אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

צרור שירים חדשים

מלכה נתנזון

גיליון מס' 53 - ניסן תשע"ד * 4/14

מלכה נתנזון

שמלותיה השחורות
הַשָּׁמַיִם תְּלוּיִים
עַל בָּתֵּי הָעֵץ בְּלוּדְבִיפּוֹל
כְּשִׂמְלוֹתֶיהָ הַשְּׁחֹרוֹת שֶׁל אִמִּי
וְרַק אוֹרוֹת חִוְּרִים
זְעֵיר פֹּה
זְעֵיר
שָׁם
מַבְלִיחִים וְכָבִים

עֲרָבוֹת בּוֹכִיּוֹת שֶׁנָּטְשׁוּ אֶת גְּדוֹת הַנַּחַל
מְמַלְּאוֹת אֶת חַצְרוֹת הַבָּתִּים
עֵינַי אֲחוּזוֹת בְּמַפְּלֵיהֶן
תְּפִלַּת "אֵל מָלֵא"
בְּחָזִי

גֶּבֶר מְחֻטַּט פָּנִים
עוֹגֵב עַל מַבָּטִי
גַּחְלִילִיּוֹת עֵינָיו צַפְרִירֵי מָוֶת
כְּמַבָּטוֹ שֶׁל יוֹכִים הַקַּלְגַּס
בְּטֶרֶם
חָרַץ
בְּגֵוָהּ שֶׁל אִמִּי



חוליה בשרשרת
ביקור בעיירת הורי, לודביפול, אוקראינה

וּבֵין שְׁתֵּי גְּדוֹת הַסְּלוּטְשׁ*
רְדִיד כֶּסֶף מְעַרְסֵל זִכְרוֹן מָוֶת
וְהָהָר,
עַל אֶלֶף גּוֹנֵי צֶבַע שֶׁלּוֹ,
בְּשִׁכְרוֹן-חוּשָׁיו
מְצַחֵק

גֶּבֶר סְמוּק עֹרֶף נִרְכָּן,
מַחֲצִית גּוּפוֹ מֵעַל הַמַּיִם
מַחֲצִיתוֹ הַשְּׁנִיָּה
כְּחֻלְיָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת
נָעָה
בְּדִלּוּגִים

וְהָרוּחַ,
כִּמְעִי שֶׁכָּשַׁל
עַל פְּנֵי מַּיִם קוֹצְפִים
אֹדֶם שְׁקִיעָה נִמְהָל בְּלֹבֶן מַאֲדִים.

בְּהִתְעַלֵּף יוֹם –
דְּמָמָה
וְגַם הָרוּחַ נְסוֹגָה אֶל תּוֹךְ עַצְמָהּ
אוֹצֶרֶת
שֹׁבֶל רְסִיסִים מִתְמַשֵּׁךְ

מַרְאַת מַיִם שְׁחֹרָה
בּוֹלַעַת אֶת פָּנַי
כְּחֶזְיוֹן תַּעְתּוּעִים
* נהר הסלוטש בקרבת בית הורי, שמימיו אדמו מן הגופות שהוטלו לתוכו.



סימנים להעדר
לזכר הרב אברהם ילבוסקי, ז"ל*

שִׁבְעָה אִילָנוֹת זֹהַר שָׁתַל אַבְרָהָם
בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת
לָטַעַת תִּקּוּן לַמָּקוֹם
שֶׁלֹּא יָדַע אַהֲבָה
וּבֵין קִפְלֵי גִּבְעוֹת הַחוֹל
יָצַק אוֹתִיּוֹת שֵׁם, נָתַן סִימָנִים לַהֶעְדֵּר
וּפָתַח לוֹ לָאוֹר פֶּ תַ ח תִּ קְ וָ ה

וְּכשֶׁהָאֲוִיר נִמְלָא אֵד צָהֹב וַחֲרוּלֵי הַקַּיִץ כַּחֲרוּטִים
פָּצְעוּ אֶת רַגְלָיו,
צִנֵּן עַצְמוֹ בִּפְסוּקֵי תְּפִלָּה וְהִתְעַטֵּף בְּכֹסֶף מְפַיֵּס
וּכְבָר הָיָה רֵיחַ הָאֲדָמָה הַשְּׁחֹרָה שֶׁל פּוֹלִין
נָמוֹג מִנְּחִירָיו
וְהָאֹרֶן
וְהַלִּבְנֶה

אֲבָל אָז בָּאוּ יָמִים אֲחֵרִים
וּפֻרְעָנוּת טִפְּסָה כְּסַפַּחַת עַל כָּתְלֵי בִּקְתָּתוֹ
הֱמִירָהּ חֶסֶד הַזְּמַן
בְּתַבְעֵרַת הַמָּקוֹם
עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאָה אֶת הַמְּזוּזָה וְהַתְּפִלִּין מַפְקִיעִים עַצְמָם מִן
הָאֵפֶר
תּוֹבְעִים עֶלְבּוֹנָם
וְאַבְרָהָם, מַה חָשַׁב אַבְרָהָם מוּל בֹּהַק הַגַּרְזֶן
שֶׁבְּמוֹ יָדָיו יָצַק לַעֲשׂוֹתוֹ כְּלִי עֲבוֹדָה



