תולדות עם ישראל בדורות האחרוניםלבתי ספר דתיים יחידות ו' + ט', יחידת לימוד אחתשאלון מספר 913081, חורף תשס"ה, 2005 |
ש א ל ו ת
1. העלייה הראשונה
א. מדוע העלייה שהחלה ב-1882 נקראת "העלייה הראשונה", אף על פי שקדמו לה עליות אחרות?
ב. הצג שני גורמים למתיחות שהייתה בין פקידי הברון רוטשילד לאיכרי המושבות.
ג. הסבר מחלוקת אחת שהייתה בין אנשי "היישוב הישן" לאנשי העלייה הראשונה.
תשובה
2. שיתוף פעולה ומאבק בין היישוב היהודי לבריטים בתקופת מלחמת העולם השניה
א. הצג שתי סיבות לשיתוף הפעולה הצבאי של היישוב היהודי עם הבריטים במלחמת העולם השנייה.
ב. מה הייתה "תכנית הצפון", ומה היה המניע לגיבוש תכנית זו?
ג. הצג והדגם שני תחומים (מלבד התחום הצבאי), שבהם נאבק היישוב היהודי בבריטים בתקופת מלחמת העולם השנייה.
תשובה
3. מהדיון באו"ם עד הכרזת המדינה
א. ציין שתי המלצות של הרוב בוועדת החקירה של האו"ם (ועדת אונסקו"פ) בשאלת ארץ ישראל.
ב. הצג קושי ביטחוני אחד שהיה ליישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (דצמבר 1947 - מרץ 1948), וקושי מדיני אחד שהיה ליישוב היהודי בתקופה זו.
ג. מה היה המפנה במדיניות הצבאית של היישוב היהודי, מאפריל 1948 עד הכרזת המדינה?
הסבר כיצד בא מפנה זה לידי ביטוי באחת מהפעולות הצבאיות.
תשובה
4. האידיאולוגיה הנאצית
א. הבא שתי סיבות לעלייה בתמיכת העם הגרמני במפלגה הנאצית, בתקופת רפובליקת ויימאר (1933-1919).
ב. הסבר את העיקרון "מרחב מחיה" על פי האידיאולוגיה הנאצית.
ג. הצג שני רעיונות אנטישמיים שהיו נפוצים בתעמולה של הנאצים נגד היהודים, והסבר כיצד רעיונות אלה קשורים לתורת הגזע.
תשובה
5. גורל היהודים בתקופת השואה
א. הצג שני גורמים שהשפיעו על מצב היהודים במדינות צפון אפריקה בתקופת השואה, והסבר את השפעתם.
ב. כתוב שני דברים המייחדים את שואת יהודי הונגריה.
ג. מדינות העולם החופשי כמעט שלא פעלו להצלת יהודים במלחמת העולם השנייה.
פרט שני הסברים שניתנו לכך.
תשובה
6. גטאות
א. פרט שתי פעולות שעשו הנאצים, אשר החריפו את המצוקה הכלכלית של היהודים בגטאות, וכתוב כיצד ניסו היהודים להתמודד עם מצוקה זו.
ב. הצג שני מניעים שהביאו אנשים להצטרף ליודנראט, ושיקול אחד של המתנגדים להצטרף ליודנראט.
ג. הצג מטרה אחת שהייתה לתנועות הנוער בגטאות (מלבד התארגנות למרידה) והבא שתי דוגמאות לפעילותם.
תשובה
7. הסבר את תפיסת הגאולה של הרבנים קלישר ואלקלעי, והצע את הפתרון שהציע משה הס לבעיה היהודית.
תשובה
8. מה היה הגורם להקמת "הפועל המזרחי"? הצג רעיון אחד של התנועה.
תשובה
9. הצג את השקפת ז'בוטינסקי בנוגע לסכסוך היהודי ערבי, ובנוגע למנדט הבריטי.
תשובה
10. מה הביא להתארגנות תנועת "הבריחה", ובמה היא השפיעה על המאבק להקמת המדינה?
תשובה
כתוב בקצרה על חמישה מהמושגים ומהשמות 18-11
11. "סופות בנגב"
תשובה
12. "אעלה בתמר"
תשובה
13. הרב ריינס
תשובה
14. פרשת תל-חי
תשובה
15. "תכנית בילטמור
תשובה
16. "השבת השחורה"
תשובה
17. הסכם ריבנטרופ-מולוטוב
תשובה
18. חסידי אומות העולם
תשובה
ת ש ו ב ו ת
1. עליה ראשונה
א. מדוע העלייה שהחלה ב-1882 נקראת "העלייה הראשונה" אף על פי שקדמו לה עליות אחרות:
- לראשונה נתווספו מניעים לאומיים כגורם לעלייה. בעליות הקודמות היו המניעים דתיים משיחיים.
- התפיסה החברתית-הכלכלית של עולי העלייה הראשונה הייתה שונה משל קודמיהם. הם שאפו להקים בארץ חברה בעלת מבנה כלכלי-יצרני.
- הורחבו היסודות להתיישבות חדשה בארץ, הוקמו 25 מושבות (את הנחת היסודות הראשונים למושבות אפשר לייחס ל"יישוב הישן").
ב. הגורמים למתיחות שהייתה בין פקידי הברון רוטשילד לאיכרי המושבות:
- שיטת התשלומים יצרה תלות כלכלית של האיכרים בפקידים.
- החוקים והתקנות לא אפשרו לאיכרים להיות עצמאים מבחינה כלכלית ולקיים במושבות חיי ציבור מתוקנים.
