אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

תנורו של עכנאי - בבא מציעא נט,ב

יהודה איזנברג

גיליון מס' 10 - תשרי תשס"ח * 9/07

תנורו של עכנאי
דברי הקדמה
האגדה על תנורו של עכנאי נכללת בתכנית הלימודים בספרות בשנת תשס"ח. הבאנו כאן את האגדה בשלמותה, ומקורות לעיון בה.

אנו מקווים להוסיף עוד ניתוחים לנושא זה.
י.א.

בבלי בבא מציעא נט,ב

וזה הוא תנור של עכנאי.
מאי עכנאי? - אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו דברים כעכנא זו, וטמאוהו.


המחלוקת
תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו.

אמר להם: אם הלכה כמותי - חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה: אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב.

חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים.

חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין.

חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא.

מאי [דברים ל'] לא בשמים היא? - אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני.

אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה [שמות כ"ג] אחרי רבים להטת.

- אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? - אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני.


נידויו של רבי אליעזר
אמרו: אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש, ונמנו עליו וברכוהו. ואמרו: מי ילך ויודיעו?

- אמר להם רבי עקיבא: אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו.

מה עשה רבי עקיבא? לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו בריחוק ארבע אמות.

- אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מיומים?

- אמר לו: רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך.

- אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו, ונשמט וישב על גבי קרקע. זלגו עיניו דמעות, לקה העולם שליש בזיתים, ושליש בחטים, ושליש בשעורים. ויש אומרים: אף בצק שבידי אשה טפח.


אף גדול היה באותו היום
תנא: אף [=כעס] גדול היה באותו היום, שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר נשרף.

ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו. אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס. עמד על רגליו ואמר: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל.
נח הים מזעפו.

- אימא שלום, דביתהו דרבי אליעזר, אחתיה דרבן גמליאל הואי. מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה. ההוא יומא ריש ירחא הוה, ואיחלף לה בין מלא לחסר. איכא דאמרי: אתא עניא וקאי אבבא, אפיקא ליה ריפתא. אשכחתיה דנפל על אנפיה, אמרה ליה: קום, קטלית לאחי.
אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב.
אמר לה: מנא ידעת?
אמרה ליה: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה.
תרגום:
אמא שלום אשתו של רבי אליעזר ואחותו של רבן גמליאל הייתה. מאותו מעשה (הנידוי) ואילך לא הייתה מרשה לו לפול על פניו (בשעת אמירת תחנון). אותו היום ראש חודש היה ונשכח ממנה אם מלא הוא או חסר.
יש אומרים שבא עני לפתח ונתנה לו לחם.
לא השגיחה עליו, נפל (רבי אליעזר) על פניו. אמרה לו: "קום, הרגת את אחי".
יצא קול קורא מבית רבן גמליאל שמת.
אמר לה: "מניין ידעת?"
אמרה לו: "כך מקובלני מבית אבא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה [=צער]".



אגדות נוספות על רבי אליעזר


בבלי סנהדרין קא, א

אמר רבה בר בר חנה:
כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו.
אמר להן: חמה עזה יש בעולם. התחילו הן בוכין ורבי עקיבא משחק.
אמרו לו: למה אתה משחק?
אמר להן: וכי מפני מה אתם בוכים?
אמרו לו: אפשר ספר תורה שרוי בצער, ולא נבכה?
אמר להן: לכך אני משחק. כל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ, ואין פשתנו לוקה, ואין שמנו מבאיש, ואין דובשנו מדביש, אמרתי: שמא חס ושלום קיבל רבי עולמו. ועכשיו שאני רואה רבי בצער - אני שמח.
אמר לו: עקיבא, כלום חיסרתי מן התורה כולה?
אמר לו: לימדתנו רבנו [קהלת ז'] כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

תנו רבנן:
כשחלה רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו, רבי טרפון ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא.
נענה רבי טרפון ואמר: טוב אתה לישראל מטיפה של גשמים, שטיפה של גשמים בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא.
נענה רבי יהושע ואמר: טוב אתה לישראל יותר מגלגל חמה, שגלגל חמה בעולם הזה ורבי בעולם הזה ובעולם הבא.
נענה רבי אלעזר בן עזריה ואמר: טוב אתה לישראל יותר מאב ואם, שאב ואם בעולם הזה, ורבי בעולם הזה ובעולם הבא.
נענה רבי עקיבא ואמר: חביבין יסורין.
אמר להם: סמכוני ואשמעה דברי עקיבא תלמידי, שאמר 'חביבין יסורין'.
אמר לו: עקיבא, זו מנין לך?

