מיקום המאמר: 1. חינוך - טכנולוגיה וחינוך <-- ביצוע ע"י ענת 05.05.04 --> הוראת לימודי היהדות באמצעות מחשב / אביחי קלרמן

הוראת לימודי היהדות באמצעות מחשב
עבודת גמר, תשס"ג

אביחי קלרמן

- ה מ ש ך -



ה. ממצאים
הממצאים בהקשר לשאלות המחקר, שנאספו באמצעות הראיון שבניתי, מבטאים את נקודת מבטם של כלל הנחקרים: 25 המורים, 5 המנהלים ו6- הסטודנטים להוראה.

1. הצורך בשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות
לתפיסת כלל הנחקרים את הצורך בשילוב אמצעים תלויי מחשב, בהוראת מקצועות היהדות, ניתן להתייחס בהקשר לכמה פרמטרים, בהתאם למידת השפעתם:

1. הקשר בין הראייה הכוללת של מקצועות היהדות לבין תפיסת השילוב
בנימוקים הנובעים מהראייה הכוללת של מקצועות היהדות, ניתן לראות קטבים ברורים בין החיוב לשלילה: 56%, מהמורים שנחקרו הביעו בדרך זו או אחרת, חשש מאיבוד הייחודיות והמסורתיות של לימודי היהדות, לעומת 44% שלא הביעו כל חשש.

2. הקשר בין הגיל והוותק בהוראה לבין תפיסת הצורך בשילוב
ניתן לראות כי, בדרך כלל, ככל שהגיל והוותק של המורים נמוך, כך דעתם חיובית יותר לגבי שילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות. רק 37% מתוך המורים הוותיקים (מעל 15 שנים - קריטריון שהציעו 3 מנהלים) והמנהלים, דיברו בזכות השילוב (לעומת 63% שאינם מחייבים את השילוב, אך גם לא שוללים אותו), בעוד מתוך המורים בעלי הוותק מתחת ל15- שנים וסטודנטים, 70% חייבו את השילוב. לסיכום, 55% מכלל הנחקרים - מחייבים את השילוב.

3. הקשר בין השימוש האישי והשליטה באמצעים תלויי מחשב לבין תפיסת הצורך בשילוב
ישנה השפעה רבה של השליטה באמצעים תלויי מחשב ושל מידת השימוש האישי, על דעתו של הנחקר, לגבי הצורך בשילוב אמצעים אלו בהוראה. נמצא כי רק 75% מכלל הנחקרים שולטים באמצעים תלויי מחשב - 70% מהם גם מחייבים את השילוב. 58% מכלל הנחקרים, גם משתמשים באמצעים אלו באופן אישי - מרביתם (90%) מחייבים את השילוב. 25% מכלל הנחקרים אינם שולטים באמצעים אלו - 56% מהם הביעו התנגדות לשילוב אמצעים אלו בהוראה וארבעה לא גיבשו דעה.

4. הקשר בין מין המורה ומין התלמידים לבין תפיסת הצורך בשילוב
מורים גברים, נוטים לחייב שילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראה, יותר מאשר מורות (73% מכלל הגברים הנחקרים, לעומת 52% מכלל הנחקרות). מורים של בנים, רואים בשילוב צורך גדול יותר של תלמידיהם, מאשר מורי הבנות.

5. הקשר בין גיל התלמידים והמרחק מבחינות הבגרות לבין תפיסת הצורך בשילוב
בחטיבת הביניים יש, לדעת כל המורים והמנהלים, זמן נרחב יותר לשילוב אמצעים תלויי מחשב, מאשר בחטיבה העליונה. מרבית מורי החטיבה העליונה (78%), ציינו את בעיית הספק החומר לקראת בחינות הבגרות, המונעת, לדעתם, שילוב נאות של אמצעים בהוראה.

2. תרומת שילוב אמצעים תלויי מחשב לשיפור ולגיוון דרכי ההוראה-למידה
שישה-עשר מורים (52% מכלל המורים והסטודנטים להוראה), משלבים אמצעים תלויי מחשב בהוראה, ברמות שונות, רובם (70% מהם) טענו שהם חשים שיפור בתהליך ההוראה ובתגובות התלמידים על מידת העניין שהם מגלים בו. שילוב של אמצעים תלויי מחשב, הוא גם גורם המגוון את ההוראה - כך מסכימים כל המורים המשלבים אמצעים אלו.

3. תרומת השימוש באמצעים תלויי מחשב לתלמידים
הממצאים הבאים יתייחסו לתרומת שילוב אמצעים תלויי מחשב להבנת התלמיד את התכנים הנלמדים, ליחסו לעולם התוכן הנלמד ולהנאתו מתהליך הלמידה.