- שוני תרבותי ואידיאולוגי.
- זלזול הפקידים במתיישבים.
- חלק מהפקידים ניצלו את מעמדם לשלוט במושבות, וכך נוצרו חיכוכים ואף מרידות.
ג. מחלוקות שהיו בין היישוב הישן לאנשי העלייה הראשונה:
- חשש של היישוב הישן מפגיעה בכספי ה"חלוקה", השינוי בתפיסה החברתית הכלכלית של היישוב החדש.
- ביקורת של היישוב הישן על אורח החיים החילוני של אנשי המושבות ועל אי הקפדתם על קיום המצוות.
- "פולמוס השמיטה" (1889) - האם על המושבות לשמור על כל דיני השמיטה או שיש לסמוך על היתר עקב האילוצים הכלכליים שהיו באותם ימים.
- דחיקת הקץ.
- פולמוס גדרה (על שמירת השבת במושבה)
השאלה הבאה
2. שיתוף פעולה ומאבק בין היישוב היהודי לבריטים בתקופת מלחמת העולם השנייה
א. סיבות לשיתוף פעולה צבאי של היישוב עם הבריטים במלחמת העולם השנייה:
- לסייע למלחמה בגרמנים (שהיו אויב משותף).
- איום הפלישה של צבאו של רומל לארץ ישראל (הקמת הפלמ"ח).
- תקווה לביטול "הספר הלבן" של 1939.
- הצלת פליטי שואה.
- צבירת ניסיון צבאי לקראת מאבק צפוי על ארץ ישראל.
- עזרה לבריטניה עשויה לקדם את האינטרסים של התנועה הציונית בנוגע לארץ ישראל לאחר המלחמה.
ב. תכנית הצפון:
בעקבות סכנת פלישת גרמניה לארץ ישראל שכבר נצפתה ב1941- עיבדו מפקדי ההגנה תכנית התגוננות, ואלה היו עיקריה:
- להפוך את חיפה, הרי הכרמל, הרי הגליל ועמק זבולון למרחב מוגן.
- לרכז את רוב יהודי הארץ במרחב הזה במשטר צבאי כולל (חוץ מיחידות לוחמה זעירה שיימצאו מחוץ למרחב המוגן).
- התכנית הוגשה לבריטים והם התייחסו אליה בחיוב, אך במהלך 1942 חלפה סכנת הפלישה של גרמניה לארץ, ותכנית זו לא הועמדה במבחן.
המניע לגיבוש תכנית זו: -
האיום שהיישוב בארץ יושמד בעקבות סכנת פלישה של גרמניה לארץ ישראל.
ג. תחומים שבהם נאבק היישוב בבריטים (מלבד התחום הצבאי), בתקופת מלחמת העולם השנייה:
(1) התיישבות ורכישת קרקעות
- רכישת קרקעות רבות על ידי הקרן הקיימת.
- רכישת קרקע במקומות שהיו אסורים על פי חוק הקרקעות מתוך תכניות פיתוח עתידיות.
- הוספת יישובים לאזורים שכבר היו מיושבים: מתיחת שרשרות יישובים לאורך הגבול הלבנוני ובבקעת הירדן (מצובה, בית הלל, שאר ישוב, כפר סאלד, מנרה, כפר בלום, שמיר).
- חדירה לאזורי פנים שעדיין לא יושבו - בעיקר לנגב (לקיבוץ דורות, גברעם, ניר עם, יד מרדכי, בארות יצחק, גבולות, בית אשל, רביבים וכן להרי חברון וכפר עציון).
(2) ארגון עלייה בלתי לגלית
- "פאטריה"
- ארגון העולים בארצות המוצא.
- "סטרומה".
- הקמת קבוצות לאורך החוף לקליטת העולים (שדות ים).
- עלייה דרך היבשה (מסוריה, מעירק ומפרס).
- העפלה דרך הים.
2. שיתוף פעולה ומאבק בין היישוב היהודי לבריטים בתקופת מלחמת העולם השנייה
א. סיבות לשיתוף פעולה צבאי של היישוב עם הבריטים במלחמת העולם השנייה:
- לסייע למלחמה בגרמנים (שהיו אויב משותף).
- איום הפלישה של צבאו של רומל לארץ ישראל (הקמת הפלמ"ח).
- תקווה לביטול "הספר הלבן" של 1939.
- הצלת פליטי שואה.
- צבירת ניסיון צבאי לקראת מאבק צפוי על ארץ ישראל.
- עזרה לבריטניה עשויה לקדם את האינטרסים של התנועה הציונית בנוגע לארץ ישראל לאחר המלחמה.
ב. תכנית הצפון:
בעקבות סכנת פלישת גרמניה לארץ ישראל שכבר נצפתה ב1941- עיבדו מפקדי ההגנה תכנית התגוננות, ואלה היו עיקריה:
- להפוך את חיפה, הרי הכרמל, הרי הגליל ועמק זבולון למרחב מוגן.
- לרכז את רוב יהודי הארץ במרחב הזה במשטר צבאי כולל (חוץ מיחידות לוחמה זעירה שיימצאו מחוץ למרחב המוגן).
- התכנית הוגשה לבריטים והם התייחסו אליה בחיוב, אך במהלך 1942 חלפה סכנת הפלישה של גרמניה לארץ, ותכנית זו לא הועמדה במבחן.
