"כאשר הזהירו אותי מורי הגדולים בתורה וחסידות, ובתוכם ידידי הרב החסיד מופת הדור, מוהר"ר ישראל בעש"ט זצ"ל, בענין כונה רצויה בלימוד לשמה, לדבק את עצמי בקדושה וטהרה, עם האותיות (של התורה) בכוח ובפועל... וכשיזכה להבין ולהתדבק בהאותיות הקדושות יוכל להבין מתוך האותיות ממש אפילו עתידות. ומילדותי מיום שהכרתי בדביקות האהבה את מורי ידידי מוהר"ר ישראל הנ"ל, ידעתי נאמנה שהנהגותיו היו בקדושה ובטהרה ברוב חסידות ופרישות... דמטמרין גלין ליה, כבוד ה' הסתר דבר"9.
|
|
תשמע גם עדותו של רבי מנדלי מויטבסק, שהכיר את הבעש"ט בימי ילדותו: |
"היה היה דבר ה' בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום"10.
|
|
מענין להביא כמה עדויות של בני דורות מאוחרים: |
"העידו על מרן הקדוש רבינו חיות נפשינו אור זורח האר"י הבעש"ט כשהיה לומד תורה עם התלמידים הקדושים היה אש מלהטת סביבותיהם, ומתקבצין מלאכי השרת, והיו שומעין הקולות והברקים ואמירת אנכי ה' אלקיך מפי השם יתברך וזה מפורסם הרבה"11" .
|
"אור ישראל וקדושו, רוח אפינו קדוש ה', רבן של כל בני הגולה, שר התורה, אשר לו דומיה תהלה, רבינו ישראל בעל שם טוב, זכותו יגן עלינו, וללהב יצא ללבב, ולהלהיב לבות בני ישראל ולהאיר את העולם, והנה קבלה בידינו מצדיקים יסודי עולם אשר היה בחינת נפש דוד המלך עליו השלום"12.
|
|
כך במקורות החסידיים של בני דורו של הבעש"ט והדורות הבאים אחריו. במקורות של בני הדור האחרים אין הבעש"ט נזכר כלל. קיימים כמה מקורות המגיבים על תנועת החסידות שנתחדשה בימיהם, אולם אין שם הבעש"ט נזכר בהם במפורש. יש המפקפקים אם רמזים אלה מכוונים לתנועת החסידות הבעש"טנית או לספיחים של תנועות אחרות. כגון זו של רבי יהודה חסיד ואחרים. אפילו אלו הפוגעים בחסידות במפורש כמו רבי יחזקאל לנדא מפראג בעל ה"נודע ביהודה", אין מזכירים את שם הבעש"ט. המקורות היחידים המזכירים את הבעש"ט בשמו - בחייו הם רבי מאיר מקונסטנטין, בנו של רבי יעקב מעמדין, ורבי מאיר תאומים אביו של ה"פרי מגדים". רבי מאיר מקונסטנטין שלא היה חסיד, כותב עליו בהוקרה רבה: |
"אלוף ביהודה ובישראל עושה חיל, קטן וגדול שם הוא, ממציא מזור ותרף לגבר אין איל, גדול הוא בששר ושם לו ברקת וגבר בכל, ה"ה הרב המופלג המפורסם בשם טוב מורנו הרב ישראל נרו יאיר"13.
|
|
רבי מאיר תאומים "מגיד מישרים בקהילת לעוורטוב לערך עשר שנים אחר כך נתקבל למגיד מישרים ומורה הוראה בק"ק לבוב" מזכיר את המכתב שנשלח מארץ הקודש, "מה שכתב החסיד מוה"ר גרשון נ"י לגיסו המפורסם בעל שם טוב נ"י". מקור אחר, בן אותו דור, שלא הכיר את הבעש"ט, כותב אף הוא בהוקרה - רבי חיים יוסף דוד אזולאי מזכירו בשתי רשימות בספרו המפורסם "שם הגדולים": "הרב המפורסם קדוש יאמר לו, מוהר"ר ישראל בעל שם טוב"14. וכן מעיד שהספר "אור החיים" נתחבב על הקוראים בפולין מפני ש"הרב החסיד הקדוש מהר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמתו" של מחבר אור החיים15. |
הערות: 1. הורודצקי: החסידות והחסידים ח"א ע' א', דובנוב ב"תולדות החסידות" ע' 42, "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" כרך ג' ע' 981 ורבים אחרים. 2. הרב א"ח גליצנשטק: -רבי ישראל בעל שם טוב" ע' 12, 17, כך גם גרץ: כרך תוספות ב', אולם הם נדחים ע-י דובנוב בתולדות החסידות ע' 44. 3. שבחי הבעש"ט דף א' (דפוסים ראשונים). 4. תאריך זה הוא סופי. לא צדק לנדוי בספרו "הבעש-ט ובני היכלו" בהביאו מסורת שעוד ביום השנה הראשון לפטירתו כבר לא ידעו את יום הפטירה. צדק דובנוב שקבע את התאריך ביום א' דשבועות (תולדות החסידות ע' 69). גם התלבטויותיו בקשר לשנת הפטירה מסולקות. בידי היה סדור כתב-יד מאת רבי אברהם שמשון מרשקוב, בנו של רבי יעקב יוסף מפולנאה. שנכתב בשנת חייו האחרונה של הבעש"ט. יום פטירתו ושנת פטירתו נאמרו במפורש. 5. בהקדמת ספרו של ה"מגיד- - "מגיד דבריו ליעקב" שנרשם ע"י תלמידיו. 6. "תולדות יעקב יוסף" פ' בלק. 7. "צפנת פענח- פ' וארא. 8. "מזכרת לגדולי אוסטרהא" ע' 256. 9. "סוד יכין ובועז", פולנאה תקנ"ד, ע' ה'. 10. פרי הארץ" בדבור המתחיל "יהא שלמא". 11. "היכל הברכה" פ' ואתחנן, לרבי יצחק אייזיק מקומרנא. 12. דברי שלום בהקדמה דף ו' ע"ב. וראה גם: "זוהר ח" פ' וישלח דף של"א ע"ג. 13. בש"ת "מים חיים" לרבי חיים כהן רפפורט אב"ד אוסטרהא. 14. בערך "צפנת פענח". 15. בערך "אור החיים". |