1. התלמיד את התכנים הנלמדים
עשרים ושישה (74%) מתוך כלל הנחקרים, רואים קשר, כלשהו, בין השימוש באמצעים תלויי מחשב לשיפור בהבנת התכנים הנלמדים: חמישה-עשר (58%) מתוכם רואים קשר ישיר בין השילוב של אמצעים תלויי מחשב לבין שיפור בהבנת התכנים, ואחד-עשר (42%) מתוכם רואים רק קשר עקיף. רוב המורים והמנהלים (63%), מסכימים כי זמן הלמידה בשיעור המשלב, גדול יותר מזה של השיעור המסורתי.

2. התרומה ליחסו של התלמיד לעולמות התוכן הנלמדים
לדעת כלל הנחקרים אין יחס ראוי כיום מצד התלמידים, כלפי מקצועות היהדות, מסיבות שונות. חלקם טוענים (35%), שהיחס למקצועות אלו, הוא כמו לשאר המקצועות, וחלקם טוענים (28%), שהיחס למקצועות אלו, הוא נמוך מאשר לשאר המקצועות. עשרים ושלושה מכלל הנחקרים (64%), מסכימים ששילוב אמצעים תלויי מחשב מיטיב את יחסם של התלמידים לתוכן הנלמד - לעומת תשעה מכלל הנחקרים (25%), שאינם מסכימים עם הערכה זאת. ארבעה מהסטודנטים (11%), לא גיבשו דעה בנושא.

3. התרומה להנאת התלמיד מתהליך הלמידה
עשרים ושניים מכלל הנחקרים (61%), מסכימים שהתלמידים נהנים מהלמידה המשלבת אמצעים תלויי מחשב. לעומתם טענו המתנגדים, שישנם תלמידים החשים רוויה מעולם המחשבים, הם היו רוצים להשאיר אמצעים אלו מחוץ לבית הספר.

4. הצורך של סטודנטים להוראה להתנסות בשימוש באמצעים תלויי מחשב
כל הסטודנטים להוראה (6), משתמשים באמצעים תלויי מחשב לצרכים לימודיים ואישיים. לגבי השילוב בהוראה בפועל, למעט התנסות יחידה של אחת הסטודנטיות, לא התבצע כל שילוב. הסטודנטים גם לא ידעו על תיאוריות חינוכיות, העוסקות בנושא השילוב. לטענת הסטודנטים, גם אם הידע האישי והשימוש באמצעים אלו מספק ברמה האישית - הוא אינו מספיק כהכנה להוראה המשלבת אמצעים אלה. הם היו רוצים להתנסות יותר בפועל - אם בשנת ההתמחות, או במהלך ההתנסות המעשית, במסגרת שנות ההכשרה במכללה.

5. התרומה להאטת התהליך המתואר כ"שחיקת המורה"
לדברי חלק מהמורים (40%), למורה המשלב אמצעים תלויי מחשב בהוראה, יש תחושה כי הוא "נוגע בהי-טק" וכי ההוראה יכולה להיות משולבת עם טכנולוגיות מתקדמות. חלק מהמורים (35%) אמרו, כי הדימוי המקצועי שלהם עלה, כשהם עוסקים במקצוע המשלב את הטכנולוגיות של המאה ה- 21. המורים שהסכימו להתראיין בתור "מורים שחוקים" היו שמונה, מתוך עשרים וחמישה (32%), כולם מעל ותק של 15 שנה. רוב המשיבים בנושא (75%) טוענים, שיש "משהו" ברעיון של האטת השחיקה באמצעות שילוב אמצעים תלויי מחשב.

ו. דיון
הדיון בממצאים, יהיה בהקשר לכל אחת מחמש שאלות המחקר:

1. הצורך בשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות
ממצאי המחקר מעלים, כי על נקודת מבטם של הנחקרים לגבי הצורך בשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות, יש לדון בהתאם לחמישה גורמים:

1. הקשר בין הראייה הכוללת של מקצועות היהדות לבין תפיסת השילוב
הרצון לקדם את מדעי היהדות בכל הכלים האפשריים, מניע פיתוח תוכנות, מאגרי מידע דיגיטליים ואתרי אינטרנט. יש כאן אפשרויות לבניין מדעי אחיד למקצועות היהדות השונים, הפזורים היום כמקצועות עצמאיים. מבנה הדעת של מקצועות היהדות מחייב את שילובם זה בזה, לצורך למידה משמעותית, והשימוש באמצעים אלו, יאפשר את השילוב המיוחל (ויס, 1989; איזנברג, 1991). אולם, ממצאי המחקר הנוכחי מראים, כי 56% מהמורים הביעו חשש מאיבוד הייחודיות והמסורתיות של לימודי היהדות כתוצאה משילוב אמצעים אלו בהוראתם. לעומת, 44% , הרואים בהם אמצעי לקידום המקצוע.