המניע לגיבוש תכנית זו: -
האיום שהיישוב בארץ יושמד בעקבות סכנת פלישה של גרמניה לארץ ישראל.
ג. תחומים שבהם נאבק היישוב בבריטים (מלבד התחום הצבאי), בתקופת מלחמת העולם השנייה:
(1) התיישבות ורכישת קרקעות
- רכישת קרקעות רבות על ידי הקרן הקיימת.
- רכישת קרקע במקומות שהיו אסורים על פי חוק הקרקעות מתוך תכניות פיתוח עתידיות.
- הוספת יישובים לאזורים שכבר היו מיושבים: מתיחת שרשרות יישובים לאורך הגבול הלבנוני ובבקעת הירדן (מצובה, בית הלל, שאר ישוב, כפר סאלד, מנרה, כפר בלום, שמיר).
- חדירה לאזורי פנים שעדיין לא יושבו - בעיקר לנגב (לקיבוץ דורות, גברעם, ניר עם, יד מרדכי, בארות יצחק, גבולות, בית אשל, רביבים וכן להרי חברון וכפר עציון).
(2) ארגון עלייה בלתי לגלית
- "פאטריה"
- ארגון העולים בארצות המוצא.
- "סטרומה".
- הקמת קבוצות לאורך החוף לקליטת העולים (שדות ים).
- עלייה דרך היבשה (מסוריה, מעירק ומפרס).
- העפלה דרך הים.
השאלה הבאה
3. מהדיון באו"ם עד הכרזת המדינה
א. המלצות של הרוב בוועדת החקירה של האו"ם (אונסקו"פ) בשאלת ארץ ישראל:
- סיום המנדט הבריטי (בתקופת המעבר תוסיף בריטניה לנהל את השלטון על פי תנאים שיסוכמו בינה ובין האו"ם).
- חלוקת הארץ לשתי מדינות ריבוניות: יהודית וערבית.
- שיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות ובין האזור הבין-לאומי.
- ירושלים וסביבותיה - אזור בין-לאומי ניטרלי בפיקוח האו"ם.
ב. קשיים ביטחוניים של היישוב בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (דצמבר 1947 - מרץ 1948):
- שיבוש דרכי התחבורה: מארבים לכלי רכב יהודיים ולשיירות.
- ניתוק ירושלים, הגליל המערבי ויישובי גוש עציון.
- התקפות של ערבים בערים המעורבות.
- מחסור בנשק.
- השלטון הבריטי הפריע להתארגנות הצבאית של היישוב.
קושי מדיני שניצב בתקופה זו בפני היישוב היהודי:
- ניסיון של הערבים לבטל את החלטת החלוקה של האו"ם.
- ארצות הברית נסוגה מתמיכתה בתכנית החלוקה - הציעה משטר נאמנות.
- בריטניה הערימה קשיים על פעולותיה של ועדת הביצוע מטעם האו"ם.
ג. המפנה במדיניות הצבאית של היישוב מאפריל 1948 עד הכרזת המדינה
- מעבר מאסטרטגיה של הגנה לאסטרטגיה של התקפה.
- התארגנות חדשה במערך הלוחמים - מעבר למבנה של חטיבות ופיקודים.
כיצד מפנה זה בא לידי ביטוי באחת מהפעולות הצבאיות:
- מבצע נחשון: פעולה יזומה לשחרור הדרך לירושלים. ריכוז כוחות רבים לצורך הפעולה.
- קרבות משמר העמק ורמת יוחנן: לא הסתפקו בהגנה אלא ערכו פשיטות על כפרי ערבים וערכו קרבות פתע והתקפת נגד חזקה.
- מבצעי השתלטות על הערים המעורבות: טבריה, חיפה, צפת, יפו.
- תפיסת תחנות משטרה ובסיסים בריטיים: מבצע קלשון, משטרת ראש פינה.
3. מהדיון באו"ם עד הכרזת המדינה
א. המלצות של הרוב בוועדת החקירה של האו"ם (אונסקו"פ) בשאלת ארץ ישראל:
- סיום המנדט הבריטי (בתקופת המעבר תוסיף בריטניה לנהל את השלטון על פי תנאים שיסוכמו בינה ובין האו"ם).
- חלוקת הארץ לשתי מדינות ריבוניות: יהודית וערבית.
- שיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות ובין האזור הבין-לאומי.
- ירושלים וסביבותיה - אזור בין-לאומי ניטרלי בפיקוח האו"ם.
ב. קשיים ביטחוניים של היישוב בשלב הראשון של מלחמת העצמאות (דצמבר 1947 - מרץ 1948):
- שיבוש דרכי התחבורה: מארבים לכלי רכב יהודיים ולשיירות.
- ניתוק ירושלים, הגליל המערבי ויישובי גוש עציון.
- התקפות של ערבים בערים המעורבות.
- מחסור בנשק.
- השלטון הבריטי הפריע להתארגנות הצבאית של היישוב.
קושי מדיני שניצב בתקופה זו בפני היישוב היהודי:
- ניסיון של הערבים לבטל את החלטת החלוקה של האו"ם.
- ארצות הברית נסוגה מתמיכתה בתכנית החלוקה - הציעה משטר נאמנות.
- בריטניה הערימה קשיים על פעולותיה של ועדת הביצוע מטעם האו"ם.
ג. המפנה במדיניות הצבאית של היישוב מאפריל 1948 עד הכרזת המדינה
- מעבר מאסטרטגיה של הגנה לאסטרטגיה של התקפה.