צל איש
אֵיךְ לְגָרֵשׁ מִגּוּפְךָ אֶת שֵׁדֵי הַשְּׁאוֹל
שֶׁהִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ גְּדוּדִים גְּדוּדִים
לְכַלּוֹתְךָ נֶפֶשׁ

אֵיךְ לִגְמֹל לְנַפְשְׁךָ הַכּוֹרַעַת תַּחַת
נֵטֶל הַבְּדִידוּת הַמְּבִישָׁה שֶׁל הַבָּשָׂר הֶחָשׂוּף
וּמְלֵא הָרִמָּה
הַלּוֹבֶשֶׁת פּוֹשֶׁטֶת צוּרָה

וְאֵיךְ לְפַצּוֹת אֶת בְּשַׂר-נַפְשְׁךָ בְּנַפְשִׁי
הָעוֹמֶדֶת לְךָ
כְּעַמּוּדֵי בֶּטוֹן מְסֹרְגֵי בַּרְזֶל

וּמִתּוֹךְ שְׂבָכַת-הַצַּעַר
לַחְבֹּט עַל הַשְּׁעָרִים
וְלִזְעֹק

לָשָׁה אֶת בְּצֵק-הַתִּקְוָה
לַעֲשׂוֹתוֹ
שִׁיר הַלֵּל לַבָּשָׂר שֶׁרָפָא
לוֹ

בי"ח "אסותא" 24.9.2013




הקלגס נטול הפנים
אֶת הַכִּלְיָה הַיְּמָנִית גָּזַל מִמְּךָ הַקַּלְגַּס נְטוּל הַפָּנִים
שֶׁעָלָה אִתְּךָ לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים בְּמַעֲלִית הָאִסּוּף
וּמֵאָז הוּא אוֹסֵף כָּל תָּא מִזְדַּמֵּן
וְדוֹחֵס אוֹתָם אֶחָד אֶחָד
לְמִצְבּוֹר הַתָּאִים הַמִּתְפַּצְּלִים
כְּמוֹ הָיוּ יְלָדִים חוֹרְגִים

אֶת לִבְּךָ לָקַח הַשְּׁרַבְרָב הָרְפוּאִי
שֶׁבְּטָעוּת דָּחַק אֶת הַגּוּשׁ הַטַּפִּילִי לָעוֹרֵק הַצְּדָדִי
שֶׁהָיָה צַר מֵהָכִיל אֶת כָּל נְחִיל הַפְּלָאק הַחַיָּתִי שֶׁדָּחַסְתָּ לְתוֹכוֹ
כְּאִלּוּ הָיָה שְׁבִיל-הֶחָלָב

אֶת נִשְׁמָתְךָ לָקְחָה הַמִּלְחָמָה וְאַבִּירֶיהָ הַצַּדְקָנִים
שֶׁכָּל חַיָּל כּוֹכָב בָּהּ, וְכָל לוֹחֵם אֵל עֶלְיוֹן –
כְּמוֹ הָיוּ אֵלֶּה תַּמְצִית הַהֲוָיָה הַגַּבְרִית
וְאִלּוּ שְׁבִירֶיהָ – נְפֹלֶת נְמוּשׁוֹת.

וְאוֹתִי אָנְסוּ אַבִּירֵי הַמִּלְחָמָה וְהַשֵּׁד נְטוּל הַפָּנִים
וְהַשְּׁרַבְרָבִים הָרְפוּאִיִּים וֵאלֹהֵי אַבִּירֵי הַלַּהַג-רַב-רַב
שֶׁיָּד כֹּל לָהֶם בִּי

"אני בכלל לא אופטימי," אמר הרופא במששו את גופו של אמנון, עוד טרם בדיקותיו המעבדתיות. "החולה צריך לדעת את האמת," הוסיף, כשהתרעמתי על חפזונו ובוטות פסיקתו.

*
עַכָּבִישׁ עַל שְׂבָכַת חַלּוֹן טָוָה אֶת קוּרָיו
יַנְשׁוּף עֵירֹם מַבִּיט בָּהֶם מִבַּעַד לְעַלְוָה מְחֹרֶרֶת
שֶׁמֶשׁ נְסוֹגָה אֶל תּוֹךְ מְכַל אֶרֶץ מְפֻלָּשׁ
וְהַיָּם, כְּיֶלֶד נִפְחָד נָסוֹג אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ

רוּחַ פִּתְאוֹם מְעַרְבֵּל אֶת מְעַט שְׂעָרִי שֶׁנּוֹתַר
מִמַּכַּת נְשֹׁרֶת הַחֹרֶף הָאַחֲרוֹן

וְרַק הָעֲנָנִים, כְּתוֹשֶׁבֶת מַלְאָכִים מְזֻקֶּקֶת
מוֹשְׁכִים עֶגְלַת הַבְטָחָה
לַיּוֹם הַבָּא

*
חֶרְמֵשׁ הַקֶּשֶׁת חוֹצֶה אֶת שְׁחוֹר הֶעָנָן מִזֶּה
וְאֶת בֹּהַק הֶעָנָן מִזֶּה
תּוֹבֵעַ עֶלְבּוֹן אֲדָמָה
שֶׁזְּמַן רַב לֹא יָדְעָה בִּיאָתוֹ שֶׁל גֶּשֶׁם
כְּאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת זַרְעוֹ שֶׁל אִישׁ

