אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

כוכב אני רואה

ברוך רבינוביץ

גיליון מס' 50 - כסליו תשע"ג * 12/12

מאז שאני זוכר
כוכב אני רואה,
לעברי תמיד שולח
חץ רוטט.

זיו בוהק שלו –
לובן-תכול יוקד –
חודר לתוך תוכי,
ואני נפעם.

כל געגועי אליך ניגרים,
כל מאוויי אליך נסחפים,
נשמתי אתה שואב
לתוך ליבה שלך.

רוח לפעמים עוברת
בה ניחוח כה מוכר
של ימה שאין כאן בנמצא –
ואני מלא חדווה.

ויש ואני שומע
צליל ענוג שפעם היה,
ופנים אני רואה
אשר לפני שנים דומני ראיתים.

האם קורא הוא לי כוכב שלי
אלי מכורתי?
קחני נא כוכב שלי –
אולי מחר כבר לא תהיה.