אתר דעת חברי המערכת צור קשר
ביקורת ספרים
דבר המערכת
דרכי חינוך
הוראת תורה שבעל פה
הוראת תנ"ך
חינוך בעידן טכנולוגי
חסידות
ימי עיון והשתלמויות
מחקרים
מחשבת ישראל
מכתבים למערכת
מלב אל לב
מן המקורות
ספרות
ספרים חדשים
עבודות תלמידים
ענייני לשון
פיוט
פסיכולוגיה
פרשיות במקרא
שירים
תולדות ישראל
תורה שבעל פה
תמונות וצילומים
תפוצות ישראל
לדף ראשי לתוכן הגיליון

בשביל מה צריך היום ספרייה וספרנים אם יש את גוגל?
התחרות ושיתוף פעולה בין מנוע החיפוש וספרני היעץ בספרייה

ערן גולדנברג

גיליון מס' 12 - מרחשוון תשע"ו - 10/15

מבוא
מאז המציא גוטנברג את הדפוס המודרני לפני 500 שנה והפך את היצירות הכתובות ואת הספרים המדעיים עבי הכרס לזולים ולזמינים להמונים, לא הייתה המצאה שכה העצימה את האנושות ועשתה מהפכה בגישה למידע, כמו לידתו של מנוע החיפוש גוגל. יכולתו המופלאה של מנוע חיפוש זה או "מכונה" יודעת כל זו, לספק מדי יום מיליוני תשובות מהירות ולרוב רלוונטיות לכל שאלה, שינתה את האופן שבו אנו מחפשים, מוצאים ומתעדכנים במידע. גוגל, השזור בחיי היום יום של כולנו, הפך בן לילה לכלי חיפוש מידע שקשה מאוד להתעלם ולהסתדר בלעדיו. כיום, אנו ועוד מאות מיליוני משתמשים פונים אליו, כמעט באופן אוטומטי, עת אנו מחפשים מידע, על ידי פעולה פשוטה ומינימאלית מאוד במידת ההשקעה והאנרגיה שלה, של הקלדת שאלה בתיבת החיפוש של המנוע וקבלת תשובות לשאלה אותה הקלדנו לא מכבר. אין עוררין על כך, כי גוגל נתפש חלק בלתי נפרד מחיינו, עד כדי כך שאיננו יכולים לדמיין את חיינו בלעדיו או כיצד הצלחנו להסתדר עד עתה בלעדיו (אולטה, 2011; בטל, 2006; וייז ומאלסיד, 2006; Anderson, 2005). בשל המצאה חסרת תקדים זו, ספריות אקדמיות, ספריות בית-ספריות והספרנים בהן מרגישים דאגה באשר לעתיד תפקידם בתיווך מידע, שכן תפקיד זה "מאוים" כיום על ידי מנועי החיפוש הרבים ברשת, בעיקר גוגל וגוגל סקולר. מנועי חיפוש אלה הפכו בן לילה למתחרים חזקים ובלתי מבוטלים לספרייה האקדמית ולספריית הבית-ספרית ולשירותים אותן הן מציעות והאחרונות נתבקשו לשנות במהירות את דפוסי עבודתן ותדמיתן על מנת להוכיח את נחיצותן והרלוונטיות שלהן, בעידן שבו המידע נגיש וזמין לכל. ומדוע? ספריות אקדמיות וספריות בית-ספריות אינן נתפשות כיום כספקיות מידע בלעדיות לסטודנטים ולתלמידי בתי-הספר. במרבית המקרים, משתמשים אלה מתחילים את חיפוש המידע לבד מאחר וזמינות המידע ברשת האינטרנט עודדה והגבירה את ביטחונם בחיפושם אחר מידע. בשל עובדה זו, היינו מצפים כי הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות ותלמידי בתי-הספר יינטשו לחלוטין את הספרייה וכי השאלה הנשאלת בתחילתו של מאמר זה, "בשביל מה צריך היום ספרייה וספרנים, אם יש את גוגל"? הייתה מתבקשת. ככל הנראה, אין הדברים פשוטים כל כך ועובדה גמורה היא שהספריות לא נעלמו מהשטח. נהפוך הוא, הן זוכות לפריחה מחודשת ושורדות די יפה, גם בעולמנו, אשר נשלט ברובו על ידי מנועי חיפוש ורשתות חברתיות.

מטרתו של המאמר שלפנינו לספק תשובה לשאלה הנשאלת במאמר זה וכן לשאלות הבאות. מדוע דווקא השימוש בגוגל אינו מבטל לחלוטין את מקומה של הספרייה ואת תפקידו של ספרן היעץ העובד בה? מדוע סטודנטים ותלמידי בתי-ספר חשים בלבול, תסכול ואף בושה כאשר הם נכשלים בחיפוש מידע העונה על צרכי המידע שלהם ואילו ספרן היעץ מצליח לאתר להם מידע אקדמאי, איכותי, מהימן ועדכני? מדוע סטודנטים ותלמידים הולכים לאיבוד בעת תהליך חיפוש המידע ומדוע הם בוחרים בסופו של דבר להגיע אל הספרייה ולבקש עזרה מקצועית מספרן היעץ? מתן תשובות לשאלות אלה טומן בחובו את הנחת היסוד כי לספרן היעץ בספרייה האקדמית ובספרייה הבית-ספרית מערכת כישורים מקצועיים ותכונות אישיות המעניקות לו ערך מוסף, החסרות מאוד בגוגל ובגוגל סקולר. כישורים אלה מסייעים לו ביריבות הקשה מולם והופכות אותו, בסופו של דבר, ליריב חזק מולם. מערכת כישורים זו, עליה אין עוררין בספרות המקצועית, היא המניעה לבסוף את משתמש הספרייה (הסטודנט/ התלמיד) להגיע אל הספרייה ולהיעזר בשירותי ספרן היעץ, גם אם הוא כבר ביצע בכוחות עצמו חיפוש מידע ברשת (Bronstein, 2011; Rowlands … [et.al] , 2008).
מילות מפתח: ספרני יעץ, ספריות אקדמיות, ספריות בתי-ספר, מנועי חיפוש, גוגל, גוגל סקולר

אודות המחבר
: ערן גולדנברג הוא ספרן מומחה, ענף שירותים טכניים, מתנות-חילופין ותחום יעץ, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה egoldenb1@univ.haifa.ac.il

כישורי ספרן היעץ בספרייה האקדמית ובספרייה הבית-ספרית

תודעת שירות ורצון לסייע
התשוקה לסייע למשתמש הספרייה היא המניעה את הספרן לבחור במקצוע הספרנות בכלל ובתחום היעץ בפרט והנה הכרחית בעבודתו. המונח "תודעת שירות" ("Service Orientation") מכיל בתוכו את התשוקה של נותן השירות לסייע למקבל השירות. מבלי רצון לסייע, ספרן היעץ יהפוך לרובוט אדיש ומכני (גוגל), ואחת התוצאות של עובדה זו תהיה נטישת המשתמש את הספרייה לספקי מידע אחרים, גם אם הוא יודע כי ספרני היעץ של אותה הספרייה הם הטובים ביותר ותשובתם המדויקת ביותר לצרכי המידע שלו. מתן עזרה למשתמש הספרייה איננה תמיד קלה. על ספרן היעץ להתמודד לא פעם עם משתמש שאינו נחמד או חסר סבלנות ורק אופיו המיוחד ואישיותו של הספרן מאפשרים לו לקבל את המשתמש הבא שלבטח יהיה נחמד, אדיב ויביע את הערכתו הרבה לספרן. אין זה מפתיע כי משתמש שהנו שבע רצון מספרן יעץ אדיב, ידידותי, המביע עניין ורצון רב לסייע, יחזור בעתיד אל ספרן זה הקשוב לצרכי המידע שלו ולא יפנה בהכרח קודם אל גוגל או גוגל סקולר (Cassell & Hiremath, 2013; Katz, 2002; Tyckoson, 2011).

סבלנות, אמפתיה ורגישות
סבלנות מתוארת בספרות המקצועית כאחת התכונות החשובות ביותר של ספרן היעץ. חשוב שספרן היעץ יהיה סבלני עם משתמש רגזן, כועס, ומאידך ביישן והססן. בימים אלה, בהם ספרן היעץ מטפל גם ב"טרדות" מסוג של פתרון בעיות טכניות במחשבים או ציוד המדפסות בנייר, עליו להיות מודע ומוכן לכך שטרדות או הפרעות אלה הן גורם המביא משתמשים רבים לידי התפרצות כעס כלפיו. לספרן היעץ חייבת להיות הסבלנות להתמודד עם שאלת יעץ מורכבת, שהמשתמש שואל והספרן נתקל בקושי למצוא את התשובה. במקרים אלה, עליו להקשיב בסבלנות למשתמש, להבין לעומק את שאלתו ורק אחר כך לענות. עליו להישאר רגוע, שליו, עיקש בחיפושיו במובן החיובי של המילה, על מנת שהמשתמש לא יצטער או יתחרט שהוא שאל את הספרן שאלה ולא יאבד את אמונו ובטחונו בו. על ספרן היעץ להיות שם עבורו ולתת לו את ההרגשה שהוא אינו לבד בתהליך. תמיד עומדת לספרן האפשרות לציין בפני המשתמש כי שאלתו מורכבת והוא מזמין אותו להתייעץ עם ספרני יעץ אחרים הנמצאים בדלפק או לפנות אל מגוון שירותי היעץ שהספרייה הספציפית מציעה עבור משתמשיה: שירות יעץ אחד על אחד, בו ספרן יעץ מומחה לדיסציפלינה מסייע למשתמש, יעץ במייל, בצ'ט ועוד. מחקרים בספרות המקצועית מוכיחים שוב ושוב כי גם אם תהליך היעץ נכשל ותוצאות החיפוש אינן משביעות את המשתמש, הוא עדיין יהיה שבע רצון אם רמת השירות שקיבל מספרן היעץ הייתה גבוהה עם נכונות אמתית לסייע, הכוללת גם מרכיב אמפתי בתהליך. אמפתיה מתבטאת ביכולתו של ספרן היעץ להזדהות עם המשתמש ועם צרכי המידע שלו וברגישותו כלפי משתמש שהנו בעל לקות (פיזית או נפשית) כלשהי, או חש מסיבותיו האישיות חרדה בספרייה. תכונות חשובות אלה כמעט ואינן קיימות במנועי החיפוש הרובוטיים ברשת (גולדנברג, 2013 Bronstein, 2011;).

משמעת ושליטה עצמית

משמעת ושליטה עצמית נדרשים בעבודתו של ספרן היעץ מכמה סיבות. ראשית, על מנת לנטרל את הדחף לא לקיים ראיון יעץ, אלא לספק למשתמש תשובה מידית (גוגל). עובדה זו עלולה להזיק למשתמש מאחר וקיימת האפשרות כי צרכי המידע שלו לא יקבלו מענה מדויק ותהליך היעץ ייכשל. שנית, משמעת עצמית חזקה של ספרן היעץ מתבטאת ביכולתו להקשיב למשתמש מבלי להפריע או לקטוע את דיבורו. לא אחת, תשומת לב זו משתבשת בין שלל הסחי הדעת בסביבת העבודה הפיזית של דלפק היעץ, אשר מתאפיינת בסביבת עבודה ציבורית-פתוחה, רועשת לעתים, עם משתמשים אשר מחכים בתור לעזרה מהספרנים, מתן מענה לשאלות יעץ בטלפון ועוד. שלישית, משמעת עצמית נדרשת כאשר ספרן היעץ מסתבך מעט בחיפוש ורק התמדה ועיקשות במובן החיובי של המילה, מסירות ומחויבות לעבודה גורמים לו לדבוק במשימתו ולא להרים ידיים בתהליך החיפוש. חשוב שלספרן היעץ יהיה ביטחון עצמי בעבודתו ועליו להיות משוכנע במאת האחוזים כי הנו מסוגל לסייע למשתמש במציאת פריטי מידע התואמים במדויק את צרכי המידע שלו (Katz, 2002).

