פרשה נח: מותה של שרה


א [ימי חיי שרה]
ויהיו חיי שרה מאה שנה
(תהלים לז) יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה

כשם שהן תמימים, כך שנותם תמימים.
בת עשרים כבת שבע לנוי, בת מאה כבת עשרים שנה לחטא.

דבר אחר:

יודע ה' ימי תמימים, זו שרה, שהיתה תמימה במעשיה.
אמר רבי יוחנן: כהדא עגלתא תמימה.
ונחלתם לעולם תהיה, שנאמר: ויהיו חיי שרה.
מה צורך לומר שני חיי שרה באחרונה?
לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום, בעולם הזה ולעולם הבא:

ב [וזרח השמש ובא השמש]
(קהלת א) וזרח השמש ובא השמש
אמר רבי אבא בר כהנא:
וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש?
אלא עד שלא ישקיע הקדוש ברוך הוא שמשו של צדיק, הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו. יום שמת ר' עקיבא, נולד רבינו, וקראו עליו: וזרח השמש ובא השמש.
יום שמת רבינו, נולד רב אדא בר אהבה, וקראו עליו: וזרח השמש ובא השמש.
יום שמת רב אדא בר אהבה, נולד רבי אבון, וקראו עליו: וזרח השמש ובא השמש.
יום שמת ר' אבון, נולד ר' אבון בריה.
יום שמת ר' אבון, נולד אבא הושעיא איש טריא.
יום שמת אבא הושעיא, נולד רבי הושעיה, וקראו עליו: וזרח השמש ובא השמש.
עד שלא השקיע שמשו של משה, הזריח שמשו של יהושע, שנאמר (במדבר כז): ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון.
עד שלא שקעה שמשו של יהושע, זרחה שמשו של עתניאל בן קנז, שנאמר (שופטים ה): וילכדה עתניאל בן קנז.
עד שלא שקעה שמשו של עלי, זרחה שמשו של שמואל, (שמואל א ג): ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה'.

אמר רבי יוחנן: כהדא עגלתא תמימתא. עד שלא השקיע הקב"ה שמשה של שרה, הזריח שמשה של רבקה. בתחלה הנה ילדה מלכה גם היא בנים, ואח"כ ויהיו חיי שרה מאה שנה:

ג [שרה ואסתר המלכה]
רבי עקיבא היה יושב ודורש, והצבור מתנמנם. בקש לעוררן, אמר:
מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה?

אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה, שחיתה מאה ועשרים ושבע,
ותמלוך על מאה ועשרים ושבע מדינות:

ד [השם קרית ארבע ומשמעותו]
ותמת שרה בקרית ארבע
ארבעה שמות נקראו לה:

אשכול
וממרא
קרית ארבע
חברון

ולמה הוא קורא אותה קרית ארבע?

שדרו בה ארבעה צדיקים:
ענר,
אשכול,
וממרא,
אברהם

ונמולו בה ארבעה צדיקים:

אברהם ענר אשכול וממרא.


דבר אחר:

קרית ארבע שנקברו בה ארבעה צדיקים אבות העולם:

אדם הראשון,
אברהם,
יצחק,
ויעקב.


דבר אחר:

שנקברו בה ארבע אמהות:

חוה
ושרה
ורבקה
ולאה

ועל שם בעליה שהן ד' ענק וג' בניו.

אמר רבי עזריה: שמשם יצא אבינו אברהם, שרדף אחרי ארבע מלכיות קוזמוקרטורין.

דבר אחר:

שהוא עולה בקרנסין של ארבעה.
בתחלה ליהודה,
ואחר כך לכלב,
ואח"כ ללוים,
ואחר כך לכהנים.

והוא אחד מארבעה מקומות מגונים שבא"י ואלו הן:
ר' יצחק ורבנן רבי יצחק אמר:
דור,
ונפת דור,
תמנת סרח,
וחברון


ורבנן אמרי:
דנה,
וקרית סנה,
ותמנת סרח,
וחברון:


ה [אברהם סופד לשרה]
ויבא אברהם לספוד לשרה
מהיכן בא?

רבי לוי אמר: מקבורתו של תרח לשרה בא.