2. הקשר בין הגיל והוותק בהוראה לבין תפיסת הצורך בשילוב
ממצאי המחקר הנוכחי מעלים, כי רק 37% מהמורים הוותיקים (מעל 15 שנים) וכל המנהלים, דיברו בזכות השילוב - בעוד השאר לא דיברו בזכותו, אך גם לא שללו אותו. אצל רוב (63%) הנחקרים המבוגרים והוותיקים, משמשות שתי התפיסות בערבוביה. פוקס (1998), מצייר את התגובה לשינוי על ציר, שבקטביו נמצאים ההתגייסות הנלהבת לשינוי וההתנגדות לו. מחד, התלהבות לקראת האתגר החדש, ומאידך, הפחד לעשות שינויים בדרכי הוראה ועבודה. מהממצאים עולה, שאין כאן עמדה הנעה על ציר בעל שני קטבים, אלא, נקודת מבט המונעת משני הקטבים יחד (Zuckerman27,1979).

3. הקשר בין השימוש האישי והשליטה באמצעים תלויי מחשב לבין תפיסת הצורך בשילוב
שינוי בעבודה עלול להוציא את העובד מהאיזון של השגרה המוכרת. המורה, חושש משינוי - גם אם הוא בעל אתגרים (Zuckerman, 1979). מניסיוני בהעברת "השתלמויות" למורים, למדתי שעמדתם לגבי המחשב מורכבת מפחד הקשור בחוסר מידע לגבי השימוש בו. לכן, ברור כי מורה המשתמש ושולט באמצעים תלויי מחשב, יביע דעה חיובית יותר לגבי הצורך בשילובם - כעולה גם מהממצאים במחקר הנוכחי, 90% מהמורים המשתמשים שצידדו בדבר הצורך בשילוב, לעומת 53% מהמורים שאינם משתמשים במחשב שהביעו עמדה שלילית ביחס לשילוב.

4. הקשר בין מין המורה ומין התלמידים לבין תפיסת הצורך בשילוב
מהממצאים עולה כי מורים גברים נוטים יותר לשלב אמצעים תלויי מחשב בהוראה, בהשוואה למורות (73% מהמורים הגברים לעומת 52% מהמורות). ההבדל נמצא גם לגבי התלמידים. גם ממחקרים (Reinen & Plomp, 1993 Kinnear, 1995;) עולה, כי בנים וגברים, מגלים מעורבות גדולה בכל הקשור למחשבים, מאשר הבנות והנשים, וגם מניסיוני במסגרת "השתלמויות".

5. הקשר בין גיל התלמידים והמרחק מבחינות הבגרות לבין תפיסת הצורך בשילוב
ככל שגיל התלמידים עולה, מחריפה בעיית הספק החומר בגין מבחנים ארציים ובחינות הבגרות. אולם, ממחקרים עולה (איזנברג, 1992; דוויס, 281983; ו-Kulik, 198729) כי השימוש באמצעים תלויי מחשב חוסך בזמן הלמידה, ולכן יכול להביא לרמת הספק גבוהה יותר. הפער בין המחקרים, לבין המחקר הנוכחי, נובע, לדעתי, מ(א) חוסר בידע ובניסיון של הנחקרים, בדבר דרכי שילוב נכונות בהוראת היהדות ו(ב) אי התאמתה של תכנית הלימודים, לשילוב אמצעים אלו בהוראה. ואכן, ממצאי איזנברג (שם), התקבלו בעקבות קורס שבנה בעצמו על-פי תכנית, המבוססת על ידע וניסיון בשילוב.

2. תרומת שילוב אמצעים תלויי מחשב לשיפור ולגיוון דרכי ההוראה-למידה
פוסטמן (1996), מדבר על חשיבות המסרים החזותיים, בצד אלו המילוליים, כאמצעי להעברת מסרים. גם מורים-משלבים מספרים, כי השילוב מרחיב את טווח ההוראה. לדעת גרנדר (1996), המורה מוזז מתפקיד "הקובע" ו"המוביל", ומשמש כיועץ לתלמיד ההופך להיות "הקובע" את כללי העבודה. יקותיאלי ונתיב (1998), קראו לכך "העברה", כשכוונתם לתהליכי למידה המבוססים על העברה מהשפה "המילולית" ל"חזותית", הנעשית בעזרת אמצעים אלו. תהליכי ההוראה-למידה משתפרים עם שילוב אמצעים תלויי מחשב, לדעת 70% מהמורים המשלבים. לעומתם, יש הטוענים כי אין זו למידה. זו גם דעת קלירס (1999), שאינו רואה בשילוב גורם המשפר ומגוון את ההוראה.

המדד במחקרים (דוויס 301983; Mevarech, 1985 ,(Kulik, 1987; 31 לבדיקת השיפור בהוראה, היה הזמן. לדעתי, כי תלמיד העוסק בחיפוש מידע ברשת האינטרנט או עיצוב מצגת ב"Power Point" - עוסק בלמידה מסוג שונה - לא בהקשר לתכני היהדות. 60% מהנחקרים לא מקבלים את הגישה הרואה בזמן, מדד להערכת שיפור תהליך ההוראה-למידה. לדעתם, יש לבחון את המוטיבציה וההיענות של התלמידים, למשימות השונות. לדעתי, הזמן הוא אחד מהמדדים המצטרף להישגים ולמדדים נוספים, המעידים על שיפור.