מָחָר יָנֵצּוּ נִצָּנֵי מַלְכוּתָהּ
וְהִיא כִּמְצַחֶקֶת,
תֶּאֱסֹף אֶת אֻשְׁפִּיזֵי הָרֶגַע
לְהַפְרוֹתָם
מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה

*
רוּחַ הַזְּמַן חָגָה בִּי מַעְגְּלֵי שְׁקִיעָה
וַאֲנִי
כְּחוֹנִי הַמְּעַגֵּל
מַמְתִּינָה לַגֶּשֶׁם
שֶׁיִּגְרֹף אֶת עֲלֵי הַסְּתָו



גשם ראשון
סְחַרְחֶרֶת הָרוּחַ מַכְהָה אֶת חוּשַׁי
מַכָּה שָׁרָשִׁים
סְתָו.

עוֹד מְעַט יִתְלוּ הַגְּשָׁמִים פַּרְגּוֹדֵי זֹהַר שְׁקוּפִים
וְהָרְחוֹבוֹת יִלְבְּשׁוּ גָּוֶן זַךְ
מַרְצְפוֹת הַסְּתָו הַנֶּאֱנָקוֹת תַּחַת תִּלֵּי אָבָק צָהֹב
סְחוּפוֹת פְּסֹלֶת
וּנְשֹׁרֶת עָלִים פְּרִיכִים
יִתְרוֹנְנוּ,
מַחְזִירוֹת אוֹר,
וּבְכוֹס נַפְשִׁי הַמִּתְמַלֵּאת,
יִתְרוֹנֵן קוֹנְצֶ'רְטוֹ בְּסוֹל מִינוֹר



כאור שבעת הקנים
בבוסתן "בית ברמן"

מִתַּחַת לְתִקְרַת מְשֻׁלְּשֵׁי זְכוּכִית זַכִּים
זְרוֹעוֹת פַּלְמוֹת, כִּזְרוֹעוֹת אֵם –
וְהַבֹּהַק הַנּוֹפֵל עַל פָּנֶיךָ
מִגְדְּלֵי-אוֹר בִּשְׂדֵה חוֹחִים

"גַּן הוּא הַמָּקוֹם בּוֹ מִצְטַלֶּבֶת נְקֻדַּת הַמַּבָּט
בִּנְקֻדַּת הָרֶגֶשׁ," אָמַרְתִּי
כִּמְבַקֶּשֶׁת לָצֶקֶת מֵמַד חָדָשׁ לִזְמַן קָפוּא

וְאַתָּה, הַפּוֹסֵעַ בֵּין רִיק הָאֶתְמוֹל לְרִיק הַמָּחָר
יוֹדֵעַ,
כִּי מְלֵאוּת הַשֵּׁם שֶׁאָבַד
נְוַת-בַּיִת בְּאֹפֶק-עַד

– נִצְחוֹן שׁוֹשַׁנַּת אוֹר עַל חֶשְׁכַת יָמִים



תפילה שהיא בית
תַּחַת מִשְׁכַּן בְּדִידוּתִי
אָסַפְתִּי לְתוֹכִי
תְּפִלָּה שֶׁהִיא בַּיִת

וּכְבָר עֵינַי פְּקוּחוֹת לְפָרֹכֶת מִצְחוֹ הָרָם
כְּהַר חוֹמֵד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ
בּוֹ

אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה בְּכָל הַיִּפְעָה הַזּוֹ
וְקַב יָדִי
כְּקַב נֶפֶשׁ חֲלוּלָה
וְהַשָּׂפָה אֵינָהּ שְׂפָתִי

מָה אֶעֱשֶׂה בָּאוֹר הַזָּר
שֶׁאֵין שַׁחֲרוֹ בִּי
אֶלָּא
כִּדְבַר שִׁיר הַבָּא בַּלַּיְלָה
וְעִם שַׁחַר
נֶעֱלָם



ובכל זאת אהבה
מִי הוּא הַשּׁוֹפֵךְ עַצְמוֹ לְתוֹךְ גְּבִיעַ הָאֵשׁ
רְצוּעוֹת רְצוּעוֹת נִקְלָעוֹת מִתּוֹכוֹ
מֻקָּפוֹת חִשּׁוּקֵי שֵׁשׁ
וּכְנָפַיִם לָהֶן
וְקַרְנַיִם
וּפְזוּרַת כּוֹכָבִים מֵעֲלֵיהֶן
כְּכִלָּה בְּחֻפָּה בִּלְתִּי קְרוּאָה

לוּ אַךְ יָדַעְתִּי אֶת הַקּוֹל הָעוֹבֵר
לוּ אַךְ חַשְׁתִּי בלטף אַדְמַת-שָׁמַיִם
הָיִיתִי מִתְעַטֶּפֶת בִּשְׁבִיס הָאוֹר
וְלָשָׁה אֶת בְּצֵק הַתִּקְוָה
לַבָּשָׂר שֶׁרָפָא
לְךָ


כל חפצך היה בית
לגדעון ז"ל, באהבה

גַּם הָעֵץ נָפַל
מִכֹּבֶד זַעֲמָהּ שֶׁל הַסּוּפָה
וְהַפְּרָחִים שָׁמְטוּ רַפְרְפוֹת עַלְעֲלֵיהֶן הַנִּכְלָמִים
רַק הַבּוֹר הָלַךְ וְהִתְמַלֵּא
אוֹגֵר טוּבוֹ שֶׁל רָקִיעַ
וִיגוֹנוֹ

מִי יְרוֹקְנוֹ עַתָּה, גִּדְעוֹן?
מִי יְמַלְּאוֹ?

