דגם תשובות לשאלון בתע"י, לעולים חדשים, מס' 029108,
חורף תשס"ח

1. הבא סיבות לירידת מעמדה של הכהונה בתקופת הורדוס והנציבים
- הורדוס החליש את בית חשמונאי ואת הכהונה הגדולה, שכן ראה בהם מוקד כוח פוליטי.
- הידרדרות מוסרית: הכוהנים הפסיקו ללמד את העם, הם לא היו תלמידי חכמים, סחטו כספים מהעם והתנשאו על העם. הכוהנים הגדולים גזלו מהכוהנים הזוטרים.
- רוב הכוהנים הגדולים נתפסו כמשתפי פעולה עם השלטון הרומאי.

השאלה הבאה

2. הסבר מטרות שהיו להורדוס בהקמת מפעלי הבנייה:
- מציאת חן בעיני העם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות.
- השתלבות בסדר ההלניסטי-רומי.
- התקרבות אל היסוד הנכרי בארץ.
- שיפור המצב הכלכלי ומתן תעסוקה לאלפי עובדים.
- חיזוק הביטחון בארץ ישראל מפני פולשים חיצוניים.

ציון מפעלי בנייה שהקים:
- חידוש בניין בית המקדש.
- בניית מבצרים: יריחו, מצדה, הרודיון.
- העברת איכרים נטולי קרקע למקומות יישוב חדשים.
- בניית מקדשים לכבוד הקיסר אוגוסטוס.
- בניית ערים ומבנים על שמם של שליטי רומא ובמתכונת הלניסטית.
- בנייה ותמיכה נרחבת בערים שונות ברחבי העולם ההלניסטי: טריפולי, צור, צידון, ביירות ודמשק.

השאלה הבאה

3. כתוב בתקנה שתיקן רבן יוחנן בו-זכאי, והסבר מה הייתה מטרתו בתיקון התקנה:
- תקיעה בשופר בראש השנה שחל בשבת - זכר למקדש (על פי סברה אחת) או כדי להסתגל לחיים בלי מקדש ולחזק את בית הדין של ריב"ז (על פי סברה אחרת).
- נטילת לולב בכל מקום שבעה ימים - זכר למקדש.
- איסור אכילת חדש עד סוף היום (ט"ז בניסן) - סייג הבא למנוע את האפשרות שכאשר ייבנה בית המקדש, יאכלו היהודים חדש לפני הנפת העומר.
- קבלת עדות החודש כל היום - בזמן המקדש היה צורך בהגבלה (עד המנחה), כדי למנוע מצבים ששיבשו את סדר העבודה במקדש. עם חורבן המקדש לא היה עוד צורך בהגבלה זו.
- מתן עדות החודש בפני בית דין גדול - כדי להסתגל לחיים ללא מקדש, שכן בית הדין הפך ליורש החוקי של הסנהדרין שבירושלים.
- איסור חילול שבת על ידי עד החודש פרט לתשרי וניסן - כדי להסתגל לחיים בלי מקדש, כדי לחזק את בית הדין של ריב"ז.
- עליית הכוהנים לדוכן יחפים - בכל מקום - זכר למקדש.

השאלה הבאה

4. מרד בר-כוכבא
הבא סיבות למרד בר-כוכבא
- הציפייה למשיח והשאיפה לגאולה: למרות החורבן והניסיון של חכמים לווסת את הלהט המשיחי ולסגל את העם לחיים ללא מקדש, פיעמו בעם תקוות להקים מחדש את בית המקדש, וכשהגיע מנהיג, התאחד העם סביבו והכריז שהוא המלך המשיח.
- מדיניות הרומאים כלפי היהודים: הדריאנוס הפר את הבטחתו לבנות את ירושלים ואת בית המקדש, והתכוון להפוך את ירושלים לעיר אלילית; גזרת המילה (ההיסטוריונים חלוקים בשאלה אם איסור המילה קדם למרד או שמא הוטלה הגזרה בעקבות המרד).
- השפעת המרד של יהודי התפוצות, שאירע 15 שנה קודם לכן.