3. תרומת השימוש באמצעים תלויי מחשב לתלמידים
בבואנו לבחון את השיפורים החלים כתוצאה מהוראה המשלבת אמצעים תלויי מחשב, עלינו להתמקד בתרומתה: (1) להבנת התלמיד, (2) ליחסו של התלמיד לעולמות התוכן הנלמדים ו(3) להנאת התלמיד מתהליך הלמידה.

1. התרומה להבנת התלמיד את התכנים הנלמדים
לדעת 74% מכלל הנחקרים, יש קשר, כלשהו, בין השימוש באמצעים תלויי מחשב לשיפור בהבנת התכנים הנלמדים. גישה זו תואמת את המחקרים (Salomon et all, 1988), המציינים כי מורים-משלבים, מזהים הזדמנות לשינויים, כמו אפשרות ללמד את אותו חומר לימוד בצורה אחרת - אולי מעניינת יותר, או אפשרות להשמיט מהמורה את "הובלת" השיעור ולאפשר לתלמידים ל"הובילו".

2. התרומה ליחסו של התלמיד לעולמות התוכן הנלמדים
בעשור האחרון עוסקת מערכת החינוך הממלכתית-דתית בשאלה: כיצד לשפר את יחסם של התלמידים למקצועות היהדות? ממחקרים עולה כי יש לרתום את המחשב ואמצעיו, לשיפור יחס התלמידים למדעי היהדות (אחיטוב, 1994; לוי, 1991). לדעתם, בעזרת אמצעים אלו, ניתן להשיב את החוויה שבלימוד. תמימות דעים הייתה בין הנחקרים, שאין יחס ראוי מצד התלמידים למקצועות היהדות. חלקם טוענים (35%) שהיחס למקצועות אלו, הוא כמו לשאר המקצועות, וחלקם (28%) טוענים, שהיחס אף נמוך יותר. לדעת 64% מהנחקרים, שילוב אמצעים תלויי מחשב מיטיב את יחסם של התלמידים לתוכן הנלמד. וזאת, כהצעת זהבי (1996), לגבי מאגר המידע הדיגיטלי, המאפשר לכל אחד לגשת לארון הספרים היהודי ללמוד ולהעמיק בו. המחקרים (אחיטוב, 1994; איזנברג, 1997; ויס, 1989) - למעט זה של קלירס (1999), מצדדים בשילוב האמצעים במדעי היהדות, כדי להיטיב עמם. בין הדברים הם מונים גם את תרומת השילוב לשיפור יחס הלומדים לעולם התוכן הנלמד.

3. התרומה להנאת התלמיד מתהליך הלמידה
סביבת הלמידה המוצעת על ידי האמצעים תלויי המחשב, מאפשרת הגברת ההנעה ללמידה (פוסטמן, 2000)., רוב הנחקרים (61%) מסכימים, שהתלמידים נהנים יותר משיעורים משלבים, אך לא כולם רואים זאת באור חיובי. אמצעים אלו מאפשרים בו זמנית, לעסוק בהיבטים שונים של הנושא ובכך להגביר את ההנאה. זו גם דעת גרובייס ושורק (1994), כי שילוב של מולטימדיה, מאפשר לכל לומד לגשת אל הנושא הנלמד מנקודת החיבור שלו וכך לשפר את למידתו. למידה המשלבת מחשב, מפחיתה השפעות שליליות, שיש לכיתה רבת תלמידים. (Hertz-lazarowitz, 199232).

4. הצורך של סטודנטים להוראה להתנסות בשימוש באמצעים תלויי מחשב
כל הסטודנטים להוראה (6), משתמשים באמצעים תלויי מחשב לצרכים לימודיים ואישיים. אך כמעט ולא התנסו בשילוב בהוראה בפועל. הם גם לא ידעו על התיאוריות החינוכיות, הרלוונטיות לנושא השילוב. בדומה לדעת מורים, גם סלומון (1996), מציין שהמורה בסביבת הוראה משלבת, הוא מורה מסוג אחר שעליו להיות מוכן לאלתר בכל צעד - מפני שהוא אינו מוביל עוד לבדו את תהליכי ההוראה-למידה. הלומדים הוראה צריכים לדעת תיאוריות כשל גודנאו (Goodennow,1993), המסביר שתלמידים הלומדים באמצעות השילוב, נבחנים לפי אמות מידה שונות מעמיתיהם הלומדים ללא שילוב מחשבים. לדעתו, הלומד בסביבת עבודה מעין זו, צריך להיבחן על פי השייכות החברתית-צוותית בכיתה והמעורבות השכלית בתהליכי הלמידה. יהיה זה עוול לתלמידים, אם המורה המשלב אמצעים אלו, יהיה בעל רקע של הוראה שאינה משלבת. לפי אלמוג (1998) וסלומון (1996), תפקיד המורה הקלאסי משתנה, עם שילוב אמצעים אלו. לכן, מובנת מסקנת כלל הנחקרים, כי על המכללות ללמד את תלמידיהן על שינויים אלו, כדי להכינם להוראה המיושמת במאה ה- 21.

