בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לעולים חדשים

בבתי ספר דתיים, יחידות ו' + ט', יחידת לימוד אחת, שאלון מספר 29109, קיץ תשס"ז, 2007

ה ש א ל ו ת


פרק ראשון (60 נקודות)

ענה על ארבע מהשאלות 7-1 (לכל שאלה - 15 נקודות)


1. הסבר קושי שהיה מיוחד לחלוצים דתיים שעלו בעלייה השלישית, וכתוב כיצד הם התמודדו עם קושי זה.
תשובה

2. הבא מ"הספר הלבן" של צ'רצ'יל (1922) סעיף אחד שהיה לטובת היהודים, וסעיף אחד שהיה לטובת ערביי ארץ ישראל.
תשובה

3. כתוב גורם אחד לעלייה הרביעית.
כתוב תרומה אחת של עלייה זו להתפתחות היישוב היהודי בארץ.
תשובה

4. ציין שני גורמים למאורעות תרפ"ט, וכתוב תוצאה אחת של מאורעות אלה.
תשובה

5. מהי "תנועת המרי העברי"? ציין סיבה אחת לפירוקה.
תשובה

6. אנגליה וארצות הברית הקימו ועדה משותפת בשנת 1946: ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית, כתוב סיבה אחת להקמת הוועדה, והמלצה אחת של הוועדה.
תשובה

7. הצג שתי סיבות לשינוי שיטת הלחימה של היישוב היהודי בארץ, באפריל 1948.
תשובה

פרק שני (26 נקודות)

ענה על שתיים מהשאלות 11-8 (לכל שאלה - 13 נקודות).


8. הצג שני סעיפים מאיגרת הבזק של היידריך (ספטמבר 1939).
תשובה

9. הצג מניע אחד של הגרמנים לפלישתם לשטחי ברית המועצות ביוני 1941, וכתוב כיצד השפיעה הפלישה על גורל היהודים בברית המועצות.
תשובה

10. הסבר מדוע בתקופת השואה צמח רעיון המרד דווקא בתנועות הנוער.
תשובה

11. הצג שתי פעולות שעשה היישוב היהודי בארץ כדי להציל את יהודי אירופה בתקופת השואה.
תשובה

פרק שלישי (14 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 13-12

12. הצג שתי בעיות חברתיות שנוצרו בארץ בתקופת העלייה הגדולה בשנות ה-50.
תשובה

13. כתוב שתי תוצאות של המלחמה בחזית עם ירדן במלחמת ששת הימים.
תשובה


דוגמאות לתשובות
(לא מחייבות)

1. קושי שהיה מיוחד לחלוצים דתיים שעלו בעלייה השלישית
- ההסתדרות, שהייתה מסגרת קליטה חברתית-תרבותית, לא יכלה להעניק להם שירותים דתיים, והאווירה החילונית המובהקת דחתה רבים מהם.
- מסגרת הקליטה של "המזרחי" הייתה רופפת, וגם לא תמכה בהשקפתם (התנגדות לסוציאליזם של החלוצים הדתיים).
- מושבות העלייה הראשונה התאימו לחלוץ הדתי מבחינת השמירה על הדת, אך הן לא נטו לאידיאולוגיה סוציאליסטית ולעבודה עברית.
כיצד הם התמודדו עם קושי זה
- הקימו את ארגון "הפועל המזרחי", שענה הן על הצרכים הדתיים והן על הצרכים הסוציאליסטיים.
- התארגנות להתיישבות דתית שיתופית.
השאלה הבאה

2. סעיף מ"הספר הלבן" של צ'רצ'יל (1922) שהיה לטובת היהודים
- דבקות בהצהרת בלפור מ-1917.
- המשך פיתוח היישוב היהודי בארץ, בעזרת יהודים משאר חלקי העולם.
סעיף שהיה לטובת ערביי ארץ ישראל
- צמצום משמעותה של הצהרת בלפור: לא כל ארץ ישראל תהפוך לבית לאומי, אלא בית כזה יוקם בתוך ארץ ישראל.
- המשך העלייה, אבל רק על פי יכולת הקליטה הכלכלית.
השאלה הבאה

