אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

בת איננה היפה

ברוך רבינוביץ

גיליון מס' 33 - אב תש"ע * 7/10

בת-איננה היפה
בת-איננה היפה,
אורך מעיב על הוד האם-אלה,
עם אביב ניצתו פנייך באור הסיגלית,
וקיץ של ערגה פרץ.

מבין רקות שנהב בוהק
עינייך של פנתר יורות –
בורקות מכל זווית –
ולתוכן אחפוץ לצלול.

ראשך עטור דפנה, גדוש זהב –
כל נפנוף גאה
חץ לתוך תוכי שולח,
פוצע עד לצעקה.

מילותייך צוף מקציף –
מתק משפתיים בנות-חשקה –
אך רק אני אשמע את מזמורך,
רק אני מקשיב לתפילתך.


***


גווך זורם באון מדוד,
קורע כל חלל בתעוזת גבירה ,
ופסיעותיך כה שקטות,
אך גם מבעד שנים ומרחקים
אשמע דריכת רגלך.

בבוקר מעולף של קיץ
ראיתיך, שלהבת, בשלמה של כלנית,
איש כהה לופת את לובן צווארך –
האם להביא הקץ לגעגועי רצית?

בערב מעוייף של סתיו,
ישבנו שנים בקוטבי היכל אכזב,
ישבת בדד ולעבר האין-סוף כמהו עינייך –
לו הייתי אז לוקחך משם!

תמיד ידעתיך, מלכה,
באור עיוור של יום - וביקוד הליל,
תמיד ידעתיך, מלכה,
עוד בזמן של עדן -
עם הפציע שחר האלה.