אמר לו ר' יוסי: והלא קבורתו של תרח קדמה לקבורתו של שרה שתי שנים?!
אלא מהיכן בא?
מהר המוריה. ומתה שרה מאותו צער. לפיכך נסמכה עקידה ל"ויהיו חיי שרה":

ו [בקשת אברהם מבני חת]
ויקם אברהם מעל פני מתו
מלמד שהיא רואה מלאך המות מתריס כנגדו.

דבר אחר:

אמר רבי יוחנן: מן הן תנינן: מי שמתו מוטל לפניו, פטור מק"ש, ומן התפלה, ומן התפילין וכל מצות שבתורה?
מן הכא, ויקם וידבר. גר ותושב.
גר, דייר.
תושב, מארי ביתא.
אם רציתם - גר, ואם לאו, מארי ביתא. שכך אמר לי הקדוש ברוך הוא: לזרעך נתתי את הארץ הזאת.

תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני

איני מבקש מכם אלא מת אחד, שנאמר: תנו לי אחוזת קבר.

ויענו בני חת את אברהם וגו' שמענו אדוני וגו'

מלך את עלינו, נשיא את עלינו, אלוה את עלינו!
אמר להם: אל יחסר העולם מלכו, ואל יחסר העולם אלוהו.

במבחר קברינו, במבחר שבקברינו.
קבור את מתיך, מתים הרבה.
וישתחו אברהם לפני עם הארץ. מיכן שמודים על בשורה טובה:

ז [פניית אברהם אל עפרון]
וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם פגעוני לי
סרסרוני לי, ואם לאו, צלו לי עילויה.

ועפרון יושב בתוך בני חת

רבי יצחק אמר: ישב כתיב, אותו היום מינו אותו ארכוסטרטיגוס, דלא יהא בר נש רב זבין, מן בר נש זעיר.

ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת

אמר ר' פנחס: מלמד שנעלו דלתותיהן והלכו לגמול חסדים לאברהם.

לא אדוני שמעני השדה נתתי לך והמערה וגו', אדוני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף

אמר רבי חנינא: כל שקלים האמורים בתורה סלעים,
ובנביאים ליטרין,
בכתובים קנטרין.

ר' יודן אמר: חוץ משקלי עפרון, שהיו קנטרין.
הה"ד (משלי כח) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו.
נבהל להון איש רע עין,
זה עפרון, שהכניס עין רע בממונו של צדיק.
ולא ידע כי חסר יבואנו, שחסרתו התורה וא"ו, הדא הוא דכתיב: וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרן, עפרן כתיב חסר וא"ו.

ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר

רבי אבא בר ביזנא אמר: פרגמטיא נפק:

ח [שדה עפרון ומערת המכפלה]
ויקם שדה עפרון
דהות נפילה וקמת, דהות דבר אינש זעיר, ואיתעבידת לבר נש רב.

שדה עפרון אשר במכפלה

מלמד שנכפלו בעיני כל אחד ואחד, שכל מי שהוא קבור בתוכה בטוח ששכרו כפול ומכופל.

אמר רבי אבהו: שכפף הקב"ה קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה.

השדה והמערה אשר בו וגו'

אמר רבי:
מנין תנינן: המוכר את שדהו, צריך לכתוב את שדהו ואת סימניה?
מהכא. השדה והמערה אשר בו, וכל העץ אשר בשדה, אשר בכל גבולו סביב.

לאברהם למקנה לעיני בני חת

אמר ר' אלעזר: כמה דיות משתפכות, כמה קולמוסין משתברין, כדי לכתוב בני חת. עשר פעמים כתיב בני חת, בני חת עשרה, כנגד עשרת הדברות, ללמדך, שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק, כאילו מקיים עשרת הדברות.

אמר רבי יודן: חמש פעמים כתוב בני ברזילי, כנגד חמשה ספרי תורה. ללמדך, שכל מי שהוא מאכיל פרוסה לצדיק, כאילו הוא מקיים חמשה ספרי תורה:

ט [אברהם תפס אומנותו של הקב"ה]
ואחרי כן קבר אברהם, הה"ד (משלי כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד.
רודף צדקה,
זה אברהם, שנאמר: ושמרו דרך ה' לעשות צדקה.
וחסד, שגמל חסד לשרה.
ימצא חיים, ושני חיי אברהם מאת שנה ושבעים שנה וחמשה שנים.

צדקה וכבוד

אמר רבי שמואל בר יצחק, אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני אומנותי גומל חסדים, תפסת אומנותי, בא לבוש לבושי, ואברהם זקן בא בימים.