5. התרומה להאטת התהליך המתואר כ"שחיקת המורה"
העשרת מקצועות בגיוון, חשיבות, זהות מקצועית, אוטונומיה וקבלת משוב, עשויה להפחית את מידת השחיקה בהם (Hackman & Oldhem, 1980). ואכן, 40% מהמורים-משלבים חשים, כי הם "נוגעים בהי-טק" ושההוראה, יכולה להיות משולבת עם טכנולוגיות מתקדמות - כמו גם 35% הטוענים, שהדימוי המקצועי שלהם עולה, שעה שהם רואים חשיבות, שגם הם עוסקים במקצוע המשלב את מיטב הטכנולוגיות. רק 32% מכלל המורים מודים שהם במצב של "שחיקה" - כולם בעלי ותק של לפחות 15 שנים. המורים הוותיקים והמנהלים, מגלים עניין בהכרת המחשב והשימוש בו, אך מעלים טענות בדבר גורמים אישיים ותקציביים, המפריעים להטמעת תהליך השילוב. טענות המראות כי מורים מצליחים ומנהלים, נמצאים בתוך "מלכודת ההצלחה" (Nadler & shaw ,1995).

ז. מסקנות והמלצות
המסקנות העולות מהמחקר, בהתייחס לנקודת מבטם של מורים למקצועות היהדות בחינוך הממלכתי-דתי, על השימוש באמצעים תלויי מחשב - ולהמלצות המתבקשות מהן.

1. מסקנות
המסקנות העיקריות העולות מהמחקר:

יש חילוקי דעות בין המורים למקצועות היהדות בחינוך הממלכתי-דתי, באשר לצורך בשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות - ללא קשר למקצוע אותו הם מלמדים.

שילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות, תורם לשיפור ולגיוון תהליכי ההוראה-למידה בהם, וכן תורם השילוב להבנת התלמיד את התכנים הנלמדים, ליחסו למקצועות היהדות ולהנאתו מתהליך הלמידה.

מסקנות נוספות, הקשורות במסקנה בדבר הצורך בשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות, הן: (1) ככל שגיל המורה והוותק שלו בהוראה גבוהים - כך, בדרך כלל, הוא מביע עמדה המתנגדת לשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות; (ב) ככל שרמת השימוש האישי של המורה ושליטתו באמצעים תלויי מחשב עולה - כך הוא מביע עמדה חיובית יותר, בהקשר של שילוב אמצעים אלו בהוראה; (ג) מורים גברים נוטים לשלב אמצעים תלויי מחשב בתהליכי הוראה-למידה יותר ממורות, ובנים מעורבים בפעילות לימודית המשלבת מחשב, יותר מאשר הבנות; (ד) ככל שהקירבה לבחינת הבגרות ולמבחנים הארציים רבה, כך קיימת רתיעה גדולה יותר משילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראה.

מסקנות נוספות, הקשורות בתרומת השילוב: (1) השילוב מאפשר לתלמידים להבין יותר טוב את החומר הנלמד, אך על המורה להקפיד יותר מהרגיל, על תהליך ההערכה; (2) יחס התלמידים לעולם התוכן הנלמד משתפר, אך הדעות חלוקות אם הוא בהקשר לתוכני הלימוד או לכלי הלימוד - לאמצעים תלויי המחשב; (3) הנאת התלמידים מהלמידה מתגברת, אך הדעות חלוקות, האם ההנאה היא מהלמידה עצמה, או מהסביבה הלימודית (הכלים והאווירה הנוצרת בעקבות השימוש בהם).

שתי מסקנות נוספות: (1) יש קשר בין רמת השילוב הנמוכה מאוד של הסטודנטים, במהלך ההתנסות וההוראה, לבין היעדר הכשרה בנושא זה, בשנות לימודיהם במכללות להכשרת מורים; (2) השליטה באמצעים תלויי המחשב והשימוש בהם - באופן אישי ובהוראה, עשויים לתרום להאטה מעטה של "השחיקה".

2. המלצות
ההמלצות העיקריות העולות מהמחקר:

על המערכת החינוכית לחזק את שליטת המורים למקצועות היהדות בזרם הממלכתי-דתי באמצעים תלויי מחשב ואת השימוש בהם בהוראה, על ידי סיוע ברכישת אמצעים אלו (באופן פרטי) ועל ידי השתלמויות שתקננה להם את המיומנויות הדרושות ושתאפשרנה להם להתנסות בשילוב אמצעים אלו בהוראה.