- התארגנות חדשה במערך הלוחמים - מעבר למבנה של חטיבות ופיקודים.
כיצד מפנה זה בא לידי ביטוי באחת מהפעולות הצבאיות:
- מבצע נחשון: פעולה יזומה לשחרור הדרך לירושלים. ריכוז כוחות רבים לצורך הפעולה.
- קרבות משמר העמק ורמת יוחנן: לא הסתפקו בהגנה אלא ערכו פשיטות על כפרי ערבים וערכו קרבות פתע והתקפת נגד חזקה.
- מבצעי השתלטות על הערים המעורבות: טבריה, חיפה, צפת, יפו.
- תפיסת תחנות משטרה ובסיסים בריטיים: מבצע קלשון, משטרת ראש פינה.
השאלה הבאה
4. האידיאולוגיה הנאצית
א. סיבות לעלייה בתמיכת העם הגרמני במפלגה הנאצית, בתקופת רפובליקת ויימאר (1933-1919):
- המשבר הכלכלי הקשר (אבטלה ואינפלציה) היה קרקע פורייה לדמגוגיה הנאצית.
- את הפגיעה בגאווה הלאומית בעקבות הסכם "ורסאי" ניצלו הנאצים לטיפוח רגשות לאומיים.
- החולשה והאי-יציבות של רפובליקת ויימאר הצביעו על חולשת הדמוקרטיה והליברליזם.
- הנאצים נהגו באלימות ובטרור להכנעת יריביהם.
- היעדר תמיכה של חוגים חברתיים שונים ברפובליקה מאז הוקמה (חוגי הימין, תעשיינים, אנשי צבא).
ב. העיקרון "מרחב מחיה" על פי האידיאולוגיה הנאצית:
העם הגרמני זכאי להבטיח לעצמו, גם בכוח הזרוע, שטח נוסף למחיה (הכוונה הייתה בעיקר לשטחים במזרח פולין וברוסיה). במרחב המחיה החדש תתפתח האומה הגרמנית, על בסיס גרמני טהור ויוגשם הקשר בין דם, אדם לאדמה.
עיקרון זה מעוגן בתורת הגזע.
ג. רעיונות אנטישמיים שהיו נפוצים בתעמולה של הנאצים נגד יהודים והסבר איך הם קשורים לתורת הגזע:
- הרעיון: הצגת היהודי כטפיל, מזיק ביולוגי שסופו להיכחד.
הסבר: שולל את המבנה הגזעי הטבעי - אנטי-גזע.
- הרעיון: הדגשת תכונות נעלות של הגזע הארי ותכונות שליליות של הגזע הנחות (בוגדני, הורס תרבות).
הסבר: היררכיה גזעית. הגזע הארי ניצב בראש סולם הגזעים, והגזע היהודי ניצב בתחתית הסולם.
- הרעיון: סילוק היהודים הוא טיהור האנושות.
הסבר: גזע נחות שהתערבב עם גזע עליון פוגם בו.
- הרעיון: מאבק בין הגזעים (הארי והיהודי) הוא בבחינת מלחמת חורמה - הם או אנחנו. היהודים משתמשים בכל מיני דרכי ערמה כדי לנצח במלחמה הזאת - ניצחונם יביא לידי הרס האנושות.
הסבר: על פי תורת הגזע קיים מאבק תמידי בין הגזעים. הגזע הנחות צריך להיעלם. תופעת קיום היהודים נוגדת את תורת הגזע.
- הרעיון: היהודים חותרים להשתלט על העולם, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פוליטית, מטרתם לשעבד את העמים היצרניים.
הסבר: היהודים הם עם נחות המאיים על שלום הגזעים הנבחרים, זוהי ההצדקה למלחמת הגזע הארי ביהודים.
4. האידיאולוגיה הנאצית
א. סיבות לעלייה בתמיכת העם הגרמני במפלגה הנאצית, בתקופת רפובליקת ויימאר (1933-1919):
- המשבר הכלכלי הקשר (אבטלה ואינפלציה) היה קרקע פורייה לדמגוגיה הנאצית.
- את הפגיעה בגאווה הלאומית בעקבות הסכם "ורסאי" ניצלו הנאצים לטיפוח רגשות לאומיים.
- החולשה והאי-יציבות של רפובליקת ויימאר הצביעו על חולשת הדמוקרטיה והליברליזם.
- הנאצים נהגו באלימות ובטרור להכנעת יריביהם.
- היעדר תמיכה של חוגים חברתיים שונים ברפובליקה מאז הוקמה (חוגי הימין, תעשיינים, אנשי צבא).
ב. העיקרון "מרחב מחיה" על פי האידיאולוגיה הנאצית:
העם הגרמני זכאי להבטיח לעצמו, גם בכוח הזרוע, שטח נוסף למחיה (הכוונה הייתה בעיקר לשטחים במזרח פולין וברוסיה). במרחב המחיה החדש תתפתח האומה הגרמנית, על בסיס גרמני טהור ויוגשם הקשר בין דם, אדם לאדמה.
עיקרון זה מעוגן בתורת הגזע.
ג. רעיונות אנטישמיים שהיו נפוצים בתעמולה של הנאצים נגד יהודים והסבר איך הם קשורים לתורת הגזע:
- הרעיון: הצגת היהודי כטפיל, מזיק ביולוגי שסופו להיכחד.
הסבר: שולל את המבנה הגזעי הטבעי - אנטי-גזע.
