ביחס אל הדת חלה התדרדרות לאחר מלחמת העולם הראשונה. בשנים 1919-1920 המירו את דתם 8,700 יהודים. אחוז הנישואין המעורבים עמד על 20%-25%, והייתה אווירה של אדישות לערכים דתיים. שליש מן הנישואין לא נערכו על ידי רב, ורק ב-25 קהילות (מתוך 219) היה מקווה טהרה. במאמצים לחזק את מעמדם הרוחני של הקהילות תפסו רבנים מקום בראש. נוצרה דמותו של הרב המודרני, שהוא מדריך רוחני ולא בהכרח פוסק הלכה. הוא יודע להטיף, בעל הכשרה במדעי היהדות ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה. בית המדרש לרבנים שנפתח בשנת 1877 היה אמור לייצר רבנים אלה.

בית הכנסת היה מרכז הקהילה. הוכנסו בו עוגב ומקהלה, בוטלה התפילה שבלחש, והדרשה הייתה בהונגרית. לשון התפילה הייתה עברית, כחוליה מקשרת עם עם ישראל.
בשנת 1919 עבר השלטון למשטר שנשען על הצבא הלאומי. בראש הצבא עמד מיקלוש הוראטי, העתיד למלא תפקיד מכריע בגורלם של היהודים בהונגריה בימי השלטון הנאצי.

ביוזמת 'אגודת המדיארים המתעוררים' החלו פעולות טרור נגד יהודים, רצח ושוד, עינויים ומלקות. המעשים עוררו תגובות בעולם, אבל נתברר כי הממשלה ההונגרית אינה יכולה להשתלט על היסודות הפרועים שבצבא. היהודים התארגנו להתגוננות באמצעות מגעים עם השלטונות להפגת המתיחות, ותעמולה אצל משלחות בנות הברית שפעלו בהונגריה . היו גם קבוצות יהודים שהפעילו הגנה עצמית.
בשנת 1919 החלו הסטודנטים ההונגרים לדרוש הגבלה במספר הסטודנטים היהודים באוניברסיטאות. בשנת 1920 נחקק חוק הקובע כי מספר הסטודנטים היהודים לא יעלה על 6% - שזה אחוז היהודים באוכלוסייה. הדבר גרם ליציאה של 5000 צעירים יהודיים מהונגריה. חוק זה גרם לכך שיהודים לא יכלו עוד להשתלב במקצועות החופשיים ובחיי הרוח. הדבר גרם גם לניכור בין יהודים לנכרים.
בשנת 1938 נחקק החוק היהודי הראשון. החוק בא "לתקן" את העיוות הקיים בהונגריה, בו ליהודים יש ייצוג גדול בכלכלה ובמקצועות החופשיים, ייצוג הגדול מחלקם באוכלוסייה. דבר זה מקשה על חלקים אחרים באוכלוסייה להשתלב בכלכלה. מה גם שרוב היהודים אינו חש עצמו קשור למסורת הלאומית ההונגרית. החוק קבע כי חלקם של היהודים בכלכלה ובמקצועות החופשיים לא יעלה על 20 אחוז , למרות שאחוז היהודים באוכלוסייה היה 6 אחוז. החוק כלל גם איסור על שחיטת כשרה של בהמות. חוק זה הכביד מאוד על שומרי הכשרות . בתגובה לחוק זה אמר הרב שלמה זלמן ערנרייך, רבה של שימלוי דברים אלה:

אחינו בני ישראל, עת צרה היא ליעקב. הנה אומות העולם רודפים אותנו בכל מיני רדיפות.. אמנם אין אנחנו נחשבים לפני האומות העולם אפילו כבהמות, כך אנו מבוזים בעיניהם, כי חסים הם על הבהמות, שלא לצער אותן, על כן חושבים לבטל את השחיטה, כמו שעשה הצורר [הנאצי] בכמה מדינות. ונראה כאילו לבבם זך מאוד, מלא רחמים. אבל לצער את ישראל אינם חסים, לעשות להם כל צרות שבעולם, וליטול מהם חייהם ופרנסתם, ואם כן אין אנו [בעיניהם] אפילו כבהמות.

