[ראובן שוכב עם בלהה]


(א) ויסע יעקב הלאה וישב צפונה במגדל עדר [אפרתה]. (ב) וילך אל יצחק אביו, הוא ולאה אשתו בראש החודש העשירי. (ג) וירא ראובן את בלהה שפחת רחל פילגש אביו רוחצת במים במקום נסתר, ותחשק נפשו בה, וייסתר בלילה ויבוא באוהל בלהה וימצאה בלילה שוכבת לבדה על מטתה וישנה באהלה. (ד) וישכב אצלה על המיטה, ויגל את ערוותה, ותלפות אותו ותצעק. (ה) ויהי כהכירה אותו כי ראובן הוא, ותיכלם מפניו, ותרף את ידה ממנו ותברח. ותתאבל מאוד על המעשה הזה, ולא הגידה לאיש דבר. (ו) ויהי כבוא יעקב לפקוד אותה, ותאמר אליו, אינני טהורה לך כי אם חללה אני לך, כי ראובן עינה אותי ושכב עימי בלילה כאשר ישנתי באהלי, ולא ידעתי אותו עד אם גילה ערותי ושכב עימדי. ויחר אף יעקב בראובן כי שכב את בלהה וגילה כנף אביו. (ז) ולא קרב יעקב עוד אליה, כי טימא ראובן אותה וגילה כנף אביו לפני כל איש. (ח) כי מעשהו היה רע מאוד, כי תועבה היא לפני ה'.

(ט) על כן כתוב וחרות על לוחות השמים, אשר לא ישכב איש עם אשת אביו ולא יגלה כנף אביו כי תועבה היא. (י) מות יומת האיש הנבל אשר ישכב את אשת אביו, וגם האישה, כי תבל עשו על הארץ. (יא) ולא יהיה כל טמא לפני אלוהינו בתוך העם אשר בחר בו לסגולת מלכים. (יב) ועוד כתוב: ארור שוכב עם אשת אביו כי גילה ערות אביו, ואמרו כל קדושי ה' אמן ואמן. (יג) ואתה משה, צו את בני ישראל ושמרו את הדבר הזה, כי משפט מוות בו, וטמא הוא ואין כפרה לכפר על איש אשר עשה את הרעה הזאת, כי אם בהרוג ובהמית ובסקול ובהכרית אותו מקרב עם אלוהינו. (יד) אף יום אחד לא יחיה על הארץ האיש העושה זאת בישראל, כי פיגול וטמא היא. (טו) ולא יאמרו כי חיה חיה ראובן ונסלח לו אחרי שכבו את פילגש אביו בעוד אישה יעקב אביו חי. (טז) כי אז טרם יצוה המשמרת והמשפט והחוקה עד תומה, להיות חוק עולם לכל אדם. (יז) כי בימיך היה לחוק עת וימים, וחוק עולם לדורות עולם. (יח) ואין קצה לחוק הזה, ואין סליחה לעוון כזה, כי אם היכרת יכרתו שניהם יחדו מקרב העם ביום עשותם זאת יומתו.
(יט) ואתה משה כתוב זאת לישראל לשמור ולעשות על פי הדבר הזה, ולא יעשו חטא משפט מוות, כי ה' אלוהינו הוא שופט אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד. (כ) ואמור להם את החוקה הזאת למען ישמעו ויזהרו וישמרו לנפשותם, ולא יאבדו ולא יכרתו מן הארץ. (כא) כי טמא ותועבה ונכתם וחלל כל עושה זאת על הארץ לפני אלוהינו. (כב) ואין חטא גדול על הארץ מהזנות אשר הם זונים, כי ישראל עם קדוש לה', ועם נחלה לאלוהיו, ועם ממלכת כהנים וסגולה. (כג) ולא ימצא ולא יראה איש טמא כזה בתוך העם הקדוש.

[שנת 2145]

(כד) ובשנה השלישית לשבוע השישי ההוא יצאו יעקב וכל בניו וישבו בבית אברהם עם יצחק אביו ורבקה אימו.
(כה) ואלה שמות בני יעקב: בכורו ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולון בני לאה. (כו) ובני רחל יוסף ובנימין. (כז) ובני בלהה דן ונפתלי ובני זילפה גד ואשר ודינה בת לאה בת יחידה ליעקב. (כח) וילכו וישתחוו לפני יצחק ורבקה. ויהי כראותם אותם ויברכו את יעקב ואת כל בניו. (כט) וישמח יצחק מאוד כי ראה את בני יעקב בנו הקטן ויברכם.