איגרת ביקורת על ישיבת אייזנשטט

מלך שפירא

המעיין, תשרי תשנ"ד


תקציר:
איגרת ביקורת נגד הר' עזריאל הילדסהיימר שכיהן כרבה של קהילת איזנשטט ובה ייסד ישיבה שכללה לימודי חול. הדבר עורר עליו את התנגדות החרדים והחסידים. מבין התלמידים היו שיצאו לתרבות רעה אבל הרב הגן על תלמידיו ולא הרשה לדבר דברי לעז על תלמידיו.

מילות מפתח:
השכלה, תרבות, מוסר, תורה.

רבות נכתב אודות פעולותיו של הרב עזריאל הילדסהיימר זצ"ל בהונגריה, שעה שכיהן כרבה של קהילת אייזנשטט. בזמן האחרון זכינו לספר [בשפה האנגלית] על חיי הרב הילדסהיימר1. בזמן שבתו באייזנשטט יסד הרב הילדסהיימר את הישיבה הראשונה שכללה בתוכה גם קצת לימודי חול. דבר זה גרם להתנגדות החרדים ובייחוד החסידים. החסידים בהונגריה התנגדו לרב הילדסהיימר, אבל אחר כמה שנים התחילו חוגי חסידים אחדים לראות את הרב הילדסהיימר כאחד מהם במלחמתם המשותפת נגד הרפורמים ואז ניתן לומר עליו "תהילתו בקהל חסידים"2. יש לזכור זאת בגלל שיש מחברים שכותבים על תקופה זו כאילו כל החסידים התנגדו לרב הילדסהיימר כל ימי שבתו בהונגריה.

באותו זמן שקיצונים אחדים היו מבזים את הרב הילדסהיימר, עמדו גדולי הונגריה לצדו והגינו עליו. כמובן היו חילוקי דעות ביניהם ובין הרב הילדסהיימר, אבל הגדולים הכירו את גודל צדקתו וחכמתו. היו גדולים שעמדו לצדו ותמכו בו ואף שלחו את בניהם לישיבתו, כגון הגאונים הרב משה שיק והרב יהודה אסאד3.היו רבנים שהתנגדו לישיבתו של הרב הילדסהיימר, אולם בגלל הכבוד שרחשו לו, לא רצו לצאת נגדו בפומבי. לא כמו שעשה הרב עקיבא יוסף שלזינגר בספרו נער עברי שיצא לאור בעילום שם המחבר בשנת תרכ"ג, י"ב שנה אחר שנפתחה ישיבת הרב הילדסהיימר. בספר זה יצא המחבר בשצף קצף נגד רבה של אייזנשטט. לעומת זאת - הדרך המכובדת להתנגד להרב הילדסהיימר הייתה באמצעות מכתבים פרטיים, ואין ספק שהוא קבל הרבה מכתבי מחאה וביקורת.

הנני מפרסם כאן מכתב אשר נשלח בעילום שם השולח בשנת תרכ"ד, שנה אחר צאתו לאור של הספר נער עברי. מחבר המכתב היה תושב פרשבורג וקשה לדעת אם המחבר היה תלמיד חכם מוכר או מתלמידי ישיבת פרשבורג. בכל זאת, המכתב מעניין מאד שהרי הוא משקף את ההשקפות של אלו שלמרות הכבוד הגדול שרחשו להרב הילדסהיימר, ראו את ישיבתו כסכנה ליהדות החרדית. כנראה, ולהשתמש עם הטיפולוגיה של מיכאל סילבר4, ניתן לזהות את מחבר האיגרת עם הימין של המרכז היה הבדל ביניהם ובין הקיצוניים האולטרה אורתודוכס וזה התבטא גם בזה שהם התייחסו אל הרב הילדסהיימר עם כל הכבוד שיש להתייחס לרב חרדי, גם אם לא הסכימו לשיטתו.

מחבר האיגרת מעדיף את ישיבת פרשבורג אשר בה לא עסקו בלימודי חול על פני ישיבת אייזנשטט. הוא לא ידע שבזמן שהרב הילדסהיימר נשא ונתן עם פרנסי פרשבורג בהצעה שיקבל עליו משרת רב שני שם, הסכים הכתב סופר לכלול קצת לימודי חול בישיבתו כמנהג ישיבת אייזשטט!5, גדולים אלה ראו את צרכי הזמן באופן שווה וההבדל העיקרי היה שהרב הילדסהיימר היה מוכן ללחום בעד דעותיו והכתב סופר היה מטבעו שונא מחלוקת ורודף שלום. ראוי לציין שכמה שנים אחר כתיבת האיגרת הציע הכתב סופר, באחת מאסיפות רבני הונגריה, שיפקידו מורים בישיבות להורות גם לימודים כלליים אחדים. רבנים רבים התנגדו לו ואחד הרבנים עמד והצהיר
"אסור לרב בישראל לדעת מהבילדוג [השכלה] והחכמות והמדעים יותר מידיעת כתיבת שמו באותיות לעז אשכנזית ואונגרית ולא יותר".6

למעשה השלימו הכתב סופר והמהר"מ שיק עם מתנגדי הרב הילדסהיימר. הרב הילדסהיימר לא היה מוכן להתפשר, עזב את הונגריה ובא לברלין והצליח שם להגשים את תכניותיו, לחנך דור חרדי חדש, רבנים בקיאים בש"ס ובפוסקים, ובעלי השכלה, כדי להנהיג ציבור גדול של בעלי בתים שהיו מעורבים בחיי מסחר, רפואה ומדע.7

