נדה פרק ט

תַּנְיָא: אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּסֶלַע בֵּית חוֹרוֹן, שֶׁהָיוּ מַחְזִיקִין בָּהּ טֻמְאָה, וְלֹא יָכְלוּ חֲכָמִים לִבְדֹּק, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה מְרֻבָּה, וְהָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא שְׁמוֹ, אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ לִי סְדִינִים, הֵבִיאוּ לוֹ סְדִינִים, שְׁרָאָן בַּמַּיִם וּפֵרְסָן עֲלֵיהֶן, מְקוֹם טָהֳרָה, יָבֵשׁ, מְקוֹם טֻמְאָה, לַח. וּבָדְקוּ וּמָצְאוּ בּוֹר גָּדוֹל מָלֵא עֲצָמוֹת. תָּנָא: הוּא הַבּוֹר שֶׁמִּלֵּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה חֲלָלִים, דִּכְתִיב: (ירמיה מא) "וְהַבּוֹר אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל [אֵת כָּל] פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים" וְגוֹ'.

כְּתִיב: (ירמיה מא) "וְהַבּוֹר אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל [אֵת כָּל] פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד גְּדַלְיָהוּ". וְכִי גְּדַלְיָה הֲרָגָן? וַהֲלֹא יִשְׁמָעֵאל הֲרָגָן?! אֶלָּא שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהָיָה לוֹ לָחוּשׁ לַעֲצַת יוֹחָנָן [בֶּן קָרֵחַ], וְלֹא חָשׁ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָן. אָמַר רָבָא: הַאי לִישְׁנָא בִּישָׁא, אַף עַל פִּי דִּלְקַבּוּלֵי לָא מִיבָּעִי, לְמֵיחַשׁ לֵיהּ מִיבָּעִי. הַנְהוּ בְּנֵי גְּלִילָא דְּנַפְקֵי עֲלַיְהוּ קָלָא דְּקָטוּל נַפְשָׁא, אַתּוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי טַרְפוֹן, אָמְרוּ לֵיהּ: לִטַמְרִינָן מַר. אָמַר לֵהוּ: הֵיכִי נַעָבִיד? אִי לָא אַטְמְרִינְכוּ, חֲזִי יָתִיכִי. אַטְמְרִינְּכוּ, הָא אָמוּר רַבָּנָן: הַאי לִישְׁנָא בִּישָׁא, אַף עַל גַּב דִּלְקַבּוּלִי לָא מִיבָּעִי, לְמֵיחַשׁ לֵיהּ מִיבָּעִי, זִילוּ אַתּוּן טָמְרוּ נַפְשַׁיְכוּ. (במדבר כא) "וַיֹאמֶר ה' אֶת מֹשֶׁה: אַל תִּירָא", מִכְּדֵי סִיחוֹן וְעוֹג אַחֵי הֲווּ, דְּאָמַר מַר: סִיחוֹן וְעוֹג בְּנֵי אֲחֵי בַּר שַׁמְחָזָאִי הֲווּ, מַאי שְׁנָא מֵעוֹג דְּקָמִּסְתַּפִי, וּמַאי שְׁנָא מִסִּיחוֹן דְּלָא קָמִּסְתַּפִי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן (יוחאי) [יוֹחַי]: מִתְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק אַתָּה יוֹדֵעַ מַה הָיָה בְּלִבּוֹ, אָמַר: שֶׁמָּא תַּעֲמֹד לוֹ זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית יד) "וַיָבֹא הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד לְאַבְרָם", וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה עוֹג שֶׁפָּלַט מִדּוֹר הַמַּבּוּל.

תָּנוּ רַבָּנָן: בֶּגֶד שֶׁאָבַד בּוֹ כִּלְאַיִם, הֲרֵי זֶה לֹא יִמְכְּרֶנּוּ לְכוּתִי, וְלֹא יַעֲשֶׂה מַרְדַּעַת לַחֲמוֹר, אֲבָל עוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ תַּכְרִיכִין לַמֵּת. אָמַר רַב יוֹסֵף: זֹאת אוֹמֶרֶת, מִצְווֹת בְּטֵלוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא.