ידיעת העם והמדינהלבתי ספר דתיים מסמ"ת, 2 יחידות לימודשאלון מספר 913631 (12), חורף תשס"ד, 2004 |
פרק ראשון (40 נקודות)
ענה על ארבע מהשאלות 7-1 (לכל שאלה - 10 נקודות).
1. הסבר שלושה גורמים שהביאו לצמיחתה ולהתחזקותה של האנטישמיות המודרנית, במחצית השניה של המאה ה-19.
תשובה
2. בתקופת הרצל היו ביהדות הדתית עמדות שונות בנוגע להצטרפות אל התנועה הציונית.
הצג טיעון אחד בעד הצטרפות אל התנועה הציונית, וטיעון אחד נגד הצטרפות אליה.
2. בתקופת הרצל היו ביהדות הדתית עמדות שונות בנוגע להצטרפות אל התנועה הציונית.
הצג טיעון אחד בעד הצטרפות אל התנועה הציונית, וטיעון אחד נגד הצטרפות אליה.
תשובה
3. ביישוב היהודי היו עמדות שונות בנוגע לשיתוף פעולה עם הבריטים במלחמת העולם הראשונה.
הצג נימוק אחד בעד שיתוף פעולה עם הבריטים, ונימוק אחד נגד שיתוף פעולה אִתם.
3. ביישוב היהודי היו עמדות שונות בנוגע לשיתוף פעולה עם הבריטים במלחמת העולם הראשונה.
הצג נימוק אחד בעד שיתוף פעולה עם הבריטים, ונימוק אחד נגד שיתוף פעולה אִתם.
תשובה
4. הצג תרומה אחת שאנשי העלייה הרביעית תרמו להתיישבות העירונית בארץ ותרומה אחת שהם תרמו להתיישבות החקלאית.
4. הצג תרומה אחת שאנשי העלייה הרביעית תרמו להתיישבות העירונית בארץ ותרומה אחת שהם תרמו להתיישבות החקלאית.
תשובה
5. הצג שני גורמים לפרוץ "המרד הערבי" (תרצ"ו-תרצ"ט, 1939-1936), וציין סיבה אחת לדעיכתו.
5. הצג שני גורמים לפרוץ "המרד הערבי" (תרצ"ו-תרצ"ט, 1939-1936), וציין סיבה אחת לדעיכתו.
תשובה
6. הסבר מה הייתה החשיבות של מפעל ההעפלה בתקופת מלחמת העולם השנייה, והצג שני קשיים שהיו למארגני ההעפלה בתקופה זו.
6. הסבר מה הייתה החשיבות של מפעל ההעפלה בתקופת מלחמת העולם השנייה, והצג שני קשיים שהיו למארגני ההעפלה בתקופה זו.
תשובה
7. תכנית ד' (אפריל 1948) הייתה נקודת מִפנה במדיניות הצבאית של היישוב במלחמת העצמאות.
ציין במה היה המִפנה, והצג סיבה אחת למִפנה זה.
7. תכנית ד' (אפריל 1948) הייתה נקודת מִפנה במדיניות הצבאית של היישוב במלחמת העצמאות.
ציין במה היה המִפנה, והצג סיבה אחת למִפנה זה.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 9-8.
8. הצג סיבה אחת להַחְמָרָה במדיניות הנאצים כלפי היהודים בשנת 1938, והצג ביטוי אחד להַחְמָרָה זו.
פרק שני (10 נקודות)
ענה על אחת מהשאלות 9-8.
8. הצג סיבה אחת להַחְמָרָה במדיניות הנאצים כלפי היהודים בשנת 1938, והצג ביטוי אחד להַחְמָרָה זו.
תשובה
9. בתקופת השואה האמינו חלק מהיהודים בתפיסה "עבודה כדרך הצלה".
הסבר את עמדת התומכים בתפיסה זו ואת עמדת המתנגדים לה.
9. בתקופת השואה האמינו חלק מהיהודים בתפיסה "עבודה כדרך הצלה".
הסבר את עמדת התומכים בתפיסה זו ואת עמדת המתנגדים לה.
תשובה
ענה על שתיים מהשאלות 13-10 (לכל שאלה - 10 נקודות).
10. ציין שני תפקידים של הרשות המקומית, וּפָּרֵט דרך אחת שבה השלטון המרכזי מפקח על הרשות המקומית.
פרק שלישי (20 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 13-10 (לכל שאלה - 10 נקודות).
10. ציין שני תפקידים של הרשות המקומית, וּפָּרֵט דרך אחת שבה השלטון המרכזי מפקח על הרשות המקומית.
תשובה
11. איך מגדירים "מיהו יהודי", על פי חוק השבות?
הסבר את עמדת המפלגות הדתיות בנוגע להגדרה זו.
11. איך מגדירים "מיהו יהודי", על פי חוק השבות?
הסבר את עמדת המפלגות הדתיות בנוגע להגדרה זו.
תשובה
12. הסבר את החשיבות של בג"ץ במשטר דמוקרטי, והצג שני סוגים של צווים שבג"ץ מוסמך לתת.
12. הסבר את החשיבות של בג"ץ במשטר דמוקרטי, והצג שני סוגים של צווים שבג"ץ מוסמך לתת.
תשובה
13. הצג שתי פעולות שבאמצעותן הכנסת מפקחת על הממשלה ומבקרת אותה.
13. הצג שתי פעולות שבאמצעותן הכנסת מפקחת על הממשלה ומבקרת אותה.
תשובה
ענה על חמש עשרה השאלות 28-14 (לכל שאלה - 2 נקודות).
לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות, אך רק אחת מהן נכונה.
כתוב במחברת את מספר השאלה, ולידו העתק את התשובה שבחרת במלואה.
14. "אנחנו היהודים נושאים את חיידק האנטישמיות לכל מקום שנגיע אליו... חייבים אנו לגאול את עצמנו, כי גאולתנו לא מידי זרים תבוא."
מהיכן מובאה זו לקוחה?
א. מ"קול קורא" מאת יוסף ויתקין.
ב. מ"דרישת ציון" מאת הרב צ"ה קלישר.
ג. מ"אוטואמנסיפציה" מאת י"ל פינסקר.
ד. מהפרוטוקולים של זקני ציון.
פרק רביעי (30 נקודות)
ענה על חמש עשרה השאלות 28-14 (לכל שאלה - 2 נקודות).
לכל שאלה מוצעות ארבע תשובות, אך רק אחת מהן נכונה.
כתוב במחברת את מספר השאלה, ולידו העתק את התשובה שבחרת במלואה.
|
שים לב!
שאלון זה מופיע בגרסאות שונות, ובכל אחת מהן השאלות בסדר שונה. אם תסתפק רק בציון האות של התשובה הנכונה, לא תיבדק תשובתך, ותקבל עליה ציון 0, לכן הקפד להעתיק את התשובות הנכונות כלשונן! |
14. "אנחנו היהודים נושאים את חיידק האנטישמיות לכל מקום שנגיע אליו... חייבים אנו לגאול את עצמנו, כי גאולתנו לא מידי זרים תבוא."
מהיכן מובאה זו לקוחה?
א. מ"קול קורא" מאת יוסף ויתקין.
ב. מ"דרישת ציון" מאת הרב צ"ה קלישר.
ג. מ"אוטואמנסיפציה" מאת י"ל פינסקר.
ד. מהפרוטוקולים של זקני ציון.
תשובה
15. הרצל ונורדאו תמכו בהצעת אוגנדה, משום שחשבו כי:
א. אין אדמות פנויות להתיישבות בארץ-ישראל.
ב. יש למצוא פתרון דחוף למצוקת היהודים ברוסיה.
ג. כך יוכלו להשיג את תמיכת הציונות הרוחנית.
ד. כך יוכל העם היהודי לעזור להתפתחות האזור.
15. הרצל ונורדאו תמכו בהצעת אוגנדה, משום שחשבו כי:
א. אין אדמות פנויות להתיישבות בארץ-ישראל.
ב. יש למצוא פתרון דחוף למצוקת היהודים ברוסיה.
ג. כך יוכלו להשיג את תמיכת הציונות הרוחנית.
ד. כך יוכל העם היהודי לעזור להתפתחות האזור.
תשובה
16. מה מהנושאים א-ד שלפניך אינו כלול בהצהרת בלפור:
א. דאגה לזכויות הדתיות של כל תושבי הארץ.
ב. הגנה על מעמד היהודים בתפוצות.
ג. הקמת בית לאומי לעם היהודי.
ב. הקמת כוח מגן יהודי בארץ ישראל.
16. מה מהנושאים א-ד שלפניך אינו כלול בהצהרת בלפור:
א. דאגה לזכויות הדתיות של כל תושבי הארץ.
ב. הגנה על מעמד היהודים בתפוצות.
ג. הקמת בית לאומי לעם היהודי.
ב. הקמת כוח מגן יהודי בארץ ישראל.
תשובה
17. סכסוך הכותל היה אחד הגורמים שהביאו:
א. להקמת "פלוגות הלילה" של אורד וינגייט.
ב. לפרסום "הספר הלבן" של מקדונלד.
ג. ל"מרד הערבי" הגדול.
ד. לפרעות תרפ"ט.
17. סכסוך הכותל היה אחד הגורמים שהביאו:
א. להקמת "פלוגות הלילה" של אורד וינגייט.
ב. לפרסום "הספר הלבן" של מקדונלד.
ג. ל"מרד הערבי" הגדול.
ד. לפרעות תרפ"ט.
תשובה
18. אחד הדברים שאפיינו את אנשי העלייה החמישית היה:
א. רקע אקדמי מדעי.
ב. גיל צעיר ורקע מהפכני.
ג. רצון ליישב את הנגב.
ד. שאיפה להקים בארץ את מדינת התורה.
18. אחד הדברים שאפיינו את אנשי העלייה החמישית היה:
א. רקע אקדמי מדעי.
ב. גיל צעיר ורקע מהפכני.
ג. רצון ליישב את הנגב.
ד. שאיפה להקים בארץ את מדינת התורה.
תשובה
19. בוועידת בילטמור (1942) הוצגה תכנית שכללה:
א. את צירוף יהודי ארצות-הברית להסתדרות הציונית.
ב. החלטה של ארצות-הברית לשנות את חוקי ההגירה.
ג. הצהרה של התנועה הציונית על המטרות שלה.
ד. הסכמה להקמת שתי מדינות בארץ ישראל.
19. בוועידת בילטמור (1942) הוצגה תכנית שכללה:
א. את צירוף יהודי ארצות-הברית להסתדרות הציונית.
ב. החלטה של ארצות-הברית לשנות את חוקי ההגירה.
ג. הצהרה של התנועה הציונית על המטרות שלה.
ד. הסכמה להקמת שתי מדינות בארץ ישראל.
תשובה
20. ארגון הלח"י בתקופת מלחמת העולם השנייה היה קשור:
א. במאבק בלתי מתפשר בשלטון הבריטי.
ב. בהתגייסות חבריו לבריגדה היהודית.
ג. בפיצוץ מלון המלך דוד.
ד. בשליחת צנחנים יהודים לארצות אירופה הכבושות.
20. ארגון הלח"י בתקופת מלחמת העולם השנייה היה קשור:
א. במאבק בלתי מתפשר בשלטון הבריטי.
ב. בהתגייסות חבריו לבריגדה היהודית.
ג. בפיצוץ מלון המלך דוד.
ד. בשליחת צנחנים יהודים לארצות אירופה הכבושות.
תשובה
21. הלחימה של אנשי גוש עציון במלחמת העצמאות סייעה:
א. לפריצה המהירה של צה"ל לאזור הנגב.
ב. ליכולת העמידה של ירושלים במלחמה.
ג. להעברת אספקת מים מחברון לירושלים.
ד. לקבלת ההחלטה להקים את המדינה.
21. הלחימה של אנשי גוש עציון במלחמת העצמאות סייעה:
א. לפריצה המהירה של צה"ל לאזור הנגב.
ב. ליכולת העמידה של ירושלים במלחמה.
ג. להעברת אספקת מים מחברון לירושלים.
ד. לקבלת ההחלטה להקים את המדינה.
תשובה
22. איזה מן החוקים א-ד שלפניך אינו כלול ב"חוקי נירנברג" (1935)?
א. גירוש יהודים מערי שדה.
ב. איסור על יהודים להניף את דגל הרייך.
ג. רק לבני הגזע הארי מעמד של אזרחים.
ד. איסור נישואין בין גרמנים ליהודים.
22. איזה מן החוקים א-ד שלפניך אינו כלול ב"חוקי נירנברג" (1935)?
א. גירוש יהודים מערי שדה.
ב. איסור על יהודים להניף את דגל הרייך.
ג. רק לבני הגזע הארי מעמד של אזרחים.
ד. איסור נישואין בין גרמנים ליהודים.
תשובה
23. "איגרת הבזק" של היידריך היא:
א. איגרת זימון לוועידת ואנזה.
ב. פקודת יום להקמת מחנות השמדה.
ג. איגרת שנשלחה להיטלר לאחר חיסול גטו ורשה.
ד. פקודה להקים יודנראטים וגטאות ברחבי פולין.
23. "איגרת הבזק" של היידריך היא:
א. איגרת זימון לוועידת ואנזה.
ב. פקודת יום להקמת מחנות השמדה.
ג. איגרת שנשלחה להיטלר לאחר חיסול גטו ורשה.
ד. פקודה להקים יודנראטים וגטאות ברחבי פולין.
תשובה
24. ראול ולנברג פעל במלחמת העולם השנייה בתפקיד של:
א. דיפלומט שהציל יהודים בהונגריה.
ב. ראש היודנראט בקובנה.
ג. צנחן בריטי בחזית הונגריה.
ד. שליחו של ד"ר קסטנר לקושטא.
24. ראול ולנברג פעל במלחמת העולם השנייה בתפקיד של:
א. דיפלומט שהציל יהודים בהונגריה.
ב. ראש היודנראט בקובנה.
ג. צנחן בריטי בחזית הונגריה.
ד. שליחו של ד"ר קסטנר לקושטא.
תשובה
25. הצעת חוק פרטית פירושה:
א. הצעת חוק של מפלגה שאינה מיוצגת בכנסת.
ב. הצעת חוק מטעם הממשלה.
ג. הצעת חוק שמעלה חבר כנסת.
ד. הצעת חוק שמעלה כל אזרח בישראל.
25. הצעת חוק פרטית פירושה:
א. הצעת חוק של מפלגה שאינה מיוצגת בכנסת.
ב. הצעת חוק מטעם הממשלה.
ג. הצעת חוק שמעלה חבר כנסת.
ד. הצעת חוק שמעלה כל אזרח בישראל.
תשובה
26. איזה מן הגופים א-ד שלפניך משתייך לרשות המבצעת במדינת ישראל?
א. ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
ב. משרד הבריאות.
ג. בית הדין לעבודה.
ד. ארגון המורים העל-יסודיים.
26. איזה מן הגופים א-ד שלפניך משתייך לרשות המבצעת במדינת ישראל?
א. ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
ב. משרד הבריאות.
ג. בית הדין לעבודה.
ד. ארגון המורים העל-יסודיים.
תשובה
27. לבתי הדין הרבניים יש סמכויות החלטה מחייבות:
א. בבחירת חברים למועצות הדתיות.
ב. בניסוח חוקים הנוגעים לאופי היהודי של המדינה.
ג. בענייני אישות (כגון נישואין וגירושין).
ד. במתן היתרי עבודה בשבתות ובחגים.
27. לבתי הדין הרבניים יש סמכויות החלטה מחייבות:
א. בבחירת חברים למועצות הדתיות.
ב. בניסוח חוקים הנוגעים לאופי היהודי של המדינה.
ג. בענייני אישות (כגון נישואין וגירושין).
ד. במתן היתרי עבודה בשבתות ובחגים.