מחבר האיגרת התנגד לישיבה באייזנשטט בראותו שחלק מתלמידיה לא היו כשרים. יש להסכים עם המחבר שהיו בין תלמידי ישיבת אייזנשטט שבאו לשם שלא על מנת ללמוד תורה אלא בגלל סיבות אחרות, ובפרט בגלל האפשרות ללמוד לימודים כללים. ידוע שהיו תלמידים שסולקו מהישיבה בגלל התנהגותם. מאידך אפשר לומר שבלי ישיבת אייזנשטט לא היו בחורים אלו באים לישיבה בכלל. ידוע שמבין כותלי ישיבות אחרות גם כן יצאו בחורים לתרבות רעה וכל מי שמכיר קצת תולדות הישיבות יודע שתופעה זו לא הייתה מנת חלקה של ישיבת אייזנשטט בלבד. וולוזין תוכיח.9

אף על פי שהיו כמה תלמידים שסרו מדרך התורה, מכל מקום, הרב הילדסהיימר היה גאה ברוב תלמידיו והגן עליהם, וז"ל באחד ממכתביו שכתב אחר שבא לברלין:
"ואין אני מוחל למי שהוציא לעז על תלמידי".10

קריאת האיגרת מגלה שאכן היו בין בוגרי ישיבת איזנשטט שיצאו לתרבות רעה ועובדה זו הכתימה את הישיבה ואת דרכה. לפי מחבר האיגרת יצאו מישיבת אייזנשטט אנשים שזלזלו בקיום המצוות. במכתב שכתב אחרי בואו לברלין מודה הרב הילדסהיימר שהיו תלמידים שסרחו, אבל טען שנגד כל תלמיד שסרח בישיבתו, היו תלמידים אחרים בישיבות אחרות בהונגריה שיצאו לתרבות רעה.

כנראה, ידע מחבר האיגרת שהרב הילדסהיימר לא יפסיק את הוראת לימודי חול בישיבתו ולכן הוא בקש ממנו לא להורות בעצמו את לימודי החול. אין צורך לומר שהרב הילדסהיימר התנגד להצעה זו להפסיק מלתת שיעורים גם במתימטיקה, לטינית ועוד.11
בלימוד זה הוא רצה להראות לתלמידים שאין סתירה בין לימוד תורה וידיעות כלליות.


את האיגרת מצאתי בארכיון ליאו בק בניו יורק ולצערנו חלקים ממנו אינם קריאים. מכיוון שבדפים הפגומים חסרות רק מלה אחת או שתי מלים בתחילת כל שורה, המכתב לא מאבד את משמעותו. כנראה, מחבר האיגרת לא היה בקי בדקדוק ויש כמה מקומות שלא ניתן לדעת מה כוונתו. וזאת להודיע שחוץ מהנקודות ששמתי, לא שיניתי במאומה ממה שכתוב באיגרת , אפילו אם יש שגיאות גלויות לעין.ברצוני להוסיף עוד שעדיין נמצאים בארכיון הרב הילדסהיימר הרבה מכתבים ותשובות בהלכה שנשלחו אליו מכמעט כל גדולי דורו. מכתבים אלו שופכים אור על התקופה וכדאי שיתפרסמו. כמו כן, עדיין נשארים הרבה מכתבים של הרב הילדסהיימר שלא יצאו לאור, וביניהם קונטרס גרמנית בו הוא מתווכח עם הרב עקיבא יוסף שלזינגר על פירוש צוואת החתם סופר.12
*ב"ה היום יום ג' יום שנכפל בו כי טוב פה פב יע"א בשנת ישיש ד' עלינו לטוב לנו כל הימים לפ"ק

שלום וברכה, מאלוקי המערכה, וברכה בכפלים, משוכן שמים, יהי נא ברוחו פי שנים, תורה ויראת שמים, ה"ה כבוד הרב המפורסם לשבח ולתהילה עומד בפרץ ולא יתן להמשחיתי' לבוא אל בית ד', גדול בתורה ובמדעים, עצום בבקיאות, כש"ת מו"ה עזריאל הילדעסהיימער נ"י ראב"ד דק"ק אייזענשטאדט יע"א, שלום יהי' לו ולביתו ולכל משפחתו עד עולם אמן.
ראשית דברי יראת ד' אבקש ממעלת אדוני שיקרא את האיגרת הזה פעמיים ושלוש וישים לב לזה ויטה אזנו לדברי, כי הם אמורים מקירות לבבי ובשברון לבי והרבה דמעות שפכתי לפני כתבי את זאת, והם דברים היוצאים מן הלב ואקווה שיכנסו בלבו לב טהור ותמים. גם אבקש ממעלת אדוני שימחול לי אם כתבתי נגד כבודו ח"ו, כי לא איש דברים אנכי תמול שלשום ולא רגל על לשוני לשון תורתינו הקדושה כל כך, גם מפני שכתבתי זה במהירות כי יראתי פן יבואו לראות את אשר אני כותב כי לא רציתי בזה, כי כל הדברים אשר עושים לכבוד ד' יהי' בהצנע לכת גם עם אלוקיך דהיינו גם מה שנעשה ברצון ד' אלוקיך. יאמין לי אדוני באמת ותם לבבי כי עשיתי זאת כי הרבה והרבה דמעות ירדו עיני על לא שמרו בני ישראל תורת ד' התמימה, ונשים על לב מעמד בית ישראל בכל מדינות המלך עליון, כי בכל מדינות דייטשלאנד איכה נחרבה ואיכה ... הרבנים דשם. איכה נחרבה העיר רבתי עם שרתי במדינות ק"ק פיורדא, ק"ק האמבורג וכל מדינות דייטטשלאנד וכל מדינות פרייזען וכל פאזען ושלעזיען מקום אשר ישב הגאון הקדוש ר' עקיבא איגר זצוק"ל.

ועכשיו נראה מה נהי' איכה נחרב העולם ונהרס יסודה היא התורה הקדושה, "ספדי תורה כי חללה תפארתך ונפלה נזרך", וכל מדינות פראנקרייך ואיטאליען ואמיריקא, ובעוו"ה אין להאמין כי יבוא צר ואויב בחוצות ישראל להחריבם כ"כ. ורק האשכנזית והלשונות של אומות העולם הם החריבו את כל זה, כי בעוד אשר היו אבותינו במצרים והיו משועבדים יותר מעכשיו אבל לא שנו את לשונם וזכות זה עמד להם להיות נגאלים,1 וגם אנו נגאל במהרה ולא נשנה את לשוננו.
נשים לפני מעלתו מעמד כמה מתלמידיו אשר שלח לנו לעירנו ומן הפרט נלמד על הכלל. הנה בתחילה באו לכאן איש צר ואויב גרינוואלד. אני בעצמי שמעתי ממנו כאשר שחק על דברי הגמ' הקדושה שאמרו בברכות שהקב"ה מניח תפילין ויעיין שם ברשב"א שגם הרשב"א תמה על מאמר זה ותי' יע"ש. אבל ישבר החצוף ההוא את ראשו אם לא יבין דברי תורתינו הקדושה. כמה תנאים ואמוראים אשר לא הבינו דברי הראשונים מהם ולא שחקו עליהם אלא שאמרו שאינם מבינים. והחצוף ההוא משחק בם. וכי גם על שילער ימח שמו ישחק אם לא יבין את דבריו הטמאים או דבריו האפיקורס' וגם אם ידע בבירור שהם טעותים? מפני שהוי' כמותו שווה במחשבה, הלוואי שישוב בתשובה.

שנית באו לכאן תלמידים שטיער וחברו אשר הלכו ל[?] וניקאלסבורג אצל הרב הצדיק דשם אשר ישב במושב המלך ר' מרדכי בנעט זצוק"ל. מה יענו וכי לא יאמרו מה מועיל רבנן לא שרו לן עורבא וזהו נקרא אפיקורס כדאיתא בסנהדרין פרק חלק [צ"ט:-ק.] ועכשיו איני יודע אם יאמינו בשלוש עשרה עקרים. ואחריהם האחים האהובים שטורץ, ואף שהשני הי' חשוב אצלו ולמד בהתמדה אבל חשק השטודירען בא והניח התורה הקדושה אחר גוו ונתחלף והלך לו אצל השטודירען ולא הלך לבהכ"נ. וכיוצא בו החצוף משה טועבער הוא בעיר וויען מתחבר שם אצל תלמידי יעלענק 2 חצוף טמא ונוכל לידע כל מחשבתם כי רק רע כל היום הם. וגם מחשובים שלו רציתי להודיעו הא' הוא פיהרער וודאי הי' מן הל"ו צדיקים שלו. הנה החשוב ההוא שטודירט עכשיו בהתמדה רבה כחשכה כאורה ורק איזה שעות אשר ... ע"כ ללמוד עם תלמיד קטן אחד וגם הוא הולך לבהכ"נ אבל אינו מתפלל כלל יאמן לי כי בטוח הוא שהרבה פעמים לא קרא ק"ש דאורייתא ותפילה, ואע"פ שמניח תפילין מי יודע אם לא טוב יותר שלא יניחם שהרי אמרו בגמ' יומא [ז:]

ומובא בפוסקים שצריך שלא יסיח דעת מתפילין ק"ו מציץ ... שנאמר וה' על מצחו תמיד שכוונתו שתמיד תהי' מחשבתו על הציץ הקודש ק"ו בתפילין הקדושים שיש בו הרבה והרבה שמות בוודאי שצריכה מחשבתו להיות עלים תמיד. ובהחשוב וודאי שיחשוב תמיד בדברי ההבל ורעות רוח. מי יודע אם לא יחשב בהם גם מחשבות אפיקורסות כגון אם צריך להניח תפילין אם יש אלקים. וגם אם לא יחשוב כן עכ"פ יחזור גם המיטאלאגיע שהוא מורה ג"כ על ע"ז ממש בלא הפלגת דברים ר"ל.
יש כאן אחד שהוא באמת קצת, אבל יראה מעלתו מה חשיבותו. כמה פעמים אמרו לו שיתן את התפילין שלו להסופר לבדקם אם לא נקבו כי כפי הנראה נקבו לפנים. והוא לא ישים לבו לזה. ובכל יום יש בו חשש ברכה לבטלה מלבד שיש לחוש שאינו מניח תפילין כלל. וגם יש לחוש למחשבות קדשות כהנ"ל. וגם ראיתי בעוד כמה שבועות שאל א' מתלמידיו את חברו אם התפלל תפלת מנחה ושחק ההוא, ואמר לו עוד ההתפללת בשחוק כדרך הידוע של אפיקורסים בעוו"ה. וגם הי' כאן פאללאק מ[?]. היו לו תפילין קטנים כמו שעושים לשחוק בהם שהרי נותנים בו קארטין. וגם החצוף פיק הי' כאן. וגם האחרון הכביד הוא החצוף העומד על משמר ישיבת אייזענשטאטד נגד החצוף סאנטא ימות מהרה או יחזור מהרה בתשובה שלמה לפני ממ"ה הקב"ה. וכל ישראל יחזרו בתשובה שלמה.
והחצוף בלומגארטען עמד נגד סאנטא במה חשוב הוא יותר ממנו. ומעולם לא נראה החצוף בבהכ"נ, ומי יודע אם מניח תפילין. ושמעתי כאשר בא לבית איש אחד פה למורה הילדים אשר הם יראי השם קנה לעצמו תפילין שלא יראו הב"ב שלא יהי' לו תפילין ויזרקו אותו מביתם. אוי אם נשים אל לבנו שחצופים כאלו יעמדו בפרץ נגד המשחיתים או הי' רבנים מה יולד יום הלא לא ידעו מה דאמרו רבנן ולא ידעו לדמות מלתא למלתא ולא יבינו דבר מתוך דבר ואם תבוא להם שאלה שאינה מפורשת בפוסקים. וכל זה ביראים שבהם, ומה נאמר לשקצים שבהם. ודומה דבר זה למנהיגי (מורי) האומות עולם הם הגייסטליכע הם מוכיחים ובעצמם עושים כל התועבות גם בהם, כמו שעושה גם החצוף יעלעניק ולעוו ופאסל.4 אוי מי האיש אשר ישים זה על לבו ולא ישבר לבו על זה, אם זה בתלמידי צדיקים אשר עליהם יסמוכו ההמוני עם שיחשבו כיון שהם תלמידי הרב דק"ק א"ש מסתמא הם צדיקים. אבל האמת בעוו"ה כנראה. ומה יהי' בתלמידי יעלעניק אם זה בתלמידי מעלתו.
...אדוני שמיום שבאו תלמידיו לכאן נחרבה ישיבתנו שקודם לזה לא ידעו כלל מטוב ההוא ורע באמת. עד שבאו תלמידיו ואמרו הגיע זמן קריאת הספרים חיצוניים ... שעמדו נגדם בכל כוח בע"ה בוודאי הייתה ישיבתנו כמותם. וברוך השם אשר הצילנו מיד האנשים הרשעים האלה בנפשותם. אבל אמו"ר מעמיד [שו]מרים על זה שלא ליתן רשות למשחית לבוא אל בתינו ואם ישמע דבר שאינו נכון לא ישתוק. ואדרבה, בכל פתחה, דהיינו כל דרשה של אגדה שדורש בכל התחלת הזמן מצווה לכל אחד ואחד ... על חברו. וכל אחד ואחד מעיד על חברו אם יראה בו דבר שאינו נכון לעשות וזה נכון לעשות כן שע"י זה מתיירא אחד מחברו ועי"ז כמה פעמים ניצלו מן האסור. ולא ימצא אפי' אחד שאינו מניח תפילין וכמעט כולם ... ואם גם שאצל כמה מהם הוא ע"כ אבל הלא ידועים דברי הרמב"ם 5 על מאמר הגמ' יקריב [אותו] מלמד שכופין עד שיאמר רוצה אני,6 אם רואים שלא רצה אלא ע"י המכות שהכוהו ותי' כן, דהנה כל איש מישראל יש לו לב טהור שאינו רוצה לעבור על דברי הקב"ה ... אותו מלעשות כאות נפשו ע"כ מכין ומכריחין רק את היצה"ר.

אם גם הוא מתרצה אך ע"י הכאות הנפש היא מעיקרא ג"כ נתרצה ... אף שימצא שנים או שלושה שהם עושים ע"כ אעפ"כ הם ... המצווה. וגם ירווח בזה שהקטנים לא ידעו מדבר אם כופין את הגדולים שהבחורים קטנים הם צדיקי עולם רק כוונתם לשם שמים, נעורים עד שעת שני' כמה פעמים ולומדים בלי הפסק ותמיד נשמע ... עושה זהו הקטן סיום למסכת זו אבל מה שהוא מן התימא בני שמו"ר הגאון יש לו בן אחד ובונם שמו.7 הוא גדול בישראל ... כבירים הי' כאן הגאון האדיר אב"ד ק"ק סעראד8 ותמה עליו ואמר אם הי' הבחור בימי החתם סופר היה מן המופלגים שבהם, והוא בן אחד ועשרים שנים. וגם יש לאמו"ר בן קטן בן ארבע עשרה שנה.9 הוא צדיק תמים ובקי כמעט בכל סדר מועד בגמ' ותוס' ובכל ספר א"ח וגם עם אחרונים הרבה וזה שכרו בעולם הזה. ומה רב טוב הצפון לעולם הבא על אשר מתאמץ תמיד לפעול בשם ד' וגם הוא מקרב הבחורים אשר הולכים בדרך היראה ועי"ז ג"כ מתחזקים והרבה מתאמצים עי"ז למצוא חן בעיניו. ובכל איגרת ואיגרת אשר כותב להם מראה להם חיבתו אליהם, ובזה מעורר אותם שיאהבו גם הם אותו באהבה עזה.
ובאמת כל בני הישיבה הם צדיקים ויראים ויראתם קודמת לחכמתם שאני יודע אם היה רואה השכמת הבחורים לבית הכנסת היה שמח מאד שהשם ירבם. בג' מקומות הישיבה מתפללים שאין להם מקום רוחב להתפלל במקום אחד, ומתפללים בפנים בשיעור חדר, ובחצירו דהיינו הפאלישע ... בחדרי אמו"ר, ובכל הוא מלא וגדוש השם ירבם. וכל זה במקום אשר עין הרועה אותם עליהם ותמיד מבקש שיאמרו לו אם ישמעו דבר שאינו הגון ... אהה' אדוני יראה החילוק בין ישיבה דק"ק פ"ב לישיבתו. אם יבואו הצדיקים שלו לפ"ב יהי' נחשבים לקלים בעיניהם, והנשמע כזה לגדל בנים כאלו ... בדרך הזה.

ואם יאמר אדוני שהוא אינו גורם אבל עכ"פ גורם שלא יהי' אפכא מפני שלא שם עינו עליהם, ויאמן שצריכים ליתן זמן רב ... אמו"ר הוא מתמיד מאד בלימודו ואפ"ה לוקח לו פנאי לצורך הישיבה כי זה גדול ביותר מלימוד התורה אפי' שעה אחת, כי להציל נפש אחת ... כאלו בנה עולם כולו. וזה פשוט אם יחזקו אותו ביראה תהיה יראת ד' על פניו כל הימים, ואם הוא ילמוד באותן ... ירוויח כי אם לפי שעה ... אם יפסד השעה ההיא לגמרי מן העולם הלא אומרים בכל יום ואהבת את ד' אלוקיך בכל נפשך, דהיינו אפילו הנשמה עצמה ואפי' שכר מצווה ... לכבוד ד' צריכין למסור גם הנפש עצמה. וע"כ לא יכולתי להבין איך לב טהור כמוהו לא ישים זה על לבו שרואה לעין שזה חורבן גדול ... ואעפ"כ מחזיק בה. כי הלא עיניו רואות שבפ"ב באמת הבחורים הם שלמים, ובעירו בעוה"ר, כמה גדול צער הזה. ולא אוכל להבין איך יאמר השיבנו אבינו לתורתך והוא בעצמו יושב ולומד עם התלמידים אשכנזי ואם הוא מרוויח בזה שלא ילמדו לעצמם הי' נכון אבל הם אעפ"כ הם מתמידים ... בלמוד אשכנזי מה מרוויח בזה אינו כי אם נותן יד לפושעים שמראים שיכולים ללמוד אשכנזי ואעפ"כ יכולים להיות צדיקים והם אינם מבינים ... רק א' באלף ואיך יאמר החזירנו בתשובה שלמה לפניך, והוא יודע בבירור שתלמידיו יקראו בספרי מינים ובספרי אהבה אשר עי"ז בעוו"ה נעשו אוי'.

כמה פעמים אמרתי זה בעצמי ואח"כ שמעתי כן בשם גאון אחד, כי נכון יותר מה שעשו בישיבות הקדמונים בזמן שלא רצו ללמוד שחקו וזה טוב ונכון יותר ויותר שעי"ז אינם באים לכלל אפיקורסות ואינם באים לחטאים אשר איני רוצה לכתבם על הנייר מפני הבושה. ובעוו"ה הביכער של ליעבעס ערקלעהרונגען ידוע מה זה גורם. וגם לא ידעתי איך יאמר מעלתו וגאלנו מהרה ותקע בשופר ובנה ירושלים ... שהוא בעצמו משחק אם שומע הבחור א' דבר אחד אשר רגל על לשונו כגון ... וכיוצא בו - והוא משחק על זה וגורם שתי רעות עי"ז ... כי הבחור ההוא צריך להרגיל עצמו לדבר בלשון אשכנזי אף אם לא ירצה וזה מאריך הגלות כמו שמצינו במצרים וגם מביישו בפני רבים. ואם היה עושה כן לחוטא אחד כמו ... בפ"ב היה נכון יותר, שאם יודע בבחור אחד שאינו לומד בהתמדה ואינו הולך בדרך היראה הוא מעמיד אותו לניסיון ובודק אותו עד שמוצא בו ... בהתמדה, ואח"כ אומר לו דברים רעים ואם ישמע דבר שאינו הגון במילי דצניעותא כועס יותר ויותר ע"ז. וגם אם יודע באחד שאינו ... וכ"ש אם יוודע לו באחד שאינו מניח תפילין ח"ו מה הי' עושה לזה. אוי מיום הדין ואוי מיום התוכחה ירחם ד' עלינו במהרה ויכון לבבינו...
והלוואי שיראה אדוני בכל יום בספר מוסר כגון ספר הקדוש של"ה כמו שעשה הצדיק המפורסם רבנו משה סופר זצוק"ל10 ששמעתי ממנו שהי' אומר ... שאינו רואה ספר מוסר אינו כיום אתמול כי יעבור. ומכ"ש וק"ו אצלנו שהי' ראוי לנו לומר בכל שעה שאין אנו רואים ספר מוסר שאין אנחנו ... וגם אומר לאדוני עצה טובה בהיותי יודע שמעלת אדוני טרוד בהרבה טרדות וג"כ לא יוכל להתפלל בכוונה, ע"כ אני אומר לאדוני שהספרדים ... עצה טובה לומר אדון עולם בכוונה קודם כל תפילה ועי"ז יתבטלו כל המחשבות זרות וגם היצה"ר מתבטל ממנו, וגם אין לו פגע רע ביוה"כ ובר[אש השנה] ... ואיום. וגם יקבל על עצמו מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך, כידוע, ואם בכל יום יקבל על עצמו מצווה ואהבת לרעך כמוך וודאי שיתאמץ בכל כוח ואומץ לראות שיהי' תלמידיו צדיקים גמורים כמו שמעלתו מתאמץ את עצמו, שהרי זה וודאי בכלל ואהבת לרעך כמוך ולא נתינת צדקה בלבד. ויתפלל תמיד שהשם ברחמיו יכין לבב ישראל אליו ואם יוכל להוריד דמעות בתפילה וודאי מה טוב ומה נעים כי שערי דמעות לא נשלבו.

ויאמן לי שאני הורדתי הרבה דמעות על תפילה בביתי ועל מיטתי כי בשים על לב דברים יודע אני שגם מעלתו יורידו איזו דמעה ... וגם יתפלל על זה מאוד מאוד שלא תבוא תקלה על ידו כי המחטיא רבים ח"ו.ונא יתאמץ אדוני מאוד מאוד לתת עינו על ישיבתו ולהוכיח אותם תמיד והלוואי שילמוד בכל יום ספר מוסר אחד חובת הלבבות או מנורת המאור ואני יודע שהרבה רבנים בקשו והפצירו באמו"ר דפה שגם הוא ילמוד אבל הוא בוש בדבר להתחיל עכשיו מה שלא עשה מקודם אבל יודע אני בעצמי שמעלתו הרמה לא יבוש לדבר מצווה גדולה כזו וילמד עימהם ויכנסו דבריו דברי יראה ומוסר השכל בלבם וגם יתפלל ע"ז וגם ישיב לכל חקירות אפיקורסות ככל האפשר כי גם הרב ר' פייש פישמן11 הדורש טוב לעמו מתאמץ תמיד בכל דרשותיו להשיב דברי האפיקורסים.

ואנו שמחים בראותנו שבעה"י פועל אצלם ונכנסו דבריו באזנם והרבה מהם אשר עד עכשיו לא הלכו לבית הכנסת בקביעות עכשיו הולכים בקביעות גם תלמידו השטורץ ופיהרער אבל האחרון אינו מתפלל כמ"ש למעלה. ונא יכתוב אמו"ר גם לתלמידיו שיכנסו תמיד לדרשות הרב ר' פייש ... המפורסם שבכל שבת קודש בין הערבים דורש ומוכיח מאד ויותר ממה שמוכיח בבהכ"נ עצמו ויכתוב נא שתלמידיו ילכו אצלו כי בזה ... בעה"י שישובו מדרכם הרע, והלוואי שיעשה גם אדוני מעלתו הרמה כן שישיב לכל דעות האפיקורסים כי התלמידים כי אם [ידעו] הקושי' ולא ידעו מהתירוצים ... עושה הצדיק ר' פייש שי' לאי"ט אם רואה שדברי חכמים מכוונים מפליג העניין מאוד ומעורר בזה כמה גדולים דברי חכמים. ומה טוב הי' אם ... מעלתו כמו שעשה הצדיק ההוא וגם ...
תחינתי לפני מעלת אדוני נ"י לאוי"ט (והלוואי שיכולתו להראות לאמו"ר כמה וכמה פעמים הורדתי דמעות על זה על חדרי משכבי שלא יראה ... כ"א שיכנסו תפלתי לשערי תפילה ותשמע תפילתי ונאקתי תמיד) שמא יחזור מזה בהיותי מכיר את לבו הטהור, ולא ילמד בעצמו עם תלמידי' ... ע"ז שאל יפנו הרבה זמן אל השטותים כאלה וילמוד עימהם שיעור הרבה כמו שעושים כאן ... ועל ישוחו בדברי שקר והבל וגם ... את תלמידו במאוד מאוד ביראת אלוקים והלוואי [ילמוד] עימהם בכל יום ספר חובת הלבבות וישיב להם על כל קושי' אפיקורסים ויראה הם כמה שוטים ... הם.

וגם יאמר גודל העוון שאיש נבזה יחשוב בנפלאות גדולות מי שאינו יודע מחשבת חברו. וגם הרבה פעמים אני אומר כמו שהקטן לא יוכל להשיג דעת הגדול איך ישיג אדם הקטן את גדולת הקב"ה ואיך יעיז פנים לעמוד על מחשבתו.

וגם לא ישחק ח"ו אם שומע בחור א' מדבר בלשון עמו ואינו רוצה לשנותו כי וודאי זה נכון יותר וגם יראה שהוא בעצמו ובכבודו וגם תלמידיו יתפללו בכוונה ויראה שיבואו תלמידיו בכל יום לבית הכנסת הקדוש והלוואי שילמוד מיד אחר התפילה ... שיעור עם הבחורים שזה דבר גדול עד למאוד והביאו לזה שיזכה לראות פני השכינה כמה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלוקים בציון12.

וגם אמו"ר הגאון דפה נ"י עושה כן. והרב דק"ק ווערבוי13 למד כל סדר הא"ח עם תלמידיו. ויראה שינענעו התלמידים בתפלתם כי זהו מבטל מחשבות זרות כידוע וגם סגולה גדולה היא לנשמה הטהורה הנתנה בנו והביא הספרים שירגישו את ... מיד בעת התחלת הלמוד שזה הנאה גדולה לנשמה כמו האכילה לגוף ויתאמץ אותם תמיד לילך בדרך היראה והצדקות ומי יאמר שזה יותר מן הראוי מי יוכל לומר שעושה כראוי וכ"ש יותר ממנו.
גם כפי הנשמע אינו פועל הרבה מדרשותיו כי מדבר בלשון שאינם מבינים בני קהילתו ומדבר הרבה דברים מלשון אחרים כגון פראנצעזיק או לאטיין, וזה אין מבין מן ההמוני עם.14 ע"כ מבקש אני גם את זאת בשם ד' שנא יעשה חסד עם בני קהילתו וידריכם בכל תוקף ועוז בדרך הצדקות והלוואי שיעשה להם שיעורים כמו שהוא בפ"ב שהרבה לומדים שיעור עם הע"ה דהיינו חומש עם פירוש רש"י, וגם משניות שהוא מסוגל לנשמה והשל"ה הקדוש האריך בזה מאוד ללמוד בכל יום פרק א' לכל הפחות, וגם הלכות פסוקות דהיינו א"ח [אורח חיים] שהוא מבטיח לאדם לבוא לעולם הבא כמאמר הגמ' כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא [נדה ע"ג.]. ואם ילמוד בעצמו עימהם מה טוב ומה נעים גורלו. וכאן לומדים בין השמשות כדי לחבר יום ולילה בתורה כמו שמובא בתחילת דברי המג"א בשם השל"ה הקדוש וגם מתפללים אח"כ מעריב בזמנו.
עוד דבר גדול א' צריך אני להודיעו. אם לא אפשר הי' להעתיק את ספר הדייטש חומש ללשון אשכנזי כדי שיבינו כל העם וילמדו בכל שבוע פרשה אחת - וגם ס' תהילים לכל הפחות שיקראו ההמוני עם בכל יום ספר תהילים ויתפללו בלשון אשכנזי והמג"א מקיים השיטות ההם שנכון יותר להתפלל בלשון שמבין,15 ומרוויחים בזה הרבה שכמה וכמה שאינם אומרים תהילים ועי"ז יאמרו, ויתבטלו מדברים בטלים ויפנו לבם אל ד' ולתורתו. גם עוד זאת אבקש ממעלת אדוני נ"י לאי"ט מה שהביאו הראשונים ואחרונים שעיקר התשובה אצל הבן תורה הוא לכפול למודו כגון שילמוד בכל יום הלכות פסוקות וגם שמעתי שהצדיק הקדוש ר' משה סופר למד בימים קדושים כאלו ח"י פרקים בכל יום מה שלא עשה כן בימים אחרים. ונא אל ירע בעיני אדוני כי בעצמי יודע אני שכוונתו רק לשם [שמים] ובטוח אני בעה"י שדברי היוצאים מן הלב נכנסים ג"כ אל לבו לב טהור ואקווה שיכנסו דברי דברי אלוקים חיים בלבו הטהור ונתפלל על זה בדמעות תמיד שהשם ברחמיו ירחם על עמו ישראל ועי"ז אקווה שנזכה כולנו להכין לבב ישראל אל אבינו שבשמים ונזכה ג"כ לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה וביראה הטהורה.
כאוות נפש אוהבו ומוקירו ומכבדו ומשתחווה מרחוק והלוואי שיכולתי לדבר פנים אל פנים ויהי' מעלתו בטוח שזה הכותב חפץ ביקרו דמעלתו וכל משפחתו שתאריכו ימים ותזכו לראות בנועם ד' ולבקר בהיכלו ותכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ולשלום אמן סלה.
עוד זאת צריך אני להודיעו כי אני יודע בבירור שהרב הצדיק הקדוש ר' הלל [ליכטנשטיין] שי' לאוי"ט אינו שונא לו תמול שלשום וגם לא להרב ר' פייש המגיד דפה, כי עשה כן 16 רק נגד העם שיהי' קבוע בלבם שא"א ללמוד אשכנזי אם לא נעשה פושעי ישראלים ולא יביא ראיה ממעלתו שי' וממעלת הרב ר' פייש.17 ואני יודע זה ממקום ידוע ובטוח הוא ואמת כי שמעתי מצדיק שדיבר עמו פה אל פה, אבל לא יודיע זה לאחרים כי אולי אני בזה כמגלה סוד וזה אסור ח"ו. אבל למען השם אני עושה גם את זאת והשם ירחם עלינו ויגאלנו. גם הרב ר' פייש דורש טוב לעמו בכל ער"ח ומעורר על כל עניין אפי' על ברכת המזון ועל קידוש שבת וסעודתו, ובע"ה שדבריו נשמעים כי הם דברים היוצאים מן הלב הטהור, ובא לציון גואל צדק במהרה בימינו אמן, גם עוד זאת אבקש ממעלת אדוני נ"י שיתקן מעת התחלת הימים הנוראים שיאמרו תהילים בכל יום לכל הפחות ה' קאפיטל וגם קאפיטל כ"ה כאשר כתב הרב הרמב"ם בהלכות תשובה או בהלכות תפילה,18 ובכן נזכה לברכה הנ"ל.כאות נפש מכבדו הנ"ל

