בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לבתי ספר דתייםיחידה י' , יחידת לימוד אחת, שאלון מספר 29106, קיץ תשס"ו, 2006 |
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון
נושא I: בית שני
ענה על אחת מהשאלות 2-1.
1. שלטון הורדוס (4-37 לפני הספירה)
א. הסבר כיצד רצונו של הורדוס להשתלב בעולם הרומאי בא לידי ביטוי בשתים מפעולותיו.
ב. הצג שתיים מפעולותיו של הורדוס, שנתפסו בעיני רוב התושבים היהודים כחיוביות בעבורם.
תשובה
2. רבן יוחנן בן זכאי
א. עם חורבן בית שני הפסיק מוסד הסנהדרין לפעול.
הסבר את הפגיעה שנגרמה לעם היהודי בעקבות זאת, וכתוב מה עשה רבן יוחנן בן זכאי כדי לצמצם את הפגיעה.
ב. הבא שני הסברים אפשריים לעובדה שלא כל הציבור היהודי תמך בהנהגתו של רבן יוחנן בן זכאי.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 4-3.
3. בתקופת הנציבים הראשונים (41-6 לספירה) נעשו פעולות שפגעו ביהודים.
ציין שתי פעולות כאלה, והסבר במה כל אחת מהפעולות שציינת פגעה ביהודים.
תשובה
4. חלק מהיהודים תמכו במלכות אגריפס (44-41 לספירה) וחלקם הסתייגו ממלכותו.
הסבר סיבה אחת לתמיכה במלכות אגריפס וסיבה אחת להסתייגות ממנה.
תשובה
נושא II: הקהילה היהודית בימי הביניים
ענה על אחת מהשאלות 6-5.
5. סמכות הקהילה
א. מה היתה הבעיה שניסו לפתור באמצעות העיקרון "הפקר בית דין הפקר"?
הסבר כיצד נפתרה הבעיה בעזרת עיקרון זה.
ב. הצג שתי דעות של חכמים בנוגע לזכות של הרוב לכפות את דעתו על המיעוט.
תשובה
6. החצרנים ו"פולמוס הרמב"ם"
א. מה היה מקור כוחם של החצרנים?
הבא דוגמה אחת לשימוש של החצרנים בכוחם זה.
ב. "פולמוס הרמב"ם" מבטא את חוזקה של הקהילה מצד אחד ואת חולשתה מצד אחר.
הסבר טענה זו.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 8-7.
7. מהו חרם?
מדוע היה החרם אמצעי הרתעה יעיל בקהילה היהודית בימי הביניים?
תשובה
8. מדוע היה תיקון תקנות חשוב לחיי הקהילה היהודית בימי הביניים, ומדוע היה צורך לשתף "אדם חשוב" באישור התקנות?
תשובה
נושא III: החסידות
ענה על אחת מהשאלות 10-9.
9. רב הקהילה והצדיק
א. הסבר שני גורמים לפגיעה במעמד רב הקהילה בעקבות ה"מבול".
ב. הסבר רעיון אחד בתורת ה"צדיק" בחסידות, שתרם להידוק הקשר בין הצדיק ובין חסידיו.
תשובה
10. שינויים שחוללה תורת החסידות
א. הסבר את משמעות העולם החומרי עבור החסיד, לאור פירוש החסידות את הרעיון "מלוא כל הארץ כבודו".
ב. הסבר שני שינויים בתחום לימוד התורה, על פי תורת החסידות.
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 12-11.
11. לפרעות ת"ח-ת"ט היו גורמים שונים: גורם כלכלי, גורם דתי וגורם לאומי.
הסבר שניים מגורמים אלה.
תשובה
12. הסבר חידוש אחד בתפיסת רעיון הגאולה על פי החסידות.
תשובה
פרק שני
13. אמנסיפציה
א. הצג שני שינויים בחיי היהודים במדינות אירופה לאחר קבלת האמנסיפציה.
ב. הסבר את הגישה של חת"ם סופר לאמנסיפציה ואת הגישה של הרב שמשון רפאל הירש לאמנסיפציה.
תשובה
14. היחס ליהודים בארצות האסלאם ובאירופה במאה הי"ט
א. הצג את הרקע ל"עלילת דמשק", והסבר מה אפשר ללמוד מההתערבות של מונטיפיורי ושל כְּרֶמְיֶה בפרשה זו.
ב. הסבר שני חידושים באנטישמיות המודרנית לעומת שנאת ישראל בדורות הקודמים.
תשובה
15. העלייה הראשונה
א. מדוע מכנים את העלייה לארץ-ישראל בשנים 1903-1881 "העלייה הראשונה", אף על פי שגם לפני כן היו עליות לארץ-ישראל?
ב. בתקופת העלייה הראשונה היה ויכוח על אופי החיים הציבוריים בארץ.
הסבר כיצד התבטא ויכוח זה ב"פולמוס גדרה" (1887), או הסבר כיצד התבטא ויכוח זה ב"פולמוס השמיטה" (1889).
תשובה
16. זרמים בציונות וזרמים נגד הציונות
א. מה היה נושא המחלוקת בין התומכים ב"ציונות המדינית" ובין התומכים ב"ציונות המעשית"? הצג טיעון אחד של כל אחד מהצדדים שבמחלוקת.
ב. בין היהודים הדתיים הייתה מחלוקת אם לתמוך בתנועה הציונית.
הסבר שתי נקודות במחלוקת.
תשובה
פרק שלישי
17. כולל
תשובה
18. ארבע ערי הקודש
תשובה
19. מקווה ישראל
תשובה
20. מרוץ החימוש
תשובה
21. "ארבע עשרה הנקודות" של וילסון
תשובה
22. הסכם סייקט-פיקו
תשובה
23. "הגדודים העבריים"
תשובה
דוגמאות לתשובות (לא מחייבות)
1. שלטונו של הורדוס (4-37 לפני הספירה)
א. הסבר כיצד רצונו של הורדוס להשתלב בעולם הרומי בא לידי ביטוי בשתיים מפעולותיו -
התנהלות חצר מלכותו כחצר הלניסטית, כי ראה בעצמו מלך הלניסטי. -
עידוד היסוד הנכרי בארץ ובניית ערים יווניות בשל תפיסתו הרב-תרבותית. -
התעלמות מהרגשות הלאומיים והדתיים של העם (הכחדת הכהונה, בית חשמונאי, מינוי כהונה חדש, תליית הנשר הרומי מעל שער בית המקדש) - מתוך תפיסת השלטון ה הרומית שהמלך הוא שליט יחיד והכול תלוי ברצונו. -
ריבוי מפעלי הבנייה של המלך, כמקובל בעולם הרומאי. -
אימוץ פולחן הקיסר בארץ (חוץ מירושלים) - כדי לזכות באהדת הרומאים. -
הנהגת משחקים כל ארבע שנים, שאליהם הוזמנו אורחים רבים, כדי לבטא את הקשר התרבותי והמדיני עם רומא.