תשובה
28. ממשלת מַעֲבָר" היא ממשלה:
א. אשר רוב השרים שמכהנים בה נמצאים בחו"ל.
ב. המכהנת בתקופה שבה עדיין לא נבחר נשיא למדינה.
ג. שאיבדה את תמיכת הרוב בכנסת, אך ממשיכה לכַהֵן עד שתוּקם ממשלה חדשה.
ד. בתהליך של צירוף מפלגה חדשה, אך ממשיכה לכהן עד שימונו השרים החדשים.
28. ממשלת מַעֲבָר" היא ממשלה:
א. אשר רוב השרים שמכהנים בה נמצאים בחו"ל.
ב. המכהנת בתקופה שבה עדיין לא נבחר נשיא למדינה.
ג. שאיבדה את תמיכת הרוב בכנסת, אך ממשיכה לכַהֵן עד שתוּקם ממשלה חדשה.
ד. בתהליך של צירוף מפלגה חדשה, אך ממשיכה לכהן עד שימונו השרים החדשים.
תשובה
יש לענות על ארבע מהשאלות 7-1
1. גורמים שהביאו לצמיחתה ולהתחזקותה של האנטישמיות המודרנית, במחצית השניה של המאה ה-19:
- "תורת הגזע" - הוסיפה חיזוק מדעי כביכול. מצדיקה מלחמה ביהודים ושלילת זכויותיהם האזרחיות והמדיניות, מכיוון שלפי הגדרתה הם גזע נחות.
- האמנסיפציה - היהודים חדרו למקצועות רבים (עיתונות, בנקאות, משפטנות, וכו'), והצלחתם בתחומים אלה עוררה קנאה.
- הקפיטליזם - התפקוד המתרחב של ההון במדינה הגביר את ההאשמות שהיהודים מנצלים את זכויותיהם להשגת האינטרסים שלהם על חשבון אוכלוסיית המדינה.
- הסוציאליזם - יהודים רבים הצטרפו לתנועות הסוציאליסטיות, ובראש אחדות מהן אף עמדו יהודים מתבוללים. השלטונות ראו ביהודי מהפכה ואויב הסדר החברתי.
- הדת הנוצרית - תבעה שחיי המדינה והחברה יושתתו על יסודות הנצרות, והיהודי נחשב גורם מפריע להתפתחות התקינה של המדינה הנוצרית.
- הלאומיות - ההתעוררות הלאומית הביאה לשנאה ולקנאה כלפי שאר האומות. בשל הלך רוח זה, נתפסו היהודים כגוף זר, שונה ופחוּת ערך באוכלוסיית המדינה.
- הדמוקרטיה - שכבות נמוכות, רוויות שנאת יהודים, השיגו זכויות פוליטיות. החופש לבטא דעות אִפשר להחדיר את הקריקטורה האנטישמית לכל בית ולכל מעמד חברתי.
השאלה הבאה
2. טיעונים ביהדות הדתית בעד הצטרפות אל התנועה הציונית:
- התנועה הציונית עשויה לחזק את הדת היהודית, אף על פי שמנהיגיה חילונים, משום שמטרות הציונות הן רכישת קרקע בארץ-ישראל ויישוב הארץ, ומטרות אלה הן מצוות דתיות.
- בגולה אי-אפשר לקיים את המצוות כהלכה, בגלל הקשיים הפיזיים והרוחניים.
- הציונות היא מכשיר נגד התבוללות.
- הציונות אינה דוחקת את הקץ, אלא באה לשפר את מצבו הקשה של העם בגולה.
טיעונים ביהדות הדתית נגד הצטרפות אל התנועה הציונית
- "דחיקת הקץ" - הציונים שואפים להשיג בדרך הטבע ובידי אדם את מה שהובטח לעם ישראל שיהיה בדרך נס ומידי שמים.
- שאיפת הציונות ליצור לאום יהודי חילוני מרוקנת את הלאומיות היהודית מתוכנה העיקרי - הדת.
השאלה הבאה
3. נימוקים של היישוב היהודי בעד שיתוף פעולה עם הבריטים במלחמת העולם הראשונה:
- העזרה לבריטניה תקדם את החתירה להקמת מדינה.
- צבירת ניסיון צבאי.
- שנאה למשטר הטורקי שגילה את איבתו ליישוב.
- ההשתתפות במלחמה תַקנה לעם היהודי קלף מיקוח וזכות לתבוע את ארץ ישראל בהסדרי השלום שלאחר המלחמה.
נימוקים של היישוב היהודי נגד שיתוף פעולה עם הבריטים במלחמת העולם הראשונה:
- הלחימה בטורקים תעורר את זעמם, והם יתנכלו ליישוב היהודי.
- החשש שייאלצו להילחם ביהודים המשרתים בצבא של "מדינות המרכז".
- לא ברור איזה צד ינצח במלחמה, ולכן על הציונות להיות ניטרלית.
- אין לצפות שממלחמה, שהיא טבח המוני, תקום המדינה. יש בכך פגיעה חמורה בעקרון מוסר ביהדות.
השאלה הבאה
4. תרומת אנשי העלייה הרביעית להתיישבות העירונית:
- גידול דמוגרפי בערים: בעיקר התפתחות תל-אביב וחיפה.
- הכרה בחשיבות ההתיישבות העירונית במפעל הציוני.
- התפתחות ענף הבניין [פעילות "סולל בונה", כולל הכשרת אלפי עובדים במקצועות הבנייה].
- התפתחות ענף התעשייה ["שמן", "נשר", תחנת הכוח בתל-אביב].
תרומת אנשי העלייה הרביעית להתיישבות החקלאית:
- רכישת קרקעות ("עמק זבולון", "עמר חפר"), יצירת רצף של התיישבות יהודית.
- ייסוד קיבוצים (גבעת ברנר, גבת, רמת הכובש, עין שמר.
- התיישבות חקלאית פרטית (בני ברק, מגדיאל, הרצליה, רמתיים, כפר גנים, נחלת גנים, גת-רימון, קרית שאול, נחלת יצחק).
- פיתוח ענף ההדרים [סייע לביסוס מושבות ותיקות, מקור תעסוקה לפועלים, יעד להשקעות הון].
השאלה הבאה
5. גורמים לפרוץ "המרד הערבי" והסיבות לדעיכתו::
- חשש של הערבים לאבדן הרוב שלהם בארץ עקב העלייה, וחשש מנישול הפועל הערבי בשל המאבק על "עבודה עברית".
- ניסיון של הערבים להשפיע על הבריטים לתמוך בעמדותיהם.
- התחזקות הלאומנות הערבית בארץ-ישראל ובמדינות ערב השכנות.
- הצלחת המדינות הכוחניות בעולם עודדה את המגמה שלפיה השימוש בכוח הוא מכשיר להשגת מטרות.
סיבות שהביאו לדעיכתו:
- תגובה חריפה של הבריטים: הפעלת צבא, פירוק הוועד הערבי העליון, הגליית חלק מחבריו, הדחת המופתי.
- המרד לא השיג את מטרותיו: שיתוק חיי הכלכלה והפסקת העלייה.
- המרד פגע בערבים מבחינה כלכלית, ולכן הם לחצו להפסקת המרד; שלטון הכנופיות הערביות פגע בחיי החברה ובחיי הכלכלה של הערבים.
- המרד גרם לפיצול ערביי ישראל - מתונים מול קיצוניים.
- כושר התגובה המשופר של הארגונים הצבאיים של היישוב.
השאלה הבאה
6. החשיבות של מפעל ההעפלה בתקופת מלחמת העולם השנייה:
- הצלת יהודים (שאלת חיים).
- ביטוי ל"ציונות הלוחמת" - ההעפלה חיזקה את היישוב והכשירה אותו למאבקים.
- בעזרת ההעפלה נלחם היישוב בבריטים.
- נשק מדיני: גיוס דעת קהל נגד מדיניות הבריטים.
- ההעפלה הבליטה את האטימות של אירופה לבעיות העם היהודי בכלל ולפליטי השואה בפרט.
- מכנה משותף אידיאולוגי שליכד את הגורמים השונים ביישוב.
קשיים שהיו למארגני העלייה הבלתי לגלית בתקופת מלחמת העולם השנייה:
- קושי בהשגת אניות (חברות ספנות ובעלי אניות לא הסכימו או שדרשו סכומי עתק; מחסור בכלי שיט).
- קושי להעביר שליחים מהארץ לאירופה.
- התנגדות ממשלת בריטניה לעלייה (באמצעים פוליטיים, צבאיים וחוקיים).
- בעיות ארגון (קשרים עם השלטון בארצות המוצא; ההורדה בחופי הארץ; בעיית חוקי ההפלגה בים).
השאלה הבאה
7. המפנה במדיניות הצבאית של היישוב במלחמת העצמאות:
מעבר מהתגוננות להתקפה, וריכוז כוחות.
סיבות למפנה:
- מצב רוח ירוד ביישוב.
- הנסיגה בתמיכה הבין-לאומית בחלוקת הארץ.
- כישלונות צבאיים (עיכוב הרכש, ניתוק העיר העתיקה בירושלים, נפילת הל"ה, כישלון שיטת ההגנה לשיירות).
- חשש מפלישה של צבאות מדינות ערב.
השאלה הבאה
יש לענות על אחת מהשאלות 9-8 (10 נקודות).
8. סיבות להחמרת מדיניות הנאצים כלפי היהודים בשנת 1938:
- ההתחזקות במדיניות החוץ (האנשלוס, סיפוח הסודטים) הפחיתה את החשש מדעת הקהל.
- היערכות למלחמה ופיתוח כלכלת מלחמה.
- תוצאות ועידת אוויאן, אדישות המעצמות.
- מדיניות פייסנית של בריטניה וצרפת כלפי גרמניה.
ביטויים להחמרה זו:
- אריזציה כפייתית.
- שימוש באמצעים אלימים נגד יהודי אוסטריה וכפיית הגירה.
- המשך מגמת הבידוד וההשפלה: הצמדת השם "ישראל" ו"שרה" לתעודת הזיהוי של יהודים; החתמת דרכוני היהודים באות J.
- הרחקה מוחלטת של יהודים מהחיים הכלכליים בגרמניה.
- גירוש זיבונשיין.
- "ליל הבדולח".
- הטלת קנס בסך מיליארד מארקים על יהודי גרמניה.
השאלה הבאה
9. "עבודה כדרך הצלה":
עמדת התומכים בתפיסה זו:
תרומה למאמץ המלחמתי הגרמני (על ידי עבודה יצרנית) תגדיל את הסיכויים להמשך קיומו של הגטו.
עמדת המתנגדים לתפיסה זו:
הנאצים חותרים לחיסול טוטלי של היהודים וינצלו את כוח העבודה של היהודים עד כלות.
אין סיכוי להצלה בדרך של עבודה.
השאלה הבאה
יש לענות על שתיים מהשאלות 13-10.
10. תפקידים של הרשות המקומית:
- מתן שירותים לאוכלוסייה המקומית: חינוך, שירותי רווחה, מים, ביוב וניקיון.
- חקיקת חוקי עזר.
- לייצג אינטרסים מקומיים של התושבים בפני רשויות אחרות.
- לפתֵח את הרשות המקומית.
הערה למעריך: יש לקבל כל אחד מסוגי השירותים כתפקיד.
כיצד השלטון המרכזי מפקח על הרשות המקומית:
- שר הפנים: מאשר תקציבים, מאשר את חוקי העזר, בסמכותו לפזר מועצה מקומית ולמנות במקומה מעוצה קרואה (זמנית).
- מבקר המדינה: ביקורת מדי שנה.
השאלה הבאה
11. הגדרת "מיהו יהודי" על פי חוק השבות:
(לפי הנוסח המתוקן משנת 1970) יהודי לצורך החוק הוא "מי שנולד לאם יהודייה או התגייר ואינו בן דת אחרת".
עמדת המפלגות הדתיות:
להוסיף את המונח גיור "כהלכה" להגדרת "מיהו יהודי".
השאלה הבאה
12. החשיבות של בג"ץ במשטר הדמוקרטי:
- נותן סעד משפטי לאזרח, ומונע מהרשות המבצעת מלפגוע באזרח על ידי מעשה החורג מסמכויותיה או כופה על אותה רשות למלא את חובתה כלפי האזרח.
- מונע שרירות לב, אפליה או מעשי עוול מצד השלטון.
צווים שבג"ץ מוסמך לתת:
- צו "הביאסקורפוס": שחרור אדם המוחזק במעצר/מאסר שלא כדין.
- צו "עשה או "לא תעשה": צווים לרשויות המדינה, רשויות מקומיות, גופים הממלאים תפקידים ציבוריים - לעשות מעשה או להימנע מעשייתו.
- צו "איסור" וצו "בירור": צווים נגד בתי משפט אזרחיים לעניינים מיוחדים, בתי משפט צבאיים ובתי דין דתיים - לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון בו.
השאלה הבאה
13. פעולות שבאמצעותן הכנסת מפקחת על הממשלה ומבקרת אותה:
- חקיקת חוקים (המאפשרים את ביצוע תוכניות הממשלה ופעילות מוסדותיה).
- הבעת אמון בממשלה.
- הספקת אמצעים כספיים לממשלה.
- אישור תקציב המדינה.
- פיקוח פרלמנטרי וביקורת על מוסדות השלטון.
השאלה הבאה
יש לענות על כל השאלות 28-14.
14. "אוטואמנסיפציה" מאת י"ל פינסקר.
השאלה הבאה
15. יש למצוא פתרון דחוף למצוקת היהודים ברוסיה.
השאלה הבאה
|
דגם תשובות לשאלון בידיעת העם והמדינה מס' 913631, (12), (14), חורף תשס"ד |
פרק ראשון
יש לענות על ארבע מהשאלות 7-1
1. גורמים שהביאו לצמיחתה ולהתחזקותה של האנטישמיות המודרנית, במחצית השניה של המאה ה-19:
- "תורת הגזע" - הוסיפה חיזוק מדעי כביכול. מצדיקה מלחמה ביהודים ושלילת זכויותיהם האזרחיות והמדיניות, מכיוון שלפי הגדרתה הם גזע נחות.
- האמנסיפציה - היהודים חדרו למקצועות רבים (עיתונות, בנקאות, משפטנות, וכו'), והצלחתם בתחומים אלה עוררה קנאה.
- הקפיטליזם - התפקוד המתרחב של ההון במדינה הגביר את ההאשמות שהיהודים מנצלים את זכויותיהם להשגת האינטרסים שלהם על חשבון אוכלוסיית המדינה.
- הסוציאליזם - יהודים רבים הצטרפו לתנועות הסוציאליסטיות, ובראש אחדות מהן אף עמדו יהודים מתבוללים. השלטונות ראו ביהודי מהפכה ואויב הסדר החברתי.
- הדת הנוצרית - תבעה שחיי המדינה והחברה יושתתו על יסודות הנצרות, והיהודי נחשב גורם מפריע להתפתחות התקינה של המדינה הנוצרית.
- הלאומיות - ההתעוררות הלאומית הביאה לשנאה ולקנאה כלפי שאר האומות. בשל הלך רוח זה, נתפסו היהודים כגוף זר, שונה ופחוּת ערך באוכלוסיית המדינה.
- הדמוקרטיה - שכבות נמוכות, רוויות שנאת יהודים, השיגו זכויות פוליטיות. החופש לבטא דעות אִפשר להחדיר את הקריקטורה האנטישמית לכל בית ולכל מעמד חברתי.
השאלה הבאה
2. טיעונים ביהדות הדתית בעד הצטרפות אל התנועה הציונית:
- התנועה הציונית עשויה לחזק את הדת היהודית, אף על פי שמנהיגיה חילונים, משום שמטרות הציונות הן רכישת קרקע בארץ-ישראל ויישוב הארץ, ומטרות אלה הן מצוות דתיות.