המלצות נוספות:
על מערכת החינוך לבנות תכנית לימודים למקצועות היהדות בזרם הממלכתי-דתי, בכיתות חטיבת הביניים והחטיבה העליונה, בהלימה לשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראה - מבחינת דרישות התוכן וההספק הראויים.

יש לקיים מסגרות שתאפשרנה למורים לדון בבעיות הקשורות במבני הדעת של המקצועות השונים, בעיות הספק החומר ותהליכי ההערכה, בהקשר של שילוב אמצעים אלו במקצועות היהדות.

יש להפנות יותר תקציב למורים מבוגרים המעוניינים לשלב אמצעים תלויי מחשב בהוראה, כחלק מהתמודדות המערכת עם תהליך "השחיקה".

על המכללות לחינוך בזרם הממלכתי-דתי, לשלב את נושא שילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות במסגרת לימודי החובה - כולל בעבודה המעשית בכיתות האימון.

יש לעודד שילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראה, על ידי מחקרים "חיצוניים" (באמצעות חוקרים חיצוניים) ו"פנימיים" (על-ידי המורים עצמם), שיבדקו את מידת תרומת השילוב במקצועות היהדות, בהקשר לתלמידים וממה נובעת תרומה זו.

ח. סיכום
מחקר זה עסק במה שקורה בפועל בבתי הספר, במפגש בין מקצועות שמטרתם לשמר את המסורת של היהדות לבין אמצעים תלויי מחשב, שמטרתם לחדש בכל תחום בו הם משולבים. מקצועות היהדות בבתי הספר הממלכתיים-דתיים, נחשבים למסורתיים ושילובם של אמצעים אלו, עשוי להוות בסיס לשינוי בתפיסת מקצועות היהדות - הן אצל הצוות החינוכי בבית-הספר והן אצל התלמידים. מכאן גזרתי את מטרות המחקר: (א) בדיקת מידת הצורך בשילוב של אמצעים תלויי מחשב בבתי ספר ממלכתיים-דתיים, במקצועות היהדות, ו(ב) בדיקת מידת תרומת שילוב אמצעים תלויי מחשב להוראת מקצועות אלו. המחקר מבוסס על הגישה האיכותנית, והשתתפו בו עשרים וחמישה מורים מששה בתי ספר, חמישה מנהלים של אותם בתי ספר וששה סטודנטים להוראת מקצועות היהדות. כלי המחקר בו נעשה שימוש, הוא ראיון מידע, המובנה בחלקו. הראיון נבנה על ידי, ונגזר ממטרות ושאלות המחקר.

להלן, סיכום הממצאים בהקשר לשאלות המחקר:

לא נמצא קשר בין מקצוע ההוראה, לתפיסת הצורך של הנחקרים בשילוב. הממצאים בהקשר לתפיסת הנחקרים את הצורך בשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות הם: (א) בנימוקים הנובעים מהראייה הכוללת של מקצועות היהדות, ניתן לראות קטבים ברורים בין השלילה לחיוב: 56% מהמורים הביעו, בדרך זו או אחרת, חשש מאיבוד הייחודיות והמסורתיות של לימודי היהדות; (ב) ניתן לראות כי, בדרך כלל, ככל שהגיל והוותק של המורים נמוך, כך דעתם חיובית יותר לגבי השילוב: 37% מהמורים הוותיקים (מעל 15 שנים) והמנהלים, דיברו בזכות השילוב - 63% אינם מחייבים, אך גם לא שוללים אותו, 70% מהמורים בעלי ותק מתחת ל15- שנים וסטודנטים חייבו את השילוב. לסיכום, 55% מכלל הנחקרים - מחייבים את השילוב; (ג) ישנה השפעה רבה של מידת השימוש האישי באמצעים תלויי מחשב והשליטה בהם, על תפיסת הצורך בשילוב: מתוך 75% השולטים באמצעים תלויי מחשב, 70% מחייבים את השילוב. 58% מכלל הנחקרים גם משתמשים באמצעים אלו באופן אישי, ומרביתם (90%) מחייבים את השילוב; (ד) מורים גברים, נוטים לחייב את השילוב ממורות (73% מכלל הגברים הנחקרים, לעומת 52% מכלל הנחקרות). מורים של בנים, רואים בשילוב צורך גדול יותר של תלמידיהם, מאשר מורי הבנות; (ה) בחטיבת הביניים יש, לדעת כל המורים והמנהלים, זמן נרחב יותר לשילוב מאשר בחטיבה העליונה.

52% מהמורים והסטודנטים משלבים אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות ורובם (70%) טוענים, לתרומת השילוב לתהליכי ההוראה-למידה ולתגובות חיוביות של התלמידים בקשר לשילוב.

