מאמרי אמונת עתיך - עלון מס' 1

לתוכן הגיליון

כסלו תשנ"ה

 

הרה"ג יהושע נויבירט שליט"א

 

תגובה

 

    בס"ד יום ראשון ד' חשון תשנ"ה.

       כב' מכובדנו וידידנו הרב יואל פרידמן שליט"א

       אחדשה"ט ולמעכ"ת כיאות.

    בתשובה על מכתבו מהיום נכון כי ראיתי את תגובותיהם של הקוראים הנכבדים בירחון "אור תורה". צר לי מאד כי הם באים לחצוץ בין הראשון לציון שליט"א, אשר אני קרוב אליו עד מאד - לביני, אשר אין ביננו ולא כלום (ח"ו לא הקלתי בכבודו של גאון בישראל, כי כתבתי את מכתבי מבלי להזכיר את שמו). 

    עמדתי ברורה: עם כל חיבת הארץ, ובגלל חיבת הארץ -  עלינו לחתור לשמור על קדושת הארץ. ולא ע"י שלטים והפגנות, אלא תהיה נא המשנה בפרקי אבות (פ"ה מ"ט) לנגד עיננו: "גלות באה לעולם על שמיטת הארץ בארבעה פרקים הדבר מתרבה: ...במוצאי שביעית, מהפקר פירות שביעית".

    אין רצוני וגם אין ביכולתי להכניס ראשי בין ההרים: בין החזו"א זצ"ל, אשר תקף ביתר חריפות את היתר המכירה, לבין שיטת הגדולים אשר הם מתירים את היתר המכירה. ידוע כי הגאון רא"י קוק זצ"ל, אשר הוא בין אלה המתירים - גם הוא לא היה שבע רצון לעצם רעיון המכירה, אלא רק כהוראת שעה בלבד, וגם שם בתנאים מסוימים בלבד (אשר כנראה הכותבים המעירים לא הספיקו לדעת).

    כל אלה ה"מתקיפים" אותי, לא מתקיפים אותי, אלא הם יוצאים באיצטלה של בצע כסף, אם לשלם פחות או יותר, וזה מה שכואב להם בסך הכל, ובזה מוכנים לזרוק מאחורי גבם את קדושת הארץ. כנראה, שהם אינם יודעים מכרמי פא"י אשר עשו אוצר בית דין, וחילקו כמליון בקבוקי יין, והיין חולק בזיל הזול.

    כואב עד מאוד למה אנשים כאלה אשר מתקיפים את אוצר בית הדין, איפה הם צועקים על קדושת הארץ, איפה הם צועקים על שבת קדשנו, צפור נפשנו. כנראה כל זה לא כואב להם. רק ענין אוצר בית דין וצר לי צר לי, ותו לא.

ה' ירחם ויחזיר אותנו בתשובה שלמה.

                                                בכבוד רב

 יהושע נויבירט

 

    נ.ב.  רצוני להעיר כי ענין אוצר בי"ד זו לא המצאה חדשה, וכפי שהכותבים מעירים אלא זה מובא בתוספתא ובר"ש לשביעית. ואם כי יש לדון בענין אוצר בית דין כפי שמנוהל היום, אך אין לנו אלא דברי ה"חזון איש".