתְבִיתוּ קַמֵּי רַבְּכוֹן, חָזוּ לְפוּמֵיהּ דְּרַבְּכוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה לב) "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ". וְכִי גְּרִיסִיתוּ שְׁמַעְתָּא, גְּרוּסוּ עַל מַיָּא, דְּכִי הֵיכִי דְּמַשְׁכֵי מַיָּא תִּמְשׁוֹךְ שְׁמַעַתְּכוֹן. אַקִילְקִי*) דְּמָתָא מְחַסְיָא, וְלָא אַפַּדְנֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא. טַב גִּילְדָנָא סַרְיָא לְמֵיכַל, מִכּוּתְחָא דְּרָמִי כִּיפִי. (ש"א ב) *)*)"וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמֶר: עָלַץ לִבִּי בַה' רָמָה קַרְנִי". "רָמָה קַרְנִי" וְלָא רָמָה פַּכִּי, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּקֶרֶן, נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָם, שָׁאוּל וְיֵהוּא שֶׁנִּמְשְׁחוּ מִן הַפַּךְ, לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָם.

תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטוּם הַקְּטֹרֶת, הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן וְהַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שֶׁל שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר וּקְצִיעָה, שִׁבֹּלֶת, נֵרְדְ וְכַרְכֹּם מִשְׁקָל שִׁשָּׁה עָשָׂר שֶׁל שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, קִלּוּפָהּ שְׁלֹשָׁה וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק, מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע הַקָּב, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא, וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמְמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף [הַנּוֹטֵף] מֵעֲצֵי הַקְּטָף, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם לַמִּקְדָּשׁ].

אָמַר מַר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר: הֵיטֵב הַדֵּק, הַדֵּק הֵיטֵב. מְסַיֵּיעַ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֵׁם שֶׁהַדִּבּוּר רַע לַיַּיִן, כֵּן הַדִּבּוּר יָפֶה לַבְּשָׂמִים. [אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יֵשׁ אוֹמְרִים: סַמְמָנִים נֶאֶמְרָה לוֹ לְמֹשֶׁה (מסיני) [בְּסִינַי]. אָמַר רַב הוּנָא: מַאי קְרָאָהּ? (שמות ל) "קַח לְךָ סַמִּים", תְּרֵי, "נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה", הָא חֲמִשָּׁה. "וְסַמִּים" אַחֲרִינִי, חֲמִשָּׁה, הָא עֲשָׂרָה. "וּלְבֹנָה זַכָּה", חַד, הָא חַד סְרֵי].

אָמַר רַב (חמא) [חַנָא] בַּר בִּיזְנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כָּל תַּעֲנִית שֶׁאֵין בָּהּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אֵינָה תַּעֲנִית, שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה רֵיחָהּ רַע, וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב בֵּין סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת. אַבַּיֵי אָמַר: מֵהָכָא: (עמוס ט) "וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ".

תָּנוּ רַבָּנָן: (במדבר טו) "אֵת ה' הוּא מְגַדֵּף". אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: גָּרַפְתָּ קְעָרָה וְחִסַּרְתָּ. קָסָבָר, מְגַדֵּף, מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם הוּא. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: גָּרַפְתָּ קְעָרָה וְלֹא חִסַּרְתָּ, קָסָבָר: מְגַדֵּף הַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה.