פסחים פרק ג

אָמַר רַב נַחְמָן: (בר יצחק) בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁהָיוּ מְבִיאִין נְסָכִים מִיהוּדָה, לֹא הָיָה יֵינָם שֶׁל יְהוּדָה מַחְמִיץ, עַד שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן שְׂעוֹרִין, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ: 'חֹמֶץ' סְתָם. וְעַכְשָׁיו, אֵין יֵינָם שֶׁל אֱדוֹמִיִּים מַחְמִיץ, עַד שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן שְׂעוֹרִין, וְקוֹרִין אוֹתוֹ 'חֹמֶץ הָאֲדוֹמִי', לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל כו) "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה", אִם מְלֵאָה זוֹ, חֲרֵבָה זוֹ, וְאִם מְלֵאָה זוֹ, חֲרֵבָה זוֹ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מֵהָכָא: (בראשית כה) "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ".

תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן (בֶּן אֶלְעָזָר) אוֹמֵר: כָּל סְעוּדָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה, אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לֵהָנוֹת מִמֶּנָה, כְּגוֹן מַאי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, וּבַת תַּלְמִיד חָכָם לְעַם־הָאָרֶץ. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל, (בת תלמיד חכם לעם הארץ) אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה יָפֶה. מַאי הִיא? אָמַר רַב חַסְדָּא: אוֹ אַלְמָנָה, אוֹ גְרוּשָׁה, אוֹ זֶרַע אֵין לָהּ. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אוֹ קוֹבְרָהּ, אוֹ קוֹבַרְתּוֹ, אוֹ מְבִיאַתּוֹ לִידֵי עֲנִיּוּת. אֵינִי, וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַשֵּׁר, יִדְבַּק בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁתּוֹרָה וּכְהֻנָּה מְעַשַּׁרְתּוֹ. לָא קַשְׁיָא, הָא בְּתַלְמִיד חָכָם, הָא בְּעַם הָאָרֶץ. (כִּי הָא דְּרַב יְהוּדָה) [רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ] נָסִיב כָּהַנְתָּא, חָלַשׁ. אָמַר: לָא נִיחָא לֵיהּ לְאַהֲרֹן דְּאֶדְבַּק בְּזַרְעֵיהּ, דַּהֲוָה לֵיהּ חַתְנָא כִּי אֲנָא. (וְאִתְּסִי) רַב אִידִי בַּר אַבִּין נָסִיב כָּהַנְתָּא, וַהֲווּ לֵיהּ תְּרֵי בְּנֵי סְמִיכֵי. ('סְמִיכֵי' סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: דְּחָזוּ לִסְמִיכָה. וּמַאן אִנּוּן?) רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי, וְרַב יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי.

אָמַר רַב פָּפָּא: אִי לָא דִּנְסִיבְנָא כָּהַנְתָּא, לָא אִיעַתְּרִי. אָמַר רַב כַּהֲנָא: אִי לָא דִּנְסִיבְנָא כָּהַנְתָּא לָא גַּלָּאִי. אָמְרוּ לֵיהּ: וְהָא לִמְקוֹם תּוֹרָה גָּלִיתָ? לָא גַּלָּאִי כִּדְגָלוּ אִינְשֵׁי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדַת הָרְשׁוּת, לְסוֹף גּוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (עמוס ו) "וְאוֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן, וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק", וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: (שם) "לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים". תָּנוּ רַבָּנָן: כָּל תַּלְמִיד חָכָם הַמַּרְבֶּה סְעוּדָתוֹ בְּכָל מָקוֹם, לְסוֹף מַחֲרִיב אֶת בֵּיתוֹ, וּמְאַלְמֵן אֶת אִשְׁתּוֹ, וּמְיַתֵּם אֶת גּוֹזָלָיו, וְתַלְמוּדוֹ מִשְׁתַּכֵּחַ מִמֶּנּוּ, וּמַחֲלוֹקוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו, וּדְבָרָיו אֵינָן נִשְׁמָעִים, וּמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם וְשֵׁם אָבִיו וְשֵׁם רַבּוֹ, וְגוֹרֵם שֵׁם רַע לוֹ וְלִבְנוֹ וּלְבֶן בְּנוֹ, עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. מַאי הִיא? אָמַר אַבַּיֵּי: קָרוּ לֵיהּ: "בַּר מֵיחַם תַּנּוּרֵי". רָבָא אָמַר: "בַּר מְרַקֵּד בֵּי כּוּבֵי". רַב פָּפָּא אָמַר: "בַּר מְלַחֵךְ פִּנְכֵּי". רַב (הונא) [שְׁמַעְיָה] אָמַר: "בַּר מָךְ רָבַע".

תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁבָּנָיו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְלֹא יִשָּׂא בַּת עַם־הָאָרֶץ, שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה, בָּנָיו עַמֵּי־הָאָרֶץ. תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ [וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם], וְיַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן, דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל. וְלֹא לְעַם הָאָרֶץ, מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַסְּנֶה, דָּבָר מְכֹעָרוְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל. תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם. לֹא מָצָא בַּת תַּלְמִיד חָכָם, יִשָּׂא בַּת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. לֹא מָצָא [בַּת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר], יִשָּׂא בַּת רָאשֵׁי כְּנֵסִיּוֹת, לֹא מָצָא [בַּת רָאשֵׁי כְּנֵסִיּוֹת], יִשָּׂא בַּת גַּבָּאֵי צְדָקָה, לֹא מָצָא [בַּת גַּבָּאֵי צְדָקָה], יִשָּׂא בַּת מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת, וְלֹא יִשָּׂא בַּת עַמֵּי הָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֶׁקֶץ וּנְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁרֶץ, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: (דברים כז) "אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה". תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: עַם הָאָרֶץ אָסוּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא יא) "זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף", כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מֻתָּר לֶאֱכֹל בְּשַׂר בְּהֵמָה וָעוֹף, וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אָסוּר.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עַם־הָאָרֶץ, מֻתָּר לְנוֹחֲרוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, אֱמֹר: 'לְשׁוֹחֲטוֹ'! אָמַר לָהֶם: זֶה טָעוּן בְּרָכָה וְזֶה אֵינוֹ טָעוּן בְּרָכָה. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עַם־הָאָרֶץ, אָסוּר לְהִתְלַוּוֹת עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל) "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ", (הוא) עַל חַיָּיו לֹא חָס, עַל חַיֵּי חֲבֵרוֹ, לֹא כָּל־שֶׁכֵּן?! אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי (יונתן) [יוֹחָנָן]: עַם הָאָרֶץ, מֻתָּר לְקָרְעוֹ כְּדָג. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי יִצְחָק: וּמִגַּבּוֹ. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁהָיִיתִי עַם־הָאָרֶץ, אָמַרְתִּי: "מִי יִתֵּן לִי תַּלְמִיד חָכָם וַאֲנַשְּׁכֶנּוּ כַּחֲמוֹר". אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, אֱמֹר: 'כְּכֶלֶב'. אָמַר לָהֶם: זֶה נוֹשֵׁךְ וְשׁוֹבֵר הָעֶצֶם, וְזֶה נוֹשֵׁךְ וְאֵינוֹ שׁוֹבֵר הָעֶצֶם. תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְעַם־הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ כּוֹפְתָהּ וְנוֹתְנָהּ לִפְנֵי אֲרִי: מָה אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל וְאֵין לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים, אַף עַם הָאָרֶץ מַכֶּה וּבוֹעֵל וְאֵין לוֹ בֹּשֶׁת פָּנִים. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בן יעקב) אוֹמֵר: אִלְמָלֵא צְרִיכִין אָנוּ לָהֶם לְמַשָּׂא וּמַתָּן, הָיוּ הוֹרְגִים אוֹתָנוּ. תָּנִי רַבִּי חִיָּא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּפְנֵי עַם־הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ בּוֹעֵל אֲרוּסָתוֹ בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים לג) "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה", אַל תִּקְרִי 'מוֹרָשָׁה' אֶלָּא 'מְאֹרָסָה'. וּגְדוֹלָה שִׂנְאָה, שֶׁשּׂוֹנְאִין עַמֵּי־הָאָרֶץ אֶת חֲכָמִים, יוֹתֵר מִשִּׂנְאָה שֶׁשּׂוֹנְאִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וּנְשׁוֹתֵיהֶן יוֹתֵר מֵהֶם. תָּנָא: שָׁנָה וּפֵרַשׁ (קשה) יוֹתֵר מִכֻּלָּן. תָּנוּ רַבָּנָן: שִׁשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּעַם הָאָרֶץ; אֵין מוֹסְרִין לוֹ עֵדוּת, וְאֵין מְקַבְּלִין עֵדוּת מִמֶּנּוּ, וְאֵין מְגַלִּין לוֹ סוֹד, [וְאֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוּס עַל הַיְתוֹמִים], וְאֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוּס עַל קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה, וְאֵין מִתְלַוִּין עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף אֵין מַכְרִיזִין עַל אֲבֵדָתוֹ. וְתַנָּא קַמָּא? זִמְנִין דְּנָפִיק (ברא) [זַרְעָא] מַעַלְיָא מִינֵיהּ, וְאָכִיל לֵיהּ, וּמִיקַיֵּם בֵּיהּ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (איוב כו) "יָכִין (רשע), וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ".

(זכריה יד) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן", מַאי "אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן"? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: זֶה אוֹר שֶׁיָּקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְקָפוּי הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי (יהושע) [יוֹחָנָן] אוֹמֵר: אֵלּוּ נְגָעִים וְאָהֳלוֹת, שֶׁיְּקָרוֹת הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּקְפוּיוֹת הֵן לָעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי (יוחנן) [יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי] אָמַר: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם יְקָרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּקְפוּיִין הֵם לָעוֹלָם הַבָּא. כִּי הָא דְרַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִיחְלַשׁ וְאִתְנְגִיד. [כִּי הָדַר], אָמַר לֵיהּ אֲבוּהָ: מַאי חָזִית? אָמַר לֵיהּ: עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי, עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה. אָמַר לֵיהּ: בְּנִי, עוֹלָם בָּרוּר רָאִיתָ! וַאַנָן, הֵיכִי חֲזִיתִינָן תַּמָּן? אָמַר לֵיהּ: כִּי הֵיכִי דְּחַשְׁבִינָן הָכָא, חַשְׁבִינָן הָתָם. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: "אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ", וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: "אַשְׁרֵי הֲרוּגֵי מַלְכוּת שֶׁאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּמְחִצָּתָן". מַאי נִינְהוּ? אִילֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, מִשּׁוּם דַּהֲרוּגֵי מַלְכוּת וְתוּ לָא?! אֶלָּא הֲרוּגֵי לֹד.

(זכריה יד) "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קֹדֶשׁ לַה'", מַאי "עַל מְצִלּוֹת"? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹסִיף עַל יְרוּשָׁלַיִם עַד שָׁעָה שֶׁהַסּוּס רָץ וּמֵצֵל. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל מְצִלּוֹת שֶׁתּוֹלִין לוֹ לַסּוּס בֵּין עֵינָיו יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַה'. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: כָּל בִּזָּה שֶׁבָּזְזוּ יִשְׂרָאֵל עַד שָׁעָה שֶׁהַסּוּס רָץ וּמֵצֵל, יִהְיֶה קֹדֶשׁ לַה'. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: "כָּל בִּזָּה", הַיְנוּ דִּכְתִיב: (שם) "וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית ה' כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ", אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: הַנָּךְ תַּרְתֵּי, מַאי "וְהָיָה הַסִּירוֹת כַּמִּזְרָקִים"? מִלְּתָא אַחֲרִיתָא קָאָמַר, דְּמִעַתְּרוּ יִשְׂרָאֵל וּמִתְנַדְּבֵי וּמַיְתּוּ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: "כָּל בִּזָּה", הַיְנוּ דִּכְתִיב: (שם) "וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית ה' צְבָאוֹת", אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: הַנָּךְ תַּרְתֵּי, מַאי "וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד"? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, אָמַר רַב אַוְיָא: "אֵין כָּאן עָנִי". וּ'כְנַעֲנִי', מְנָא לָן דְּאִיקְרִי 'תַּגָּר'? דִּכְתִיב: (בראשית לח) "וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי", מַאי 'כְּנַעֲנִי'? אִילֵימָא כְּנַעַן מַמָּשׁ, אֶפְשָׁר בָּא אַבְרָהָם וְהִזְהִיר
אֶת יִצְחָק, בָּא יִצְחָק וְהִזְהִיר אֶת יַעֲקֹב, וְאָזִיל יְהוּדָה וְנָסִיב בַּת כְּנַעֲנִי? אֶלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בַּת גְּבַר תַּגָּרָא, כְּדִכְתִיב: (הושע יב) "כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה". וְאִי בָּעִית אֵימָא, מֵהָכָא: (ישעיה כג) "אֲשֶׁר סֹחֲרֶיהָ שָׂרִים, כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ".

(זכריה יד) "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", אַטוּ (עד) הָאִידְנָא לָאו אֶחָד הוּא?! אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: (אמר רב אסי) לֹא כָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא, הָעוֹלָם הַזֶּה, עַל שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר: ["בָּרוּךְ] הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", וְעַל שְׁמוּעוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: "בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת". אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, כֻּלּוֹ "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". "וּשְׁמוֹ אֶחָד", [מַאי 'אֶחָד'?] אַטוּ (עד) [הָאִידְנָא לָאו שְׁמוֹ אֶחָד הוּא?! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא כְּהָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא, הָעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּיוֹ"ד הֵ"א וְנִקְרָא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת, [אֲבָל] הָעוֹלָם הַבָּא, [כֻּלּוֹ אֶחָד], נִכְתָּב בְּיוֹ"ד הֵ"א וְנִקְרָא בְּיוֹ"ד הֵ"א. סָבַר רָבָא לְמִדְרְשֵׁיהּ בְּפִירְקָא. אָמַר לֵיהּ הַהוּא סָבָא:'לְעֹלָם' כְּתִיב! [רַבִּי אֲבִינָא רָמִי, כְּתִיב:] (שמות ג) "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם", [וּכְתִיב:] "וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר". אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא, נִכְתָּב אֲנִי בְּיוֹ"ד הֵ"א וְנִקְרָא [אֲנִי] בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת.