אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

אמא שלי - שיכחה

פריה קווהזי

גיליון מס' 45 - כסליו תשע"ב * 12/11

אמי מתגוררת בלא מעט בתים
כולם יודעים היכן היא גרה - היא לא!!!

ישובה בכורסא, לא קמה אף פעם
מחשבותיה נודדות מבית אל בית
על קירותיה תמונותיה האהובות,
על שידות פסליה היקרים,
רהיטיה מעולם לא זזים
יש עיתים עבורה אמיתיים
יש עיתים העתקים שאותה משלים

אמי מתגוררת בלא מעט בתים
כולם יודעים היכן היא גרה - היא לא!!!

האנשים סביבה נקראים "הם"
מטפלים ללא שמות, אבודים במוחה המרחף
"הם" באים והולכים, תמיד שם
אמיתיים עבורנו, לא כך, עבורה

אמי מתגוררת בלא מעט בתים
כולם יודעים היכן היא גרה - היא לא!!!

היא אמא שלי
דוגמא להערצה
רק אתמול אישה חזקה
לא עוד, לעולם לא

אמי מתגוררת בלא מעט בתים
כולם יודעים היכן היא גרה - היא לא!!!

פעמים מקשיבה
פעמים מחרישה
לרוב נמה
אף פעם לא במקום מסוים...

אמי מתגוררת בלא מעט בתים
כולם יודעים היכן היא גרה - היא לא!!!

הזמנים קשים
יושבת בכורסא, אבודה
אבודה לעצמה
אינה מבינה מעשיה בביתה.
אף לא מכירה את ביתה
עיניה מצועפות
על פניה פחד ובלבול
רוצה אני להחזיק ולחבק
להרגיע, להשקיט ולעטוף
מנסה ליצוק מעט מציאות לעולמה
כואבת את אמא שלי האבודה...

MY MOTHER


My mother now lives in many houses
We know where she lives. She doesn’t

Sitting in her chair, never moving,
Her mind wanders from house to house
Her loved and treasured pictures, statues and furniture never moving, never changing
Sometimes real,
Sometimes only copies made to delude

My mother now lives in many houses
We know where she lives. She doesn’t

The people around her are called ‘they’
People without names, lost in her wandering mind
‘They’ come and go, always there
Real to us, not so, to her

My mother now lives in many houses
We know where she lives. She doesn’t

She is my mother
To look up to
To protect me, her child
No longer
No more

My mother now lives in many houses
We know where she lives. She doesn’t

Times she listens
Times she dozes
Never really anywhere

My mother now lives in many houses
We know where she lives. She doesn’t

Hardest are times
Sitting in her chair, lost
Lost to herself,
Not knowing how she got to this house
Not knowing in which house she is
Clouded eyes
Her face covered with fright.
It is then, you want to hug and hold
Hush and calm, trying to bring reality back into her world

My mother now lives in many houses
We know where she lives. She doesn’t