הערות:



2. ראה הערתו של הרב טוביה לעוונשטיין ב'ישורון', כרך ז' (תר"פ), ע' 194.
3. ראה מ. אליאב, "מקומו של הרב עזריאל הילדסהיימר במאבק על דמותה של יהדות הונגריה", 'ציון', כרך כ"ז (תשכ"ב), ע' 63-64.
5. מחבר האיגרת לא ידע זאת משום שהרב הילדסהיימר לא גלה את הדבר עד אחרי שהכתב סופר כבר לא היה בחיים. ראה אליאב עמ' 65 הערה 21.
6. המגיד, ט' טבת, תרכ"ט, ע' 395.
7. וראה שו"ת שרידי אש ח"ב סימן ל בהערה על הרבנים שלמדו בבית המדרש "מיסודו של מרן הגאון הצדיק מהר"ר עזריאל הילדסהיימר" וז"ל: וראוי לקבוע לדורות, כי בין רבני גרמניא נמצאו אנשים צדיקים, חסידים וקדושים, אשר במדינות אחרות היו רבבות אנשים רצים אחריהם ליהנות מזיו תורתם ויראתם. את השכלתם האקדימאית שקבלו במכללות גרמניא, הורידו למדרגה של רקחות וטבחות ממש, לא יאומן כי יסופר ...".
8. ראה אליאב ע' 65 הערה 22.
9. ראה חלק א' מהתזה של שאול שטמפר,שלוש ישיבות ליטאיות, ירושלים, תשמ"א. ראה גם את מאמרו של יעקב שכטר, 133-76.
10. אגרות רבי עזריאל הילדסהיימר (ירושלים, תשכ"ז), איגרת כ"ז.
11. ראה מ. אליאב "תורה עם דרך ארץ בהונגריה", סיני, כרך נ"א (תשכ"ב), ע"ח 130.
12. אליאב, "מקומו", ע' 76,הערה 82.
1. ראה מש"כ סילבר על זה, שם, עמ' 72-68.
2. אהרן יעללינעק, רב רפורמי שהקים בית מדרש לרבנים בוינה.
3. ליאופולד לעוו, מראשי הרפורמה בהונגריה.
4. הירש בער פאסל, מראשי הרפורמה בהונגריה.
5. הלכות גירושין פרק ב הלכה ב.
6. בבא בתרא מ"ח ע"א.
7. הרב שמחה בונם סופר, מחבר שו"ת שבט סופר.
8. אינני יודע למי הוא מתכוון. אולי לרב יהודה אסאד שהיה רב בדונא סערדעהעל.
9. הרב שמעון סופר, מחבר שו"ת התעוררות תשובה.
10. "ורבינו הגדול בעל חתם סופר אזני שמעה שאמר: שאם ג' ימים לא יראה ספר מוסר מרגיש בעצמו חלישות יהדות". (הקדמת שו"ת גורן דוד, לתלמידו של הח"ס, הרב אהרן דוד דייטש). וראה בספר חוט המשולש ע' פ"ט, שהוא למד עם תלמידיו לפני כל שיעור רבע שעה מספר חובות הלבבות והציע לתלמידיו שילמדו בספר מנורת המאור "ושמעתי שהוא בעצמו למד עם בנותיו בספר מנורת המאור."
11. מגיד מישרים בק"ק פרשבורג ומקודם רב בקלויזנברג. הוא התמנה ע"י הכתב סופר ודרש בגרמנית צחה. אע"פ שהחתם סופר בצוואתו כתב: "ולא ידרוש בלשון לאומים, כי לא יאריך ימים, כצל, אשר איננו ירא אלקים, כי אם באופן ששמעתם ממני, דרשות ואגדות חכמז"ל." (ראה גם בשו"ת חת"ס, חו"מ סימן קצ"ז, שרב הדורש בלועזית הוא כמעמיד אשירה בהיכל), מכל מקום, בגלל נסיבות הזמן ראה הכת"ס צורך לעבור על דברי אביו, וסבר שלו היה אביו בחיים היה גם הוא מסכים עם מעשה בנו, "ובפרט בינינו ובעירנו אשר רוב אנשים ונשים לא יבינו תורה ומוסר בלשון זה [יידיש]. ואם יבינו לא ישמעו לקולו, כי רשת המחבלים כרם ה' במכתביהם צייטשריפטען הוא מצודה פרוסה על כל החיים... ומה נעשה לאלה הצאן אשר לא ידעו ולא יבינו רק בחשיכה יתהלכון, ירעו וישחיתון ולא נחוש להם?" (לשון קונטרס כתב יושר דברי אמת אשר נכתב מאת לומדי תורה בפרשבורג נגד הרב עקיבא יוסף שלזינגר, פרשבורג, תרכ"ה. ראה גם תשובת המהר"ם שיק שנתפרסמה לאחרונה בקובץ צפונות, טבת תש"ן, ע' צ"ג. לדעתו כוונת החת"ס הייתה רק על מי שאינו הגון. וראה דברי הרב הילדסהיימר בספרו