גמישות וחוש הומור

מתן יעץ פנים אל פנים בדלפק היעץ ובמקביל מתן מענה לשאלה שנשאלת בטלפון או בצ'ט יכולה להיות מאתגרת, אך בו זמנית מלחיצה ודורשת גמישות בעבודת ספרן היעץ. גמישות בעבודת ספרן היעץ כוללת דמיון, יצירתיות ויכולת לשנות את קו המחשבה של הספרן לדרך ולנקודת התחלה חדשה בתהליך החיפוש. פעולה זו נעדרת לא אחת בגוגל, שעה שהמשתמש מוצא עצמו פעמים רבות במבוי סתום בתהליך חיפוש המידע וחש תסכול וחוסר אונים מול מאות אלפי התוצאות שמנוע החיפוש אחזר לו. חוש הומור אצל ספרן היעץ מסייע בהפגת מתחים ולחצים בתהליך חיפוש המידע וגורם לו להיות נינוח ורגוע בתהליך ולייסד קשר אישי יותר בינו לבין המשתמש. קשר זה כמעט ואינו מתקיים במנועי החיפוש ברשת (Anderson, 2005; Katz, 2002).

ידע כללי נרחב

ידע כללי נרחב של ספרן היעץ מסייע לו להבין טוב יותר ומהר יותר את שאלת המשתמש ולתרגם אותה לשפת עולם המידע. מאחר ועבודתו של ספרן היעץ היא דינמית כמעט על בסיס יומי, חייבים להיות לו דחפים ללמוד מידע חדש ולהישאר מעודכן בעולם המידע והספרנות (קריאת עיתון יומי, קריאת מאמרים מקצועיים בכתבי-עת, היכרות ולימוד עם מאגרי מידע חדשים, שינויים וחידושים בדרכי חיפוש ואחזור מידע). על ספרן היעץ להיות מלמד, אך גם לומד כל חייו המקצועיים. היותו של ספרן היעץ מעודכן ובקי בתחומי ידע מגוונים תשרה בו ביטחון לעסוק בשירותי יעץ. אגב כך, הוא יוכל להצליח טוב יותר ומהר יותר בחיפושיו ולענות במדויק על צרכי המידע של המשתמש (גולדנברג, 2013; גרונפלד, 2013;Bronstein, 2011 ).

כישורי הדרכה והנחלת "אוריינות מידע"

לצד עבודה מסורתית בתיווך מידע, תפקיד חשוב ביותר של ספרן היעץ, כיום ובוודאי בעתיד, יהיה הצורך הממשי בעזרה וסיוע כיצד לנווט בסביבת המידע המורכבת, רבת המידע, תוך פיתוח כישורים, מיומנויות ויכולת מיון והערכת מידע ולא רק חיפוש ומציאת פריטי מידע באופן אקראי. לשון אחר, לימוד משתמשי הספרייה "אוריינות מידע" ("Information literacy") ו"למידה לאורך החיים" ("Life-long learning"). ומדוע? כיום, אנו יודעים כי רמת אוריינות המידע של תלמידי בתי-הספר והסטודנטים הינה נמוכה. למעשה, זריזותם בשימוש בכלים הטכנולוגיים הינה כיסוי מדאיג ביותר בכל הנוגע לכישורים ולמיומנויות שלהם להעריך את המידע אותו הם מוצאים, לרבות בדיקת אמינותו, דיוקו, הרלוונטיות שלו וכיוצא באלה. מרבית הסטודנטים באוניברסיטאות ותלמידי בתי-הספר אינם מחפשי מידע מיומנים או בעלי כישורי חיפוש גבוהים. מרביתם מתקשים מאוד לנסח אסטרטגיות חיפוש טובות ולא תמיד הם יודעים כי גוגל וגוגל סקולר מאפשרים לחפש ביטוי מדויק על ידי שימוש במירכאות, או לאחזר פריטי מידע שמילות המפתח אותן הם חיפשו יופיעו רק בכותרות של תוצאות החיפוש. לצערנו הרב, הם בטוחים שהם מצאו את אשר חיפשו, אולם אנו, ספרני היעץ, יודעים מהניסיון בשטח כי הם פספסו מידע רב, מדויק ורלוונטי יותר התואם לצרכי המידע שלהם. מכאן, תפקידו החשוב של ספרן היעץ לדעת לבחור את מאגר המידע הנכון ביותר בו ניתן יהיה למצוא את המידע המבוקש, להבין היטב את נושא החיפוש, להבין את רמת המחקר הנדרשת, להבין את צרכי המשתמש, להכיר את מגוון אפשרויות החיפוש ולהכווין למידע הנכון. אחרי הכל, ייחודו ומהותו של ספרן היעץ או המידען הוא בהפניית והנגשת הסטודנט או התלמיד למידע הרלוונטי לצרכי המידע שלו, תוך הבחנה בין עיקר לטפל, בין מידע היכול לשמש כאבן בניין לידע המבוקש לבין משענת קצה רצוץ (גולדנברג, 2013; גולדנברג, 2014; גרונפלד, 2013; Anderson, 2005; Bronstein, 2011; Burke, 2008; Rowlands … [et. al.] 2008).

מיומנויות טכנולוגיות גבוהות

לספרן היעץ צריכים להיות הן הנכונות והן הרצון לחקור ולגלות טכנולוגיות חדשות וכלים טכנולוגיים חדשים שביכולתם לסייע לו בעבודתו היום-יומית. על הספרן להיות בקי בהם ולהרגיש נוח כאשר הוא משתמש בהם. הכרה של רשת האינטרנט, אפליקציות ותוכנות מחשב, שליטה בכלים מבוססי ווב-2, בלוגים, רשתות חברתיות, טוויטר, פייסבוק ועוד. על ספרן היעץ להכיר היטב את מאגרי המידע העומדים לרשותו, לשלוט באסטרטגיות חיפוש ולהיות מומחה בחיפוש מידע. בעתיד הקרוב, (אם לא כבר היום), ספרן היעץ יעצב אתרי אינטרנט, ייצור מדריכי למידה מקוונים ואף יבנה את הכלים הטכנולוגיים לשירותי היעץ המתקדמים. יהיה עליו לראות בחידושים הטכנולוגיים כלים המעצימים את עבודתו ובלעדיהם עבודתו תהיה משעממת ובלתי מאתגרת. יתר על כן, ולאור ציפיות המשתמשים (ואף הדרישות שלהם ...), על הספרן להיות בעל ידע טכני במקרים בהם משתמש הספרייה נתקל בבעיה המצריכה פתרון טכני - שינוי דפדפן, התחברות מהבית לשירותי הספרייה ואפילו תיקון המדפסת ...(אהרוני, 2006; גרונפלד, 2013; Bronstein, 2011; Chawner & Oliver, 2013).