ב. פעולות של הורדוס שנתפסו בעיני רוב התושבים היהודים כחיוביות בעבורם:
- שיקום כלכלי של מעמד האיכרים - הפחתת נטל המסים, הספקת זרעים חינם, קניית תבואה בשנת בצורת.
- הקמת יישובים חדשים ליהודים שעלו מן התפוצה.
- הרחבת בניין בית המקדש.
- מתן תעסוקה (בעקבות מפעלי הבנייה).
- שמר שבת וכשרות בפרהסיה.
- הלך לדין תורה עם בניו.
- נשואין למרים החשמונאית.
השאלה הבאה
2. רבן יוחנן בן זכאי
א. הפגיעה בעם היהודי בעקבות הפסקת פעולות מוסד הסנהדרין:
- לא היה מי שיפסוק הלכות.
- התמוטטות מוסד ההנהגה המרכזי (רשות מחוקקת, שופטת ומבצעת) של החברה היהודית.
- התמוטטות "המוסד האקדמי" - בית המדרש העליון לתורה.
- פגיעה מורלית.
מה עשה רבן יוחנן בן זכאי כדי לצמצם פגיעה זו:
- הקים את בית המדרש ביבנה ששימש מוסד הנהגה חלופי לסנהדרין - בית מדרש שבו לומדים תורה, פוסקים הלכות ומתקנים תקנות (מחוקקים חוקים בתחום הדת).
- תיקן תקנות שנתנו ליבנה מעמד של ממשיכת הסנהדרין בירושלים.
ב. הסברים אפשריים לעובדה שלא כל הציבור תמך בהנהגת רבן יוחנן בן זכאי:
- מפני שעזב את ירושלים בזמן המצור.
- לא ראו בו מנהיג חוקי משום שלא היה מבית הלל.
- קבוצות שהיו בהנהגה בזמן המקדש, כגון הכהונה והעשירים, קשה היה להן להשלים עם השינוי במעמדן. בני בתירא, בנאים.
- היו חכמים שלא יכלו להסתגל לרעיון של מרכז רוחני חדש כתחליף לירושלים.
2. רבן יוחנן בן זכאי
א. הפגיעה בעם היהודי בעקבות הפסקת פעולות מוסד הסנהדרין:
- לא היה מי שיפסוק הלכות.
- התמוטטות מוסד ההנהגה המרכזי (רשות מחוקקת, שופטת ומבצעת) של החברה היהודית.
- התמוטטות "המוסד האקדמי" - בית המדרש העליון לתורה.
- פגיעה מורלית.
מה עשה רבן יוחנן בן זכאי כדי לצמצם פגיעה זו:
- הקים את בית המדרש ביבנה ששימש מוסד הנהגה חלופי לסנהדרין - בית מדרש שבו לומדים תורה, פוסקים הלכות ומתקנים תקנות (מחוקקים חוקים בתחום הדת).
- תיקן תקנות שנתנו ליבנה מעמד של ממשיכת הסנהדרין בירושלים.
ב. הסברים אפשריים לעובדה שלא כל הציבור תמך בהנהגת רבן יוחנן בן זכאי:
- מפני שעזב את ירושלים בזמן המצור.
- לא ראו בו מנהיג חוקי משום שלא היה מבית הלל.
- קבוצות שהיו בהנהגה בזמן המקדש, כגון הכהונה והעשירים, קשה היה להן להשלים עם השינוי במעמדן. בני בתירא, בנאים.
- היו חכמים שלא יכלו להסתגל לרעיון של מרכז רוחני חדש כתחליף לירושלים.
השאלה הבאה
3. הפעולות שפגעו ביהודים ובמה פגעו:
- הצנזוס, מפקד האוכלוסין ומדידת הקרקע לצורך מיסוי - פגיעה בחירות המדינית.
- נטל כבד של מסים ומכסים - פגיעה כלכלית, וכמו כן מבטא מצב של עבדות.
- התערבות במינוי הכוהן הגדול - פגיעה דתית ולאומית - החזקת בגדי הכה"ג.
- הכנסת שלטים לירושלים ובהם תמונות הקיסר - פגיעה ברגשות דתיים.
- ניסיון להציב את פסל קליגולה במקדש - פגיעה ברגשות דתיים.
- הטבעת סמלים אליליים במטבעות הברונזה - פגיעה ברגשות דתיים ולאומיים.
- טבח פילאטוס בעולי רגל מהגליל ובשומרונים.
- פילטוס עשה מעשי שחיתות - שוד וכו', שימוש בכספי המקדש.
- עיוות הדין, העדפת נכרים על פני יהודים.
3. הפעולות שפגעו ביהודים ובמה פגעו:
- הצנזוס, מפקד האוכלוסין ומדידת הקרקע לצורך מיסוי - פגיעה בחירות המדינית.
- נטל כבד של מסים ומכסים - פגיעה כלכלית, וכמו כן מבטא מצב של עבדות.
- התערבות במינוי הכוהן הגדול - פגיעה דתית ולאומית - החזקת בגדי הכה"ג.
- הכנסת שלטים לירושלים ובהם תמונות הקיסר - פגיעה ברגשות דתיים.
- ניסיון להציב את פסל קליגולה במקדש - פגיעה ברגשות דתיים.
- הטבעת סמלים אליליים במטבעות הברונזה - פגיעה ברגשות דתיים ולאומיים.
- טבח פילאטוס בעולי רגל מהגליל ובשומרונים.
- פילטוס עשה מעשי שחיתות - שוד וכו', שימוש בכספי המקדש.
- עיוות הדין, העדפת נכרים על פני יהודים.