- בגולה אי-אפשר לקיים את המצוות כהלכה, בגלל הקשיים הפיזיים והרוחניים.
- הציונות היא מכשיר נגד התבוללות.
- הציונות אינה דוחקת את הקץ, אלא באה לשפר את מצבו הקשה של העם בגולה.
טיעונים ביהדות הדתית נגד הצטרפות אל התנועה הציונית
- "דחיקת הקץ" - הציונים שואפים להשיג בדרך הטבע ובידי אדם את מה שהובטח לעם ישראל שיהיה בדרך נס ומידי שמים.
- שאיפת הציונות ליצור לאום יהודי חילוני מרוקנת את הלאומיות היהודית מתוכנה העיקרי - הדת.
השאלה הבאה
3. נימוקים של היישוב היהודי בעד שיתוף פעולה עם הבריטים במלחמת העולם הראשונה:
- העזרה לבריטניה תקדם את החתירה להקמת מדינה.
- צבירת ניסיון צבאי.
- שנאה למשטר הטורקי שגילה את איבתו ליישוב.
- ההשתתפות במלחמה תַקנה לעם היהודי קלף מיקוח וזכות לתבוע את ארץ ישראל בהסדרי השלום שלאחר המלחמה.
נימוקים של היישוב היהודי נגד שיתוף פעולה עם הבריטים במלחמת העולם הראשונה:
- הלחימה בטורקים תעורר את זעמם, והם יתנכלו ליישוב היהודי.
- החשש שייאלצו להילחם ביהודים המשרתים בצבא של "מדינות המרכז".
- לא ברור איזה צד ינצח במלחמה, ולכן על הציונות להיות ניטרלית.
- אין לצפות שממלחמה, שהיא טבח המוני, תקום המדינה. יש בכך פגיעה חמורה בעקרון מוסר ביהדות.
השאלה הבאה
4. תרומת אנשי העלייה הרביעית להתיישבות העירונית:
- גידול דמוגרפי בערים: בעיקר התפתחות תל-אביב וחיפה.
- הכרה בחשיבות ההתיישבות העירונית במפעל הציוני.
- התפתחות ענף הבניין [פעילות "סולל בונה", כולל הכשרת אלפי עובדים במקצועות הבנייה].
- התפתחות ענף התעשייה ["שמן", "נשר", תחנת הכוח בתל-אביב].
תרומת אנשי העלייה הרביעית להתיישבות החקלאית:
- רכישת קרקעות ("עמק זבולון", "עמר חפר"), יצירת רצף של התיישבות יהודית.
- ייסוד קיבוצים (גבעת ברנר, גבת, רמת הכובש, עין שמר.
- התיישבות חקלאית פרטית (בני ברק, מגדיאל, הרצליה, רמתיים, כפר גנים, נחלת גנים, גת-רימון, קרית שאול, נחלת יצחק).
- פיתוח ענף ההדרים [סייע לביסוס מושבות ותיקות, מקור תעסוקה לפועלים, יעד להשקעות הון].
השאלה הבאה
5. גורמים לפרוץ "המרד הערבי" והסיבות לדעיכתו::
- חשש של הערבים לאבדן הרוב שלהם בארץ עקב העלייה, וחשש מנישול הפועל הערבי בשל המאבק על "עבודה עברית".
- ניסיון של הערבים להשפיע על הבריטים לתמוך בעמדותיהם.
- התחזקות הלאומנות הערבית בארץ-ישראל ובמדינות ערב השכנות.
- הצלחת המדינות הכוחניות בעולם עודדה את המגמה שלפיה השימוש בכוח הוא מכשיר להשגת מטרות.
סיבות שהביאו לדעיכתו:
- תגובה חריפה של הבריטים: הפעלת צבא, פירוק הוועד הערבי העליון, הגליית חלק מחבריו, הדחת המופתי.
- המרד לא השיג את מטרותיו: שיתוק חיי הכלכלה והפסקת העלייה.
- המרד פגע בערבים מבחינה כלכלית, ולכן הם לחצו להפסקת המרד; שלטון הכנופיות הערביות פגע בחיי החברה ובחיי הכלכלה של הערבים.
- המרד גרם לפיצול ערביי ישראל - מתונים מול קיצוניים.
- כושר התגובה המשופר של הארגונים הצבאיים של היישוב.
השאלה הבאה
6. החשיבות של מפעל ההעפלה בתקופת מלחמת העולם השנייה:
- הצלת יהודים (שאלת חיים).
- ביטוי ל"ציונות הלוחמת" - ההעפלה חיזקה את היישוב והכשירה אותו למאבקים.
- בעזרת ההעפלה נלחם היישוב בבריטים.
- נשק מדיני: גיוס דעת קהל נגד מדיניות הבריטים.
- ההעפלה הבליטה את האטימות של אירופה לבעיות העם היהודי בכלל ולפליטי השואה בפרט.
- מכנה משותף אידיאולוגי שליכד את הגורמים השונים ביישוב.
קשיים שהיו למארגני העלייה הבלתי לגלית בתקופת מלחמת העולם השנייה:
- קושי בהשגת אניות (חברות ספנות ובעלי אניות לא הסכימו או שדרשו סכומי עתק; מחסור בכלי שיט).
- קושי להעביר שליחים מהארץ לאירופה.