(דרשות לחם שלמה, ברוקלין תשל"ו, עמוד י'. לפי "השואה במקורות רבניים" 56).

דיונים על גזירת השחיטה ותגובת הרבנים - לחץ כאן
בשנת 1939 נחקק החוק היהודי השני. חוק זה מגדיר מיהו יהודי: אדם שאחד מהוריו , או שניים מהורי-הוריו יהודים. החוק מגביל את זכות הבחירה של היהודים, מגביל את השתתפותם במקצועות החופשיים ובחיי הכלכלה, אוסר העסקת יהודים במוסדות ממשלתיים, ברשויות מקומיות ובמוסדות צבור, מחזק את הנומרוס קלאזוס, אוסר על יהודים להיות מוציאים לאור ועורכים של יהודים, בעלים ומנהלים של בתי קולנוע ותיאטרונים , הוגבלה זכותם לעסוק במלאכה, הוגבל שיעור היהודים במפעלים פרטיים, ונקבעו הוראות לקידום ההגירה היהודית מהונגריה.

חוק זה היה עלול לפגוע בפרנסתם של 200,000 יהודים - מפרנסים ומשפחותיהם. תגובת יהודי הונגריה הייתה שונה: חלק ניסו להגר מהונגריה, ואחרים ניסו להמיר את דתם ולהתנצר. מספר הממירים את דתם בשנת 1938 היה 8,584, והממירים דתם בשנת 1939 -6,070. בשנים 1940 - 1941 היה מספר הממירים את דתם.3,200

שיטה אחרת להקל על היהודים הייתה התפיסה של החוגים המתבוללים, שביקשו להבדיל בינם לבין יהודים שמוצאם ממזרח אירופה, או שהחוק לא יחול על יהודים שישבו בהונגריה משנת 1850. ניסיונות אלה להתחמק מן הגורל היהודי לא צלחו.

החוק השני גרם לסבל רב להמוני היהודים, אם כי היו רבים שהצליחו לחמוק ממנו. לחץ של הימין הביא לחקיקת החוק היהודי השלישי.
מטרתו של החוק השלישי הייתה להפריד הפרדה גמורה בין יהודים לנכרים. חוק זה היה אמור למנוע נישואין מעורבים בין יהודים לנכרים. במשטר ששלט בהונגריה עד 1914, ראו בנישואין מעורבים דבר רצוי, כי הם משלבים את היהודים בחברה ההונגרית. החוק היהודי השלישי אמור היה לשים קץ לתופעה זו . החוק נכנס לתוקף ב- 8 לאוגוסט 1941. החוק קובע כי יהודי הוא מי שנמנה עם העדה הדתית היהודית, או מי ששניים מהורי הוריו יהודים. עוד קובע החוק כי מי שמתגייר, לא יוכל להתנצר עוד לעולם. חוק זה נועד למנוע מהונגרים להתגייר כדי להתחתן עם יהודים.

המשמעות של החוק השלישי הוא בכך שהוא מגדיר את היהודים כגזע נחות, ובכך הוא הכשיר את הקרקע להפרדת היהודים משאר חלקי האוכלוסייה . החוק השלישי הושלם בכך שבוטל מעמדה של העדה היהודית כדת בעלת זכויות שוות לנצרות. שינוי זה ביטל את זכויותיהם של היהודים לסיוע שקבלו מן המדינה עבור מוסדות הקהילה, החינוך והסעד .חוק זה נכנס לתוקף ב- 19 ביולי 1942.
חוק זה נועד להפקיע את האחוזות החקלאיות של היהודים. ההסבר לחוק היה כי אדמה היא נכס בעל משמעות מיוחדת, וראוי שבעליו יהיה מי שיש לו קשר בל-יינתק לאומה ההונגרית . היהודים, שאין להם קשר זה, והם יסוד זר בארץ, אסור שיהיו בעלים על הקרקעות.