(א) 74% מכלל הנחקרים רואים קשר, כלשהו, בין השימוש באמצעים תלויי מחשב לשיפור בהבנת התכנים הנלמדים - 58% מתוכם רואים קשר ישיר ו42% רואים רק קשר עקיף; (ב) לדעת כלל הנחקרים, אין כיום יחס ראוי מצד התלמידים כלפי מקצועות היהדות. 64% מסכימים ששילוב אמצעים תלויי מחשב מיטיב את יחסם של התלמידים לתוכן הנלמד, 25% אינם מסכימים עם הערכה זאת ו11% לא גיבשו דעה בנושא; (ג) 61% מכלל הנחקרים, מסכימים שהתלמידים נהנים מהלמידה המשלבת.

כל הסטודנטים מסכימים כי אין נעשה מספיק במכללות להוראה, בנושא של שילוב אמצעים תלויי מחשב. הציפייה שלהם היא להגברת הלימוד התיאורטי של הנושא וליותר התנסות בכיתות האימון במהלך הוראת לימודי היהדות.

הסכימו להתראיין בתור "מורים שחוקים" 32% מכלל המורים - כולם מעל ותק של 15 שנה. רובם (75% מהם) טוענים, שיש "משהו" ברעיון של האטת השחיקה באמצעות שילוב אמצעים תלויי מחשב. עם זאת, הם מסכימים ש"המערכה" על האטת תהליך "השחיקה", צריכה להיעשות באופן מערכתי ותוך הפנית משאבים מתאימים.

הממצאים העיקריים עלו בקנה אחד עם ציפיותיי, למעט חילוקי הדעות ביחס למידת הצורך בשילוב אמצעים תלויי מחשב, בהוראת מקצועות היהדות.

מסקנותיו העיקריות של המחקר הן: ש(א) יש חילוקי דעות בין המורים באשר לצורך בשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת היהדות ו(ב) שילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות, תורם לתהליכי ההוראה-למידה בהם וכן תורם השילוב להבנת התלמיד את התכנים הנלמדים, ליחסו למקצועות היהדות ולהנאתו מתהליך הלמידה.

ממסקנות אלו עולה ההמלצה הבאה: על המערכת החינוכית לחזק את שליטת המורים למקצועות היהדות בזרם הממלכתי-דתי באמצעים תלויי מחשב ואת השימוש בהם בהוראה, על ידי סיוע ברכישת אמצעים אלו (באופן פרטי) ועל ידי השתלמויות שתקננה להם את המיומנויות הדרושות ושתאפשרנה להם להתנסות בשילוב אמצעים אלו בהוראה.

מחקר זה מהוה תרומה למדעי היהדות, בגישתו האיכותנית ובאוכלוסייה הנחקרת, ובתור שכזה הוא מעלה נקודות לחשיבה ולמחקר, בהבנתה ובהבהרתה של הבעיה הקיימת במפגש בין עולם מסורתי לעולם מתחדש, והתופעות הנובעות מכך - שלא נידונו עדיין במחקר החינוכי. לאור מחקר זה, ניתן למצוא את הנקודות בהן יש להתמקד, כדי לשלב נכון אמצעים תלויי מחשב בהוראה ולימוד מדעי היהדות בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים. מחקר זה, מהווה תרומה למערכת החינוך, בתור "שופרם" של העוסקים בחינוך הממלכתי-דתי, מה יש לעשות ולשפר בהקשר לשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראה במקצועות היהדות.

במישור האישי-המקצועי, למדתי רבות על נושא שילוב המחשבים בהוראת מקצועות היהדות, בו אני עוסק מזה מספר שנים - הן כמורה למקצועות היהדות בבית-ספר תיכון, הנמנה על הזרם הממלכתי-דתי, והן כמרצה לנושא שילוב המחשב בהוראה, במכללה ממלכתית-דתית. המחקר ישמש אותי הן בבניית קורסים להוראה במכללה בנושא זה, והן בהצעות לשיפור ולייעול העבודה המעשית במכללות להוראה. ממחקר זה עולות נקודות לחשיבה ולדיון המצריכות מחקרים מעמיקים - אחד מהם, בכוונתי גם לערוך בעצמי. במחקר זה, בכוונתי לבדוק את ההלימה של תכנית הלימודים בכל כיתות בית הספר הממלכתי-דתי, לשילוב אמצעים תלויי מחשב.