וּמָה עַל בְּנוֹתֶיךָ הַקְּטַנּוֹת, גִּדְעוֹן
שֶׁפְּנֵיהֶן כִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה וְעֵינֵיהֶן שָׁמָה?
וּמָה עַל שָׂרָה הַמֵּינִיקָה אֶת יְגוֹן בְּדִידוּתָהּ
לְפִיהָ הַזָּעִיר שֶׁל הָגָר
רֵיקָה מֵאָב
רֵיקָה מֵעֵינָיו הַטּוֹבְלוֹת בָּהּ כִּבְמִקְוֵה טָהֲרָה

וְכָל חֶפְצְךָ הָיָה בַּיִת

* גדעון, נכה צה"ל, נפל ונהרג בסופה כשביקש לתקן את גג ביתו הדולף – בית שעליו לחם למעלה משנתיים מול מערכת הביטחון ומנהל מקרקעי ישראל, וזכה בו רק באחרונה.



השמש
מֵעַל קִבְרוֹת תֵּל-חַי
זְקִיפֵי הַבְּרוֹשׁ
כְּחַיָּלִים עַל הַמִּשְׁמָר
בּוֹצְעִים פִּלְדַת הַחֶלֶד

וּבְצוּק מָנָרָה שֶׁמֶשׁ מַבְקִיעָה עַצְמָהּ
כְּאַיָּלָה שְׁלוּחָה לַמֶּרְחָבִים

אֹרֶן עַב בָּשָׂר מַבְכִּיר פִּרְיוֹ
אִצְטְרֻבָּלָיו
אִזְמַרְגָּדִים

אֲבָל מַה זֶּה שֶׁאֲנִי רוֹאָה פִּתְאוֹם?
וּכְבָר אֶצְבְּעוֹת אֹפֶל עַל הָהָר
רוֹבֵץ מְלוֹא מִשְׁמַנָּיו
וַאֲהִיל הַשֶּׁמֶשׁ מֵעָלָיו
עוֹצֵם עַפְעַף

וְגָז



אמי, אמי
במעלה הר החרמון

פִּגְיוֹנוֹת הָאוֹר בִּמְעִי הָהָר
סַכִּינִים בְּעֵינַי
זַעַם הָרוּחַ –
רְסִיסֵי מִצְרָר בְּפָנַי
הַחֲשׂוּפוֹת

וּבְתוֹךְ כָּל אֵלֶּה – פָּנַיִךְ, אִמִּי
וְגֵוֵךְ הַשָּׁחוּחַ
הַמְּנַסֶּה לַשָּׁוְא
וְנִכְנָע
"טוֹב לִי הַמָּוֶת מִכַּדּוּר
מֵאֲשֶׁר הַקֹּר הַזֶּה." אָמַרְתְּ
בְּטֶרֶם בִּקַּשְׁתְּ לְהַסְגִּיר עַצְמֵךְ

וּמֵאָז

הַדִּמְעָה הַנִּקְוֵית בְּעֵינַי מְכִילָה אֶת יְפִי הָהָר
וְנוֹרָאוֹתָיו
וְאֶת הַלֹּבֶן הַמְּתַעְתֵּעַ
שֶׁל צַעַר הַזְּמַן
הַהוּא
שֶׁהִתְקַבֵּעַ בְּנַפְשֵׁךְ
כָּהָר הַזֶּה
עַל לָבְנוֹ וּשְׁחֹר
צִיצִיּוֹתָיו

זְאֵבִים לֹא יָמוּתוּ בּוֹ
גַּם לֹא נִמְרֵי חֹרֶף

אִמִּי, אִמִּי


התנגשות גלקסיות
מְגִיפָה אֶת תְּרִיסֵי הָרֶגֶשׁ
מִפְּנֵי הַנַּחְשׁוֹל הַבָּא
מָתַי תֹּאבַד נַפְשִׁי
מָתַי תֹּאבַד נַפְשְׁךָ?

הִתְנַגְּשׁוּת גָּלַקְסְיוֹת
תּוֹבַעַת עֶלְבּוֹנָהּ

נְגִיעוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל חֶסֶד
מִתְגַּנְּבוֹת
כִּיחִידִים

נְגִיעוֹת גַּסּוֹת שֶׁל אַכְזָבָה
מַזְרִיעוֹת זֶרַע פֻּרְעָנוּת צָהֹב
לְצִחְצוּחַ חֲרָבוֹת
הַבָּא

כְּתֹם הַיּוֹם,
נוֹפְלִים
גַּם אֲנִי
גַּם
אַתָּה


צלחת הבטחה
(במקום ידיה שהכזיבו)

כְּשֶׁהַכֵּלִים עוֹלִים עַל גָּדוֹת
וְהַשֻּׁמָּן כִּגְרִיז מְחַלְחֵל לְעוֹרִי
אֲפִלּוּ הַחַלְחֹלֶת מִתְקוֹמֶמֶת.