- הרעיון: הדגשת תכונות נעלות של הגזע הארי ותכונות שליליות של הגזע הנחות (בוגדני, הורס תרבות).
הסבר: היררכיה גזעית. הגזע הארי ניצב בראש סולם הגזעים, והגזע היהודי ניצב בתחתית הסולם.
- הרעיון: סילוק היהודים הוא טיהור האנושות.
הסבר: גזע נחות שהתערבב עם גזע עליון פוגם בו.
- הרעיון: מאבק בין הגזעים (הארי והיהודי) הוא בבחינת מלחמת חורמה - הם או אנחנו. היהודים משתמשים בכל מיני דרכי ערמה כדי לנצח במלחמה הזאת - ניצחונם יביא לידי הרס האנושות.
הסבר: על פי תורת הגזע קיים מאבק תמידי בין הגזעים. הגזע הנחות צריך להיעלם. תופעת קיום היהודים נוגדת את תורת הגזע.
- הרעיון: היהודים חותרים להשתלט על העולם, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פוליטית, מטרתם לשעבד את העמים היצרניים.
הסבר: היהודים הם עם נחות המאיים על שלום הגזעים הנבחרים, זוהי ההצדקה למלחמת הגזע הארי ביהודים.
השאלה הבאה
5. גורל היהודים בתקופת השואה
א. גורמים שהשפיעו על מצבם של היהודים במדינות צפון אפריקה בתקופת השואה:
- צפון אפריקה הייתה תחת משטר וישי, שנקט מדיניות של אפליה, שלילת זכויות, רדיפה על רקע גזע וכד'.
- ביטול צו כרמיה ב-1940 - חיזוק מגמות אנטישמיות.
- התעוררות התודעה הלאומית בעולם הערבי.
- השפעת הסכסוך היהודי ערבי בארץ ישראל.
- ריבוי היהודים בשירות הציבורי עורר עוינות בקרב האוכלוסייה המוסלמית.
- הרצון של השלטון הצרפתי לזכות באהדת האוכלוסייה המוסלמית.
ב. דברים המייחדים את שואת יהודי הונגריה:
- האחרונים למות - שואת יהודי הונגריה התחוללה בשעה שרוב יהדות אירופה כבר הושמדה.
- האסון התרחש בזמן קצר, מספר הנספים היה עצום, וההשמדה בוצעה במרמה והטעיה (מאי-יולי 1944 - 450 אלף יהודים).
- ניסיון ההצלה על ידי משא ומתן עם הגרמנים ("רכבת קסטנר").
- פעולתו של ראול ולנברג.
ג. הסברים שניתנו לכך שמדינות העולם החופשי כמעט שלא פעלו להצלת יהודית:
- חוסר מידע על היקף ההשמדה - אי אמון בשמועות.
- לא רצו לנהל משא ומתן עם הגרמנים אלא לדרוש כניעה מוחלטת ללא תנאים.
- את המשאבים היה צריך לדעתם להשקיע בפעולות צבאיות. ניצחונם במלחמה יבוא ממילא לשחרור היהודים.
- סיוע ליהודים באופן ספציפי היה עלול לדעתם לפגוע במאמץ המלחמתי.
- לחוסר ההענות להפציץ את אושוויץ היו הסברים שונים:
טווח הטיסה ארוך, אין אפשרות לתדלק, אין אפשרות לדייק ולהפציץ את תאי הגזים מבלי לפגוע באסירים.
- אדישות לגורל היהודים.
5. גורל היהודים בתקופת השואה
א. גורמים שהשפיעו על מצבם של היהודים במדינות צפון אפריקה בתקופת השואה:
- צפון אפריקה הייתה תחת משטר וישי, שנקט מדיניות של אפליה, שלילת זכויות, רדיפה על רקע גזע וכד'.
- ביטול צו כרמיה ב-1940 - חיזוק מגמות אנטישמיות.
- התעוררות התודעה הלאומית בעולם הערבי.
- השפעת הסכסוך היהודי ערבי בארץ ישראל.
- ריבוי היהודים בשירות הציבורי עורר עוינות בקרב האוכלוסייה המוסלמית.
- הרצון של השלטון הצרפתי לזכות באהדת האוכלוסייה המוסלמית.
ב. דברים המייחדים את שואת יהודי הונגריה:
- האחרונים למות - שואת יהודי הונגריה התחוללה בשעה שרוב יהדות אירופה כבר הושמדה.
- האסון התרחש בזמן קצר, מספר הנספים היה עצום, וההשמדה בוצעה במרמה והטעיה (מאי-יולי 1944 - 450 אלף יהודים).
- ניסיון ההצלה על ידי משא ומתן עם הגרמנים ("רכבת קסטנר").
- פעולתו של ראול ולנברג.
ג. הסברים שניתנו לכך שמדינות העולם החופשי כמעט שלא פעלו להצלת יהודית:
- חוסר מידע על היקף ההשמדה - אי אמון בשמועות.
- לא רצו לנהל משא ומתן עם הגרמנים אלא לדרוש כניעה מוחלטת ללא תנאים.
- את המשאבים היה צריך לדעתם להשקיע בפעולות צבאיות. ניצחונם במלחמה יבוא ממילא לשחרור היהודים.
- סיוע ליהודים באופן ספציפי היה עלול לדעתם לפגוע במאמץ המלחמתי.
- לחוסר ההענות להפציץ את אושוויץ היו הסברים שונים:
טווח הטיסה ארוך, אין אפשרות לתדלק, אין אפשרות לדייק ולהפציץ את תאי הגזים מבלי לפגוע באסירים.
