בויכוח שהתנהל בבית הלורדים הבריטי סביב תכנית הגטו הארצישראלי, השתתף גם מיודענו הרברט סמואל. הוא תמך כרגיל בממשלתו, והתקיף את "היהודים הקיצוניים" שאינם מסתפקים, כדבריו, "בתעמולה, בלחץ פוליטי, בשביתות-מחאה, או אפילו בצורה מסוימת של אי-שיתוף, של מרי אזרחי".
את הדברים הללו יכול היה הרברט סמואל להבין ולעכל. הוא יודע, שאפשר להשתמש בהם עד סוף כל הדורות. וכשם שאין הם מזיקים לארצו (לבריטניה), כך אין מועילים לארצנו. אולם מלחמה ממש? שומו שמים! מה הם עושים, היהודים הקיצונים הללו? וכאן עבר הלורד המלומד להיקשים היסטוריים ואמר את הדברים הבאים:

מה נדירות הן ההשוואות, שההיסטוריה יוצרת בתקופות מסוימות. הנה עומדים אנו במאה העשרים, וכדאי לחזור ולשים מבט על תקופת המאה הראשונה. כיום שולטים בארץ ישראל האנגלים; אז שלטו בו הרומאים. כיום קם ארגון, הנקרא ארגון צבאי לאומי ורעיו; אז נלחמה קבוצה שכונתה קנאים. הקבוצה ההיא גילתה גבורה רבה ונכונות גדולה להקרבה עצמית, בהתייצבה בארץ מול הכוח האדיר של הקיסרות הרומית. אך מה הייתה התוצאה? הקנאים נפלו עד האיש האחרון. בזמן המצור ההיסטורי על מצדה הרגו האלפים האחרונים את נשיהם וילדיהם ואחר כך איש את רעהו. כך שלא נשאר שריד ופליט בזמן שהרומאים חדרו לתוך המבצר. בשביל העם העברי הייתה זו מכת-מוות. הוא הוגלה מארצו ופוזר לארבע רוחות העולם. רבה הייתה הגבורה, אך דבר לא הושג, והעם העברי חייב כעת להיזהר לבלתי לכת שוב בדרך זו"...

עד כאן דברי הלורד האנגלו-יהודי, שהיה ליוסף פלאויוס בלי יודפת. דבריו טעונים תשובה קצרה.

הארגון הצבאי הלאומי - חשמונאים או קנאים?

אמנם אפשר להשוות את חיילי הארגון הצבאי הלאומי לקנאים, שנלחמו נגד המשעבד הרומי. אבל אפשר גם להשוותם לחשמונאים, שנלחמו נגד אימפריה אדירה אחרת. שתי ההשוואות הן לכבודנו; בשתיהן יש אמת מהותית, ואיזו מהן היא הנכונה מבחינה היסטורית, יוכיח העתיד.

אבל מי שעושה היקשים היסטוריים, אסור לו לעמוד בחצי הדרך. הוא חייב להביאם לידי סיום עובדתי. אילו הרברט סמואל לא היה עבד. הרי הוא היה מזהיר לא רק את "היהודים הקיצוניים", כי אם בראש וראשונה את בני אספסינוס הבריטיים. והוא היה אומר להם:

שימו לב, רבותיי, הקנאים אמנם נפלו כולם בקרב; אבל מלחמתם, הקרבתם, אהבתם ומותם נטעו חיי עולם באומה העברית. היא קיימת. וראו את הנס: היא שוב לוחמת, אחרי אלפים שנות גלות, לשחרור ארצה הקדושה. ואילו רומי? היכן רומי המנצחת? היכן העם שגיבוריו החריבו את מצדה? על כן, לורדים מכובדים, קראו, היטב את הכתב על הקיר, כי מה נדירות הן ההשוואות, שההיסטוריה יוצרת בתקופות מסוימות.