חוֹשֶׁבֶת עַל אִמִּי
אֵיךְ בְּאֶצְבְּעוֹת הָאַרְתְרִיטִיס
צָלְחָה כִּיּוֹר אַחַר כִּיּוֹר.

בְּהַחְלָטַת רֶגַע,
פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת הַגּוֹאֶלֶת
מַשְׁחִילָה צַלַּחַת

וּנְסוֹגָה

מְשִׁיבָה אֶת יָדַי לַכִּיּוֹר
שׁוֹלֶפֶת צַלַּחַת מְעֻטֶּרֶת זָהָב מָחוּק
שֶׁדִּבְּרָה אַהֲבָה
וְכוֹבֶשֶׁת אֶת הַכִּיּוֹר בִּסְעָרָה



צל ציפור
אֲנִי, שֶׁכָּל יָמַי בֵּין מִטָּתוֹ שֶׁל זֶה
לְמִטָּתָהּ שֶׁל זוֹ,
אֵיךְ אֶתְמוֹדֵד עִם מִטָּתִי שֶׁלִּי
אֵיךְ אַעֲלֶה אֲרוּכָה לִבְנִי
אֵיךְ אַעֲלֶה אֲרוּכָה לְבִתִּי
אִיֵּךְ אֶסְתֹּר אֶת הַפַּחַד הַמְּקַנֵּן בְּלִבּוֹ שֶׁל אִישִׁי
וַאֲנִי רַק צֵל צִפּוֹר עַכְשָׁו
שֶׁכְּנָפֶיהָ הִשְׁחִירוּ
וּמַקּוֹרָהּ
רוּם


צעדים
אַחְאָב נָהָה אַחֲרֵי שִׁגְיוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל אִיזֶבֶל
וּכְזַב מַלְכוּתָהּ
אֲנִי אַחֲרֵי כְּזַב הַגּוּף

"אַל תָּרוּצִי," הָיָה אוֹמֵר כְּשֶׁהִשְׂתָּרֵךְ אַחֲרֵי צְעָדַי,
עַכְשָׁו
רַגְלֵי-עוֹפֶרֶת לְבָנוֹת שֶׁלִּי מוֹדְדוֹת
אֶת
צְעָדָיו


נחל אכזב
נַחַל אַכְזָב הַלֵּב
לֹא עוֹמֵד בְּצִפִּיּוֹת עַצְמוֹ
וְהַנֶּפֶשׁ,
זוֹ שֶׁעָמְדָה בְּכָל הַסְּעָרוֹת,
מָה עָלֶיהָ עַכְשָׁו?
תַּשִּׁיל מֵעָלֶיהָ עוֹד שִׂמְלַת שִׁיפוֹן
וְתַעֲטֶה עַל זוֹ שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ
עֲדִי זָהָב
וּמֵעֵינֶיהָ –
עוֹד דִּמְעָה תַּחְתֹּר לְהִסָּפֵג
בַּבָּשָׂר הַנָּסוֹג
מִלְּחָיֶיהָ


עץ הערבה
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ לְיָם הַמָּוֶת
הָעֲרָבָה, פְּ ר וּ סַ ת זְ ר וֹ ע וֹ ת
כְּחֻפָּה יְרֻקָּה עַל פְּנֵי צָהֹב-עַד
הַאֵלָה הִיא?
אִם אִשָּׁה,
תְּפִלָּה אוֹ מֻשָּׂא גַּעְגּוּעִים?

לוּ אֲנִי תַּחְתֶּיהָ


רחף
חַיָּב שֶׁיִּהְיֶה פֹּה גַּם מַשֶּׁהוּ מְשַׁעֲשֵׁעַ
אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי
הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁהַכְּאֵב יַכְתִּיב מְלֵאוּתוֹ שֶׁל יוֹם
מַהֲלָכָיו
וְהִנֵּה, מִבַּעַד לְעַנְנֵי הֶעָשָׁן הַמִּתְאַבְּכִים בְּחַדְרִי
מִפְלָצוֹת –
נְטוּלוֹת שִׁנַּיִם וּזְקוּרוֹת
מְעֻטְּרוֹת זֶפֶק אוֹ חֹטֶם אֶצְבְּעוֹנִי
חֲלוּלוֹת אוֹ מְלֵאוֹת
קְרֵבוֹת וּמִתְרַחֲקוֹת
וַאֲנִי, מֵעַל מִטָּתִי הַשָּׁטָה
כְּ בֶ חָ לָ לָ לָ לָ לָ ל
וְכָל הַקָּהָל הַגָּדוֹל
הַזֶּה