השאלה הבאה

5. איך הסבירו בימי הביניים, על פי דת האסלאם את הקיום של היהודים בארצות האסלאם
מחד גיסא, היהודים נתפסו כמועמדים ראשונים לקבל את דת האסלאם, שכן האסלאם ראה את עצמו ממשיך של דת ישראל. לפיכך נתפס מעמד היהודים כבעייתי, והיה קושי להניח להם להחזיק ביהדותם. מאידך גיסא, היהודים (והנוצרים) נתפסו כ"עם הספר" שזכו בעבר לדבר האל. לפיכך הייתה התפיסה כי יש לאפשר להם לחיות בביטחון, להגן על רכושם ועל חייהם, אולם מעמדם יהיה מושפל.

השאלה הבאה

6. סמכות הקהילה
א. איך הסבירו חכמי ימי הביניים את סמכות הקהילה:
ביסוס מוסרי:
- הסמכות הנובעת מהאידאל ש"כל ישראל ערבין זה בזה". ביסודה של תפיסה זו מונחים הרעיונות על אודות אחדות ישראל ושותפות הגורל של בניו.
- רצון להעצים את יסוד הקדושה בקהילה הנמצאת בין נכרים בגלות. ק"ק - קהילת קודש.
ביסוס הלכתי:
- הסמכות החוקית הנובעת מהמעמד של הנהגת הקהילה כבית דין שלתקנותיו יש תוקף משפטי מחייב: "הפקר בין דין הפקר".
- פסיקה של חכמים ולפיה להנהגת הקהילה יש יתרון על פני בית דין, ואי אפשר לפסול אותה בטענה של "איבה".
- פסיקתו של ר' יוסף טוב עלם ולפיה לכל קהילה יש סמכות לעשות תקנה לעצמה, ואין לקהילה אחת רשום להתערב בענייניה של אחרת.
- פסיקתם של חכמים על אודות זכות הרוב לכוף את רצונו.

השאלה הבאה

7. כתוב אחת מתקנות רבנו גרשם מאור הגולה, והסבר מה הייתה חשיבות התקנה
- איסור נשיאת שתי נשים: חיזוק מעמד האישה.
- איסור לגרש אישה בלא הסכמתה: חיזוק מעמד האישה.
- איסור על אדם שחייב כספים להזמין את הגובה לבית דין, עד שיפרע מעותיו: מניעת מצב שבו אדם מנצל לרעה את החוק כדי להתחמק מתשלום חובותיו.

השאלה הבאה

8. סיבות להסכמה של הקהילה להתערבות השלטון הנכרי
- כדי להקל על הקהילה את אכיפת תשלום המסים.
- כדי לפתור סכסוכים שהתגלעו בקהילה בין איש לרעהו.
סיבות להתנגדות הקהילה להתערבות השלטון הנכרי
- פגיעה באוטונומיה של הקהילה.
- לעתים מונו אנשים שלא התאימו לתפקיד.

השאלה הבאה

9. "המבול"
הסבר לכך שנפגעו בעיקר היהודים באירועי "המבול":
- העובדה שהיהודים היו בני דת שונה עוררה דחייה אצל האיכרים הנוצרים.
- היהודים היו מעמד ביניים בין הפטיש (האציל) לסדן (האיכר), והאיכרים הוציאו עליהם את זעמם על מצבם הכלכלי הקשה.
- הטפת הכנסייה הפרבוסלבית על בסיס לאומי ודתי.
- האשמת היהודים בשיתוף פעולה עם השוודים, שהיו אויבי פולין.

השאלה הבאה

10. הסבר את התפקיד של הצדיק, על פי רעיון "הצינור":
הצדיק משמש מתווך הן "מלמטה למעלה" מכיוון שהחסיד שדבק בו מועלה על ידו, והן "מלמעלה למטה", שכן הוא משמש צינור שדרכו מוזרם השפע האלוקי אל החסידים.

השאלה הבאה

11. מהי גאולה כללית:
הגאולה הכללית היא לאומית-יהודית וחלה על כל עם ישראל ברגע היסטורי נתון (גאולה היסטורית).