- התנגדות ממשלת בריטניה לעלייה (באמצעים פוליטיים, צבאיים וחוקיים).
- בעיות ארגון (קשרים עם השלטון בארצות המוצא; ההורדה בחופי הארץ; בעיית חוקי ההפלגה בים).
השאלה הבאה
7. המפנה במדיניות הצבאית של היישוב במלחמת העצמאות:
מעבר מהתגוננות להתקפה, וריכוז כוחות.
סיבות למפנה:
- מצב רוח ירוד ביישוב.
- הנסיגה בתמיכה הבין-לאומית בחלוקת הארץ.
- כישלונות צבאיים (עיכוב הרכש, ניתוק העיר העתיקה בירושלים, נפילת הל"ה, כישלון שיטת ההגנה לשיירות).
- חשש מפלישה של צבאות מדינות ערב.
השאלה הבאה
פרק שני
יש לענות על אחת מהשאלות 9-8 (10 נקודות).
8. סיבות להחמרת מדיניות הנאצים כלפי היהודים בשנת 1938:
- ההתחזקות במדיניות החוץ (האנשלוס, סיפוח הסודטים) הפחיתה את החשש מדעת הקהל.
- היערכות למלחמה ופיתוח כלכלת מלחמה.
- תוצאות ועידת אוויאן, אדישות המעצמות.
- מדיניות פייסנית של בריטניה וצרפת כלפי גרמניה.
ביטויים להחמרה זו:
- אריזציה כפייתית.
- שימוש באמצעים אלימים נגד יהודי אוסטריה וכפיית הגירה.
- המשך מגמת הבידוד וההשפלה: הצמדת השם "ישראל" ו"שרה" לתעודת הזיהוי של יהודים; החתמת דרכוני היהודים באות J.
- הרחקה מוחלטת של יהודים מהחיים הכלכליים בגרמניה.
- גירוש זיבונשיין.
- "ליל הבדולח".
- הטלת קנס בסך מיליארד מארקים על יהודי גרמניה.
השאלה הבאה
9. "עבודה כדרך הצלה":
עמדת התומכים בתפיסה זו:
תרומה למאמץ המלחמתי הגרמני (על ידי עבודה יצרנית) תגדיל את הסיכויים להמשך קיומו של הגטו.
עמדת המתנגדים לתפיסה זו:
הנאצים חותרים לחיסול טוטלי של היהודים וינצלו את כוח העבודה של היהודים עד כלות.
אין סיכוי להצלה בדרך של עבודה.
השאלה הבאה
פרק שלישי
יש לענות על שתיים מהשאלות 13-10.
10. תפקידים של הרשות המקומית:
- מתן שירותים לאוכלוסייה המקומית: חינוך, שירותי רווחה, מים, ביוב וניקיון.
- חקיקת חוקי עזר.
- לייצג אינטרסים מקומיים של התושבים בפני רשויות אחרות.
- לפתֵח את הרשות המקומית.
הערה למעריך: יש לקבל כל אחד מסוגי השירותים כתפקיד.
כיצד השלטון המרכזי מפקח על הרשות המקומית:
- שר הפנים: מאשר תקציבים, מאשר את חוקי העזר, בסמכותו לפזר מועצה מקומית ולמנות במקומה מעוצה קרואה (זמנית).
- מבקר המדינה: ביקורת מדי שנה.
השאלה הבאה
11. הגדרת "מיהו יהודי" על פי חוק השבות:
(לפי הנוסח המתוקן משנת 1970) יהודי לצורך החוק הוא "מי שנולד לאם יהודייה או התגייר ואינו בן דת אחרת".
עמדת המפלגות הדתיות:
להוסיף את המונח גיור "כהלכה" להגדרת "מיהו יהודי".
השאלה הבאה
12. החשיבות של בג"ץ במשטר הדמוקרטי:
- נותן סעד משפטי לאזרח, ומונע מהרשות המבצעת מלפגוע באזרח על ידי מעשה החורג מסמכויותיה או כופה על אותה רשות למלא את חובתה כלפי האזרח.
- מונע שרירות לב, אפליה או מעשי עוול מצד השלטון.
צווים שבג"ץ מוסמך לתת:
- צו "הביאסקורפוס": שחרור אדם המוחזק במעצר/מאסר שלא כדין.
- צו "עשה או "לא תעשה": צווים לרשויות המדינה, רשויות מקומיות, גופים הממלאים תפקידים ציבוריים - לעשות מעשה או להימנע מעשייתו.
- צו "איסור" וצו "בירור": צווים נגד בתי משפט אזרחיים לעניינים מיוחדים, בתי משפט צבאיים ובתי דין דתיים - לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון בו.
השאלה הבאה
13. פעולות שבאמצעותן הכנסת מפקחת על הממשלה ומבקרת אותה:
- חקיקת חוקים (המאפשרים את ביצוע תוכניות הממשלה ופעילות מוסדותיה).
- הבעת אמון בממשלה.
- הספקת אמצעים כספיים לממשלה.
- אישור תקציב המדינה.
- פיקוח פרלמנטרי וביקורת על מוסדות השלטון.
השאלה הבאה
פרק רביעי
יש לענות על כל השאלות 28-14.
14. "אוטואמנסיפציה" מאת י"ל פינסקר.
השאלה הבאה
15. יש למצוא פתרון דחוף למצוקת היהודים ברוסיה.
השאלה הבאה