3. גורם לעלייה הרביעית
- האנטישמיות בפולין.
- הגזרות הכלכליות של שר האוצר הפולני, גרבסקי, אשר פגעו במעמד הבינוני שחלק מהיהודים נמנו עמו.
- הגבלות על מספר המהגרים שהורשו להיכנס לארצות הברית.
- השנים השקטות יחסית בארץ, ואפשרויות התעסוקה בה.
תרומה של עלייה זו להתפתחות היישוב היהודי בארץ

- גידול הערים וההכרה בחשיבותה של העיר.
- פיתוח התעשייה ("נשר", "שמן", טחנות קמח, טקסטיל, תחנת הכוח הראשונה).
- התפתחות מערכת החינוך.
- הקמת מוסדות להשכלה גבוהה - האוניברסיטה העברית, הטכניון.
- עידוד חיי תרבות - בעיקר תל-אביב -מוזיקה, ספרות, תאטרון.
- תנועות נוער שהוקמו בזיקה למפלגות.
השאלה הבאה

4. גורמים למאורות תרפ"ט
- ליבוי ההסתה הדתית כגורם מעורר ומלכד את ערביי ארץ ישראל.
- "סכסוך הכותל" - מוקד הסכסוך הדתי.
- הפגנת קנאות דתית - אינטרס אישי של המופתי הירושלמי לחיזוק מעמדו.
- העלייה השלישית והרביעית - החשש מפני התחזקות היישוב והתבססותו.
- תמיכה של מדינות ערב בערביי ארץ ישראל ועידודם.
- נטייתו הפרו-ערבית של הנציב צ'נסלור.
- חולשת כוחות הביטחון הבריטיים, והיעדר הפקידות הגבוהה הבריטית בארץ באותו זמן.
תוצאות של מאורעות אלה
- 133 הרוגים, למעלה מ-300 פצועים ופגיעות ונזקים גדולים לרכוש.
- מוסדות ציוניים וארגונים יהודיים הקימו "קרן עזרה לארץ ישראל" לשיקום ההריסות ולשיפור הביטחון של היישוב.
- התברר הצורך בקיום הגנה: ארגון ההגנה נערך מחדש כארגון ארצי, נייד ובעל כושר תגובה ופעולה.
- הפיקוד העליון של ההגנה הוכפף למרות המוסדות הלאומיים.
- מבחינת הערבים, המאורעות הפכו את שאלת ארץ-ישראל לשאלה כלל-ערבית וכלל-אסלאמית.
- חאג' אמין אל-חוסיני נעשה מנהיגם המוכר של ערביי ארץ ישראל ואישיות מוסלמית בין לאומית. למדיניותו הקיצונית הייתה השפעה מרחיקה לכת לעתיד לבוא על ניסיונות פשרה שונים.
השאלה הבאה

5. מהי "תנועת המרי העברי"
ארגון שקם לצורך תיאום המאבק בבריטים בזירה הצבאית, בפעילות מדינית, בהתיישבות ובהעפלה. הארגון איגד בתוכו את שלוש המחתרות: ההגנה, האצ"ל והלח"י.
סיבה לפירוקה
- החרפת פעולות הנגד של הבריטים, והרצון לשבור את ארגון ההגנה, לדוגמה "השבת השחורה".
- פיצוץ מלון המלך דוד, שהביא את "ההגנה" להתנערות מוחלטת ממאבק מזוין בבריטים.
- התנגדותו של וייצמן לפעולות.
השאלה הבאה

6. סיבה להקמת ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית
- מצב העקורים היהודים באירופה, אשר היה בלי פתרון.
- הדרישות שהושמעו בדוח הריסון, ולפיהן יש להעלות מאה אלף עקורים לארץ ישראל.
המלצה של הוועדה
- יש להעלות מאה אלף עקורים יהודים לארץ ישראל.
- יש להסיר את ההגבלות על מכירת קרקעות ("חוק הקרקעות" - 1940).
- צריך להקים משטר נאמנות מטעם האו"ם במקור המנדט, ולמנות את בריטניה כ"נאמנה".
השאלה הבאה