השאלה הבאה
4. סיבות לתמיכה במלכות אגריפס:
- בזכות היותו צאצא לבית חשמונאי - ראו בו מלך יהודי לכל דבר.
- רכש תדמית של אדם שמתמסר להבטחת שלומם וטובתם של היהודים.
- הקפדתו על קיום מצוות.
- דאגתו לביטחונה של הארץ - חיזוק חומות ירושלים.
- הקל את עול המסים.
- הפך את ירושלים לבירת מממלכתו.
- עשה פעולות סמליות (כגון תליית שרשרת הזהב שקיבל מהרומאים על המקדש) לבטא את תודתו לקב"ה.
סיבות להסתייגות מאגריפס: -
מוצאו האדומי פוסל אותו מלשמש מלך היהודים (הם טענו שאסור לו אף להיכנס למקדש).
- כהונה הגדולה הסתייגה בשל צמצום סמכויותיה או משום שהוא קיבל עליו את השמירה על בגדי הכוהן הגדול. - צבא נכרי.
- רוחב הלב שנהג כלפי הערים היווניות בארץ, בניה, עריכת משחקים.
4. סיבות לתמיכה במלכות אגריפס:
- בזכות היותו צאצא לבית חשמונאי - ראו בו מלך יהודי לכל דבר.
- רכש תדמית של אדם שמתמסר להבטחת שלומם וטובתם של היהודים.
- הקפדתו על קיום מצוות.
- דאגתו לביטחונה של הארץ - חיזוק חומות ירושלים.
- הקל את עול המסים.
- הפך את ירושלים לבירת מממלכתו.
- עשה פעולות סמליות (כגון תליית שרשרת הזהב שקיבל מהרומאים על המקדש) לבטא את תודתו לקב"ה.
סיבות להסתייגות מאגריפס: -
מוצאו האדומי פוסל אותו מלשמש מלך היהודים (הם טענו שאסור לו אף להיכנס למקדש).
- כהונה הגדולה הסתייגה בשל צמצום סמכויותיה או משום שהוא קיבל עליו את השמירה על בגדי הכוהן הגדול. - צבא נכרי.
- רוחב הלב שנהג כלפי הערים היווניות בארץ, בניה, עריכת משחקים.
השאלה הבאה
5. סמכות הקהילה
א. הבעיה:
בעיית ביסוס סמכות הקהילה לתקן תקנות.
היה צורך לבסס את סמכות השלטון ולתת תוקף להסדרים שנקבעו על ידי המנהיגות. מהקהילות היהודיות היו קטנות מאוד, מה שעורר ספק אם סמכות קהילות קטנות משתווה לסמכות של "בני העיר".
הפתרון:
"הפקר בית דין-הפקר" הורחב, וכללו בו גם את סמכותם של מנהיגי הקהילה לקבוע הסדרים ולתקן תקנות לפי צורכי השעה.
ב. דעות של חכמים בנוגע לזכות של הרוב לכפות את דעתו על המיעוט:
- הרוב רשאי לכפות את דעתו על המיעוט. (רשב"א), "אחרי רבים להטות".
- הרוב רשאי לכפות את דעתו על המיעוט, בתנאי שהמיעוט הסכים מראש לקבלת דעת הרוב. (רבנו תם, רי"ף).
- המנהיגות נבחרה על ידי רוב בני הקהילה, כלומר היא מייצגת את הרוב, ולכן בסמכותה להכריע, כל עוד רוב בני הקהילה אינם מתנגדים לכך. (ר"י מינץ).
- יש לקבל את הכרעת הרוב, חוץ מאשר בענייני מסים (רא"ש).
5. סמכות הקהילה
א. הבעיה:
בעיית ביסוס סמכות הקהילה לתקן תקנות.
היה צורך לבסס את סמכות השלטון ולתת תוקף להסדרים שנקבעו על ידי המנהיגות. מהקהילות היהודיות היו קטנות מאוד, מה שעורר ספק אם סמכות קהילות קטנות משתווה לסמכות של "בני העיר".
הפתרון:
"הפקר בית דין-הפקר" הורחב, וכללו בו גם את סמכותם של מנהיגי הקהילה לקבוע הסדרים ולתקן תקנות לפי צורכי השעה.
ב. דעות של חכמים בנוגע לזכות של הרוב לכפות את דעתו על המיעוט:
- הרוב רשאי לכפות את דעתו על המיעוט. (רשב"א), "אחרי רבים להטות".
- הרוב רשאי לכפות את דעתו על המיעוט, בתנאי שהמיעוט הסכים מראש לקבלת דעת הרוב. (רבנו תם, רי"ף).
- המנהיגות נבחרה על ידי רוב בני הקהילה, כלומר היא מייצגת את הרוב, ולכן בסמכותה להכריע, כל עוד רוב בני הקהילה אינם מתנגדים לכך. (ר"י מינץ).
- יש לקבל את הכרעת הרוב, חוץ מאשר בענייני מסים (רא"ש).
השאלה הבאה
6. החצרנים ו"פולמוס הרמב"ם"
א. מקור כוחם של החצרנים:
- ממון שהעניקו לשליט או הלוו לו.
- שיירות ששירתו את השליט (רופאים, פקידים וכד').
- קשר אישי עם השליט ואמון שנוצר ביניהם.
דוגמאות לשימוש החצרנים בכוח זה:
- היו פטורים מתשלום מסים.
- נהנו מזכויות מיוחדות מטעם השליטים.
- מינו את עצמם לתפקידים בקהילה.
- השליטו את דעתם, כגון במינויים לתפקידים בקהילה.
- ביטלו גזרות של השלטון.
- עודדו פעילות תרבותית (פטרונים של כותבים).
ב. הסבר הטענה:
ביטוי לחוזק הקהילה - תחושת הערבות ההדדית גברה על הפילוג, והסכנה החיצונית שאיימה על שני המחנות (לחץ נוצרים להמרה והפגיעות ביהודים) שימשו גורמים מלכדים ששמרו על אחדות הקהילה.
ביטוי לחולשת הקהילה - הקיטוב בחברה היהודית.
- חשש מפני עזיבת הדת בעקבות לימוד "מורה נבוכים" או לימוד תלמוד בעקבות "היד החזקה".