- אמר: מקרא אני דורש:
בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים... ויעש הרע בעיני ה'. [מלכים ב' כ"א]
וכתיב
גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה. [משלי כ"א כ"ה]
וכי חזקיה מלך יהודה לכל העולם כולו לימד תורה, ולמנשה בנו לא לימד תורה? אלא: מכל טורח שטרח בו, ומכל עמל שעמל בו - לא העלהו למוטב אלא יסורין, שנאמר:
וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו ויבא ה' עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה. [דברי הימים ב' ל"ג]
וכתיב:
וכהצר לו חלה את פני ה' אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבותיו, ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו, וישיבהו ירושלים למלכותו, וידע מנשה כי ה' הוא האלהים. [דברי הימים ב' ל"ג]
הא למדת שחביבין יסורין.


בבלי סנהדרין סח, א

תניא:
כשחלה רבי אליעזר נכנסו רבי עקיבא וחבריו לבקרו. הוא יושב בקינוף שלו והן יושבין בטרקלין שלו. ואותו היום ערב שבת היה, ונכנס הורקנוס בנו לחלוץ תפליו. גער בו ויצא בנזיפה.

אמר להן לחבריו: כמדומה אני שדעתו של אבא נטרפה.
אמר להן: דעתו ודעת אמו נטרפה, היאך מניחין איסור סקילה ועוסקין באיסור שבות?
כיון שראו חכמים שדעתו מיושבת עליו, נכנסו וישבו לפניו מרחוק ארבע אמות.
אמר להם: למה באתם?
אמרו לו: ללמוד תורה באנו.
אמר להם: ועד עכשיו למה לא באתם?
אמרו לו: לא היה לנו פנאי.
אמר להן: תמיה אני אם ימותו מיתת עצמן.
אמר לו רבי עקיבא: שלי מהו?
אמר לו: שלך קשה משלהן.

נטל שתי זרועותיו והניחן על לבו, אמר: אוי לכם שתי זרועותיי שהן כשתי ספרי תורה שנגללין. הרבה תורה למדתי, והרבה תורה לימדתי. הרבה תורה למדתי - ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים, הרבה תורה לימדתי - ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת.
ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות בבהרת עזה, ולא היה אדם ששואלני בהן דבר מעולם.
ולא עוד אלא שאני שונה שלש מאות הלכות, - ואמרי לה שלשת אלפים הלכות - בנטיעת קשואין, ולא היה אדם שואלני בהן דבר מעולם, חוץ מעקיבא בן יוסף.
פעם אחת אני והוא מהלכין היינו בדרך, אמר לי: רבי, למדני בנטיעת קשואין. אמרתי דבר אחד נתמלאה כל השדה קשואין. אמר לי: רבי, למדתני נטיעתן - למדני עקירתן. אמרתי דבר אחד, נתקבצו כולן למקום אחד.
אמרו לו: הכדור והאמוס והקמיע וצרור המרגליות ומשקולת קטנה מהו?
אמר להן: הן טמאין וטהרתן במה שהן.
- מנעל שעל גבי האמוס מהו?
אמר להן: הוא טהור.
ויצאה נשמתו בטהרה. עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: הותר הנדר, הותר הנדר!
למוצאי שבת פגע בו רבי עקיבא מן קיסרי ללוד, היה מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ. פתח עליו בשורה ואמר: אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן.

מקורות לעיון בנושא
תנורו של עכנאי, הרב דני וולף

הערך "מחלוקת" באנציקלופדיה יהודית דעת

הערך "רבי אליעזר בן הורקנוס", באנציקלופדיה יהודית דעת

צרי וידר – תנור של עכנאי: דיון במחלוקת שבין רבי אליעזר וחכמים והסבר הריאליה הקשורה במחלוקת זו.

דבורה מוי – תנור של עכנאי ויחס חכמים לבת קול. בתוך: מעמקים, גיליון מס' 8

אוסף מקורות על סמכות חכמים – נושא המתקשר למחלוקת חכמים עם רבי אליעזר

הרב אהרן ליכטנשטיין – אללי עליך מורי: ניתוח יחסי רבי אליעזר וחבריו, וסוגיית תנור של עכנאי

מאמר של הרב אריאל על סמכות רוב ומיעוט

יהודה איזנברג – לא בשמים היא. דיון בשאלת היחס בין בת קול, סמכות הנביא וסמכות חכמים בפסיקת הלכה.

עמית גבריהו – אבוי למנוצחים. ניתוח פרשת תנורו על עכנאי מנקודת מבט ספרותית והלכתית

דיון נוסף ומעניין, בפורום "חברה - הייד-פרק"

תיאור ספרותי של רבי אליעזר ופרשת תנור של עכנאי – גם הוא בפורום חברה הייד-פרק

מאמרים בנושא "תנורו של עכנאי" בכתב העת "מעמקים":
דבורה מוי, המדרש תנורו של עכנאי

מימוני, רבי אליעזר – הרפתקה תורנית ספרותית

איזנברג, תנורו של עכנאי – אוסף האגדות בנושא

נילי בן ארי, ניתוח ספרותי