7. סיבות לשינוי שיטת הלחימה של היישוב היהודי בארץ באפריל 1948
- עד עתה הייתה היוזמה בידי הערבים, והיישוב רק התגונן.
- המצב בערים המעורבות היה בכי רע: צלפים, מכוניות תופת.
- חלק מדרכי התחבורה היו בשליטת הערבים, בפרט הדרך לירושלים. שיטת השיירות נכשלה.
- מקומות יישוב רבים [כמו העיר העתיקה, גוש עציון ועוד] היו מנותקים, וסבלו מהתקפות של "צבא ההצלה" הערבי.
- חשש מביטול החלטת החלוקה של האו"ם, אם יתקבל הרושם שהיישוב אינו יכול להחזיק מעמד.
- חשש מכרסום במדיניות התמיכה של ארצות הברית בהחלטת החלוקה.
השאלה הבאה

8. סעיפים מאיגרת הבזק של היידריך -
ריכוז היהודים בערים הגדולות ובידודם. -
הקמת יודנראטים כדי לאפשר פיקוח יעיל על היהודי. -
אריזציה של מפעלים יהודיים והרס הבסיס הכלכלי היהודי.
השאלה הבאה

9. מניע של הגרמנים לפלישתם לשטחי ברית-המועצות ביוני 1941 -
כיבוש מרחב מחיה לעם הגרמני. -
עקירת המשטר ה"יודו-בולשביקי" מברית המועצות. -
אופוריית הניצחון והכוח. -
התפיסה שבשטחי ברית-המועצות חיים כ- 5 מליון יהודים.
כיצד השפיעה הפלישה על גורל היהודים בברית המועצות
- החלה ההשמדה בפועל - "הפתרון הסופי": ירי לבורות על ידי יחידות האיינצגרופן.
השאלה הבאה

10. הסבר מדוע צמח רעיון המרד דווקא בתנועות הנוער -
חברי תנועת הנוער היו על פי רוב אנשים צעירים, ועקב כך משוחררים מן הנטל הכבד של אחריות למשפחה. -
היו צעירים, לכן כדרך צעירים נטו לפתרונות קיצוניים. -
כצעירים, היו פחות מקובעים בדפוסי חשיבה מסורתיים (כך לדוגמה המבוגרים זכרו לטובה את הצבא הגרמני מימי מלחמת העולם הראשונה). -
תפסו את עצמם עוד לפני המלחמה כ"חלוצים ההולכים לפני המחנה", לפיכך היו נכונים יותר להעזה מחשבתית.
השאלה הבאה

11. פעילות שעשה היישוב היהודי בארץ כדי להציל את יהודי אירופה בתקופת השואה
- הקמת ועד הצלה על ידי הנהגת היישוב, שכלל נציגים מכל הזרמים, ובכללם אגודת ישראל והרוויזיוניסטים.
- יצירת קשר עם קהילות באירופה הכבושה על ידי המשלחת בקושטא.
- מעורבות הסוכנות וראשי היישוב בתכנית "אירופה" ובתכנית "משאיות תמורת דם".
- מעורבות נציגי היישוב בפניות לארצות הברית ולבריטניה בבקשה להפציץ את אושוויץ.
- העברת יהודים משטחי אירופה למזרח הרחוק, פעילות של זרח ורהפטיג כנציג "המזרחי" ו"ילדי טהרן".
- ארגון עלייה בלתי חוקית דרך הים השחור על ידי המוסד לעלייה ב.
- גיוס כספים ומשלוח חבילות מזון, אורגן על ידי משלחות היישוב בקושטא ובג'נבה.
- התגייסות מתנדבים לצבא הבריטי, הקמת הבריגדה.
- שיגור צנחנים.
השאלה הבאה

12. בעיות חברתיות שנוצרו בארץ כאשר באו העולים בשנות ה-50
- התנשאות של הוותיקים כלפי כלל העולים, וכלפי העולים מארצות המזרח בפרט.
- ניכור וחוסר תקשורת בין עולים מארצות שונות (בעיקר בין עולים ממזרח-אירופה לבין עולים מארצות האסלאם).
- יצירת מקומות התיישבות מיוחדים לעולים - רובם מארצות האסלאם.
- פיזור העולים בארץ הביא לניתוק מהדפוסים הקהילתיים, שהיו מסגרת חברתית תומכת ומייצבת.
- פערי תרבות וקשיי הסתגלות של חלק מעולי ארצות האסלאם לחברה מודרנית.
- התהוות רבדים כלכליים-חברתיים בחברה הישראלית, המבוססים על מוצא עדתי.
- פגיעה במבנה המשפחה המסורתית וערעור סמכות האב.