6. החצרנים ו"פולמוס הרמב"ם"
א. מקור כוחם של החצרנים:
- ממון שהעניקו לשליט או הלוו לו.
- שיירות ששירתו את השליט (רופאים, פקידים וכד').
- קשר אישי עם השליט ואמון שנוצר ביניהם.
דוגמאות לשימוש החצרנים בכוח זה:
- היו פטורים מתשלום מסים.
- נהנו מזכויות מיוחדות מטעם השליטים.
- מינו את עצמם לתפקידים בקהילה.
- השליטו את דעתם, כגון במינויים לתפקידים בקהילה.
- ביטלו גזרות של השלטון.
- עודדו פעילות תרבותית (פטרונים של כותבים).
ב. הסבר הטענה:
ביטוי לחוזק הקהילה - תחושת הערבות ההדדית גברה על הפילוג, והסכנה החיצונית שאיימה על שני המחנות (לחץ נוצרים להמרה והפגיעות ביהודים) שימשו גורמים מלכדים ששמרו על אחדות הקהילה.
ביטוי לחולשת הקהילה - הקיטוב בחברה היהודית.
- חשש מפני עזיבת הדת בעקבות לימוד "מורה נבוכים" או לימוד תלמוד בעקבות "היד החזקה".
השאלה הבאה
7. חרם:
נידוי, איסור לבוא במגע עם הציבור.
מדוע היה החרם אמצעי הרתעה יעיל:
- החרם נתפס כעונש משמים.
- החרם היה עונש חברתי-כלכלי.
- החרם פגע בזהות ההשתייכות לקהילה.
7. חרם:
נידוי, איסור לבוא במגע עם הציבור.
מדוע היה החרם אמצעי הרתעה יעיל:
- החרם נתפס כעונש משמים.
- החרם היה עונש חברתי-כלכלי.
- החרם פגע בזהות ההשתייכות לקהילה.
השאלה הבאה
8. מדוע היה תיקון תקנות חשוב לחיי הקהילה:
- התקנות חיזוק את סמכותה של הנהגת הקהילה.
- התקנות חיזקו את אחדות הקהילה.
- התקנות סייעו להתמודד עם המציאות של חברת מיעוט בעולם הנוצרי והמוסלמי.
- התקנות סייעו לארגון הסדר החברתי.
מדוע היה צורך לשתף "אדם חשוב" באישור התקנות:
- הייתה סכנה כי מנהיגים חסרי כישורים מתאימים יתקנו תקנות הנוגדות את ההלכה או את הצדק ויחייבו בהן את כל הקהילה.
- כדי למנוע פגיעה שרירותית בזכויות המיעוט.
- השפעת הנוהג הנוצרי.
8. מדוע היה תיקון תקנות חשוב לחיי הקהילה:
- התקנות חיזוק את סמכותה של הנהגת הקהילה.
- התקנות חיזקו את אחדות הקהילה.
- התקנות סייעו להתמודד עם המציאות של חברת מיעוט בעולם הנוצרי והמוסלמי.
- התקנות סייעו לארגון הסדר החברתי.
מדוע היה צורך לשתף "אדם חשוב" באישור התקנות:
- הייתה סכנה כי מנהיגים חסרי כישורים מתאימים יתקנו תקנות הנוגדות את ההלכה או את הצדק ויחייבו בהן את כל הקהילה.
- כדי למנוע פגיעה שרירותית בזכויות המיעוט.
- השפעת הנוהג הנוצרי.
השאלה הבאה
9. רב הקהילה והצדיק
א. גורמים לפגיעה במעמד רב הקהילה בעקבות ה"מבול":
- המינוי היה תלוי בקרבה ל"תקיפים".
- קניית הרבנות בכסף.
- ניכור מפשוטי העם.
- נחלש ועמד לימוד התורה והמחויבות להלכה.
- פגיעה פיזית ברבנים (נהרגו).
- לא הבקיאות בתורה הייתה המדד למנוי הרבנים.
- הגירת רבנים למרכז אירופה הביאה להתמעטות הרבנים ולפגיעה במעמד הרבנות.
ב. רעיון בתורת "הצדיק", שתרם לקשר בין הצדיק לבין החסידים: -
הצדיק כצינור מקשר. -
מוריד את השפע. -
ההידבקות בתלמיד חכם. -
בין הצדיק לחסיד קיים קשר אורגני (משל גוף האדם). -
לחסידים ולצדיק יש שורש נשמה אחד (ולכן הם יכולים לחלוק זה עם זה חוויות ורגשות). -
החצר החסידית.
9. רב הקהילה והצדיק
א. גורמים לפגיעה במעמד רב הקהילה בעקבות ה"מבול":
- המינוי היה תלוי בקרבה ל"תקיפים".
- קניית הרבנות בכסף.
- ניכור מפשוטי העם.
- נחלש ועמד לימוד התורה והמחויבות להלכה.
- פגיעה פיזית ברבנים (נהרגו).
- לא הבקיאות בתורה הייתה המדד למנוי הרבנים.
- הגירת רבנים למרכז אירופה הביאה להתמעטות הרבנים ולפגיעה במעמד הרבנות.
ב. רעיון בתורת "הצדיק", שתרם לקשר בין הצדיק לבין החסידים: -
הצדיק כצינור מקשר. -
מוריד את השפע. -
ההידבקות בתלמיד חכם. -
בין הצדיק לחסיד קיים קשר אורגני (משל גוף האדם). -
לחסידים ולצדיק יש שורש נשמה אחד (ולכן הם יכולים לחלוק זה עם זה חוויות ורגשות). -
החצר החסידית.
השאלה הבאה
10. שינויים שחוללה תורת החסידות
א. משמעות העולם החומרי לאור הרעיון של "מלוא כל הארץ כבודו":
- העולם החומרי מקבל משמעות של קדושה ("לית אתר פנוי מיניה").
- האידיאל הוא לחשוף את האופי האלוקי בהוויה והחסיד עושה זאת על ידי כך שהוא מגיע לדבקות גם בשעת עשיית הפעולות הגשמיות היום-יומיות, ולא רק על ידי לימוד תורה ותפילה.
- אם אינו מקשר לפירוש מלא כל הארץ כבודו.
שינויים שחוללה החסידות בנוגע ללימוד תורה:
- לימוד התורה אינו הערך העליון אלא רק אחד מהאמצעים להגיע לדבקות (שהיא הערך העליון).