הערות:



1. חן, ד., גלילי, ע., ונובנשטרן, ש., (1993), שילוב טכנולוגיות ידע חדשות בחינוך, הצעה לתשתית תקשוב בבית-הספר כרמים
2. כנ"ל
3. ויניק, ח. (1998) ילד אתה אזרח העתיד (ראיון), אאוריקה 6, אפריל 98.
4. סלומון, ג., (2000), טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע, תל-אביב, אוניברסיטת חיפה וזמורה-ביתן.
5. ראה לעיל
6. ראה לעיל
7. גרובייס, ר., ושורק, מ., (1994), שילוב מולטימדיה בהוראה, במכללה - עלון מכללת לוינסקי פב' 94, עמ' 9
8. סלומון, ג. (1996), סביבה לימודית עתירת טכנולוגיה, בתוך: המחשב בבית-הספר
9. אלמוג ת. (1998), זהירות מחשוב לפניך! סכנות שכדאי לשים לב אליהן, מחשבים בחינוך 44
10. Hertz-lazarowitz, R. (1992), "Under5standing interactive behaviours: looking at six mirrors of the classroom" in Hertz-lazarowitz, R. & Miller , N. (Eds.) Interaction in cooperative groups' cambridge Univesity Press, New York.
11. Goodennow, C. (1993), "Classroom belonging among early adolescent students: relationships to motivation and achievement", Journal of Early Adolescnece, 13 (1), pp. 21-43.
12. Walker Dacker, F., (Oct'1983), Reflection on the Educational Potential and Limitations of Microcomputers in Phi Delta Kappan, 65(2), pp. 103-107
13. Jamison, J., Suppes, P., & Stuart, W., (1974), The Effectiveness of Alternative Instructional Media: A Survey, in: Review of Educational Reserch, 44(1), pp. 1-67
14. איזנברג, י., (1992), הישגי תלמידים ויחסם ללימוד באמצעות מחשב, בתוך: היבטים החינוך, רמת גן, אוניברסיטת בר אילן.
15. דיוויס, ד., הלר, א., פינקלשטיין, ע., קאופמן, ל., (1983) הוראה באמצעות מחשב, סקירת חמש מערכות, המכון לחקר הטיפוח בחינוך, ירושלים, האוניברסיטה העברית בית-הספר לחינוך
16. Mevarech, Z., (1985) Computer Assisted Instructional Methods: A Factorial Study Within Mathemathcs Disadvantaged Classrooms, Journal of Experimental Educational 54, pp.22-27
17. kulik, J., (1987), Chen-lin C Computer-Based Instruction: What 200 Evaluation Say, Annual Convention of the Association for Educatinal Communication and Technology, Atlanta
18. Lavin, R. J., (1983), Longitudinal Evaluation of the computer Assisted Instruction, Title I project 1979-1982, Chelmford MA., Metrics Associated INC
19. איזנברג, י., (1991), מבנה הדעת במקצועות היהדות, בתוך: זילברשטיין, מ., (עורך), מבני הדעת של המקצועות וגישה אחדותית בתכנון לימודים,
20. אורבך א.א., (1981), תפקידם ומעמדם של מדעי היהדות בחברה יהודית משתנה, ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות 17 - 18 חורף תשמ"א
21. אחיטוב, ש., (1994), התלמוד המחשב והחוויה האבודה, נאמני תורה ועבודה, ניסן תשנ"ד, עמ' 30-35
22. Schwab, R. L., (1983), Teacher Burnout: "Moving beyond Psychobble", Theory into Practive, 22, pp. 21-26.
23. צבר בן יהושוע, נ., (1997), המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה, תל-אביב, מודן.
24. נחמיאס, ד., ונחמיאס, ח., (1997), שיטות מחקר במדעי החברה, תל-אביב, עם עובד.
25. בייט-מרום, ר., (1986), שיטות מחקר במדעי החברה - יחדה 5 הסקר, תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה.
26. בל, א., ה., (1990), מדריך לראיון יעיל, תרגום, רז, ר., תל-אביב, אח.
27. כנ"ל
28. דיוויס, ד., הלר, א., פינקלשטיין, ע., קאופמן, ל., (1983) הוראה באמצעות מחשב, סקירת חמש מערכות, המכון לחקר הטיפוח בחינוך, ירושלים, האוניברסיטה העברית בית-הספר לחינוך
29. kulik, J., (1987), Chen-lin C Computer-Based Instruction: What 200 Evaluation Say, Annual Convention of the Association for Educatinal Communication and Technology, Atlanta
30. דיוויס, ד., הלר, א., פינקלשטיין, ע., קאופמן, ל., (1983) הוראה באמצעות מחשב, סקירת חמש מערכות, המכון לחקר הטיפוח בחינוך, ירושלים, האוניברסיטה העברית בית-הספר לחינוך
31. kulik, J., (1987), Chen-lin C Computer-Based Instruction: What 200 Evaluation Say, Annual Convention of the Association for Educatinal Communication and Technology, Atlanta
32. Hertz-lazarowitz, R. (1992), "Under5standing interactive behaviours: looking at six mirrors of the classroom" in Hertz-lazarowitz, R. & Miller , N. (Eds.) Interaction in cooperative groups' cambridge Univesity Press, New York.

חזרה לתחילת המאמר