מהי גאולה פרטית:
הגאולה הפרטית היא הגאולה של האדם את עצמו, ותלויה אך ורק במעשיו ולא בגורם

השאלה הבאה

12. כתוב סיבות להתנגדות לחסידות:
- חשש בגלל השבתאות - החסידות הופיעה לאחר תקופה שבה נתגלה משיח שקר שהדיח רבים מעם ישראל.
- חשש מסטייה מהיהדות בגלל שינויים בשחיטה ובתפילה, ומנהגים שנתפסו "מוזרים" במהלך התפילה.
- חשש משינוי ערכים ביהדות בגלל ערעור המרכזיות של לימוד תורה.
- חשש מיצירת דפוסים חברתיים חדשים שיערערו את אחדות הקהילה.
- יצירת הנהגה מטיפוס חדש, מקור סמכות חדש במקום רב הקהילה.

השאלה הבאה

13. הסבר את הגישה של הרש"ר הירש כלפי האמנסיפציה
- לדעת הרש"ר הירש, האמנסיפציה מאפשרת חיי "תורה עם דרך ארץ". דהיינו לחיות כתלמיד חכם ומקפיד על המצוות, ועם זאת גם לרכוש השכלה כללית. כמו כן אפשר לאמץ ערכים אוניברסליים אשר מתאימים לערכי היהדות ומשלימים אותם. כמו כן האמנסיפציה מאפשרת ליהודים חיים מתוך זקיפות קומה (פרנסות מכובדות, הכרה חברתית).
- האמנסיפציה מסייעת להשיב את הייעוד הלאומי של עם ישראל: להיות אור לגויים.

השאלה הבאה

14. כיצד תרמה האמנסיפציה להתפתחות הלאומיות היהודית:
- דווקא תופעת ההתבוללות שבאה בעקבות האמנסיפציה עוררה אצל יהודים רבים את רעיון התחייה הלאומית, כתריס נגד אבדן הזהות היהודית.
- האמנסיפציה איפשרה מגע עם החברה הסובבת, שבה נשבו רוחות של לאומיות. מגמות אלה עודדו התפתחות של לאומיות יהודית.
- האמנסיפציה עוררה לעתים אנטישמיות, וזו גרמה לאכזבה של יהודים רבים מהאמנסיפציה. בעקבות זאת הוחרפה תחושת הזרות וגברו השאיפות להקים תנועה לאומית יהודית.

השאלה הבאה

15. אוטואמנסיפציה ו"חיבת ציון"
מהי הבעיה היהודית על פי פינסקר:
- על פי פינסקר, האנטישמיות היא המאפיין העיקרי של מצב היהודים בגולה, והיא נובעת מכך שאין ליהודים מולדת ולפיכך הם זרים ומוזרים.
- הגויים רואים ביהודים מעין "מת-חי" שממשיך לנדוד בעולם כרוח רפאים, למרות אבדן מולדתו. מכאן היודופוביה - הפחד מפני היהודי.
- בגלל היודופוביה פינסקר אינו רואה באמנסיפציה פתרון, משום שהשחרור המשפטי לא הביא לדעתו לשוויון חברתי. גם ההגירה אינה פתרון הולם, מכיוון שלכל מקום שאליו יגיע היהודי, תהיה אנטישמיות.
- המצב בגלות גרם לאבדן הרגש הלאומי.

מה הפתרון שהציע:
הפתרון היחיד טמון באסטואמנסיפציה - השחרור העצמי: יצירת מסגרת של גאולה עצמית על ידי מציאת מולדת וארץ משלהם.

השאלה הבאה

16. הצג סיבות לתמיכה של הנצי"ב מוולוז'ין בתנועת "חיבת ציון":
- המצווה של יישוב ארץ ישראל.
- שמירה על מצוות התלויות בארץ.
- איחוד העם: העיסוק בנושא של ארץ ישראל מאחד בין בעלי דעות שונות בעם ישראל.
- הגיעה שעת הכושר - "ראה ראינו כי היה ה' את רוח עמו ישראל... להושיב נחלות שוממות בארץ שוממה".