סיכום

שבעת פלאי תבל הם מבנים שהוקמו בעת העתיקה ונחשבו להישגים אנושיים יוצאי דופן. נסו לדמיין כיצד הייתה נראית רשימה של שבעת פלאי תבל הטכנולוגיים של העת החדשה? לצד הטלוויזיה, המכונית, המטוס, המחשב האישי, הטלפון הסלולרי, היה ניצב גם גוגל. בעזרת גוגל יכול כיום כל אדם, בכל מקום וזמן, לחשוף עצמו למידע רב מבלי לצאת מהבית או מן המשרד. אין ספק, כי מנוע חיפוש זה, מהלך עלינו כקסם ומדהים אותנו ביכולתו להבין אותנו, לתקן את האיות שלנו, לספק לנו מידע שטמון באתרים נידחים, בעמודים נשכחים. הוא מפליא אותנו בחסינותו, בעוצמתו הטכנולוגית ובמהירותו. כיום, ניתן לציין די בבטחה כי גוגל הוא התגשמות אחת הפנטזיות העתיקות של המין האנושי - מכונה יודעת כל המסוגלת לפלוט תשובה לכל שאלה. מכונה זו מלמדת אותנו כי היא כאן על מנת להישאר איתנו שנים רבות עוד (בטל, 2006; Miller 2005). ספרני היעץ בספריות מכירים בעובדה זו ומודים בריש גלי, כי גוגל וגוגל סקולר, הנם שני כלי יעץ מעולים המסייעים להם הן בעבודתם היום-יומית, עת הם מסייעים לסטודנטים ולתלמידים לחפש מידע והן עבור הסטודנטים והתלמידים המחפשים מידע בכוחות עצמם. ואכן, במרבית המקרים, משתמשי הספרייה ביצעו חיפוש מקדים בגוגל ובגוגל סקולר טרם פנייתם אל הספרייה ואל ספרן היעץ, מאחר והם מוכרים ופשוטים להם לשימוש, בניגוד למערכות וכלי החיפוש של הספרייה, אותם הם מוצאים לא אחת בלתי אינטואיטיביים ונוחים ואף קשים לשימוש. המגמה הרווחת של ספריות אקדמיות לכלול בדף הבית שלהן את גוגל סקולר לצד רשימת מאגרי המידע ה"מסורתיים", מאששת את הנאמר לעיל (Rowlands … [et.al], 2008; Williams, Rowland & Fieldhouse, 2009). באשר לשאלה אשר נשאלה בתחילתו של מאמר זה, "בשביל מה צריך היום ספרייה וספרנים אם יש את גוגל"? קיימת אופטימיות זהירה בקרב ספרני היעץ, באשר לעתיד תפקידם בספריות. ההנחה העומדת בספרות המקצועית מלמדת כי ככל שרשת האינטרנט תתפתח, עדיין משתמשי הספרייה האקדמית והספרייה הבית-ספרית יזדקקו לעזרתו של ספרן היעץ, במיוחד במציאת מידע מהימן, איכותי, עדכני ורלוונטי מתוך שפע המידע העצום הזמין להם. לשון אחר, הסטודנטים באוניברסיטאות ותלמידי בתי-הספר ימשיכו להגיע אל הספרייה ולפנות אל ספרן בן אנוש, שהנו מומחה מידע, הכשיר להבחין בין עיקר לתפל, ולא רק לתקשר עם מכונה רובוטית, טובה ככל שתהיה. בהשאלה, אם נרצה, למכשיר הטלוויזיה אשר לא ביטל לחלוטין את מקומו של מכשיר הרדיו. מערכת הכישורים של ספרן היעץ אשר תוארה במאמר זה, ביחד עם גאווה מקצועית, הבנה כי עבודת הספרן הינה פעילות אנושית ייחודית שלא כל אדם יודע ויכול לבצעה היטב ושינוי בתפישה כי אל להן לספריות ולספרני היעץ להתנהג כמו "נזירות מתבודדות, נחבאות אל הכלים", כי אם לקבל בברכה את השינויים הרבים אשר עוברים על עולם הספרנות והספריות ואף לחיות איתם בשלום, ישאירו אותן ואת הספרנים בהן ב"חיים" שנים רבות עוד. אחרי הכל, משתמשי הספרייה עצמם הם אלה אשר מניעים את השינוי, מתנהגים לפיו וצורכים מידע בהתאם. כספרני יעץ, עלינו לא לשכוח לעולם, כי למשתמשים אלה אפשרויות בחירה רבות של חיפוש מידע והם אלה אשר יודעים הכי טוב מה הכי טוב ומתאים להם. לאוו דווקא אנחנו (גרונפלד, 2013;Bronstein, 2011; Nicholas, 2009; O'Gorman & Trott, 2009; Rowlands … [et.al] ,2008).

