אתר דעת חברי המערכת צור קשר
אגדות חז"ל
אמנות
ביקורת סיפורים
ביקורת ספרים
ביקורת שירים
דבר המערכת
הוראת ספרות
הם עוד כאן
התקבל במערכת
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
לא נס ליחם
מחקרים
מילה במילה
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מסות
מעלין בקודש
סופרים
סיפורים
פיוט
צילום
שיח בן דורי
שירה
תולדות ישראל
תרגומים
לדף ראשי לתוכן הגיליון

ללא כתובת

ברוך רבינוביץ

גיליון מס' 35 - מרחשוון תשע"א * 10/10

האם אי-פעם הרגשתם געגוע ללא כתובת?
בערגת פתאום ללא מוצא?
בכמיהה עזה שדומה
שאין לה שום קורא?

זה בא במדרגים –
עדנת תוגה שמרעידה קלות,
עצב שניגר חרש לנימים,
ולפעמים נחשול עד לפרץ של דמעות יוקדות –
ואין אנו יודעים מדוע...

כלומר, תמיד יש משהו שמשחרר –
שיר נוגה של צוענים בוקע מאי-שם,
המיית גלים מעט לפני השחר,
שמש-אש שמחפשת לה מסתור,
עופאים מרשרשים מרוח בת-ערביים,
ירח במשט אילם, כוכב קורץ...

האם זה געגוע למשהו שפעם היה?
לזמן שבו האם-אלה עדיין הרעיפה מטובה –
עוד בטרם בוא אל המלחמה?
למורשת שנולדה בעולמות
אי-שם מעבר לאלפי שנות אור,
מקומות של נועם ושלווה קסומה?
ואולי לאותה ילדות שנחטפה
מבלי שאף יותר לנו להגיד מילה?