השאלה הבאה

17. הסבר את ההשפעה על הכיבוש הצרפתי באלג'יר על מעמד היהודים שם במחצית השנייה של המאה ה-19
- ב-1870 נתקבלה "פקודת כרמיה", ולפיה ניתנה ליהודי אלג'יר אזרחות צרפתית.
- בתי הספר הממשלתיים הצרפתיים נפתחו לפני יהודים, וכי"ח פתחה בתי ספר. בעקבות כך למדו צעירים רבים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות והיו לנושאי התרבות הצרפתית.
- נפתחו בפני היהודים אפשרויות להשתלב בכל ענפי הכלכלה והמשק.
- האנטישמיות בצרפת השפיעה לרעה על היחסים בין המהגרים הצרפתים שחיו באלג'יר לבין היהודים, ומפעם לפעם פרצו פרעות.
- מתחים חדשים בין יהודים למוסלמים על רקע העובדה שהיהודים הפכו להיות אזרחי צרפת ואילו המוסלמים היו רק נתינים.

השאלה הבאה

18. ההגירה הגדולה ממזרח אירופה
הבדלים בין הגירת היהודים בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 לבין הגירתם של עמים אחרים:
- גורם ההגירה - בעמים אחרים נבעה ההגירה בעיקר מגורמים כלכליים ודמוגרפיים, ואילו אצל היהודים נבעה ההגירה מהתנאים הכלכליים אך בעיקר מהצורך להימלט מהפרעות.
- אחוז המהגרים - אחוז המהגרים היהודים מקרב חברת המוצא (היהודית) שלהם היה גבוה יותר מהאחוז בקרב עמים אחרים.
- מצב משפחתי - בעמים אחרים היו רבים מהמהגרים רווקים, ואילו היהודים נטו להגר כמשפחות.
- אחוז החוזרים - רוב המהגרים בני עמים אחרים לא ראו בישיבתם בארצות הברית ישיבת קבע, ואילו אצל היהודים כמעט שלא הייתה חזרה לארצות המוצא.
- צורת המגורים בארצות המוצא - רוב המהגרים בני עמים אחרים היו כפריים ועובדי אדמה, ואילו רוב המהגרים היהודים הגיעו מערים ומעיירות.
- קידום כלכלי-חברתי - המצב הכלכלי-החברתי של המהגרים היהודים השתפר במהרה בהשוואה למצבם של מהגרים לא יהודים, בעיקר בזכות התארגנות ממוסדת.

השאלה הבאה

19. ארבע ערי הקודש
- ירושלים, חברון, טבריה, צפת.
- מקום מושבם העיקרי של רוב היהודים שעלו לארץ ישראל עד סוף המאה ה-19.
- נקראו בשם ערי הקודש על שם קברי הצדיקים שנמצאים בתחומן. קדושתה של ירושלים נובעת כמובן בעיקר מהיותו עיר המקדש.

השאלה הבאה

20. "החלוקה"
- כספים שאספו השד"רים או נשלחו לארץ ישירות מהגולה.
- כספים אלו חולקו בין תושבי הארץ והיו מקור לקיומם הכלכלי.
- האשכנזים חילקו את הכספים שהעדה קיבלה לכל משפחות העדה לפי מספר הנפשות בכל משפחה.
- הספרדים הקציבו שליש מכספי החלוקה למסים, לשלטונות ולמוסדות ציבור; שליש מכספי החלוקה לתלמידי חכמים ושליש לעניים.
- החלוקה ביטאה גם ערך של שיתוף בני הגולה ביישוב ארץ ישראל: תושבי ארץ ישראל מתפללים על בני הגולה בקברות הצדיקים ומקיימים מצוות יישוב הארץ גם עבור בני הגולה, ואילו בני הגולה תומכים בהם כלכלית, וחלק כחלק יחלוקו.

השאלה הבאה

21. "היציאה מן החומות"
- תהליך בנייה של שכונות מגורים חדשות בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה במאה הי"ט.
- חלקן הוקמו ביוזמת נדבנים מחו"ל (משכנות שאננים) וחלקן יוזמות עצמאיות של תושבי ירושלים (מחנה ישראל, נחלת שבעה, מאה שערים).
- מושג המבטא פריצת דרך בעולם "היישוב הישן", כגון ייסוד פתח תקווה והיציאה לעבודת אדמה.