- אדישות לגורל היהודים.
השאלה הבאה
6. גטאות:
א. פעולות של הנאצים שהחריפו את המצוקה הכלכלית של היהודים בגטאות:
- צמצום דרסטי במנות מזון.
- החרמת רכוש וכסף.
- איסור מגע עם הסביבה וניהול קשרי מסחר ועבודה עם גורמים מחוץ לגטו.
- גיוס לעבודות כפייה.
כיצד ניסו היהודים להתמודד עם מצוקה זו:
- יצירת סחורות מפסולת.
- קיום קשרים מחתרתיים עם העולם החיצון.
- עזרה הדדית.
- הברחות.
ב. מניעים שהביאו אנשים להסכים להצטרף ליודנראט:
- מתוקף האחריות כלפי בני הקהילה - תקווה לנצל את סמכותם כדי להגן על האינטרס היהודי.
- איום על חייהם אם לא יסכימו להצטרף.
- שיקולים אינטרסנטיים - תאבי שררה.
- שיקולים אישיים - תקווה להינצל ולהציל את משפחתם.
שיקולים של המתנגדים להצטרף ליודנראט:
- מוסד זה מחייב שיתוף פעולה עם הגרמנים, ועלול להביא לידי פגיעה ביהודי הגטו.
ג. מטרות שהיו לתנועות הנוער בגטאות:
- לספק תמיכה חברתית וערכית בעולם עוין, בתנאי המצוקה בגטאות.
- לשמר את המסגרות שהיו קיימות לפני כן.
- ליצור הנהגה אלטרנטיבית.
דוגמאות לפעילות של תנועות הנוער:
- פעילות חברתית ותרבותית: משחקים, טקסים, הצגות, עיתונים.
- פעילות חלוצית: הוראת השפה העברית, הכשרת חלוצים לקראת עלייה לארץ ישראל.
- פעולות רווחה: הברחת מזון, בתי תמחוי, דאגה לילדים עזובים וליתומים.
- ארגון והפעלה של אמצעי קשר עם העולם שמחוץ לגטו ועם גטאות אחרים.
6. גטאות:
א. פעולות של הנאצים שהחריפו את המצוקה הכלכלית של היהודים בגטאות:
- צמצום דרסטי במנות מזון.
- החרמת רכוש וכסף.
- איסור מגע עם הסביבה וניהול קשרי מסחר ועבודה עם גורמים מחוץ לגטו.
- גיוס לעבודות כפייה.
כיצד ניסו היהודים להתמודד עם מצוקה זו:
- יצירת סחורות מפסולת.
- קיום קשרים מחתרתיים עם העולם החיצון.
- עזרה הדדית.
- הברחות.
ב. מניעים שהביאו אנשים להסכים להצטרף ליודנראט:
- מתוקף האחריות כלפי בני הקהילה - תקווה לנצל את סמכותם כדי להגן על האינטרס היהודי.
- איום על חייהם אם לא יסכימו להצטרף.
- שיקולים אינטרסנטיים - תאבי שררה.
- שיקולים אישיים - תקווה להינצל ולהציל את משפחתם.
שיקולים של המתנגדים להצטרף ליודנראט:
- מוסד זה מחייב שיתוף פעולה עם הגרמנים, ועלול להביא לידי פגיעה ביהודי הגטו.
ג. מטרות שהיו לתנועות הנוער בגטאות:
- לספק תמיכה חברתית וערכית בעולם עוין, בתנאי המצוקה בגטאות.
- לשמר את המסגרות שהיו קיימות לפני כן.
- ליצור הנהגה אלטרנטיבית.
דוגמאות לפעילות של תנועות הנוער:
- פעילות חברתית ותרבותית: משחקים, טקסים, הצגות, עיתונים.
- פעילות חלוצית: הוראת השפה העברית, הכשרת חלוצים לקראת עלייה לארץ ישראל.
- פעולות רווחה: הברחת מזון, בתי תמחוי, דאגה לילדים עזובים וליתומים.
- ארגון והפעלה של אמצעי קשר עם העולם שמחוץ לגטו ועם גטאות אחרים.
השאלה הבאה
7. תפיסת הגאולה של הרבנים קלישר ואלקלעי:
הגאולה לא תבוא בפתאומיות, אלא יקדמו לה שלבי הכנה הדרגתיים ומעשיים, את השלב הראשון יגשימו היהודים עצמם (שלב טבעי), ואילו השלב האחרון יהיה הגאולה משמים (שלב נסי).
הפתרון שהציע משה הס לפתרון הבעיה היהודית:
- תחייה לאומית של היהודים תיתכן רק בארץ ישראל ולא בתוך העמים במסגרת האמנסיפציה.
- שיבת היהודים לארצם תיתכן רק בעזרת הממשלות ובעיקר צרפת.
- הגרעין הלאומי של העם היהודי מצוי במזרח אירופה ולא במערבה.
7. תפיסת הגאולה של הרבנים קלישר ואלקלעי:
הגאולה לא תבוא בפתאומיות, אלא יקדמו לה שלבי הכנה הדרגתיים ומעשיים, את השלב הראשון יגשימו היהודים עצמם (שלב טבעי), ואילו השלב האחרון יהיה הגאולה משמים (שלב נסי).
הפתרון שהציע משה הס לפתרון הבעיה היהודית:
- תחייה לאומית של היהודים תיתכן רק בארץ ישראל ולא בתוך העמים במסגרת האמנסיפציה.