14-11. אין צורך לומר שהכת"ס סבל עקב זאת. ראה וואלף פאפנהיים, "זכרונות ממורי ורבי הכתב סופר זצ"ל", ספר היובל ליום מלואת שישים שנה לחיי מו"ה רבי יעקב רוזנהיים, פרנקפורט ענ"מ, 1932 ע' .160 ומעדות זו יש לתקן את דברי ר' שמואל וינגרטן, שכתב באופן מוחלט כאילו כל הרבנים הקנאים התיחסו אל הכתב סופר "בכל הכבוד הראוי כאל גדול התורה ותופס ישיבה". ראה מאמרו "רבי אברהם שמואל בנימין סופר (בעל הכתב ספר) ורבי עזריאל הילדסהיימר", סיני כרך ע"ד (תשל"ד), ע' צ"א. הראשון מבין הקיצוניים היה הרב הלל ליכטנשטיין, אב"ד ק"ק קאלאמיא. ראה ספרו תשובות בית הילל סי' ל"ה: "מי יגלה עפר מעיניך מורנו הגאון בעל חת"ס זללה"ה... והתירו פרושים את הדבר. ואוי לעיניים שכך רואות, פרעשבורג העליזה אשר הייתה מעולם עיר ואם בישראל. ממנה פנה ממנה יתד והיו מגדלין בה תורה - איכה עתה נהפכה והיתה לזונה למכשול ולאבן נגף, לא בלבד לכל מדינת אונגארן אלא לכל חלק אייראפא - וכהיום הזה תאמרנה אם בפרעשבורג מקבלין עליהם פרעדיגער
[דרשן] הדורש לשון לאומים במקום קדוש אשר דרך בה מלאך אלוקים ואמר והזהיר שלא לעשות כן, ע"כ נשתנה הזמן... מה נעשה אנחנו - קאהר
[מקהלה] - ושנים עשר שרצים, וארגעל
[עוגב], הוא מהקלות ורק חסר להכניס ע"ז בבהכנ"ס - וראוי לכל ירא ד' באמת, שתבכה נפשו במסתרים על שפלות התורה והיראה שכבר בא מכח זה, ומי יודע - ואוי לבריות מעלבונה של תורה, הלא מי שיש לו מוח בקדקדו, יראה שזאת, לדרוש בלשון לאומים ולחבק חיק נכריה היא החריבה מדינת אשכנז, ובעהמען ומעהרין, וכל שאותו הדורש מראה יראה, יהי' אמת או לא, יותר הוא מעגלי ירבעם שחטא והחטיא - ובאמת כל באיה לא ישובון בלי ספק..." וראה עוד דבריו החריפים בסי' ל"ד ול"ט.
12. תהילים פ"ד, ח.
13. לא יכולתי לברר מי היה רבה של קהילה זו בשנת תרכ"ד.
14. קשה לקבל את זה כאמת, ואין מקום לספק שדרשותיו הנשגבות עשו פרי לעורר את לב קהליתו לאביהן שבשמים.
15. הרבה גדולים לא קבלו דעה זו. ראה לדוגמא התשובות בספר אלה דברי הברית.
16. כלומר יצא לבזות אותם בפומבי.
17. כל זה מעניין מאד, אבל קשה לקבל אותו כאמת. הלא בשנת תרל"ג, באיגרת אל הרב מאיר אויערבך, אב"ד בירושלים ולא אחד מהמוני העם, בזה הרב ליכטנשטיין ורעו הרב חיים סופר את הרב הילדסהיימר. ראה תשובות בית הילל סימן י"ג. אחר שהשלמתי מאמר זה נתפרסם מכתב מהרב ליכטנשטיין אל הרב הילדסהיימר משנת תרי"ט. ראה ספר חזון ישעיה, ירושלים תשנ"ב, ע' צא-צג. מתוך מכתב זה משמע שבשנה זו הרב ליכטנשטיין עדיין כבד את הרב הילדסהיימר וראה אותו כגאון וצדיק - שמונה שנים אחר פתיחת הישיבה באייזנשטדט!
18. לא מצאתי דבר זה ברמב"ם.