|
|
חבלה במתקני הרכבת ליד בתיר
|
בעיתון "הארץ" מיום 10.9.46 מופיעה הידיעה הבאה: |
|
אחרי שהופצצה הבולשת הצבאית התפוצצויות חבלה במסילות הברזל משמר שנשלח לחקור באינצידנט זה, הותקף באש יריות על-ידי קבוצה קטנה של אנשים ברחוב עזה בירושלים, סמוך למנזר המצלבה. המשמר השיב אש, אבל לא ידוע אם היו אבידות מבין אנשי הקבוצה. לא היו אבידות בין הבריטים. |
|
כמפקד הפעולה התמנה אליהו לוי ("אביאל") והשתתפו בה, בין היתר, יוסף אבני-דנוך ("אבני"), יוסף לוי ("כושי"), מרדכי ארציאלי, עובדיה צבי (נהרג מאוחר יותר בפעולת ה"שובך" - ראה להלן). החבורה נסעה עד למיס קרי במספר מוניות, שהוחרמו באותו יום. משם הם צעדו והגיעו לתחנת הרכבת בבתיר סמוך לשעה 10 בלילה. שם התפזרו בשטח בהתאם לתוכנית והניחו מטענים ליד מסילת הברזל ומתחת למספר גשרונים. לאחר סיום המלאכה, פתחה הקבוצה בצעדה לכיוון ירושלים. בהגיעם, בסביבת חצות לילה, לעמק המצלבה, נתקלו בסיור משוריין של המשטרה. התפתחו חילופי יריות ואל הסיור הושלכו מספר רימוני יד. לאחר שהמשוריין הסתלק מן המקום, פקד "אביאל" על האנשים להתפזר ולהסתנן העירה ביחידוּת. כעבור זמן קצר נשמעה צפירת האזעקה ועוצר הוטל על ירושלים. אבני התקדם לעבר שכונת נווה-שאנן ואת שארית הלילה בילה בשדה. רק למחרת בבוקר הצליח להגיע לביתו. לאחר שהמשוריין הסתלק, הלך כושי עם בן זוגו בשדה. לפתע החבר מעד ונקע את רגלו. כושי נשא את הפצוע על גבו וצעד לעבר שכונת קריית שמואל. בהגיעם לבית הקיצוני של השכונה, נקש כושי על הדלת. |
"מי שם", שאל קול גבר.
"פתח בבקשה את הדלת, כי יש אתי פצוע", ענה כושי. |
|
בעל הדירה פתח את הדלת והכניס את השניים פנימה לביתו. בינתיים התעוררה גם האישה, אשר הכינה להם שתייה חמה וטיפלה בפצוע. בבוקר יצא המארח החוצה, אולם חזר מיד וסיפר כי עוצר הוטל על האזור וכי חיילים מסתובבים בשטח. הוא הציע לכושי ולחברו להישאר בביתו עד למחרת היום, בהנחה שעד אז יבוטל העוצר והם יוכלו ללכת לדרכם. תוך כדי שיחה סיפר כושי כי הם חברי אצ"ל וחזרו מפעולה שביצעו בלילה. תגובת המארח היתה: "אמנם אני איש ההגנה, אולם אגיש עזרה לכל יהודי שלוחם בבריטים". 3 |
