מאמרי אמונת עתיך - עלון מס' 31

לתוכן הגיליון

תשרי - חשוון תש"ס

 

הרה"ג דוב ליאור שליט"א

קניני בן הסמוך לשולחן אביו בד' מינים (מכתב תשובה)

 

לכבוד הרב יעקב אפשטיין

שלום וברכה!

 

    קבלתי את הקונטרס שלך וניהנתי מכל המשא ומתן שהעלית בחקירתך. ביאור שיטות הראשונים בזכות קטן ובמתנה של אביו לקטן גופא. אולם המסקנה שלך לא נראית לענ"ד. בראשונה פשטות הגמ' "לא ליקני איניש לולב לינוקא" שזה מדבר דווקא באינו אביו, ומרש"י (שם) נראה בעליל שמדבר באביו. אולם אתה יכול לטעון שרש"י סובר כמו שיטת הר"ש שהבאת. אולם בעל משנה ראשונה (מע"ש פ"ד מ"ד) מדייק בפשטות מדברי הסמ"ע להלכה שאם אביו נותן לו מתנה מהני כמו שבעל נותן לאשתו.

    לבר מן דין נראה לענ"ד שגם הראשונים שהבאת שסוברים שאם אינו יכול ליתן מתנה לבנו משום שידו כידו, נראה  שבארבעת המינים שאני, היות והקטן צריך לצאת במצווה, וכפי שמבואר בפוסקים (סי' תרנז) שהמינים צריכים להיות כשרים וצריכים גם להיות שלו, ומן הסתם האב צריך לדאוג לכך. לכן לא מסתבר כלל שחז"ל לא יאפשרו זכייה לקטן מאביו לצורך קיום המצוה , ולכן גם אם לדברים אחרים אב שנותן לבנו הקטן - אינו זוכה, כאן שצריך לצאת ידי חובה - ואין אפשרות אחרת רגילה - לא יתכן שחז"ל לא יתקנו לו זכייה מדרבנן. מעין דבר שכזה מצאנו שאסור להקנות ביו"ט, אולם לקנות ארבעת המינים לצורך מצווה ביו"ט הראשון - מותר. הוא הדין בנד"ד משום שהקטן צריך לצאת ידי חובה ואי אפשר אלא א"כ יזכה - תיקנו לו חז"ל יד לענין זה בלבד לאותן שיטות הסוברות שגם אביו אינו יכול להקנות לבנו קטן.

 

 

בברכה,

הרב דוב ליאור

ראש הישיבה ורב העיר ק. ארבע - חברון