- לימוד התורה מחייב כוונה.
- בלימוד התורה חושפים את הנסתר / האלוקי על ידי האותיות והמילים.
- לימוד התורה אינו מדרג (בסולם החברתי) את הלומד גבוה יותר מזה שאינו לומד.
10. שינויים שחוללה תורת החסידות
א. משמעות העולם החומרי לאור הרעיון של "מלוא כל הארץ כבודו":
- העולם החומרי מקבל משמעות של קדושה ("לית אתר פנוי מיניה").
- האידיאל הוא לחשוף את האופי האלוקי בהוויה והחסיד עושה זאת על ידי כך שהוא מגיע לדבקות גם בשעת עשיית הפעולות הגשמיות היום-יומיות, ולא רק על ידי לימוד תורה ותפילה.
- אם אינו מקשר לפירוש מלא כל הארץ כבודו.
שינויים שחוללה החסידות בנוגע ללימוד תורה:
- לימוד התורה אינו הערך העליון אלא רק אחד מהאמצעים להגיע לדבקות (שהיא הערך העליון).
- לימוד התורה מחייב כוונה.
- בלימוד התורה חושפים את הנסתר / האלוקי על ידי האותיות והמילים.
- לימוד התורה אינו מדרג (בסולם החברתי) את הלומד גבוה יותר מזה שאינו לומד.
השאלה הבאה
11. הסבר הגורמים:
גורם כלכלי - שעבוד כלכלי של האיכרים בשל היותם צמיתים. היהודים המוכסים ייצגו את הפולנים המשעבדים.
גורם דתי - הסתה של הכנסייה הפרובוסלבית; נגד היהודים ונגד הפולנים הקתולים.
גורם לאומי - האוקראינים (הקוזקים) שנאו את השלטון הפולני המרכזי, ושאפו להקים ממלכה אוקראינית. הפולנים לא הגנו על היהודים וניסו להינצל על ידי שחשפו את היהודים לפורעים.
11. הסבר הגורמים:
גורם כלכלי - שעבוד כלכלי של האיכרים בשל היותם צמיתים. היהודים המוכסים ייצגו את הפולנים המשעבדים.
גורם דתי - הסתה של הכנסייה הפרובוסלבית; נגד היהודים ונגד הפולנים הקתולים.
גורם לאומי - האוקראינים (הקוזקים) שנאו את השלטון הפולני המרכזי, ושאפו להקים ממלכה אוקראינית. הפולנים לא הגנו על היהודים וניסו להינצל על ידי שחשפו את היהודים לפורעים.
השאלה הבאה
12. חידושים בתפיסת רעיון הגאולה על פי החסידות:
- הגאולה היא ההכרה שבכל דבר מצויה האלוקות, גם בטוב וגם ברע.
- הגאולה הפרטית פירושה שלטון הרוח על הגוף, הגשמה על הגשמיות, השתחררות מן הכוחות הרעים.
- הגאולה תלויה בפרט, באדם עצמו - בכך החסידות מטילה על האדם את האפשרות והאחריות לקרב את הגאולה, גם באמצעות החיים בגולה. פירוש זה אפשר את המשך ההתמודדות עם מצב הגלות.
- יש קשר בין גאולת הפרט לגאולת הכלל. גאולת הפרט קודמת לגאולת הכלל, לגאולה הקיבוצית-ההיסטורית. לחאר שכל פרט יתגבר על יצריו הרעים ויגיע לגאולה נפשית-רוחנית, תתרחש הגאולה הארצית, (ההיסטורית) של העם.
- הכרה שגם ברע מצויים ניצוצות של קדושה (אם כי בהסתר) = היא גאולה.
- יש שלושה רובדי קיום מקבילים (עש"ן), וגאולה באחד מהם מתקשרת גם לאחרים.
- ביטול האני.
12. חידושים בתפיסת רעיון הגאולה על פי החסידות:
- הגאולה היא ההכרה שבכל דבר מצויה האלוקות, גם בטוב וגם ברע.
- הגאולה הפרטית פירושה שלטון הרוח על הגוף, הגשמה על הגשמיות, השתחררות מן הכוחות הרעים.
- הגאולה תלויה בפרט, באדם עצמו - בכך החסידות מטילה על האדם את האפשרות והאחריות לקרב את הגאולה, גם באמצעות החיים בגולה. פירוש זה אפשר את המשך ההתמודדות עם מצב הגלות.
- יש קשר בין גאולת הפרט לגאולת הכלל. גאולת הפרט קודמת לגאולת הכלל, לגאולה הקיבוצית-ההיסטורית. לחאר שכל פרט יתגבר על יצריו הרעים ויגיע לגאולה נפשית-רוחנית, תתרחש הגאולה הארצית, (ההיסטורית) של העם.
- הכרה שגם ברע מצויים ניצוצות של קדושה (אם כי בהסתר) = היא גאולה.
- יש שלושה רובדי קיום מקבילים (עש"ן), וגאולה באחד מהם מתקשרת גם לאחרים.
- ביטול האני.
השאלה הבאה
13. אמנסיפציה
א. השינויים בחיי היהודים במדינות אירופה לאחר קבלת האמנסיפציה: -
נפתחו והורחבו סוגי העיסוק שהיו סגורים בפני יהודים עד עתה. -
ריבוי תנודות אוכלוסין. -
הוסרו ההגבלות על חופש התנועה. -
הותר ליהודים לגור במקומות שנאסר עליהם לגור בהם קודם לכן. -
התקרבות לחברה הנוצרית מבחינה תרבותית-חברתית (התבוללות). -
התרופפות הקהילה כגורם מלכד בחיי היהודים (עקב ביטול חובת ההשתייכות לקהילה). -
נפתחו בפנים מסגרות לימוד (אוניברסיטה). -
נפתחה הדרך למעורבות יהודית בחיים הפוליטיים. -
היהודים נחשפו לאנטישמיות המודרנית. -
התפתחות זרמים דתיים. -
עליות הרעיון הלאומי.
ב. היחס של חת"ם סופר לאמנסיפציה:
ראה באמנסיפציה סיכון רב - משום שהחיים הנוחים יותר בגולה עלולים להסיט את היהודי מהשאיפה לגאולה ולעלייה לארץ ישראל.