- שיבת היהודים לארצם תיתכן רק בעזרת הממשלות ובעיקר צרפת.
- הגרעין הלאומי של העם היהודי מצוי במזרח אירופה ולא במערבה.
השאלה הבאה
8. הגורם להקמת "הפועל המזרחי":
הפועלים הדתיים התקשו להשתלב בתנועת "המזרחי" (מפני שהייתה תנועה בורגנית) וכמו כן לא יכלו להשתלב ב"הסתדרות העובדים" (התנכרה לכל מה שקשור בחיי דת). הפועלים הדתיים חשו בדידות וניכור, והחליטו להקים ארגון עצמאי, שימזג את היסוד הדתי-הלאומי עם הרעיון הסוציאליסטי.
רעיונות של "הפועל המזרחי":
- שילוב תורה ועבודה כערך מרכזי.
- צדק ושוויון חברתי וכלכלי.
- החייאת היהדות המקורית על פי ערכי התורה והנביאים.
8. הגורם להקמת "הפועל המזרחי":
הפועלים הדתיים התקשו להשתלב בתנועת "המזרחי" (מפני שהייתה תנועה בורגנית) וכמו כן לא יכלו להשתלב ב"הסתדרות העובדים" (התנכרה לכל מה שקשור בחיי דת). הפועלים הדתיים חשו בדידות וניכור, והחליטו להקים ארגון עצמאי, שימזג את היסוד הדתי-הלאומי עם הרעיון הסוציאליסטי.
רעיונות של "הפועל המזרחי":
- שילוב תורה ועבודה כערך מרכזי.
- צדק ושוויון חברתי וכלכלי.
- החייאת היהדות המקורית על פי ערכי התורה והנביאים.
השאלה הבאה
9. השקפתו של ז'בוטינסקי בנוגע לסכסוך היהודי-ערבי:
- אין סיכוי שהערבים יגיעו מרצונם להסכם עם היהודים, על כן צריך לכפות זאת עליהם.
- הדבר יתאפשר רק כאשר יקימו היהודים כוח צבאי חזק ("קיר הברזל").
- במדינת ישראל העתידה לקום יש לתת למיעוט הערבי שוויון זכויות (התנגד לשתי מדינות - יהודית וערבית).
השקפתו של ז'בוטינסקי בנוגע למנדט הבריטי:
- בשנות ה-20 מצדד ז'בוטינסקי בשיתוף פעולה מלא עם בריטניה.
- בעקבות מאורעות תרפ"ט ו"הספר הלבן" הוא דוגל בהפעלת לחץ על בריטניה לקיים את התחייבויותיה לפי המנדט, הלחץ יופעל באמצעות מאבק פוליטי, הפגנות ויצירת דעת קהל עוינת כלפי בריטניה.
9. השקפתו של ז'בוטינסקי בנוגע לסכסוך היהודי-ערבי:
- אין סיכוי שהערבים יגיעו מרצונם להסכם עם היהודים, על כן צריך לכפות זאת עליהם.
- הדבר יתאפשר רק כאשר יקימו היהודים כוח צבאי חזק ("קיר הברזל").
- במדינת ישראל העתידה לקום יש לתת למיעוט הערבי שוויון זכויות (התנגד לשתי מדינות - יהודית וערבית).
השקפתו של ז'בוטינסקי בנוגע למנדט הבריטי:
- בשנות ה-20 מצדד ז'בוטינסקי בשיתוף פעולה מלא עם בריטניה.
- בעקבות מאורעות תרפ"ט ו"הספר הלבן" הוא דוגל בהפעלת לחץ על בריטניה לקיים את התחייבויותיה לפי המנדט, הלחץ יופעל באמצעות מאבק פוליטי, הפגנות ויצירת דעת קהל עוינת כלפי בריטניה.
השאלה הבאה
10. מה הביא להתארגנות של תנועת "הבריחה":
- הרצון של הניצולים לעזוב את מזרח אירופה לאחר השואה.
- התגברות האנטישמיות והפגיעות בניצולים במזרח אירופה.
- המצב הפוליטי בפולין שלאחר המלחמה.
- פעולות של ארגונים ציוניים ושליחים מארץ ישראל.
השפעתה של תנועת "הבריחה" על המאבק להקמת המדינה:
- השתתפות בהעפלה.
- הגדלת מספר תושבי מחנות ה עקורים באירופה, מצב שיצר לחץ דיפלומטי לפתרון בעיית הניצולים / העקורים.
10. מה הביא להתארגנות של תנועת "הבריחה":
- הרצון של הניצולים לעזוב את מזרח אירופה לאחר השואה.
- התגברות האנטישמיות והפגיעות בניצולים במזרח אירופה.
- המצב הפוליטי בפולין שלאחר המלחמה.
- פעולות של ארגונים ציוניים ושליחים מארץ ישראל.
השפעתה של תנועת "הבריחה" על המאבק להקמת המדינה:
- השתתפות בהעפלה.
- הגדלת מספר תושבי מחנות ה עקורים באירופה, מצב שיצר לחץ דיפלומטי לפתרון בעיית הניצולים / העקורים.
השאלה הבאה
11. "סופות בנגב"
- פרעות ביהודים בדרום רוסיה (התחילו ב-1881).
- פרעות שכוונו על ידי הממשלה הרוסית.
- השפיעו על התעוררות תנועת "חיבת ציון".
11. "סופות בנגב"
- פרעות ביהודים בדרום רוסיה (התחילו ב-1881).