רגע של הולדת
לחברתי אסתר זילבר ויתקון, באהבה
ובתודה גדולה

בַּכְּאֵב הַזֶּה הָיָה גַּם רֶגַע שֶׁל הֻלֶּדֶת
מַסָּע חוֹבֵק אֶל פְּנִים אַדְמַת הַנֶּפֶשׁ
כְּאֶל פְּנִים שְׁכָבוֹת טֶקְטוֹנִיּוֹת
שִׁכְבָה שִׁכְבָה וְזִיזֵי אַבְנֵי הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּהּ
שִׁכְבָה שִׁכְבָה וְשַׁחֲרָהּ

פִּיּוּס אֲמַרְתֶּם?
לוּ
הַשְׁלָמָה


שׁוֹקוֹלָב
מִבַּעַד לִשְׂבָכַת גָּדֵר מְתוּחָה
קָרוֹלָה הַיָּפָה מַאֲכִילָה אֶת רֶקְסִי הַלָּבָן
קֻבִּיּוֹת שׁוֹקוֹלָד

וַאֲנִי, תַּחַת מַעֲטֵה שִׂיחַ נִסְתָּר
מַגִּירָה רִיר כָּל אֵימַת שֶׁ

פַּבְלוֹב פַּבְלוֹב
אֵיךְ יָדַעְתָּ
שֶׁ


גם כי אלך
אֶת אַהֲבָתִי נָסַכְתִּי בְּךָ
כְּאוֹת בְּרִית

שֶׁבַע אֶפֹּל, שֶׁבַע אָקוּם
כִּי אֵין בְּיָדִי אֶלָּא,
צִדְקַת אַהֲבָתִי


הדלת
אֲנִי, שֶׁכָּל חַיֵּי חִפַּשְׂתִּי אַחַר הַדֶּלֶת הַנּוֹסֶפֶת
נִלְכַּדְתִּי עַל סִפָּהּ

*

הַשֵּׁד שְׁחֹר הַפָּנִים הוֹפִיעַ
בִּמְקוֹם אָבִי
שֶׁשִּׁיֵּר לִי אֶת מִנְחַת אַהֲבָתוֹ
וְנֶעֱלַם

כָּל כַּמָּה שֶׁנִּסִּיתִי לְהָסֵב מַבָּטִי

פְּצָצַת מִצְרָר בְּתוֹךְ בִּטְנִי


מותחת את קו הגעגוע
לחברתי ברכה רוזנפלד, שבעיקשותה ואהבתה דחפה
לכתיבתו של הספר "ללב יש היגיון משלו"
והעניקה לי את השנה היפה בחיי,
באהבה

מוֹתַחַת אֶת קַו הַגַּעְגּוּעַ
עַד קְצֵה גְּבוּל הָאֶפְשָׁר
לְהַרְגִּיל עַצְמִי
לַהֶעְדֵּר

פַּעַם הֶאֱמַנְתִּי בְּנִסִּים
הַיּוֹם בְּמוֹרְפִין
וּבְסִיגַרְיוֹת הַפֶּלֶא, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן יוֹתֵר חֶמְלָה מִשֶּׁפָּגַשְׁתִּי,
לְהוֹצִיא אֵלֶּה שֶׁמִּלְּאוּנִי נֶקְטָר תְּאֵנִים
טָהוֹר

וּבֵין לְבֵין מְנַסָּה לְהַפְרִיחַ נִיצוֹץ הַבְטָחָה שֶׁל קִיּוּם מְכֻבָּד כָּלְשֶׁהוּ
לִפְנֵי שֶׁזְּרוֹעוֹת הַסַּרְטָן יְהַדְּקוּ אֲחִיזָתָן גַּם סְבִיב מֹחִי


על מתנת חיים שבוזבזה
"הַסַּרְטָן בַּכָּבֵד מִשְׁנִי." רֹאשׁוֹ בֵּין הַמִּסְפָּרִים הָאֲדֻמִּים הַמְּרַצְּדִים עַל הַמִּרְקָע

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת 'מִשְׁנִי', דּוֹקְטוֹר?"
"זֶה אוֹמֵר שֶׁמְּעֹרָבִים גַּם הַלַּבְלַב, גַּם הַמְּעִי, מִשָּׁם הַכֹּל הִתְחִיל."
"עִם גִּ'י.פִּי.אֶס אוֹ ווֵייז, דּוֹקְטוֹר?"
אֵלֶם!
פֶּרֶץ צְחוֹק מְשֻׁחְרָר...
אוֹי, אַתְּ... אַתְּ..."

זֶאוּס מֵטִיל פְּצָצָה
חַיִּים שְׁלֵמִים עוֹבְרִים בִּמְקֻטָּע
וּלְפֶתַע אָתֶנָה, וּפָנֶיהָ הַיָּפוֹת, וְעֵינֶיהָ
וְאֶצְבָּעָהּ הָאֲרֻכָּה, עֲטוּרַת הַצִּפֹּרֶן הָאֲדֻמָּה "עַל מַתְּנַת חַיִּים שֶׁבֻּזְבְּזָה..."


חירות אמיתית
"לֹא לְהַאֲרִיךְ חַיִּים בְּאֹפֶן מְלָאכוּתִי!"
אֶגוֹאִיזְם?
לֹא תְּבוּנִי?

מַשָּׁב צִפּוֹרִי חוֹלֵף בְּחָזִי.

לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי
מַשֶּׁהוּ
לְמַעַן עַצְמִי

פגיון הבשורה
מְנַסָּה לְהַדְחִיק אֶת הַמַּחְשָׁבָה עַל בִּתִּי
מְנַסָּה לְהַדְחִיק אֶת הַמַּחְשָׁבָה עַל בְּנִי
אֲבָל רִבּוֹא נִמְלֵי מַעַשׂ רוֹחֲשׁוֹת בְּרֹאשִׁי

מָתַי לְהָבִיא לְפִתְחָם
"וְלָקַח אֶת אִמְּךָ... אֶת יְחִידָתְךָ... אֶת"
וְאֵיךְ לְהַטְמִיעָם כֹּחַ לְהֶמְשֵׁךְ הַמַּסָּע

וּמַה הַזְּמַן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לִפְרֵדָה?

מצעים פרחוניים
קָנִיתִי מַצָּעִים פִּרְחוֹנִיִּים
לְהָבִיס אֶת הַפַּחַד
מִפָּנֶיךָ
הַיָּפִים
וְלֹא הָיָה בַּמַּרְגָנִיּוֹת
לֹא בַּסַּבְיוֹנִים
לֹא בַּכַּלָּנִיּוֹת
וְלֹא בַּפֶּרֶג אֲדֹם הַפָּנִים

שָׁלַחְתָּ יָדַיִם לְעֵבֶר פְּסָגוֹת עֲרֵלוֹת
וְהִשַּׂגְתָּ אוֹתָן, כְּמִי שֶׁנִּכְוָה
וּלְפֶתַע יְבָבָה עָלְתָה מִגְּרוֹנְךָ
וּקְרִיאַת שְׁמַע

הֵסַטְתִּי אֶת הַשֵּׂעָר הָרָטֹב מִפָּנֶיךָ
עֵינֶיךָ דָּהֲרוּ
עִוְעִים


האדמה קוראת גם לי
לפנחס שדה ז"ל

הָאֲדָמָה קוֹרֵאת גַּם לִי
בְּלִי לְחַיֵּךְ וּבְלִי נוּגוֹת
גַּם נְגוֹהוֹת אֵין כָּאן
וְהַבְּתוּלִים כְּבָר מִזְּמַן

סְתָם אֲדָמָה שֶׁאָהַבְתִּי
עַל נִיחוֹחַ קְרִיעָתָהּ
בְּהֵאָסֵף בֶּן דּוֹדִי
אֵלֶיהָ

שֶׁחָפַרְתִּי בְּיַחַד עִם אָבִי
לַעֲשׂוֹתָהּ גֻּמּוֹת לַעֲצֵי הַפְּרִי
וְעִם חָלִיל
לְהוֹצִיא מַיִם מִקְּרָבֶיהָ

סְתָם אֲדָמָה שֶׁאָצְרָה אֶת שִׁלּוּמָיו שֶׁל אָבִי
עַד שֶׁהָפְכָה אוֹתָם
עָפָר
וָאֵפֶר
וְהִבְקִיעָה לִי דֶּרֶךְ אֶל עַצְמוֹת אַחַי
הַיְּרוּיִים
אוֹסֶפֶת בְּדַל נְשִׁימָתִי הַכְּבֵדָה
בְּטֶרֶם קָרַסְתִּי אֶל
פִּיהָ

סְתָם אֲדָמָה קוֹרֵאת לִי


שחר
כְּשֶׁבֵּית הֶחָזֶה מִתְמַלֵּא שִׁירַת הַיַּרְגָּזִי
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעוֹד שַׁחַר עָלָה
וְהָעוֹרֵב בְּ גַ עְ גּ וּ עָ י ו
לֹא יָכֹל
לוֹ


עלבון
גַּם הָעֶלְבּוֹן הָיָה פַּעַם מִלָּה
עַל קְצֵה לְשׁוֹן אִישׁ
תְּפוּחַ-צַדְקָנוּת
חוּט מַר מִגֵּיהִנֹּם
לְגֵיהִנֹּם


כאב
מִתּוֹךְ נֶשֶׁל הָעוֹר שֶׁלְּגוּפִי הַמִּתְרוֹקֵן
אֵין הִתְחַדְּשׁוּת
בָּשָׂר נֶעֱדָר וַעֲצָמוֹת מְדוֹבְבוֹת כְּאֵב אַלִּים
מַה לִּי וּלְסִיר הַבָּשָׂר שֶׁנִּיחוֹחוֹ עַל שֻׁלְחָנִי עֲדַיִן
מַה לִּי וְלַמְּתַאַבְנִים שֶׁזַּנְבוֹתֵיהֶם צָהֲלוּ בְּבִטְנִי
מַה לִּי וְלָאִיקְרָה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מָיוֹנֶז מָהוּל גַּרְגִּירֵי צִפִּיָּה
וְלִבְלִיל הַחֲמוּצִים שֶׁצִּבְעָם הָעֳלָה עַל מִזְבַּח הַתַּאֲוָה וְנָמוֹגוּ
עוֹד טֶרֶם הִבְשִׁילוּ לִכְדֵי הַבְטָחָה
מַה לִּי וּלְכָל אֵלֶּה עַכְשָׁו
כְּשֶׁבְּשַׂר הַשּׁוֹקוֹלָד הַיָּחִיד שֶׁבְּפִי הוּא
בְּשַׁר הַשִּׁיר
שֶׁרַגְלָיו אַטְלָס
מַחְזִיק
בְּנַפְשִׁי