חשש מהתבוללות.
היחס של רש"ר הירש לאמנסיפציה:
ראה באמנסיפציה אתגר חיובי, המאפשר לעם ישראל להגשים את ייעודו בהווה ולהיות אור לגויים.
תורה עם דרך ארץ. ניתן לשלב לימודי חול וקודש. האמנציפציה מאפשרת לימוד מקצועות חול. האמנציפציה מאפשרת קיום מצוות ללא פחד.
13. אמנסיפציה
א. השינויים בחיי היהודים במדינות אירופה לאחר קבלת האמנסיפציה: -
נפתחו והורחבו סוגי העיסוק שהיו סגורים בפני יהודים עד עתה. -
ריבוי תנודות אוכלוסין. -
הוסרו ההגבלות על חופש התנועה. -
הותר ליהודים לגור במקומות שנאסר עליהם לגור בהם קודם לכן. -
התקרבות לחברה הנוצרית מבחינה תרבותית-חברתית (התבוללות). -
התרופפות הקהילה כגורם מלכד בחיי היהודים (עקב ביטול חובת ההשתייכות לקהילה). -
נפתחו בפנים מסגרות לימוד (אוניברסיטה). -
נפתחה הדרך למעורבות יהודית בחיים הפוליטיים. -
היהודים נחשפו לאנטישמיות המודרנית. -
התפתחות זרמים דתיים. -
עליות הרעיון הלאומי.
ב. היחס של חת"ם סופר לאמנסיפציה:
ראה באמנסיפציה סיכון רב - משום שהחיים הנוחים יותר בגולה עלולים להסיט את היהודי מהשאיפה לגאולה ולעלייה לארץ ישראל.
חשש מהתבוללות.
היחס של רש"ר הירש לאמנסיפציה:
ראה באמנסיפציה אתגר חיובי, המאפשר לעם ישראל להגשים את ייעודו בהווה ולהיות אור לגויים.
תורה עם דרך ארץ. ניתן לשלב לימודי חול וקודש. האמנציפציה מאפשרת לימוד מקצועות חול. האמנציפציה מאפשרת קיום מצוות ללא פחד.
השאלה הבאה
14. היחס ליהודים בארצות האסלאם ובאירופה
א. הרקע ל"עלילת דמשק":
- התפרצות שנאה כלפי היהודים מצד המיעוט הנוצרי שחי בהשפלה ובדיכוי תחת השלטון הטורקי.
- ניצול סיטואציה פוליטית של כיבוש סוריה על ידי מוחמד עלי, שליט מצרים, ותמיכת נציגו בנוצרים אפשרו להם להרים ראש ולפגוע ביהודים.
מה אפשר ללמוד מהתערבות מונטיפיורי וכרמיה בפרשה זו:
- חיזוק הסולידריות היהודית, גם בין קהילות המזרח והמערב.
- חיזוק ההשפעה של מונטפיורי וכרמיה בעקבות תהליך האמנסיפציה.
- מעורבות המעצמות בארצות האיסלם.
ב. חידושים באנטישמיות המודרנית לעומת שנאת ישראל בדורות הקודמים:
- תורת הגזע - פסבדו מדעי לעומת דורות קודמים - שנאה דתית. לא יכול להשתנות.
- האנטישמיות נעשתה מכשיר פוליטי במצע המפלגות.
- הדגשת הכוח היהודי המשתלט על העולם. "הפרוטוקולים של זקני ציון", בית רוטשילד, עיתונות. לבוש אחר לשנאה על רקע כלכלי.
- זיהוי היהודים כמהפכנים סוציאליסטים או כקפיטליסטים.
- היהודים הם אסוננו.
- הלאומיות.
14. היחס ליהודים בארצות האסלאם ובאירופה
א. הרקע ל"עלילת דמשק":
- התפרצות שנאה כלפי היהודים מצד המיעוט הנוצרי שחי בהשפלה ובדיכוי תחת השלטון הטורקי.
- ניצול סיטואציה פוליטית של כיבוש סוריה על ידי מוחמד עלי, שליט מצרים, ותמיכת נציגו בנוצרים אפשרו להם להרים ראש ולפגוע ביהודים.
מה אפשר ללמוד מהתערבות מונטיפיורי וכרמיה בפרשה זו:
- חיזוק הסולידריות היהודית, גם בין קהילות המזרח והמערב.
- חיזוק ההשפעה של מונטפיורי וכרמיה בעקבות תהליך האמנסיפציה.
- מעורבות המעצמות בארצות האיסלם.
ב. חידושים באנטישמיות המודרנית לעומת שנאת ישראל בדורות הקודמים:
- תורת הגזע - פסבדו מדעי לעומת דורות קודמים - שנאה דתית. לא יכול להשתנות.
- האנטישמיות נעשתה מכשיר פוליטי במצע המפלגות.
- הדגשת הכוח היהודי המשתלט על העולם. "הפרוטוקולים של זקני ציון", בית רוטשילד, עיתונות. לבוש אחר לשנאה על רקע כלכלי.
- זיהוי היהודים כמהפכנים סוציאליסטים או כקפיטליסטים.
- היהודים הם אסוננו.
- הלאומיות.
השאלה הבאה
15. העלייה הראשונה
א. מדוע העלייה הראשונה מכונה כך:
- לראשונה נוספו מניעים לאומיים לעלייה. בעליות הקודמות היו המניעים דתיים משיחיים.
- התפיסה החברתית-הכלכלית של עולי העלייה הראשונה הייתה שונה משל קודמיהם. הם שאפו להקים בארץ חברה בעלת מבנה כלכלי-יצרני.
- הורחב היקף ההתיישבות בארץ: הוקמו עשרים וחמש מושבות (את הנחת היסודות הראשונים למושבות אפשר לייחס ל"יישוב הישן").
ב. כיצד מבטא "פולמוס גדרה" את הוויכוח על אופי החיים הציבוריים:
הוויכוח היה אם להשבית את עבודת האדמה לגמרי, בשנת השמיטה תרמ"ט, או לאפשר עבודת אדמה גם בשנת שמיטה על פי היתר המכירה באופן שהתירו רבנים, כדי לא לפגוע בהתפתחות היישוב החקלאי. היו מושבות שהשביתו לחלוטין את עבודת האדמה כגון עקרון והיו מושבות שהסתמכו על היתר המכירה, ועבדו על פי הגבלותיו של ההיתר.
