הרב ויסמנדל על שליחות ברנד

ביום שני, 24.7.44 שלח הרב ויסמנדל מכתב ובו סיכם את המצב לאותה שעה.
ואלה עיקרי הדברים שכתב. (מתוך: מן המצר, עמוד רי"ד ואילך, בשינויי לשון)


...אל תתייחסו למצב המלחמה ולמצב הפוליטי. עכשיו יש צורך לתת לגרמנים את מבוקשם, ולא לדחות אותם. הם אמנם חלשים, אבל כלפינו הם חזקים מספיק. הם אומרים: "אי, יהודי נתעב, אתה חושב שמחר יהיה סופי, ותצחק לי, ותשמור לעצמך את חייך ואת כספך. אני אראה לך שטעית".
ב- 10 ביולי הפסיקו הגירושים, בגלל הוראה של הוראטי, ראש ממשלת הונגריה. אבל עלינו לזכור כי ההונגרים אינם יכולים לגרש בלי עזרת הגרמנים, אבל הגרמנים יכולים לגרש בלי עזרת ההונגרים, ובפרט עכשיו, שהקיצוניים שבהם גוברים.

הם שלחו את ברנד כדי לקבל כסף וסחורות. ברנד נסע, וכסף אין, וסחורות אין. ובמקום שמירת סוד, קרה ההפך: אוהבינו קוראים בראש חוצות בכל העולם: ראו כמה נחלשו הגרמנים. שלחו אלינו שני יהודים להחליף דם בסחורות. אמת, אנחנו אוהבים את היהודים, אבל סחורה - לא.


ועכשיו הגרמנים, ובמיוחד אייכמן, עושים חשבון זה: כסף לא קבלנו. סחורה לא קיבלנו. ובזיון בכל העולם ומצד ראש ממשלת הונגריה - יש ויש.

הרכבת שיצאה לספרד [רכבת קסטנר] ואשר הייתה כבר בדרכה לטרייסט, הוחזרה לברגן-בלזן, בראותם (לפי דבריהם) כי צחוק אנו עושים מהם. בבקשה מכם, האמנם חושבים אתם כי הגרמנים הם צריכים לעשות את הצעד הראשון, ואם לא יראו לכל העולם שחזרו בתשובה לא ניתן להם דבר?

הוו יודעים כי חייהם של 1700 נוסעי הרכבת תלויים באחריותכם. והוו יודעים גם כן כי חייהם של 300,000 שארית הפליטה, ביד הגרמנים הם. מילה אחת - והם נשלחים ונשרפים במשך עשרה ימים.