השאלה הבאה

22. מערכת הבריתות
- סכסוכים בין מדינות באירופה ובשטחי שלטונן באסיה ובאפריקה הובילו להיווצרות מערכת בריתות.
- "הברית המשולשת" - גרמניה ואוסטרו-הונגריה כרתו ברית צבאית ב-1879, שכללה התחייבות לעזור זו לזו אם רוסיה תתקוף אותן; ב-1882 הצטרפה לברית גם איטליה.
- ב-1983 חתמה רוסיה על הסכם צבאי עם צרפת ובו הן התחייבו לסייע זו לזו אם גרמניה תתקוף אחת מהן.
- "ההסכמה הלבבית" (1904) - הסכמה שנועדה לפתור חילוקי דעות בין בריטניה לצרפת בשאלות ההתפשטות הקולוניאלית.
- ב-1907 נחתמה אמנה בין רוסיה לבריטניה שעסקה בנושאים קולוניאליים.
- "ההסכמה המשולשת" - שיתוף פעולה בין בריטניה, צרפת ורוסיה, שנולד בעקבות "ההסכמה הלבבית" והאמנה בין רוסיה לבריטניה.
- מערכת ההסכמה והבריתות פיצלה את אירופה לשני גושים יריבים, שהיו ביניהם מתח רב.

השאלה הבאה

23. הוועד להקלת המשבר
- נוסד בתל-אביב יפו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914).
- בראשו עמד מאיר דיזנגוף, והוא ריכז את כל החוגים והארגונים שבעיר.
- הוועד קיבל על עצמו לדאוג לאספקת הלחם וחלוקתו, לסייע למחוסרי עבודה ולגייס כספים למטרות אלו בארץ ובחוץ לארץ.
- בעקבות תל-אביב יפו הלכו ועדי המושבות ונוצרה כעין נציגות מוסמכת של היישוב כלפי פנים וכלפי חוץ, שהורכבה מנציגי כל הוועדים הגדולים.

השאלה הבאה

24. "הגדודים העבריים"
- התארגנות יהודית בגדודים נפרדים בעת מלחמת העולם הראשונה תחת פיקוד בריטי.
- הוגי הרעיון היו יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי.
- הגורם להתארגנות זו היה רצון הציונים להופיע כגורם אקטיבי, הנלחם נגד טורקיה לצד בריטניה, למען שחרור ארץ-ישראל. כך ירכשו ניסיון צבאי ויוכלו להשתמש בתרומתם כקלף מיקוח בעת הסדר השלום בסוף המלחמה.
- קמו ארבעה גדודים, ב-1915 קם גדוד נהגי הפרדות, גדוד תובלה שהביא אספקה לגליפולי. ב-1917 קם גדוד 39 של קלעי המלך, בהסכם בין הציונים, הבריטים וארצות הברית, חלקם לחמו בחזית מצרים. גדוד 40 של קלעי המלך גוייס ממתנדבים מארץ ישראל - פועלים, חברי "השומר" וגימנזיסטים שהוטלו עליהם תפקידי אבטחה ושמירה.

השאלה הבאה

25. חוזה ורסאי
- נחתם בסוף אפריל 1919. סיים את מלחמת העולם הראשונה.
- אשמת המלחמה הוטלה על גרמניה והיא חויבה לשלם פיצויים עצומים על הנזקים שנגרמו במלחמה.
- על גרמניה הוטלו הגבלות צבאיות: עד מאה אלף חיילים בלבד בצבא, איסור לייצר טנקים ורכבים משוריינים, הגבלת גודל הצי, איסור על צוללות, ועל כוחות אוויר.
- הגבלות טריטוריאליות: החזרת כל השטחים שנכבשו, עצמאות לאוסטריה, לצ'כוסלובקיה ולפולין, ויתור על כל המושבות שמעבר לים.
- נקבע כי חבל הסאר יועבר לידי צרפת לחמש-עשרה שנה כפיצוי על הרס מכרות הפחם בצפון צרפת, וכי לאחר תקופה זו יוחלט במשאל עם לאיזו מדינה יימסר החבל.

---