ביבליוגרפיה

אהרוני, נ' (2006). הבדלים בתפיסת מקצוע הספרנות ומדעי המידע בקרב סטודנטים למדעי
המידע בשלושה מוסדות הכשרה שונים. מידעת, 2, 27-41.
אולטה, ק' (2011). גוגל: סוף העולם שהכרנו. תל-אביב: ספרי עליית הגג.
בטל, ג' (2006). החיפוש: כיצד גוגל ומתחרותיה שינו את פני התרבות וכתבו מחדש את חוקי העולם העסקים. ירושלים: עברית.
גולדנברג, ע' (2013). להיות ספרן יעץ בספריות אקדמיות: עבר, הווה, עתיד. עיונים בחינוך בחברה בטכנולוגיה ובמדע, 15, 41-45.
גולדנברג, ע' (2014). דור הגוגל ואוריינות מידע: האתגרים של מערכת החינוך ומורי וספרני בתי הספר עם דפוסי איתור וחיפוש מידע של תלמידי בתי הספר ברשת האינטרנט. פנים: כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, 65, 69-76.
גרונפלד, א' (2013). האם ספרנים חייבים להנגיש לכל פונה כל מידע ללא הגבלה? חיבור לשם קבלת תואר "מוסמך האוניברסיטה", אוניברסיטת חיפה.
וייז, ד' א' ומאלסיד, מ' (2006). הסיפור של :GOOGLE ההצלחה העסקית, התקשורתית והטכנולוגית החמה ביותר של זמננו. תל-אביב: מטר.
Anderson, R. (2005). The (uncertain) future of libraries in a Google world: sounding an alarm. In W. Miller & R. M. Pellen (Eds).Libraries and Google (pp. 29-36). Binghamton, NY, USA: Haworth Information Press.
Bronstein, J. (2011). The role and work perceptions of academic reference librarians:
a qualitative inquiry. Libraries and the Academy,11(3), 791-811.
Burke, L. (2008). Models of reference services in Australian academic libraries.
Journal of Librarianship and Information Science, 40(4), 269-286.
Cassell, K. A. &Hiremath U. (2013).Reference and Information Services: an Introduction.3rd Ed. London: Facet Publishing.
Chawner,B. &Oliver, G. (2013).A survey of New Zealand academic reference librarians: Current and future skills and competencies. Australian Academic & Research Libraries, 44(1), 29-39.
Katz, W.A. (2002). Introduction to Reference Work.8th Ed.New York: McGraw-Hill.
Miller, W. (2005).Libraries and their interrelationships with Google.In W. Miller & R. M. Pellen (Eds).Libraries and Google (pp. 1-4). Binghamton, NY, USA: Haworth Information Press.
Nicholas, D. (2009). Where do we go from here? In D. Nicholas & I. Rowlands (Eds.).Digital Consumers: Reshaping the Information Professions (pp. 213-216). London: Facet Publishing.
O'Gorman, J., &Trott, B. (2009). What will become of reference in academic and
public libraries? Journal of Library Administration, 49(4), 327-339.
Rowlands, I., Nicholas, D., Williams, P., Huntington, P., Fieldhouse, M., Gunter, B., et al. (2008).The Google generation: The information behavior of the researcher of the future.Aslib proceedings, 60(4), 290-310.
Tyckoson, D.A. (2011). History and functions of reference service.In R. E. Bopp & L.C.Smith (Eds.). Reference and Information Services: An Introduction.4th Ed.(pp. 3-25). Englewood, Colo.: Libraries Unlimited.

Williams, P., Rowlands, I. & Fieldhouse, M. (2009). The 'Google Generation' – myths and realities about young people's digital information behavior. In D. Nicholas & I. Rowlands (Eds.). Digital Consumers: Reshaping the Information Professions (pp. 159-192). London: Facet Publishing.