אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

השיר על אמי

בלפור חקק

גיליון מס' 1 - תשס"ו * 2006

אִמִּי אומֶרֶת וְקולָהּ נִשְׁבָּר:
אומְרִים לִי שֶׁשִּׁירִים אַתָּה כּותֵב
וְאֵינִי יודַעַת לִקְרא דָּבָר.
וְלוחֶשֶׁת לִי בְּבוּשָׁה וְאוּלַי מְבוּכָה:
עֲשֵׂה עִמָּדִי חֶסֶד
וּכְתב הַשִּׁיר עַל אִמְּךָ.

אֲנִי יושֵׁב לְיַד אִמִּי בַּמִּטְבָּח
לִכְתּב לָהּ שִׁיר
לִכְתּב לָה הַלֵּל וּשְׁבָחָה
לִנְשׁם הָרֵיחַאן הַפּורֵחַ בְּמִטְבָּחָהּ
בְּקֻפְסָאות שֶׁל פַּח.
בִּקְדֻשָה זורָה הִיא מֶלַח רַךְ
עַל הַלֶּחֶם שֶׁהִיא אופָה בְּיָדֶיהָ.
בְּיַלְדוּתִי פִּזְּרָה מֶלַח עַל בְּגָדַי
פֵּרוּרֵי מֶלַח לִשְׁמִירָה וְלִסְגֻלָּה
בְּיַלְדוּתִי קָשְׁרָה אִמָּא לְרַגְלַי מְצִלּות
כְּדֵי לְהַרְחִיק שֵׁדִים וּבֶהָלָה.

יָפָה אִמִּי כְּשֶׁהִיא כּותֶשֶׁת
עִשְׂבֵי נַעְנָע וְרֵיחַאן בַּמַּכְתֵּשׁ.
כּותֶשֶׁת בָּעֱלִי שֶׁבְּיָדֶיהָ
יָדֶיהָ לוהֲטות כָּאֵש
כּותֶשֶׁת הִיא עַד כָּלָה
אֶת הָרעַ, מְפִיקָה מִמֶּנּוּ אִשֶּה
רֵיחַ נִיחוחַ.
וְהִיא אֲצִילָה וְהִיא בַּת נְדִיבִים, קְדושָׁה
בְּשִׂמְלָתָהּ שִׂמְלַת אַטְלָס זוהֲרָה
וְסֶרֶט תַּחֲרָה אָדם בְּשׁוּלֵי סִינָרָהּ.
יָפָה אִמָּא כְּשֶׁיָּדֶיהָ מַבְהִיקות
מֵיטִיבות אֶת הַנֵּרות:
מִטְפַּחַת אֲדֻמָּה קְשׁוּרָה אָז לְראשָׁהּ
לְהַרְחִיק מַזִּיקִים, לְגָרֵשׁ מְאֵרָה.

הִנֵּה זֶה הַשִּׁיר אֲשֶׁר לְאִמִּי.
בְּיַלְדוּתִי הָיְתָה שָׁרָה לִי שִׁירִים
וְכַף יָדָהּ הַחַמָּה ראשִׁי לוטֶפֶת.
הִנֵּה זֶה הַשִּׁיר אֲשֶׁר לְאִמִּי
שֶׁבִּזְמַן חשֶׁךְ הִיא מְאִירָה הַבַּיִת
בְּכוס שֶׁמֶן זַיִת
עִם פִּסַּת צֶמֶר גֶּפֶן.
וְהִיא מְסִירָה הַקְּלִפּות מִן הַכֵּלִים
בְּמַיִם וְחול
וְלוחֶשֶׁת קולָהּ בְּלִי מִלִּים:
כָּךְ הַמָּקום חַטאתֵינוּ יִמְחל.
הִנֵּה זֶה הַשִּׁיר אֲשֶׁר לְאִמִּי.
שֶׁהִיא שָׁרָה שִׁירִים יָפִים
וְאֵינִי מֵבִין מַה הִיא שָׁרָה.
וְיָפִים הֵם שִׁירֶיהָ, יָפִים בֶּאֱמֶת
טַעֲמָם עָנג
טַעֲמָם עָנג וְתָם.
וַאֲנִי נִרְדַּם אָז, נִרְדַּם עַד כְּלות
וְאֵינִי יָרֵא וְאֵינִי יָרֵא מִן הָרָעות.
וְהָרֵיחַאן פּורֵחַ בְּשִׁירֶיהָ
וַאֲנִי שִׁכּור נִרְדָּם.
וְאֵינִי מֵבִין
וְאֵינִי מֵבִין אותָם.



הִנֵּה זֶה הַשִּׁיר אֲשֶׁר לְאִמִּי. בְּיַלְדוּתִי הָיְתָה שָׁרָה לִי שִׁירִים וְכַף יָדָהּ הַחַמָּה ראשִׁי לוטֶפֶת.