*

כְּשֶׁהַשּׁוֹק הָפְכָה יָד מְדֻלְדֶּלֶת
וְהַיָּד כְּפִיס עֵץ רַע לְמַאֲכָל
גַּם הָאֵשׁ הָעֲלוּבָה בְּיוֹתֵר
תִּדְחֶנָּה

רַק לֹא הַכְּאֵב

*

מֵחוֹשׁ, דְּוַי, עִנּוּי, הִתְיַסְּרוּת, אֲנָחָה, אֲנָקָה,
כַּמָּה כְּאֵב יָכוֹל לְהָכִיל גּוּף שֶׁגָּבְהוֹ
מֶטֶר שִׁשִּׁים וְאֶחָד סֶנְטִימֶטְרִים
וְסַךְ כָּל אֵיבָרָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה קִילוֹגְרָם?

*

כְּמַכַּת חַשְׁמַל הַכְּאֵב
רוֹצֵחַ אוֹרֵב לְקָרְבָּנוֹ
הַוַּדָּאִי

כְּשֶׁהַכְּאֵב הוֹפֵךְ לִדְוַי
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַשָּׁמַיִם הֵם רַק שָׁמַיִם
וְאַרְמוֹנוֹת וֶרְסַאי
הֵם רַק אַרְמוֹנוֹת

וְאַתָּה, שֶׁכָּל חַיֶּיךָ הִשְׁתַּדַּלְתָּ לְהִמָּנַע מֵעִשּׁוּן,
תָּלוּי עַכְשָׁו בְּחוּט עָשָׁן "רְפוּאִי"
כְּמוֹלִיךְ חַשְׁמַלִּי
לְשִׁבּוּשׁ הֶמוֹפִילִי חַי

*

וּמָה עַל הַשִּׁירָה, אָמַרְתָּ?
קַב-חֶסֶד לְחֶבְלֵי גּוּף
מֵיתָר מוֹלִיךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים
אֶל לֵב הַדְּוַי


שתיקות
אֶת עַצְמוֹת יְלָדַיִךְ שֶׁהוֹרַשְׁתְּ לִי, אִמָּא,
הוֹצֵאתִי מִתּוֹךְ בּוֹר קִבְרָם
בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל יוֹכִים הָאוּקְרָאִינִי וְשַׂמְתִּים כְּחוֹתָם
לְהוֹרִישָׁם לִבְנִי

אִמִּי, אִמִּי,
מַה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר לִי?


*

וְלָמָּה אַתְּ מְסַפֶּרֶת לִי אֶת כָּל זֶה, אִמָּא?

בְּנִי, בְּנִי
חֻרְבַּן הַחַפִּים, אֵשׁ
מְאַכֶּלֶת בִּי

*

אֶת הֶרֶס יַלְדוּתִי
צָרַרְתִּי בִּצְרוֹר
עַל אָפְנֵי שְׁתִיקָתִי
צוּר אֲבַדּוֹן מִשֶּׁלִּי
וְשָׁתַקְתִּי בִּשְׁבִילְךָ
וְשָׁתַקְתִּי
בִּשְׁבִילִי
וְסַפַּחַת כִּסְּתָה אֶת רֹאשִׁי
פָּנַי
יָדַי
וְהָיִיתִי אִמָּא לוֹאֶטֶת שְׁתִיקוֹת
*

פְרֶגוֹ נָדַד לֶהָרִים לִמְצֹא שַׁלְוָה
אַתָּה אַבָּא לְתוֹךְ עַצְמְךָ
וְהָיוּ אִתְּךָ יְלָדֶיךָ הַיְּרוּיִים
וְאַחֶיךָ וּנְשׁוֹתֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם
וְהַבַּיִת נִמְלָא
וְחַדְרְךָ הַסַּגְפָנִי
וְחַדְרִי

וְהַשֶּׁמֶשׁ לֹא בָּא
זַנְבוֹתָיו עָנָן
לָבָן

בֵּן
סַפַּחַת כְּפוֹר
בֵּין עֵינֶיךָ
בְּגַבְּךָ

מָחָר תִּזְרַח
לֹא לְךָ
לֹא
לִי

*

בְּנִי הַמְּמָאֵן לִפֹּל לְתוֹךְ מַלְכֹּדֶת דְּבַשׁ
אַהֲבָתִי
אֵלֶיךָ חוֹזֵר
וּבָא
וְהַשְּׁתִיקוֹת

נֵד אַהֲבַתְכֶם

*

אַדְמַת הַחוֹל שֶׁלָּנוּ
שֶׁהִשְׁבַּחְתָּ, אַבָּא, בְּחַמְרָה מְיֻבֵּאת
הִצְמִיחָה תַּפּוּחִים

הָאֲדָמָה הַשְּׁחֹרָה שֶׁלָּךְ, אִמָּא,
אֶת לַעֲנַת פְּחָדַי
גְּעִי בִּי, אִמָּא,
גְּעִי בִּשְׂפָתַי
וְאוּלַי