- פרעות שכוונו על ידי הממשלה הרוסית.
- השפיעו על התעוררות תנועת "חיבת ציון".
השאלה הבאה
12. "אעלה בתמר"
- עליית יהודים מתימן בשנת תרמ"ב (1882), תקופת העלייה הראשונה.
- מניעי משיחי לעלייה - שנת תרמ"ב נתפסה כשנת גאולה, על יסוד הכתוב בשיר השירים:
"אעלה בתמר".
- מניע נוסף לעלייה - התפשטות השמועה שרוטשילד קנה אדמות עבור היהודים בארץ ישראל.
- כיבוש תימן על ידי השלטון העותמאני הקל את העלייה.
12. "אעלה בתמר"
- עליית יהודים מתימן בשנת תרמ"ב (1882), תקופת העלייה הראשונה.
- מניעי משיחי לעלייה - שנת תרמ"ב נתפסה כשנת גאולה, על יסוד הכתוב בשיר השירים:
"אעלה בתמר".
- מניע נוסף לעלייה - התפשטות השמועה שרוטשילד קנה אדמות עבור היהודים בארץ ישראל.
- כיבוש תימן על ידי השלטון העותמאני הקל את העלייה.
השאלה הבאה
13. הרב ריינס
- הקים בלידא ישיבה, ששילבה לימודים כלליים בלימודי הישיבה.
- תמך בהרצל כי על פי השקפתו הדת והלאומיות הם עניין אחד.
- מיוזמי הקמת "המזרחי" ב-1902.
13. הרב ריינס
- הקים בלידא ישיבה, ששילבה לימודים כלליים בלימודי הישיבה.
- תמך בהרצל כי על פי השקפתו הדת והלאומיות הם עניין אחד.
- מיוזמי הקמת "המזרחי" ב-1902.
השאלה הבאה
14. פרשת תל-חי
- אחד מארבעת היישובים העבריים, בגליל העליון (מטולה, חמה, כפר גלעדי ותל חי).
- כנופיות ערביות ניצלו את חוסר הבהירות בנוגע לשליטה באזור ופלשו למקום.
- בשל החשד שהיישובים היהודיים תומכים בצרפתים, נכנסו הכנופיות הבדוויות לתל-חי בי"א באדר תר"פ כדי לחפש חיילים צרפתים.
- במהלך הסיור נפלט כדור ובעקבות זאת התפתח קרב שנמשך כל אותו היום. המגינים התפנו לכפר גלעדי, לקחו עמהם פצועים והרוגים וביניהם טרומפלדור.
- הפרשה עוררה מחלוקת בישוב בשאלה אם לנטוש יישובים מבודדים או להגן עליהם.
14. פרשת תל-חי
- אחד מארבעת היישובים העבריים, בגליל העליון (מטולה, חמה, כפר גלעדי ותל חי).
- כנופיות ערביות ניצלו את חוסר הבהירות בנוגע לשליטה באזור ופלשו למקום.
- בשל החשד שהיישובים היהודיים תומכים בצרפתים, נכנסו הכנופיות הבדוויות לתל-חי בי"א באדר תר"פ כדי לחפש חיילים צרפתים.
- במהלך הסיור נפלט כדור ובעקבות זאת התפתח קרב שנמשך כל אותו היום. המגינים התפנו לכפר גלעדי, לקחו עמהם פצועים והרוגים וביניהם טרומפלדור.
- הפרשה עוררה מחלוקת בישוב בשאלה אם לנטוש יישובים מבודדים או להגן עליהם.
השאלה הבאה
15. תכנית בילטמור
- תכנית ציונית שהתקבלה בכנס מנהיגים ציונים במלון בילטמור בניו-יורק בתקופת מלחמת העולם השנייה (מאי 1942).
- עיקריה: "הצהרת כוונות" של התנועה הציונית לאחר המלחמה.
- התכנית הייתה: לכונן קהילה יהודית בארץ ישראל, פתיחת הארץ לעליית יהודים ומתן סמכויות נרחבות לסוכנות היהודית.
15. תכנית בילטמור
- תכנית ציונית שהתקבלה בכנס מנהיגים ציונים במלון בילטמור בניו-יורק בתקופת מלחמת העולם השנייה (מאי 1942).
- עיקריה: "הצהרת כוונות" של התנועה הציונית לאחר המלחמה.
- התכנית הייתה: לכונן קהילה יהודית בארץ ישראל, פתיחת הארץ לעליית יהודים ומתן סמכויות נרחבות לסוכנות היהודית.
השאלה הבאה
16. "השבת השחורה"
- שבת, 29 ביוני 1946.
- פעולה של השלטון הבריטי שנועדה לשבור את כוחה של "תנועת המרי העברי".
- הבריטים ערכו חיפושים אחר מסמכים ונשק במקומות רבים בארץ.
- הבריטים אסרו את ראשי הסוכנות היהודית ו"ההגנה", ביניהם הרב מימון (שאולף לנסוע למעצר בשבת).
16. "השבת השחורה"
- שבת, 29 ביוני 1946.
- פעולה של השלטון הבריטי שנועדה לשבור את כוחה של "תנועת המרי העברי".
- הבריטים ערכו חיפושים אחר מסמכים ונשק במקומות רבים בארץ.
- הבריטים אסרו את ראשי הסוכנות היהודית ו"ההגנה", ביניהם הרב מימון (שאולף לנסוע למעצר בשבת).
השאלה הבאה