15. העלייה הראשונה
א. מדוע העלייה הראשונה מכונה כך:
- לראשונה נוספו מניעים לאומיים לעלייה. בעליות הקודמות היו המניעים דתיים משיחיים.
- התפיסה החברתית-הכלכלית של עולי העלייה הראשונה הייתה שונה משל קודמיהם. הם שאפו להקים בארץ חברה בעלת מבנה כלכלי-יצרני.
- הורחב היקף ההתיישבות בארץ: הוקמו עשרים וחמש מושבות (את הנחת היסודות הראשונים למושבות אפשר לייחס ל"יישוב הישן").
ב. כיצד מבטא "פולמוס גדרה" את הוויכוח על אופי החיים הציבוריים:
הוויכוח היה אם להשבית את עבודת האדמה לגמרי, בשנת השמיטה תרמ"ט, או לאפשר עבודת אדמה גם בשנת שמיטה על פי היתר המכירה באופן שהתירו רבנים, כדי לא לפגוע בהתפתחות היישוב החקלאי. היו מושבות שהשביתו לחלוטין את עבודת האדמה כגון עקרון והיו מושבות שהסתמכו על היתר המכירה, ועבדו על פי הגבלותיו של ההיתר.
השאלה הבאה
16. זרמים בציונות וזרמים נגד הציונות
א. נושא המחלוקת בין התומכים ב"ציונות המדינית" ובין התומכים ב"ציונות המעשית"
האם רשאית להתיישב בארץ ישראל ואחר כך לקבל צ'רטר או להיפך - ראשית לקבל צ'רטר ואחר כך להתיישב בארץ.
טיעונים של "הציונות המדינית":
- יש סיכוי להשיג את הסכמת מעצמות אירופה להעניק ליהודים את ארץ-ישראל, כי מדינות אירופה מעוניינות לפתור את בעיית היהודים שבמדינותיהם, ולכן צריך להקדיש את מירב המאמצים להשגת צ'רטר.
- רק התיישבות גלויה ומוכרת תוכל לפתור את בעיית היהודים. הסתננות לא חוקית תגרום להחזרת היהודים לארצותיהם.
- התיישבות לא חוקית תגרום לבזבוז כספים לשווא (על שוחד לטורקים).
טיעונים של "הציונות המעשית":
- ארץ נקנית במעשים - התיישבות.
- הצלת יהודי אירופה אינה מאפשרת לחכות עד לקבלת צ'רטר.
- פעילות מעשית מסייעת לפעילות מדינית כי היא תחזק את התביעה להתיישבות בארץ ישראל.
ב. המחלוקת בין היהודים הדתיים אם לתמוך בתנועה הציונית: -
האם הציונות היא הפרה של "שלוש השבועות". -
האם הגאולה צריכה להתרחש בדרך הטבע או בדרך נס. -
האם מותר לשתף פעולה עם חילונים. -
האם קיימת סכנה שהציונות תשמש תחליף לדת.
16. זרמים בציונות וזרמים נגד הציונות
א. נושא המחלוקת בין התומכים ב"ציונות המדינית" ובין התומכים ב"ציונות המעשית"
האם רשאית להתיישב בארץ ישראל ואחר כך לקבל צ'רטר או להיפך - ראשית לקבל צ'רטר ואחר כך להתיישב בארץ.
טיעונים של "הציונות המדינית":
- יש סיכוי להשיג את הסכמת מעצמות אירופה להעניק ליהודים את ארץ-ישראל, כי מדינות אירופה מעוניינות לפתור את בעיית היהודים שבמדינותיהם, ולכן צריך להקדיש את מירב המאמצים להשגת צ'רטר.
- רק התיישבות גלויה ומוכרת תוכל לפתור את בעיית היהודים. הסתננות לא חוקית תגרום להחזרת היהודים לארצותיהם.
- התיישבות לא חוקית תגרום לבזבוז כספים לשווא (על שוחד לטורקים).
טיעונים של "הציונות המעשית":
- ארץ נקנית במעשים - התיישבות.
- הצלת יהודי אירופה אינה מאפשרת לחכות עד לקבלת צ'רטר.
- פעילות מעשית מסייעת לפעילות מדינית כי היא תחזק את התביעה להתיישבות בארץ ישראל.
ב. המחלוקת בין היהודים הדתיים אם לתמוך בתנועה הציונית: -
האם הציונות היא הפרה של "שלוש השבועות". -
האם הגאולה צריכה להתרחש בדרך הטבע או בדרך נס. -
האם מותר לשתף פעולה עם חילונים. -
האם קיימת סכנה שהציונות תשמש תחליף לדת.
השאלה הבאה
17. כולל
- צורת ארגון של האשכנזים בארץ, על פי ארצות מוצאם. לדוגמה כולל הו"ד (הולנד דייטשלנד), כולל ורשה, כולל וילנא, כולל ווהלין, כולל חב"ד.
- צורת ארגון זו אפיינה את היישוב במאה ה-19.
- לכל כולל היו מוסדות משלו, "חדר" לילדים, בתי כנסת וישיבות.
- בשנת תרכ"ו ייסד ר' שמואל סלנט את "ועד כל הכוללים", ארגון גג שנועד לפקח על הכוללים ולייצג את היישוב האשכנזי כלפי חוץ.
17. כולל
- צורת ארגון של האשכנזים בארץ, על פי ארצות מוצאם. לדוגמה כולל הו"ד (הולנד דייטשלנד), כולל ורשה, כולל וילנא, כולל ווהלין, כולל חב"ד.
- צורת ארגון זו אפיינה את היישוב במאה ה-19.
- לכל כולל היו מוסדות משלו, "חדר" לילדים, בתי כנסת וישיבות.
- בשנת תרכ"ו ייסד ר' שמואל סלנט את "ועד כל הכוללים", ארגון גג שנועד לפקח על הכוללים ולייצג את היישוב האשכנזי כלפי חוץ.
השאלה הבאה
18. ארבע ערי הקודש
- ירושלים, חברון, טבריה, צפת.
- מקום מושבם העיקרי של רוב היהודים שעלו לארץ ישראל עד סוף המאה ה-19.
- נקראו בשם ערי הקודש על שם קברי הצדיקים שנמצאים בתחומן. קדושתה של ירושלים נובעת כמובן בעיקר מהיותה עיר המקדש.
18. ארבע ערי הקודש
- ירושלים, חברון, טבריה, צפת.
- מקום מושבם העיקרי של רוב היהודים שעלו לארץ ישראל עד סוף המאה ה-19.
- נקראו בשם ערי הקודש על שם קברי הצדיקים שנמצאים בתחומן. קדושתה של ירושלים נובעת כמובן בעיקר מהיותה עיר המקדש.
השאלה הבאה
19. מקווה ישראל
- בי"ס חקלאי - אחד ממוסדות החינוך החדשים שהוקמו בארץ ישראל.
- נוסד על ידי קרל נטר ב-1870.
- מטרת המוסד הייתה לגדל דור של חקלאים שיסייעו בהקמת יישובים חקלאיים ובפיתוח ענפי החקלאות בארץ.
- המוסד נחנך בשבת פרשת "בחקתי", ונקרא על פי פסוק בהפטרה של אותה שבת "מקווה ישראל ה' " (ירמיה, י"ז, י"ג).
19. מקווה ישראל
- בי"ס חקלאי - אחד ממוסדות החינוך החדשים שהוקמו בארץ ישראל.
- נוסד על ידי קרל נטר ב-1870.
- מטרת המוסד הייתה לגדל דור של חקלאים שיסייעו בהקמת יישובים חקלאיים ובפיתוח ענפי החקלאות בארץ.
- המוסד נחנך בשבת פרשת "בחקתי", ונקרא על פי פסוק בהפטרה של אותה שבת "מקווה ישראל ה' " (ירמיה, י"ז, י"ג).
השאלה הבאה
20. מרוץ החימוש
- בין 1914-1912.
- גושי הבריתות, מדינות המרכז ומדינות ההסכמה השקיעו הון רב בפיתוח אמצעי לחימה, בהקמת צי ענק, בייצור וברכישה של נשק מכל הסוגים ובהגדלת הצבאות שלהם.
- אירופה תוארה כחבית של אבק שריפה.
- יש הרואים במרוץ החימוש את אחת הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שכן הנשק הרב הזה נועד לא רק להרתיע אלא גם לפעול.
20. מרוץ החימוש
- בין 1914-1912.
- גושי הבריתות, מדינות המרכז ומדינות ההסכמה השקיעו הון רב בפיתוח אמצעי לחימה, בהקמת צי ענק, בייצור וברכישה של נשק מכל הסוגים ובהגדלת הצבאות שלהם.
- אירופה תוארה כחבית של אבק שריפה.
- יש הרואים במרוץ החימוש את אחת הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, שכן הנשק הרב הזה נועד לא רק להרתיע אלא גם לפעול.
השאלה הבאה
21. "ארבע עשרה הנקודות" של וילסון
- וילסון נשיא ארצות הברית נאם בינואר 1918 נאום, ובו רצה לשכנע את בני ארצו ואת הרוסים שהמלחמה צודקת ויש להמשיך בה עד הנצחון והשגת השלום הנכס.
- בנאומו היו 14 נקודות, שעל פיהן שאף לבסס את השלום לאחר המלחמה.
- בין הנקודות: בעד הסכמים גלויים בין מדינות, נגד הסכמים סודיים.
- חופש שיט בימים מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינות.
- תיקון גבולות על פי עיקרון של מתן עצמאות למדינות לאומיות. הקמת פולין.
- סילוק מחיצות כלכליות, מתן הזדמנויות כלכליות שוות לכל המדינות.
- הגבלות החימוש של המדינות שוחרות השלום לצורכי שמירה והגנה בלבד.
21. "ארבע עשרה הנקודות" של וילסון
- וילסון נשיא ארצות הברית נאם בינואר 1918 נאום, ובו רצה לשכנע את בני ארצו ואת הרוסים שהמלחמה צודקת ויש להמשיך בה עד הנצחון והשגת השלום הנכס.
- בנאומו היו 14 נקודות, שעל פיהן שאף לבסס את השלום לאחר המלחמה.
- בין הנקודות: בעד הסכמים גלויים בין מדינות, נגד הסכמים סודיים.
- חופש שיט בימים מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינות.
- תיקון גבולות על פי עיקרון של מתן עצמאות למדינות לאומיות. הקמת פולין.
- סילוק מחיצות כלכליות, מתן הזדמנויות כלכליות שוות לכל המדינות.
- הגבלות החימוש של המדינות שוחרות השלום לצורכי שמירה והגנה בלבד.
השאלה הבאה
22. הסכם סייקס-פיקו
- נערך כהסכם סודי בין אנגליה לצרפת ב-1916 לאחר הצטרפות טורקיה למלחמה לצד מדינות ההסכמה.
- ההסכם דן בחלוקת שטחי האימפריה העותמאנית לאחר הנצחון. בהסכם נקבע שסוריה ולבנון יימסרו לצרפתים, בריטניה תקבל את עבר הירדן המזרחי, את הנגב ואת האזור שבין חיפה לעכו. חצי האי ערב יזכה בעצמאות מלאה תחת שלטון השריף חוסיין. ארץ ישראל המערבית, חוץ מהנגב, תהיה כפופה לנאמנות בין-לאומית.
- הסכם זה עמד בסתירה להסכמים אחרים שנעשו באותו הזמן והיה אחד הגורמים לתסבוכת שנוצרה באזור.
22. הסכם סייקס-פיקו
- נערך כהסכם סודי בין אנגליה לצרפת ב-1916 לאחר הצטרפות טורקיה למלחמה לצד מדינות ההסכמה.
- ההסכם דן בחלוקת שטחי האימפריה העותמאנית לאחר הנצחון. בהסכם נקבע שסוריה ולבנון יימסרו לצרפתים, בריטניה תקבל את עבר הירדן המזרחי, את הנגב ואת האזור שבין חיפה לעכו. חצי האי ערב יזכה בעצמאות מלאה תחת שלטון השריף חוסיין. ארץ ישראל המערבית, חוץ מהנגב, תהיה כפופה לנאמנות בין-לאומית.
- הסכם זה עמד בסתירה להסכמים אחרים שנעשו באותו הזמן והיה אחד הגורמים לתסבוכת שנוצרה באזור.
